זרקור לאיראן
זרקור לאיראן
זרקור לאיראן
שלושת הצעירים האמריקאים בפגישה עם בני-משפחותיהם
אחמד תוכלי
אחמדינז'אד
מולוי עבד אלחמיד
הפגנות ברחבי איראן במחאה על שריפת הקוראן בארה”ב
הפגנות ברחבי איראן במחאה על שריפת הקוראן בארה”ב
הפגנות ברחבי איראן במחאה על שריפת הקוראן בארה”ב
|
במוקד אירועי השבוע:
|
התנהלות איראן בפרשת שחרור הצעירה האמריקאית: הפכפכות איראנית או ביטוי למאבקי כוחות פנימיים?
בסוף השבוע שעבר דווח באיראן, כי שרה אמילי שורד (Sarah Emily Shourd ), אחת משלושת הצעירים האמריקאים, שנעצרו ביולי 2009 בגבול איראן-עיראק והואשמו בחציה אסורה של הגבול ובריגול נגד איראן, צפויה להשתחרר כמחווה לעיד אלפטר.
דובר משרד החוץ, ראמין מהמן-פ’רסת (Ramin Mehmanparast ), מסר, כי ההחלטה לשחרר את הצעירה האמריקאית לרגל החג התקבלה, לאחר שעניינה נבחן על-ידי הבכירים האיראנים, ובהם הנשיא אחמדינז’אד, ובהתחשב במידת הרחמים והכבוד כלפי נשים הנהוגים באסלאם וברפובליקה האסלאמית (מהר, 10 ספטמבר). המנכ"ל לענייני עיתונות במשרד ההכוונה האסלאמית הצהיר, כי שחרור הצעירה יתבצע ביום שבת, 10 ספטמבר, במהלך טקס שייערך במלון הבינלאומי אסתקלאל (Esteqlal ) בטהראן (אירנ"א, 10 ספטמבר).
לא חלפו אלא מספר שעות והתובע הכללי של טהראן, עבאס ג’עפרי דולת-אבאדי (Abbas Ja’fari Dowlatabadi ), פרסם הודעה לפיה שחרור הצעירה בוטל, כיוון שההליכים המשפטיים בעניינה טרם הושלמו. בהודעת התובע נמסר, כי כל החלטה בנוגע לשלושת הצעירים האמריקאים תלוי בהשלמת ההליכים המשפטיים בעניינם (מהר, 11 ספטמבר). מנכ"ל המחלקה לתקשורת ולמידע בלשכת הנשיא, מחמד חסן צאלחי (Mohammad Hassan Salehi ), נאלץ להגיב להודעת התובע הכללי באומרו, כי השחרור אכן נידחה וכי פרטים בנושא יפורסמו בהמשך (אירנ"א, 11 ספטמבר). בראשית השבוע כינס התובע הכללי מסיבת עיתונאים בה הודיע על שחרורה של הצעירה האמריקאית בערבות של כ-500 אלף דולרים. דולת-אבאדי מתח ביקורת על מעורבות הרשות המבצעת בפרשה וטען, כי אין בסמכותה להתערב בענייניה של הרשות השופטת (מהר, 12 ספטמבר).
התקשורת האיראנית דיווחה בהרחבה על ההתפתחויות בפרשה ומבקרי הנשיא הזדרזו לנצלה על מנת לשוב ולנגח את הנשיא וממשלתו על אופן התנהלותם. האתר "אלף" המזוהה עם מבקרי הנשיא במחנה השמרני טען, כי החלטת הממשלה לפרסם את הידיעה על שחרור הצעירה האמריקאית בטרם הושלמו ההליכים המשפטיים בעניינה הייתה בלתי-ראויה. במאמר פרשנות, שפרסם האתר, נכתב, כי החלטת הנשיא וממשלתו מהווה התערבות גסה בענייני הרשות השופטת ופוגעת בעצמאותה. שחרור נאשם כלשהו בטרם הושלמו ההליכים המשפטיים הנדרשים בעניינו מחליש את מעמד הרשות השופטת. האתר הוסיף, כי בפרשה בעלת רגישות מדינית כה רבה לא היה מקום להודיע על שחרור הצעירה האמריקאית בטרם הושלמו ההליכים המשפטיים נגדה, כיוון שיש בכך כדי לפגוע במעמד המערכת המשפטית האיראנית בזירה הבינלאומית. על הנשיא להימנע מלהתערב בתיקים משפטיים הנמצאים בטיפול הרשות השופטת באופן שעלול לפגוע בה, נכתב במאמר (אלף, 11 ספטמבר).
שלושת הצעירים האמריקאים בפגישה עם בני-משפחותיהם ) www.presstv.ir מאי 2010)
גם האתר ג’רס, המזוהה עם מנהיג האופוזיציה הרפורמיסטית, מיר-חסין מוסוי (Mir-Hossein Mousavi ), טען, כי הזכות לחון אסירים נתונה על-פי החוקה בידי המנהיג העליון בהתאם להמלצת ראש הרשות השופטת ולא בידי הנשיא. האתר ציין, כי גם בפרשת 15 המלחים הבריטים, שנעצרו על-ידי הכוחות המזוינים האיראנים במימי המפרץ הפרסי במרץ 2007 ושוחררו כעבור 13 יום בהנחיית הנשיא, חרג אחמדינז’אד מסמכותו כאשר הודיע על הענקת חנינה למלחים לרגל יום הולדתו של הנביא מחמד. עוד טען האתר, כי תמוהה ההחלטה להעניק חנינה לצעירה האמריקאית, בשעה שעצירים פוליטיים איראנים נמצאים עדיין בבתי-הכלא למעלה משנה לאחר המהומות שפרצו לאחר הבחירות לנשיאות (ג’רס, 11 ספטמבר).
יצוין, כי בחודשים האחרונים התעוררו חילוקי דעות חריפים בין הרשות המבצעת בראשות הנשיא אחמדינז’אד לבין הרשות השופטת בראשות איתאללה צאדק אמלי לאריג’אני (Ayatollah Sadeq Amoli Larijani ). בחודש אוגוסט האחרון מתח לאריג’אני ביקורת חריפה על הנשיא בעקבות דברים, שאמר אחמדינז’אד במהלך פגישה עם עיתונאים בנוגע לאופן התנהלות הרשות השופטת. לאריג’אני ציין, כי סגנון דבריו של הנשיא אינו ראוי וכי הביקורת שהשמיע על הרשות השופטת משקפת חוסר הבנה של החוק ואופן יישומו. יוזכר, כי צאדק לאריג’אני הוא אחיו של עלי לאריג’אני, יו"ר המג’לס ואחד מיריביו הבולטים של הנשיא אחמדינז’אד במחנה השמרני.
יו"ר המרכז למחקרים של המג’לס מזהיר את הנשיא: יש גבול לסבלנות המג’לס ביחס להפרת החוק מצידך
יו"ר המרכז למחקרים של המג’לס, חבר המג’לס השמרני אחמד תוכלי (Ahmad Tavakoli ), שיגר השבוע מכתב חריף לנשיא אחמדינז’אד. במכתב מתח תוכלי ביקורת על התעלמותו הנמשכת מהחוק והזהיר אותו מפני השלכות מדיניותו הנוכחית.
תוכלי פירט במכתבו שלוש דוגמאות להפרת החוק הנמשכת מצד הממשלה: החלטת הממשלה להפחית את שעות העבודה בחודש הרמדאן, השבתת משרדי הממשלה והבנקים ביום שבת שלאחר עיד אל-פטר (11 ספטמבר) ומינוי שליחים מיוחדים למדיניות חוץ על-ידי הנשיא.
לדברי תוכלי, הפחתת שעות העבודה במהלך חודש הצום מ-44 שעות עבודה בשבוע ל-25 שעות הייתה מנוגדת לחוק ופגעה בייצור הלאומי ובתעסוקה. בנוגע להחלטת הממשלה להשבית את משרדי הממשלה והבנקים למחרת עיד אפטר ציין תוכלי, כי הסמכות להשבתת המשק נתונה בידי המג’לס בלבד אלא במקרים של זיהום אוויר חמור המהווה סכנה לציבור. השבתת המוסדות הממשלתיים יצרה לטענתו אפליה בין עובדים במשרדי הממשלה ובבנקים לבין יתר הפועלים במדינה והסבה נזק כלכלי כבד למשק. תוכלי מתח ביקורת חריפה גם על החלטת הנשיא למנות שליחים מיוחדים למדיניות חוץ הסותרת לדבריו את החוקה, כיוון שנעשתה ללא אישור הממשלה וללא יידוע המג’לס. החלטה זו פוגעת לדברי תוכלי במעמד משרד החוץ והמועצה העליונה לביטחון לאומי ומנוגדת הן לעמדתו המפורשת של המנהיג העליון, שהתבטא נגד יצירת כפילות במדיניות החוץ, והן לעמדת שר החוץ.
תוכלי כתב לנשיא, כי הלגיטימציה של ממשלתו תלויה בציות להנחיות המנהיג העליון ובפעולה בהתאם לחוק. בסיום מכתבו הזהיר תוכלי את הנשיא, כי גישתו הזהירה של המג’לס כלפי הפרת החוק מצד הממשלה לא תימשך לעד וכי יש גבול לסבלנותה של הרשות המחוקקת (אלף, 12 ספטמבר).
אחמד תוכלי
בעקבות פרסום המכתב תקף האתר רג’א ניוז, המזוהה עם תומכי הממשלה, בחריפות את תוכלי והאשים אותו בניצול בלתי-ראוי של המנהיג העליון על מנת להוכיח את טענותיו השגויות. האתר דחה את טענותיו של תוכלי וציין, כי ההחלטות, שהתקבלו על-ידי הנשיא בנוגע לשעות העבודה בחודש הרמדאן, להשבתת משרדי הממשלה בעיד אלפטר ולמינוי שליחי הנשיא לענייני חוץ, נמצאות כולן בסמכות הממשלה בהתאם לחוק. בהתייחסו לביקורת, שהשמיע תוכלי בנוגע להחלטה להשבית את משרדי הממשלה בעיד אלפטר, טען רג’א ניוז, כי ביקורת זו אינה ראויה לנוכח העובדה, שחברי המג’לס, שסירבו להאריך את חופשת עיד אלפטר לשלושה ימים, יצאו בעצמם לחופשה בת שבועיים – חודש בלבד לאחר ששבו מחופשת קיץ בת שלושה שבועות. האתר האשים את תוכלי, כי טענותיו מבוססות על הבנה בלתי-נכונה של החוקה ושל הצהרות המנהיג וכי הוא מנצל את המנהיג העליון על מנת לסגור חשבונות פוליטיים עם הנשיא (רג’א ניוז, 13 ספטמבר).
מורשת טרום-אסלאמית ברפובליקה האסלאמית: "גליל כורש" חזר זמנית לטהראן
התקשורת האיראנית עסקה השבוע בהרחבה בהעברתו הזמנית של "גליל כורש" מידי המוזיאון הבריטי למוזיאון הלאומי האיראני לצורך הצגתו במסגרת תערוכה, שתימשך כארבעה חודשים. "גליל כורש" הוא גליל חימר עליו חקוקה גירסה של "הצהרת כורש" באכדית. "הצהרת כורש" היא הכרזתו של המלך "כורש הגדול" בשנת 538 לפני הספירה המאפשרת לכל העמים תחת מלכותו לחזור לפולחן אלוהיהם. הגליל התגלה בשנת 1879 על-ידי האשורולוג הבריטי, הורמוז רסאם (Hormoz Rasam ) והופקד בידי המוזיאון הבריטי בלונדון.
בתקופת שלטונו של השאה המודח, מחמד רזא פהלוי (Mohammad Reza Pahlavi ), ובמיוחד במהלך החגיגות המפוארות, שערך השאה באוקטובר 1971 לציון 2500 שנה למלוכה האיראנית, הובלטה "הצהרת כורש" והפכה לאחד מסמלי המלוכה האיראנית. במסגרת הניסיונות לטפח את התרבות הלאומית האיראנית ולהגביר את מודעותו של העם האיראני לעברו הלאומי הטרום-אסלאמי אף הוצגה ההצהרה כ"הצהרת זכויות האדם הראשונה בהיסטוריה". במהלך החגיגות הושאל הגליל על-ידי המוזיאון הבריטי לאיראן והוצג בה במשך מספר ימים.
בשנת 2005 הוצג הגליל במוזיאון הבריטי במסגרת תערוכה, שעסקה באימפריה הפרסית הקדומה. בהתאם להסכם לשיתוף פעולה תרבותי בין איראן לבריטניה התחייב המוזיאון הבריטי להשאיל את הגליל בשנה שעברה לאיראן לצורך הצגתו בתערוכה בטהראן. בעקבות המהומות, שפרצו לאחר הבחירות לנשיאות בקיץ שעבר, הודיע המוזיאון הבריטי, כי הנסיבות הפוליטיות אינן מאפשרות את העברת הגליל לאיראן. הודעה זו עוררה תגובות זועמות בקרב בכירים איראנים. חמיד בקאא’י (Hamid Baqa’i ), ראש הארגון למורשת תרבותית ולתיירות, גינה בחריפות את ההודעה ואמר, כי היא מהווה הפרה של הסכם, שנחתם בין שתי המדינות. הוא אף איים, כי אם לא יעמוד המוזיאון הבריטי בהבטחתו, תקפיא איראן את שיתוף הפעולה התרבותי, המחקרי והמדעי שלה עם בריטניה ולא תאפשר לחוקרים בריטים להשתתף בחפירות ארכיאולוגיות באיראן.
השבוע הועבר הגליל לאיראן תחת סידורי ביטחון הדוקים ובלוויית משלחת של מומחים בריטים בראשות ג’ון קרטיס, אוצר מחלקת המזרח הקרוב הקדום במוזיאון הבריטי. בטקס בהשתתפות הנשיא אחמדינז’אד נפתחה ביום ראשון התערוכה במסגרתה מוצג הגליל. במהלך הטקס דיבר הנשיא בשבחו של כורש ואמר, כי הצהרת זכויות האדם שלו מהווה המשך לדרכם של הנביאים ומהווה ביטוי לכבוד כלפי בני האדם, להגנה על העשוקים ולהתייצבות כנגד העושקים. הצגת הגליל באיראן, אמר אחמדינז’אד, מדגישה מחדש את הערכים והעקרונות להם זקוקה כיום האנושות יותר מתמיד ומבטאת את יכולותיו של העם האיראני, שניצב לאורך ההיסטוריה כשהוא נושא את דגל הצדק ומוכן להקריב את עצמו למען קידום מחשבת האסלאם. שיירת העם האיראני יצאה לדרך על מנת להחיות את הציוויליזציה החדשה על בסיס אמונה באל אחד, אהבה וצדק ואף כוח בעולם אינו מסוגל לעצור אותה, הצהיר הנשיא (פארס, 12 ספטמבר).
דברי הנשיא שבים ומבטאים את מאמצי המשטר האיראני בשנים האחרונות לשלב בין מסורות טרום-אסלאמיות לבין תפישת עולם אסלאמית. השילוב בין המרכיב התרבותי-איראני לבין המרכיב האסלאמי-שיעי בזהות הלאומית האיראנית ניכר, למשל, בהתייחסותו של הנשיא אחמדינז’אד לראש השנה האיראני (נורוז). בברכת הנשיא לרגל הנורוז בשנת 2008 תיאר אחמדינז’אד את הנורוז כעדות לחסד האלוהי וכיום המבשר את ההערכות למימוש ריבונות האל בעולם. מחשבת הנורוז, אמר הנשיא, היא מחשבת הציפיה לשובו של "האמאם הנעלם".
העברת הגליל לאיראן עוררה כצפוי ביקורת מצד כמה ממתנגדי המשטר. אחד הבלוגרים האיראנים הגיב על השאלת הגליל לאיראן בטור, שפירסם תחת הכותרת: "הצהרת זכויות האדם של כורש הגיעה למעוז הפרת זכויות האדם". הבלוגר כתב, כי אין זה ראוי, שההצהרה הראשונה של זכויות האדם בהיסטוריה תועבר לידי ממשלה המדכאת את זכויות אזרחיה ונאבקת בפעילי זכויות האדם. הגליל יוצג מאחורי זכוכית בפני שליטים רודניים, בפני אזרחי איראן, שדוכאו על-ידי משמרות המהפכה והבסיג’ ושאיבדו את זכויותיהם, ובפני האסירים הפוליטיים בבתי-הכלא. כאשר כורש הגדול פרסם את הכרזתו, נכתב בבלוג, הוא מעולם לא חשב לעצמו, שיבוא יום בו תהיה הצהרתו "אורח זר" על אדמתו.
(www.greencorrespondents.com , 10 ספטמבר).
היומון השמרני כיהאן, טען השבוע, כי אין להשיב את הגליל לבריטניה. בדיווח על השבתו הזמנית של הגליל נכתב, כי הוא מהווה את אחת מיצירות הציוויליזציה האיראנית ואין להסתפק בהשאלתו הזמנית לאיראן. הגליל קשור לאיראן ולא לממשלת בריטניה ואין להשיבו למי שגזל אותו (כיהאן, 12 ספטמבר).
תפילות עיד אלפטר באיראן: למוסלמים שיעים בלבד
האתר סוני אונליין הקשור למרכז הדתי המשמש את בני המיעוט הסוני בעיר זאהדאן, בירת מחוז סיסתאן-בלוצ’יסתאן, דיווח השבוע, כי כוחות ביטחון הפנים מנעו ממתפללים סונים לקיים את תפילותיהם במהלך עיד אלפטר. האתר דיווח, כי כוחות הביטחון פרצו למספר מקומות מפגש, ובהם גם בתים פרטיים בהם התפללו מאמינים סונים, ומנעו מהם להמשיך בתפילתם בהנהגת אנשי דת סונים (www.sunnionline.us , 9 ספטמבר).
עוד דיווח האתר על ביקורת חריפה, שמתח דרשן תפילות יום השישי של הקהילה הסונית בזאהדאן, מולוי עבד אל-חמיד (Molavi Abdolhamid ), על יחס השלטונות כלפי הסונים במדינה. במהלך דרשת עיד אלפטר טען איש הדת הסוני הבכיר, כי בשנים האחרונות חלה החרפה משמעותית בלחצים המופעלים מצד השלטונות כלפי בני המיעוט הסוני.
לדבריו, קיוו הסונים לאחר המהפכה האסלאמית, כי המשטר החדש יכונן אחווה ואחדות בין המאמינים השיעים והסונים באיראן, אך תקוות אלה לא התממשו. במקום שאיראן תהפוך מודל לאחווה סונית-שיעית עבור העולם כולו, היא ממשיכה להפלות לרעה את הסונים החיים בה. עבד אלחמיד הלין על התנכלויות גוברות מצד השלטונות לבתי-ספר ולמרכזים דתיים המשמשים את הסונים. הוא ציין, כי זכויותיהם המעוגנות בחוקה של הסונים לקיים את טקסיהם הדתיים ולחנך את ילדיהם בהתאם לאמונתם הדתית אינן מיושמות בפועל.
מולוי עבד אלחמיד, מקור התמונה: www.sunnionline.us
בהתייחסו למגבלות, שהטילו השלטונות על תפילות הסונים בעיד אלפטר, אמר עבד אלחמיד, כי הסונים לא ציפו, שיגיע היום בו ימנעו השלטונות ממאות בודדות של מאמינים להתפלל בהתאם לאמונתם אפילו בבתיהם. לא זו בלבד שהמשטר אינו מאפשר ולו למסגד סוני אחד לפעול בטהראן, אלא שכעת הוא אף מונע מהסונים המתגוררים בעיר לקיים את תפילת החג. על הרפובליקה האסלאמית, אמר איש הדת הבכיר, לעודד תפילות ולא למנוע אותן. בערי הבירה של כל מדינות העולם, למעט איראן, פועלים מסגדים סונים, וכעת לא מאפשרים השלטונות לסונים להתפלל אפילו במקום שאינו מסגד.
עבד אלחמיד הדגיש, כי הסונים נאמנים לאיראן, מתנגדים לכל ביטוי של אלימות ומחויבים לאחדות הלאומית, לשמירת עצמאותה ולהגנה על גבולותיה. הם עומדים, עם זאת, על כך, שזכויותיהם החוקיות יישמרו על-ידי השלטונות. הוא פנה למנהיג העליון בקריאה לטפל בבעיות הניצבות בפני הסונים על מנת לשמר את אחדות העם ולא לפגוע באמון הציבור במשטר (www.sunnionline.us , 11 ספטמבר).
הסונים מהווים כשמונה אחוזים מאוכלוסיית איראן ורוב בקרב הכורדים, הבלוצ’ים והתורכמנים המתגוררים באיראן.
סדקים ראשונים במדיניות החרם האיראני נגד ספורטאים ישראלים?
מוספי הספורט של אתרי החדשות באיראן עסקו השבוע בהרחבה בדיווח לפיו סגן נשיא איראן וראש הארגון לחינוך גופני, עלי סעידלו (Ali Sa’idlou ), שלח בימים האחרונים מכתב למנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי, ובו בקשה לקבל ממנו הנחיות בנוגע להשתתפות אתלטים איראנים בתחרויות מול ספורטאים מישראל.
הפרשה החלה לאחר שהמתאבק האיראני, טאלב נעמת-פ’ור (Taleb Ne’matpour ), נאלץ לפרוש בשבוע שעבר מאליפות העולם בהאבקות במוסקבה, לאחר שהוגרל לשחק נגד מתאבק ישראלי. בעקבות פרישתו של נעמת-פ’ור התראיין יו"ר התאחדות ההאבקות האיראנית, מחמד-רזא יזדאני-ח’רם (Mohammad Reza Yazdani Kharam ) לאמצעי התקשורת ואמר, כי בעקבות פרישתו של המתאבק האיראני איבדה איראן סיכוי לזכות במדליה ודאית ולהגיע למקום השני או השלישי באליפות העולם. הוא הוסיף, כי בשלושים השנים האחרונות שילמה איראן מחיר כבד על מנת להגן על זכויות העם הפלסטיני ואף ציין, כי יש להשקיע מחשבה יסודית בסוגיה זו. לדבריו, שלח סעידלו מכתב בעניין זה למנהיג העליון (אילנ"א, 7 ספטמבר).
בעקבות דבריו של יזדאני-ח’רם, מתחו כמה עסקני ספורט בכירים ביקורת על שליחת המכתב על-ידי סעידלו בטענה, כי יש בכך משום ערעור על עקרון החרם האיראני נגד ספורטאים ישראלים. יו"ר הועד האולימפי האיראני, מחמד-עלי אבאדי (Mohammad Ali Abadi ), אמר בראיון לסוכנות הידיעות "איסנא", כי הוא אינו מודע למכתב ששלח סעידלו, והביע הסתייגות משליחתו. לדבריו, על רשויות הספורט לפעול בעניין זה בהתאם למדיניות המשטר כלפי "המשטר הציוני" ולהחרים כל תחרות עם אתלטים ישראלים.
גם בהזאד כתיראא’י (Behzad Katira’i ), בכיר לשעבר בארגון לחינוך גופני הביע את התנגדותו הנחרצת לשליחת המכתב על-ידי סעידלו. הוא ציין, כי עמדת הארגון הייתה תמיד, שיש לפעול ראשית כל בהתאם לעקרונות האידיאולוגיים ורק לאחר מכן לקחת בחשבון שיקולים הקשורים באליפויות ובמדליות. המשטר האיראני הוא משטר אסלאמי המבוסס על עקרונות ואמונות למענם שילמה איראן מחיר כבד, אמר אבאדי. ההתנגדות לישראל היתה מאז ומעולם אחד מעקרונות המהפכה ויש לפעול בהתאם לעקרון זה. הוא טען, כי על קהילת הספורט לגנות את סעידלו על שליחת המכתב וכי על הספורטאים האיראנים לבטא את עוינותם כלפי ישראל בכל מקום אפשרי.
לעומתם אמר מזכיר הועד האולימפי האיראני, בהראם אפשארזאדה (Bahram Efsharzadeh ), כי שליחת המכתב הייתה חיונית. הוא ציין, כי אי-ההכרה מצד איראן בישראל מהווה עקרון מרכזי של המשטר, ועם זאת יש למצוא פתרון לבעיה הניצבת בפני איראן בזירה הספורטיבית הבינלאומית כתוצאה מסירובה ליטול חלק בתחרויות מול ספורטאים מישראל (איסנ"א, 13 ספטמבר).
בעקבות הסערה, שעורר פרסום הידיעה בנוגע למכתבו של סעידלו, פרסם הארגון לחינוך גופני הודעה המכחישה, כי מכתב כזה אכן נשלח (פארס, 13 ספטמבר). במקביל הדגיש ראש התאחדות ההאבקות, יזדאני-ח’רם, בראיון ל"איסנא", כי הוא אינו מתנגד להחרמת הספורטאים הישראלים וכי מאז ומעולם תמך במאבק העם הפלסטיני וביטא את התנגדותו העזה לישראל (איסנ"א, 13 ספטמבר).
תמונות השבוע: הפגנות ברחבי איראן במחאה על שריפת הקוראן בארה”ב
