חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (1– 6 בספטמבר 2010)

משיר אלמצרי, דובר חמאס, מברך על פיגוע הירי ביהודה ושומרון (אלג’זירה, 31 באוגוסט 2010)

עיקרי הדו"ח

במוקד אירועי השבוע עמדה פתיחת השיחות הישירות בין ישראל לרשות הפלסטינית בוושינגטון. על פי דיווחי כלי התקשורת הסכימו הצדדים כי מטרתם לגבש תוך שנה הסכם מסגרת שיגדיר את העקרונות לפתרון הסכסוך ולהקמת מדינה פלסטינית. השליח האמריקאי למזרח התיכון מיטשל דיווח כי הוסכם גם כי ראש הממשלה נתניהו ואבו מאזן ייפגשו ב-14 וב-15 בספטמבר במזה"ת וכי הפגישות תתקיימנה בתדירות של שבועיים.  פתיחת השיחות לוותה בפיגוע ירי של החמאס לעבר כלי רכב ישראלי מדרום-מזרח לחברון, בו נהרגו ארבעה אזרחים ישראלים. בפיגוע ירי נוסף במזרח השומרון נפצעו שני אזרחים. פיגוע ירי נוסף צפונית-מזרחית לרמאללה הסתיים ללא נפגעים. הפיגועים הללו, שנועדו לשבש את השיחות, לוו בנטילות אחריות של חמאס ובאיומים לקיים את המשא ומתן עם ישראל "באמצעות הרובים".

אירועים בולטים בשטח

פיגועי ירי ביהודה ושומרון

 ב-31 באוגוסט בשעות הערב בוצע פיגוע ירי לעבר כלי רכב ישראלי סמוך לבני נעים, דרומית מזרחית לקריית ארבע. בפיגוע נהרגו ארבעה אזרחים ישראליים,  נוסעי המכונית. בהודעה רשמית שפרסמו גדודי עז אלדין אלקסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, הם קיבלו אחריות על ביצוע הפיגוע¹ . הפיגוע נועד, להערכתנו, על מנת לשבש את השיחות הישירות שעמדו להיפתח בוושינגטון. 

 הנהגת חמאס בירכה על הפיגוע. משיר אלמצרי, דובר סיעת חמאס במועצה המחוקקת, אמר  כי הפיגוע מהווה תגובה "חריפה ביותר" ל"שיחות לחידוש המשא ומתן הישיר". הוא הדגיש כי דרך המשא ומתן הפלסטינית היא " באמצעות רובים" וטען כי "התנגדות" (קרי, הטרור) הזרוע הצבאית של חמאס תימשך "עד לשחרור כל פלסטין". פוזי ברהום, דובר תנועת חמאס טען כי הפיגוע הינו תגובה טבעית ל"פשעי ישראל" (Palestine-info , 31 באוגוסט 2010). חמאס גם ערך חגיגות בכמה מחנות פליטים, במסגרתן חולקו דברי מתיקה למשתתפים (מען, 31 באוגוסט 2010).

במחנה הפליטים ג’באליא, לאחר הפיגוע בו נהרגו ארבעה אזרחים ישראלים  (Palestine-info , 31 באוגוסט 2010).

משיר אלמצרי מברך על הפיגוע, בו נהרגו ארבעה אזרחים ישראלים (אלג’זירה, 31 באוגוסט 2010)

 גם בחזבאללה הובעה תמיכה בפיגוע. בהודעה רשמית שפרסם הארגון נאמר, כי מדובר ב"מסר ברור המוכיח כי אין שום אופציה אחרת זולת ההתנגדות". לטענתם מדובר בתגובה ל"מדיניות הכיבוש וההתנחלויות" וכי "ניתן לראות במתנחלים חיילי כיבוש גם אם הם לא לובשים מדים צבאיים" (אלאנתקאד, 2 בספטמבר 2010).   

 לאחר פיגוע זה בוצעו עוד שני פיגועי ירי נוספים במתווה דומה. גם עליהם קיבלה  אחריות הזרוע הצבאית של חמאס,  גדודי עז אלדין אלקסאם:

• ב-1 בספטמבר – בוצע ירי לעבר מכונית ישראלית, באזור רימונים (מזרח שומרון).  שני אזרחים נפצעו, האחד באורח בינוני והשני באורח קל.

• ב-2  בספטמבר – בוצע ירי לעבר מכונית ישראלית סמוך לישוב עופרה (צפונית מזרחית לראמאללה). לא היו נפגעים.

 בתגובה לאירועים אלה אמר אסמאעיל הניה, ראש ממשל חמאס, כי הפיגועים הינם המשך ישיר לניצחונות ההיסטוריים שנחל האסלאם בחודש הרמצ’אן. עוד הוסיף, כי בכוונת חמאס להמשיך  ב"דרך הניצחונות ברמצ’אן" לנוכח הניסיון "להפריד את הגדה מעומקה הערבי והמוסלמי ולהפוך אותה לנאת מדבר לשלום הכוזב" (אלאקצא, 2 בספטמבר 2010).  

רצועת עזה

ירי רקטות

 במהלך השבוע אותרה נפילה אחת של רקטה בשטח ישראל. הרקטה נפלה בשטחים פתוחים במועצה האזורית שדות נגב, לא היו נפגעים ולא נגרם נזק. ועדות ההתנגדות העממית קיבלו אחריות על שיגור הרקטה (סוכנות הידיעות הסינית, 4 בספטמבר 2010).

ירי רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי הנגב המערבי ²

ירי הרקטות ב-2010 בחתך חודשי *

* מדובר בנפילות שאותרו בשטח ישראל בלבד. כמות דומה של רקטות שנורות נופלת בשטח רצועת עזה. ** נכון ל- 6 בספטמבר 2010.

תקיפה של חיל האוויר

 בתגובה לירי הרקטה תקפו כלי טיס של חיל האוויר (ליל ה-5 בספטמבר) מספר יעדי טרור בדרום רצועת עזה. ביניהם מנהרה אשר נועדה להחדרת חוליות טרור לשטח ישראל (אתר דובר צה"ל, 5 בספטמבר 2010). כלי תקשורת פלסטינים דיווחו על חמישה פצועים ומספר נעדרים (Palestine-info , 5 בספטמבר 2010).

התהליך המדיני

 ב-2 בספטמבר נפתחו השיחות הישירות בין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לבין אבו מאזן, יו"ר הראשות הפלסטינית, במסגרת ועידת הפסגה בוושינגטון. במהלך הועידה נועדו שני הצדדים עם נשיא ארצות הברית אובאמה, מלך ירדן עבדאללה ונשיא מצרים מבארכ, וכן עם מזכירת המדינה הילרי קלינטון והשליח האמריקני המיוחד למזרח התיכון ג’ורג’ מיטשל (הארץ, 3 בספטמבר 2010). שני הצדדים הסכימו כי מטרתם היא לגבש, בתוך תקופת זמן של שנה, הסכם מסגרת ( "Framework Agreement" ), שיגדיר את העקרונות לפתרון הסכסוך ולהקמת מדינה פלסטינית.

 בנאום שנשא בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, אמר כי הוא רואה באבו מאזן "שותף לשלום".  הוא הדגיש כי "שלום אמיתי יושג רק בויתורים הדדיים וכואבים משני הצדדים" וכי "העם בישראל ואני כראש ממשלתו…מוכנים לעבור מרחק רב בזמן קצר כדי להשיג שלום אמיתי". נתניהו אמר כי עמודי התווך לשלום הינם הכרה של הפלסטינים בישראל כמדינת העם היהודי וסידורי בטחון נגד ה"כוחות החדשים" שעלו באזור, בדגש על "איראן ושליחיה ו[על] לוחמת הטילים" (אתר משרד ראש הממשלה, 2 בספטמבר 2010; הארץ, 3 בספטמבר 2010).

ראש ממשלת ישראל נתניהו והנשיא אובאמה לפני ארוחת ערב עבודה
(לשכת העיתונת הממשלתית, 1 בספטמבר 2010)

 אבו מאזן, יו"ר הרשות הפלסטינית, בנאום שנשא במעמד השקת המו"מ (2 בספטמבר), טען כי אין להתחיל את המו"מ מאפס, אלא עליו להתבסס על סבבי השיחות הקודמים בהם הוגדרו כל הנושאים התלויים ועומדים. לדבריו, במהלך השיחות בשנה הקרובה הצדדים יטפלו בכל נושאי הסדר הקבע  ובכללם ירושלים, ההתנחלויות, הגבולות, הביטחון, המים וכן שחרור האסירים, זאת במטרה "להשיג שלום שישים קץ לסכסוך" (הארץ, 3 בספטמבר 2010).

התנצחות בין איראן לרשות הפלסטינית

 נשיא איראן אחמדי-נז’אד גינה את השיחות בין ישראל לפלסטינים בטענו: "לאיזה איש יש את הזכות למסור אדמות אלה [פלסטין] ליריב?". הוא טען כי "הציונות הינה מפלגה פוליטית בעייתית, אשר פועלת נגד האנושות…שולטת על כלי התקשורת ועל מרכזי העוצמה והכלכלה" והדגיש כי "הגורל הפלסטיני ייקבע באמצעות התנגדות האומה והאזרחים. הבטחת האל קיימת והניצחון קרוב" (סוכנות הידיעות איסנא, 3 בספטמבר 2010). בתגובה נביל אבו רדינה, דובר נשיאות הרשות הפלסטינית, תקף את אחמדי-נז’אד וטען כי "מי שאינו מייצג את העם האיראני…זייף את הבחירות, דיכא את העם האיראני וגנב את השלטון – מוטב שלא ידבר על פלסטין" (ופא, 5 בספטמבר 2010).  

התפתחויות ברצועת עזה

המצב במעברים

 בשבוע האחרון עברו בין 160 ל-180 משאיות אספקה ביום דרך המעברים לרצועת עזה (אתר מתאם פעולות הממשלה בשטחים, 6 בספטמבר 2010). בשבוע הקודם (22-28 באוגוסט) עברו 856 משאיות לרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום ו-170 דרך מעבר קרני. 489 מתכן נשאו מזון, 185 מתוכן נשאו מזון לבעלי חיים ו-291 מתוכן נשאו סיוע הומניטארי אחר. השאר נשאו מוצרים לחקלאות, סיוע רפואי ומוצרי היגיינה (מתאם פעולות הממשלה בשטחים, 31 באוגוסט 2010).

המשטים לרצועת עזה

משטים נוספים לרצועת עזה – עדכון תמונת מצב

נמשכים הדיווחים על יוזמות בינלאומיות לארגן משטים ושיירות סיוע לרצועת עזה. להלן עדכון תמונת מצב.

לבנון

 ספינת הנשים "מרים" עודנה עוגנת בנמל טריפולי (4 בספטמבר 2010, NBN). יאסר קשלק, יו"ר תנועת "פלסטין החופשית" טען, כי המשט ייצא לדרכו במהלך ספטמבר וקרא לאפיפיור לבקש משלטונות יוון לסייע לספינה להגיע לעזה (אלנשרה, 1 בספטמבר 2010). הוא גם הודיע כי התנועה החליטה לפעול למען "זכות השיבה" של הפלסטינים ובכוונתה להתחיל ב"פעולות עממיות" לטובת העניין (NTV , 1 בספטמבר 2010).

הספינה "מרים" בנמל  טריפולי (מימין) וסמל הספינה (משמאל) (4 בספטמבר 2010, NBN)

יוזמות נוספות

בריטניה: שיירת הסיוע "עורק חיים 5", אותה מארגן ארגון Viva Palestina של חבר הפרלמנט הבריטי לשעבר, הפרו-חמאסי, ג’ורג’ גאלווי, יחד עם "הוועדה הבין לאומית להסרת המצור מעל עזה" צפויה לצאת לדרכה מלונדון ב-18 בספטמבר 2010. זאהר ביראוי, פעיל חמאס אשר מצא מקלט בבריטניה, המשמש כראש חבר המנהלים של ה-Palestinian Return Centre, טען, כי מדובר בעשרות משאיות שתישאנה סיוע רפואי והומניטארי. המשאיות צפויות לעבור דרך "מספר מדינות אירופאיות, סוריה ותורכיה". לדבריו, בסוריה צפויה השיירה להתאחד עם משאיות ממדינות המפרץ ומירדן ומשם תפליג מנמל אללאד’קיה לנמל אלעריש והסיוע יועבר לעזה דרך מעבר רפיח (פלסטין, 3 בספטמבר 2010).

מדינות ערב :

• אלג’יריה: משלחת סיוע מאלג’יריה נכנסה לרצועת עזה ב-4 בספטמבר והתקבלה על ידי אסמאעיל הניה, ראש ממשל חמאס ושרים נוספים. המשלחת הביאה עימה לרצועה 2,500 טונות של מזון ושל סיוע אחר כגון כסאות גלגלים, חיתולים וציוד לבתי הספר. כמו כן הביאו עימם סכום כסף המיועד לבניית בית חולים (מען, 4 בספטמבר 2010; אליום אלסאבע, 2 בספטמבר 2010). 

קבלת פנים למשלחת מאלג’יריה לרצועת עזה (ערוץ אלאקצא, 4 בספטמבר 2010)

• תורכיה: ב-13 באוגוסט הגיעה לעזה משלחת תורכית המונה 45 בני אדם, ובה גם תשעה פעילי IHH שנפצעו בעימות על גבי מאוי מרמרה. המשלחת התקבלה בידי ראש ממשל חמאס אסמאעיל הניה, שרים וחברי פרלמנט.

חברי המשלחת התורכית עם אסמאעיל הניה (13 באוגוסט 2010, YeniSafak.com.tr)

 ירדן: שיירת הסיוע "אנצאר 1", אשר ניסתה להגיע לרצועת עזה במהלך חודש יולי ונתקלה בסירוב של משרד החוץ המצרי, עודנה ממתינה לתשובה. מארגניה הביעו פסימיות בנוגע לסיכויי יציאתם (עמאן נט, 5 בספטמבר 2010)

התפתחויות ברצועת עזה

פיצוץ מחסן אמצעי לחימה של חזבאללה

 ב-3 בספטמבר בשעות הצהרים אירעה סדרה של פיצוצים בבנין בכפר אלשהאביה בדרום לבנון (מזרחית לצור). הפיצוץ אירע ככל הנראה במחסן אמצעי לחימה של חזבאללה, שמוקם בבית מגורים בן שלוש קומות, השייך לפעיל חזבאללה ממשפחת סלום. כתוצאה מהפיצוץ נפצעו, ככל הנראה מספר אזרחים, בני המשפחה שהתגוררו בבית.  האירוע ממחיש פעם נוספת את ההפרות השיטתיות של החלטת מועצת הבטחון 1701 על ידי חזבאללה.

תצלום מזל"ט של המבנה בעת שארעה בו סדרת הפיצוצים
(דובר צה"ל, 3 בספטמבר 2010)

 לאחר הפיצוץ מנעו כוחות חזבאללה את הגעתם של חיילי יוניפי"ל, צבא לבנון ועיתונאים לאזור. הם גם פינו בחשאי, באמצעות כלי רכב ומשאיות, את אמצעי הלחימה שנותרו למחסנים בכפרים סמוכים. מאוחר יותר נכנסו כוחות צבא לבנון על מנת לבצע חקירה. כוחות יוניפי"ל עקבו מרחוק אחר המתרחש וצילמו את אזור הפיצוץ באמצעות מסוק (לצילום של מקום הפיצוץ ופינוי אמצעי הלחימה שנותרו בו, ראה סרטון, שצולם על ידי מזל"ט, באתר דובר צה"ל).

 מחסן אמצעי הלחימה שהתפוצץ ממוקם בלב האזור השיעי מדרום לליטאני, שם לחזבאללה נוכחות מאסיבית. בבניין הסמוך למחסן בו אירע הפיצוץ הייתה ממוקמת מפקדה של הארגון, שהותקפה במהלך מלחמת לבנון השנייה. על פי דיווחי סוכנויות הידיעות השריפה פרצה בעקבות פיצוץ של שמונה רקטות, מספר רימוני יד וחומרי נפץ שהיו מאוחסנים בבניין (רויטרס, 3 בספטמבר 2010). עדי ראיה שהיו במקום דיווחו כי ראו שריפה בגנראטור הצמוד לבנין. בכירים בחזבאללה הכחישו את העובדה כי הפיצוץ אירע במחסן נשק בהדגישם כי אין להחליט על כך בטרם נחקר האירוע (אלאח’באר, 4 בספטמבר).

 זוהי הפעם השלישית בשנה האחרונה בה אירע פיצוץ במחסן אמצעי לחימה של חזבאללה בדרום לבנון:

• ב-14 ביולי  2009 – אירע פיצוץ במבנה נטוש בפאתי הכפר ח’רבת סלם, שבאזור בנת-ג’ביל מדרום לליטאני (15 ק"מ מגבול ישראל) של מבנה ששימש ככל הנראה כמחסן אמצעי לחימה (דובר צה"ל 16 ביולי). כוחות יוניפי"ל, שבגלל התנגדות חזבאללה, הצליחו להיכנס לאזור רק למחרת יום הפיצוץ, גילו במקום מבנה נטוש ששימש ככל הנראה את חזבאללה כמחסן אמצעי לחימה. במקום נמצאו תחמושת למקלעים, פצצות מרגמה, פגזי ארטילריה ורקטות.

המבנה בפאתי הכפר ח’רבת סלם, ששימש מחסן נשק של חזבאללה.
בצילום נראה המבנה לפני הפיצוץ (מימין) ולאחריו (משמאל).

• ב- 12 באוקטובר 2009 בשעה 21:15 אירע פיצוץ בביתו של פעיל חזבאללה בכפר טיר פלסיה, (כ-15 ק"מ צפונית מזרחית לעיר צור, מדרום לנהר הליטאני). כתוצאה מהפיצוץ בבית, ששימש כמחסן אמצעי לחימה, נפגעו ככל הנראה כמה בני אדם כולל בעל הבית. קיימות ידיעות סותרות אודות מספר הנפגעים: חזבאללה וצבא לבנון טוענים כי רק אדם אחד נפצע. כלי התקשורת האחרים דיווחו על חמישה הרוגים (רויטרס, 12 באוקטובר), שני הרוגים (אלערביה, 12 באוקטובר) או הרוג אחד (אי.פי, 12 באוקטובר).

כוחות יוניפי"ל בוחנים את מקום הפיצוץ מבפנים ומבחוץ 
(אלאנתקאד, אתר האינטרנט של חזבאללה, 13 באוקטובר 2009)

 בכל שלושת האירועים הללו פעל חזבאללה בזריזות על מנת להכילם ולהסתיר את הזיקה אליו. לעיתים נעשה הדבר תוך ניסיון לגלגל את האשמה על ישראל (אמצעי לחימה ישנים שהתפוצצו) ולטשטש את העובדות בשטח המעידות על קיומם של מחסני נשק של חזבאללה בשטחים מאוכלסים (שקיומם מהווה הפרה בוטה של  החלטת מועצת הביטחון 1701).  

 על פי ההערכות ארבע שנים לאחר מלחמת לבנון השנייה החזיר חזבאללה נוכחותו לדרום לבנון ואף התעצם. כיום ברשותו מאגר של למעלה מ-40,000 רקטות המוחזקות בחלקן במחסני תחמושת של הארגון הממוקמים בבתי מגורים, מסגדים ובתי ספר בדרום לבנון (דובר צה"ל, 4 בספטמבר 2010). 

לצפייה בסרטון לחצו כאן

---

¹ לפירוט, ראו לקט: "ערב פתיחת הפסגה בארה"ב, שנועדה להתניע את חידוש המשא ומתן הישיר בין ישראל לפלסטינים, בוצע פיגוע ירי לעבר כלי רכב ישראלי דרומית מזרחית לחברון. בפיגוע  נהרגו ארבעה אזרחים ישראליים. הזרוע הצבאית של חמאס קיבלה אחריות לביצוע.  הרשות הפלסטינית גינתה את הפיגוע" (1 בספטמבר 2010).

² בסטטיסטיקה זו לא נכלל ירי פצצות מרגמה לעבר סיורי צה"ל בקרבת גדר הגבול, שנפלו בשטח רצועת עזה. 

³ לפרטים נוספים אודות זאהר ביראוי ופעילות חמאס בבריטניה, ראו לקט מרכז המידע בנושא "בריטניה כמוקד לפעילות מדינית, תעמולתית ומשפטית של חמאס באירופה" מיום 21 בפברואר 2010.

לראש העמוד 

 

 

 

מאמרים נוספים בתחום