זרקור לאיראן (לשבוע שבין 17/6/10 –23/6/10)

זרקור לאיראן

זרקור לאיראן

זרקור לאיראן

זרקור לאיראן

זרקור לאיראן

זרקור לאיראן

אכיפת קוד הלבוש האסלאמי

אכיפת קוד הלבוש האסלאמי

רפסנג'אני מודה: יחסיי עם המנהיג העליון אינם כפי שהיו

רפסנג'אני מודה: יחסיי עם המנהיג העליון אינם כפי שהיו

הקריקטורה מתוך: פארס, 16 יוני

הקריקטורה מתוך: פארס, 16 יוני

שטרות של 100,000 ריאל

שטרות של 100,000 ריאל

לכידת כלבים

לכידת כלבים

מוקד מודיעין התקשורת 118 בטהראן

מוקד מודיעין התקשורת 118 בטהראן

מוקד מודיעין התקשורת 118 בטהראן

מוקד מודיעין התקשורת 118 בטהראן


במוקד אירועי השבוע:

  • ביקורת חריפה בקרב השמרנים על הנשיא בעקבות דבריו בנוגע לאכיפת קוד הלבוש האסלאמי.

  • רפסנג’אני מודה: יחסיי עם המנהיג העליון אינם כפי שהיו.

  • צנזורה פוליטית – גם אצל הרפורמיסטיים.

  • מהשבוע – שטרות של 100,000 ריאל.

  • פסק הלכה נוסף באיראן נגד גידול כלבי-מחמד.

  • תמונות השבוע: מוקד מודיעין התקשורת "118" בטהראן.

ביקורת חריפה בקרב השמרנים על הנשיא בעקבות דבריו בנוגע לאכיפת קוד הלבוש האסלאמי

במחנה השמרני נשמעה בשבוע החולף ביקורת חריפה נגד הנשיא מחמוד אחמדינז’אד בעקבות דברים, שאמר בראשית השבוע שעבר בגנות אכיפה בכוח של קוד הלבוש האסלאמי על נשים. בראיון טלוויזיוני, שהעניק הנשיא ב-12 ביוני, אמר אחמדינז’אד, כי לממשלה אין כל תפקיד במאבק נגד נשים, שאינן מקפידות על עטית הרעלה בהתאם לקוד הלבוש האסלאמי, וכי היא אינה מתערבת בנושא זה. הוא ציין, כי הוא מודע לצורך לפתור את הבעיות המוסריות בחברה, אך מתנגד לאופן ניהול המאבק בעניין זה. אם קיימות בעיות בחברה, אמר הנשיא, יש לפתור אותן בתבונה, בהתאם לחוק ותוך הקפדה על כבוד האדם ולא באמצעות כפיה. הוא אף ציין, כי אין זה ראוי שכוחות ביטחון הפנים יפנו לגברים ולנשים ההולכים יחדיו ברחוב וישאלו אותם בנוגע למהות הקשר ביניהם. הממשלה אינה מקבלת התנהלות כזו ותפעל לפקח על אופן יישום המאבק לאכיפת הקוד האסלאמי.

אכיפת קוד הלבוש האסלאמי

דברי הנשיא, שנאמרו על רקע הגברת אכיפת קוד הלבוש האסלאמי בשבועות האחרונים, עוררו ביקורת חריפה בקרב חוגים שמרנים, ובכלל זאת בקרב גורמים הנחשבים לתומכי הנשיא. דרשן תפילות יום השישי בטהראן ומזכיר מועצת שומרי החוקה, איתאללה אחמד ג’נתי (Ahmad Jannati ), התייחס לדברי הנשיא בדרשתו השבועית וטען, כי לאף אחד אין זכות לערער על פעילות כוחות ביטחון הפנים בתחום אכיפת קוד הלבוש האסלאמי. המאבק בנושא זה אינו רק עניין תרבותי כשם שהמאבק נגד מבריחי סמים וגנבים אינו מתנהל רק במישור התרבותי. הוא הביע צער על כך, שהנשיא העלה נושא זה, והדגיש, כי עטיית רעלה היא עניין חשוב באסלאם שיש להקפיד עליו (סוכנויות הידיעות, 18 יוני).

גם דרשני תפילות יום השישי בערים נוספות התייחסו בדרשותיהם השבועיות לדברי הנשיא. דרשן תפילות יום השישי באצפהאן, איתאללה סיד יוסף טבאטבאא’י-נז’אד (Seyyed Yousef Tabataba’inejad ), אמר, כי המאבק בשחיתות נמצא באחריותם של כלל הגורמים בחברה. לדבריו, העם האיראני לא ביצע את המהפכה האסלאמית רק לצורך השגת אנרגיה גרעינית, כי אם לשם כינון ממשלה אסלאמית. דרשן תפילות יום השישי במשהד, איש הדת השמרני איתאללה סיד אחמד עלם אל-הדא (Seyyed Ahmad Alam al-hoda ), התייחס אף הוא לנושא בדרשתו השבועית ואמר, כי אי הקפדה על עטיית הרעלה היא בבחינת שחיתות חברתית ועל הממשלה להתמודד עם כל סוג של שחיתות באופן נחרץ ומאורגן כשם שהיא מתמודדת עם גילויים אחרים של שחיתות  (אלף, 18 יוני).

מחמד-תקי רהבר (Mohammad Taghi Rahbar ), יו"ר סיעת אנשי הדת במג’לס, מתח אף הוא ביקורת על הנשיא וטען, כי דבריו של אחמדינז’אד מהווים "אור ירוק" ללבוש בלתי-צנוע. הוא  הביע נכונות להתייצב לעימות עם הנשיא כדי לדון בסוגיית הרעלה (אילנ"א, 16 יוני).

גם איש הדת הבכיר, איתאללה מחמד-תקי מצבאח-יזדי (Mohammad Taqi Mesbah Yazdi ), הנחשב למורהו הרוחני של הנשיא אחמדינז’אד, התייחס בביקורת לדבריו ואמר, כי הטענה לפיה הממשלה אינה אחראית לפעול בנושאים דתיים ושהאחריות בעניינים אלה נתונה בידי אנשי הדת היא ביטוי למחשבה חילונית הדוגלת בהפרדה בין דת ומדינה. במחשבה האסלאמית, אמר מצבאח-יזדי, מהווה ההקפדה בעניין דתם של האזרחים משימה מרכזית של השלטונות (עצר-י איראן, 17 יוני).

אפילו היומון השמרני כיהאן, הנחשב בדרך-כלל לתומך בממשלה ובנשיא אחמדינז’אד, מתח בשבוע שעבר ביקורת חריגה נגד הנשיא בעקבות דבריו. תחת הכותרת: "כבוד הנשיא, לא לכך ציפינו ממך", נכתב ביומון, כי רוב אזרחי איראן רואים בלבוש צנוע ערך חיובי חשוב ובלבוש בלתי-צנוע חטא גדול. פעילות תרבותית אינה באה במקום אכיפת החוק. כאשר מתבצעת הפרה של נורמות בזירה הציבורית, יש להעניש את העבריינים במסגרת החוק ולא ניתן לומר, שהממשלה אינה אחראית לכך. דברי הנשיא עומדים בסתירה ליסודות האסלאמיים והמהפכניים של מחשבתו, נכתב בכיהאן, ונראה שהם משקפים את עצתם השגויה של כמה מיועציו המבקשים לסכסך בינו לבין אנשי הדת (כיהאן, 15 יוני).

מאז בחירתו כנשיא איראן ביטא הנשיא אחמדינז’אד עמדה מורכבת בסוגיות הקשורות לדת ולנשים. במערכת הבחירות לנשיאות בשנת 2005 הצהיר אחמדינז’אד, שממשלתו לא תאכוף בכוח את קוד הלבוש האסלאמי. לאחר בחירתו המחודשת כנשיא בשנת 2009 הכריז אחמדינז’אד על כוונתו למנות לראשונה מאז המהפכה האסלאמית נשים לתפקידי שרות בממשלתו. בעקבות התנגדות עזה חזר בו אחמדינז’אד מכוונתו למנות לפחות שלוש נשים כשרות בממשלתו ונאלץ להסתפק בשרה אחת בלבד במשרד הבריאות. זאת ועוד, בעבר עורר הנשיא ביקורת בקרב חוגים שמרנים בנושאים הקשורים בדת ובנשים. באפריל 2006 הודיע הנשיא על החלטתו להתיר כניסת נשים לאיצטדיוני כדורגל. החלטה זו עוררה את זעמם של אנשי הדת והוא נאלץ בסופו של דבר לסגת ממנה. בשלהי 2006 הופצה קלטת בה נצפה הנשיא כשהוא נוכח בטקס הפתיחה של משחקי אסיה בדוחה, בירת קטר. נוכחותו עוררה אף היא את זעמם של אנשי הדת, כיוון שבמהלך הטקס הופיעו נשים בקטעי ריקוד.

בפועל, עם זאת, גברה מאז בחירתו כנשיא באופן משמעותי המערכה המנוהלת על-ידי השלטונות לאכיפת קוד הלבוש האסלאמי וכן ההפרדה בין נשים לגברים במוסדות ציבוריים.

רפסנג’אני מודה: יחסיי עם המנהיג העליון אינם כפי שהיו

בראיון, שהעניק לאחרונה יו"ר מועצת המומחים ויו"ר המועצה לקביעת האינטרס של המשטר לירחון מדירית-י ארתבאטאת (Modiriyat-e Ertebatat , ניהול התקשורת), הודה איתאללה עלי-אכבר האשמי רפסנג’אני, כי יחסיו עם המנהיג העליון, איתאללה עלי ח’אמנהאי, אינם כשהיו. בראיון, שקטעים נרחבים ממנו פורסמו בימים האחרונים בכמה אתרי חדשות איראנים, אמר רפסנג’אני, כי לאור גילו היה מעוניין לפרוש מתפקידיו, אך הוא חושש מההשלכות הפוליטיות השליליות שעלולות להיגרם כתוצאה מפרישתו ומכך שזו תתפרש כביטוי לרוגז מצידו. רפסנג’אני הכחיש, כי קיים עימות בינו לבין המנהיג העליון, אך הודה, כי פגישותיו עימו פחתו. הוא ציין, כי בעבר נהג לקיים עם המנהיג פגישות שבועיות, וכעת הם נפגשים בדרך-כלל אחת לשבועיים למספר שעות.

רפסנג'אני מודה: יחסיי עם המנהיג העליון אינם כפי שהיו

יו"ר מועצת המומחים התייחס למכתב, ששלח לח’אמנהאי ערב הבחירות האחרונות לנשיאות איראן, בו מתח ביקורת חריפה על הנשיא על רקע האשמות קשות, שהטיח אחמדינז’אד בו ובבניו במהלך עימות טלוויזיוני שהתקיים לפני הבחירות. בעקבות פרסום המכתב האשימו תומכי הממשלה את רפסנג’אני באחריות למהומות, שפרצו במדינה לאחר הבחירות. רפסנג’אני טען, כי שלח את המכתב בתקווה, שהמנהיג יגיב להאשמותיו החמורות והשקריות של הנשיא נגדו ונגד אנשי-דת אחרים, ובהם הנשיא לשעבר מחמד ח’אתמי (Mohammad Khatami ); יו"ר המג’לס לשעבר ויועצו של המנהיג העליון, נאטק נורי (Nateq Nouri ); ומהדי כרובי (Mehdi Karoubi ), ממנהיגי האופוזיציה הרפורמיסטית. הוא ציין, כי היה ברור לכולם, שהוא אינו שבע רצון מאופן ניהול ענייני המדינה [על-ידי אחמדינז’אד], אך לטענתו נאלץ לשלוח את המכתב רק לאחר שהנשיא סירב לחזור בו מדבריו. רפסנג’אני ציין, כי כאשר שאל את ח’אמנהאי לדעתו בנוגע למכתב, השיב לו המנהיג העליון, כי אין לו הערות בנוגע לתוכן המכתב, אך כי היה מעדיף, אילו פרסם אותו רק לאחר הבחירות. 

בהמשך הראיון התייחס רפסנג’אני גם לעמדתו בנוגע לשימוש באינטרנט ולשידורי טלוויזיה בלווין. הוא הביע את דעתו, כי קידמה טכנולוגית אינה מהווה כל בעיה מבחינה הלכתית וציין, כי הוא עצמו עושה שימוש באינטרנט, גולש באתרי חדשות ולעיתים אף צופה בשידורי ה-BBC באמצעות האינטרנט. בנוגע לרשתות לווייניות אמר רפסנג’אני, כי לא ניתן למנוע מאזרחים לצפות בערוצי הטלוויזיה המשודרים מחו"ל באמצעות הלוויין, כיוון שאויביה של איראן משקיעים כספים רבים על מנת למנוע ממנה לחסום שידורים אלה. זאת ועוד, טבע האדם גורם לו לעשות דווקא את מה שאסור (פרדא; עצר-איראן; תאבנאכ; ראה-י סבז, 20 יוני). 

יוזכר, כי מאז הבחירות לנשיאות חדל רפסנג’אני לשאת את דרשות יום השישי השבועיות באוניברסיטת טהראן. במקביל החריפו חוגים שמרנים תומכי הממשלה את מתקפותיהם נגדו והאשימו אותו בשיתוף פעולה עם האופוזיציה הרפורמיסטית נגד המשטר. נראה, כי גם מעמדו ב"מועצת המומחים", בראשה הוא עומד, נשחק. מאז הבחירות לנשיאות התכנסה המועצה בספטמבר 2009 ובפברואר 2010 בצל דיווחים על מחלוקת חריפה בנוגע לאסטרטגיה הנדרשת לנוכח המשבר הפוליטי במדינה בין רוב חבריה לבין רפסנג’אני, שאף נעדר מישיבת הסיכום שלה בחודש ספטמבר. ערב פתיחת דיוני המועצה בחודש פברואר דיווחו כמה אתרי חדשות איראנים, כי כמה מחברי המועצה פועלים להדחת רפסנג’אני מראשות המועצה. 

צנזורה פוליטית – גם אצל הרפורמיסטיים

תומכי האופוזיציה הרפורמיסטית עסקו השבוע בהרחבה בהחלטת עורכי האתר הרפורמיסטי רוז אונליין (הפועל מחוץ לאיראן) להסיר מהאתר קריקטורה של הקריקטוריסט הגולה, ניכ-אהנג כות’ר (Nikahang Kowsar ), הלועגת למנהיג האופוזיציה הרפורמיסטית, מיר-חסין מוסוי (Mir-Hossein Mousavi ). בקריקטורה מוצג מוסוי כשהוא יושב בעוד 10 שנים ליד שולחנו וכותב את גילוי-הדעת מס’ 300 שלו. הקריקטורה פורסמה על-ידי הקריקטוריסט הידוע המזוהה עם האופוזיציה הרפורמיסטית ימים ספורים לאחר פרסום גילוי-הדעת מס’ 18 מטעם מוסוי, בו פורטו עיקרי מצעה הפוליטי של התנועה הירוקה.

אמצעי תקשורת שמרנים תומכי הממשלה הזדרזו לדווח על פרסום הקריקטורה ועל הסרתה מהאתר רוז אונליין. סוכנות הידיעות פארס, שדיווחה על כך, טענה, כי הדבר משקף את חילוקי הדעות החריפים בקרב האופוזיציה הרפורמיסטית האנטי-מהפכנית ואת אובדן האמון במנהיגותו של מוסוי (פארס, 16 יוני).

פרסום הקריקטורה והסרתה עוררו ויכוח נוקב בקרב תומכי האופוזיציה הרפורמיסטית. בעוד שחלקם מתחו ביקורת על הקריקטוריסט כות’ר בטענה, שהקריקטורה מטילה דופי במנהיגותו של מוסוי, מחלישה את האופוזיציה ומנוצלת לרעה על-ידי תומכי הממשלה, טענו אחרים, כי הסרתה מבטאת צנזורה פוליטית וכי מוסוי אינו חסין מפני ביקורת. 

אחד הבלוגרים תומכי האופוזיציה הרפורמיסטית כתב, כי "התנועה הירוקה" היא אומנם דמוקרטית, אך זו אינה סיבה לאפשר להרוס אותה ולפגוע בה ובמנהיגיה בשם הביקורת. לדבריו, אלה המבקרים את מנהיגי התנועה אינם מבינים את המציאות הרגישה בה היא נתונה (http://sokhansanj.blogspot.com , 16 יוני).

בבלוג אחר נכתב, כי לכות’ר יש אומנם זכות לבקר את מנהיגי האופוזיציה אך בתור קריקטוריסט בכיר, שעבודותיו זוכות לפרסום נרחב, הוא חייב לגלות הבנה נכונה של התנאים הפוליטיים בביקורת שהוא מותח ולא להציג קריקטורות, שנועדו רק ללעוג ולפגוע. בשנה האחרונה ניצב מוסוי לצד "התנועה הירוקה" ולצד העם כדי להגן על זכויותיו. הדבר אינו הופך אותו לחסין בפני ביקורת או למנהיג כריזמטי בדומה למנהיג המהפכה האסלאמית, איתאללה ח’מיני, אך לא ניתן לשקוט לנוכח העוול שנגרם לו בשם הביקורת (http://greenmember.blogspot.com , 17 יוני).

הקריקטורה מתוך: פארס, 16 יוני
הקריקטורה מתוך: פארס, 16 יוני

בלוגר אחר, לעומת זאת, הביע הסתייגות מהשמטת הקריקטורה מהאתר "רוז אונליין". תחת הכותרת: "מדוע צנזורה?" כתב הבלוגר, כי כשם שכות’ר רשאי לפרסם קריקטורות בגנות הממשלה, יש לאפשר לו לבקר גם את מנהיגי האופוזיציה. הבלוגר הביא ציטוט מההצהרה העולמית לזכויות האדם לפיה כל אדם רשאי לבטא את אמונתו ולפרסם את עמדותיו בכל אמצעי וללא התערבות או מגבלה כלשהי (http://nasabonline.blogspot.com , 16 יוני). תומך אחר של האופוזיציה הרפורמיסטית כתב בבלוג האישי שלו תחת הכותרת: "אף ירוק אינו קדוש", כי כל אדם חופשי לבקר כל רעיון וכל אמונה. שום דבר אינו קדוש והקריקטורה של כות’ר היא יפה ונועדה לשמש תמרור אזהרה (http://a57.blogspot.com , 18 יוני).

מהשבוע – שטרות של 100,000 ריאל

שטרות של 100 אלף ריאל (10,000 תומאן, כ-10 דולרים) נכנסו השבוע למחזור באיראן. לצורך מניעת זיופים נעשה בהטבעת השטרות שימוש במספר אמצעי ביטחון, ובהם הטבעת "סימן מים" של דיוקן מנהיג המהפכה האסלאמית, איתאללה ח’מיני, על גבי השטרות (פארס, 22 יוני).

שטרות של 100,000 ריאל

סגן נגיד הבנק המרכזי, חמיד פ’ור-מחמדי (Hamid Pour-Mohammadi ), מסר לפני מספר חודשים, כי השטרות החדשים הונפקו כחלק מהרפורמה המוניטארית של הבנק המרכזי במסגרתה יושמטו שלושה אפסים מהמטבע המקומי (פארס, 23 מרץ). התוכנית להשמטת אפסים מהמטבע הועלתה לפני למעלה משנתיים במסגרת המאמצים להתמודד עם האינפלציה, שחייבה את הבנק המרכזי להנפיק בשנים האחרונות שטרות בסכומים גבוהים מבעבר. בראשית 2008 הונפקו לראשונה שטרות על סך 50,000 ריאל. באוגוסט 2008 הקימה הממשלה ועדה מיוחדת לבחינת השלכותיה של רפורמה מוניטארית במסגרתה יושמטו שלושה או ארבעה אפסים מהמטבע המקומי. בוועדה היו חברים למעלה מ-50 כלכלנים, אנשי אקדמיה ומנהלים ובסיום עבודתה היא המליצה ליישם את הרפורמה. תומכי התוכנית להשמטת אפסים מהמטבע המקומי טענו, כי להשמטת האפסים תהיה השפעה חיובית על בלימת האינפלציה, כשם שהיה במדינות נוספות, שנקטו בצעד דומה, כדוגמת תורכיה. מתנגדי התוכנית, לעומת זאת, טענו, כי בהעדר שינוי במדיניות הכלכלית הממשלתית לא תהיה לרפורמה השפעה של ממש על ריסון האינפלציה וכי גם תורכיה ביצעה את הרפורמה במטבע המקומי רק לאחר שהצליחה כבר לרסן את האינפלציה. בראשית 2010 הודיע הנשיא אחמדינז’אד, כי התוכנית להשמטת שלושה אפסים מהמטבע המקומי גובשה באופן סופי, אך טרם נמסר מועד יישומה.

פסק הלכה נוסף באיראן נגד גידול כלבי-מחמד

איש הדת השמרני הבכיר, איתאללה נאצר מכארם-שיראזי (Nasser Makarem Shirazi ), הוציא השבוע פסק הלכה האוסר על גידול כלבים כחיות-מחמד. בתשובה לשאילתא הלכתית, שהופנתה אליו בעניין זה על רקע התרחבות תופעת גידול כלבי-מחמד בערים הגדולות באיראן, פסק איש הדת הבכיר, כי גידול כלבי-מחמד מהווה חיקוי עיוור של המערב, בו רבים אוהבים את כלביהם יותר מאשר את נשותיהם וילדיהם. בפסיקתו טען מכארם-שיראזי, כי באסלאם קיימות התייחסויות רבות לטומאתם של הכלבים, אף על-פי שהקוראן עצמו אינו מתייחס לעניין במפורש (איסנ"א, 16 יוני).

החזקת כלבים, המוגדרים בהלכה השיעית כטמאים (נג’ס, najes ), נתפשת כביטוי להשפעה מערבית משחיתה והפכה מאז המהפכה האסלאמית בעייתית. בשנת 1999 פסק ראש הרשות השופטת דאז, איתאללה מחמד יזדי (Mohammad Yazdi ), כי אסור להסתובב עם כלבים במקומות ציבוריים בטענה שהדבר פוגע ברגשות האסלאמיים. יזדי התיר אומנם החזקת בעלי-חיים בבתים אך ציין, כי הוצאתם לרחוב מהווה פגיעה בציבור ומחייבת התערבות משטרתית.

בשנת 2002 פסק גם דרשן תפילות יום השישי בעיר ארומיה (Orumiyeh ) בצפון-מערב איראן, כי החזקת כלבים מהווה שחיתות מוסרית וקרא לעצור את הכלבים ואת בעליהם. חודשים ספורים קודם לכן אסרו הרשויות על מכירת כלבים והמשטרה הטילה קנסות על מי שהעז להסתובב עם כלבו ברחוב. על אף מגבלות אלה ניכרת בשנים האחרונות עליה במספר בעלי הכלבים באיראן, בעיקר בקרב בני המעמדות הגבוהים בערים הגדולות.

במסגרת המערכה, שמנהלים בשנים האחרונות השלטונות לאכיפת הקוד האסלאמי, נלכדו גם כלבים על מנת למנוע את הסתובבותם במקומות ציבוריים. לפחות בחלק מהמקרים נלכדו גם כלבים, שנעו בלוויית בעליהם. לכידת הכלבים הוצדקה בניסיון להיפטר מ"השפעות מערביות". באוגוסט 2007 דיווח היומון הרפורמיסטי אעתמאד-י מלי על מעצרו של צעיר תושב טהראן, שתלה על קירות הרחוב בו הוא מתגורר מודעות בהן ביקש סיוע במציאת כלבו שהלך לאיבוד. מהמשטרה נמסר, כי הצעיר נעצר מאחר שבהדבקת המודעות יש משום "הפצת שחיתות מוסרית" והן עלולות לעודד אנשים להחזיק אף הם כלבים בבתיהם.

לכידת כלבים
לכידת כלבים על-ידי כוחות ביטחון הפנים, מתוך הבלוג: http://kamangir.net , 12/9/2007

תמונות השבוע: מוקד מודיעין התקשורת 118 בטהראן

מוקד מודיעין התקשורת 118 בטהראן

מוקד מודיעין התקשורת 118 בטהראן

לראש העמוד