עבודות חפירה מצריות ברפיח לצורך בניית המכשול
תמונות המכשול המצרי כפי שהופיעו בפורום חמאס (PALDF)
קריקטורה המביעה ביקורת על מדינות ערב
אלרסאלה, 21 דצמבר 2009
הפגנת מחאה של תושבי רצועת עזה ברפיח
הפגנת חמאס בעזה נגד
הפגנת חמאס בעזה נגד
הפגנת הילדים מול מעבר רפיח (ערוץ אלאקצא, 26 בדצמבר)
העימותים האלימים בין מפגיני חמאס לבין כוחות מצריים ברפיח
עבודות חפירה מצריות ברפיח לצורך בניית המכשול (פלסטין, 18 בדצמבר, 2009)
כללי
1. לפני כחצי שנה החלה מצרים בהקמת מכשול תת-קרקעי לאורך גבולה עם רצועת עזה, שמטרתו לסייע במאבק בהברחות. המכשול מתבסס על הטמנת מחיצת כלונסאות מתכת בעובי של עשרות סנטימטרים, במרחק של כ- 80 מטרים מהגבול, בעומק של 30-15 מטרים. המכשול אמור להיבנות לאורך כעשרה ק"מ, מהם הושלמו עד כה לפחות כ-150 מטרים.
2. הקמת המכשול התת-קרקעי ע"י המצרים ("החומה", או "גדר המוות" בלשון דוברי חמאס) עוררה בקרב חמאס חששות כבדים מפני הפגיעה ב"תעשיית ההברחות". "תעשייה" זאת, הכוללת הברחות אמצעי לחימה וסחורות אזרחיות, מהווה מרכיב מרכזי בהתעצמות הצבאית של חמאס. דרך המנהרות מועברים לרצועה אמצעי לחימה, חלקם מאיראן. הברחתם לרצועה סייעה לחמאס לשקם תשתיתה הצבאית לאחר מבצע "עופרת יצוקה", בין השאר ע"י הברחת רקטות ארוכות טווח בעלות יכולת פגיעה במרכז ישראל. בנוסף לכך, "תעשיית" ההברחות תורמת גם לכלכלת הרצועה ולשיקומה האזרחי. בניית המכשול גורמת לחששות בקרב חמאס ותושבי הרצועה מפני מחסור רב במוצרי יסוד, דלק וחומרי גלם, כמו גם מעליית מחירים, שהמחסור יביא בעקבותיו.
תמונות המכשול המצרי כפי שהופיעו בפורום חמאס (PALDF )
3. חמאס יצאה בקמפיין תקשורתי נגד מצרים על מנת להפעיל עליה לחצים כדי שתפסיק את בניית המכשול. במקביל הפנו ראשי חמאס קריאות לעולם הערבי ולקהילה הבינלאומית, שלא לעמוד מנגד. דוברי חמאס שבו והעלו את הטיעון כי רצועת עזה כלל אינה מסכנת את ביטחונה של מצרים. חלקם אף האשימו את מצרים בשיתוף פעולה עם ישראל וארה"ב כדי "לחנוק" מיליון וחצי פלסטינים המתגוררים ברצועה. בנוסף לכך, הודו בכירי חמאס, ח’אלד משעל, ומחמוד אלזהאר, כי חמאס אכן מבריחה נשק לרצועה, אולם ח’אלד משעל טען כי בניית המכשול ע"י מצריים לא תמנע הברחות אמצעי לחימה לרצועה, שכן תמצאנה דרכים חלופות לכך.
4. הקמפיין התקשורתי של חמאס לווה גם בלחצים בשטח. בשלב ראשון ירו צלפים פלסטינים לעבר פועלים מצרים, שעסקו בבניית המכשול, ואף פגעו בדחפור מצרי שעבד במרחב. בהמשך התחוללו עימותים אלימים הגבול שבין הרצועה למצרים, בעקבות עצרת מחאה שארגנה חמאס מול מעבר רפיח לקידום פני שיירת "עורק חיים 3" . האירועים הסתיימו במותו של חייל מצרי ומפגין פלסטיני ובפציעת 35 פלסטינים מהם חמישה באורח קשה. עימותים אלימים אלה שבו והחריפו את מלחמת התעמולה שבין חמאס למצרים.
קמפיין תקשורתי מלווה בלחצים בשטח שמנהלת חמאס נגד מצרים
5. לנוכח בניית המכשול התכנסו צירי המועצה המחוקקת בעזה (רובם אנשי חמאס) לישיבת חירום בה החליטו לפתוח בקמפיין תקשורתי נרחב, שיציג את הסכנות שלהן יחשפו תושבי הרצועה בעקבות הקמת ה"חומה". כמו כן הוחלט לפנות לארגונים ערביים ובינלאומיים בבקשה להגיש עתירות משפטיות נגד הקמת ה"חומה". המועצה המחוקקת שבשליטת חמאס דרשה מארגון הועידה האסלאמית וארגוני זכויות האדם להגיש תביעות משפטיות נגד "גדר הפלדה", שבונה מצרים לאורך הגבול עם רצועת עזה ולקבוע כי בנייתה מנוגדת להסכמים הבינלאומיים. המועצה המחוקקת דרשה ממצרים להפסיק את הבנייה ומהקהילה הבינלאומית לשאת באחריותה "להסרת המצור" על הרצועה (Palestine-info , 23 בדצמבר).
6. במקביל יצאו בכירי חמאס וכלי התקשורת שלה בקמפיין תקשורתי נגד מצרים במהלכו מחו על בניית המכשול ("החומה"1 או "גדר המוות", בלשון חמאס). דוברי חמאס הזהירו מפני ההשלכות הקשות שיהיו לכך. בהודעה רשמית של סאמי אבו זהרי, דובר התנועה, הובהר כי פעולות "מחאה עממית" לא תיפסקנה עד להפסקת הבנייה. במקביל נמסר כי עומדת להתקיים הידברות בין שני הצדדים סביב הנושא (סוכנות הידיעות הסינית, 22 בדצמבר 2009).
|
|
|
7. להלן מבחר ההתבטאויות של בכירי חמאס:
א. מחמוד אלזהאר, חבר הלשכה המדינית, אמר כי עזה מעולם לא היוותה איום על מצרים. לדבריו הוקם (במשתמע על ידי חמאס) צוות האוסף מידע אודות הקמת "החומה", אשר יגיש מסקנותיו בימים הקרובים. אלזהאר גם הודה באחת התבטאויותיו, כי חמאס מבריחה נשק לרצועה אך הבטיח כי הנשק לא יכוון כלפי מצרים בשום מצב (אלשרוק, 16 בדצמבר).
ב. ח’אלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס, אמר, כי בניית "חומת הפלדה" היא סימן נוסף המעיד על כוונת ישראל לתקוף בקרוב את הרצועה כנקמה על כישלונה במהלך מבצע "עופרת יצוקה". לדבריו, "החומה" תחסום כניסת מזון ותרופות לתושבי הרצועה אך לא תמנע את הברחות הנשק לרצועה, שכן תמצאנה דרכים חלופיות לכך (פלסטין, 22 דצמבר)2. בעת ביקורו בסעודיה אמר כי המדובר ב"מזימה ישנה, שתוכננה על ידי קונדוליסה רייס וציפי לבני לאחר המלחמה בעזה" שנועדה לחנוק את עזה מבחינה כלכלית (אלמסלם.נט, 6 בינואר).
ג. פוזי ברהום, דובר חמאס ברצועה, אמר כי "החומה" נבנית במסגרת "תוכנית אמריקאית", שהחלה עוד בימיו של הנשיא בוש, שמטרתה "לחנוק מיליון וחצי פלסטינים בעזה". לדבריו רצועת עזה כלל אינה מהווה איום על ביטחונה של מצרים. ברהום גם מתח ביקורת על מה שהוא מכנה תמיכתו של אבו מאזן בבניית "החומה" באומרו כי הם מסייעים להמשך ה"מצור" על רצועת עזה (Palestine-info , 19 בדצמבר).
ד. סאמי אבו זהרי, דובר חמאס בעזה, קרא במהלך הפגנה שאורגנה (על ידי חמאס), להפסיק את בניית מה שכינה "חומת פלדת המוות", שתביא "לחנק העם הפלסטיני" והזהיר מפני ההשלכות החמורות של הקמתה. כמו כן מתח ביקורת על המצרים הפועלים לדבריו "בניגוד לאחריות המוסרית והדתית" (Palestine-info , 22 בדצמבר). עוד הוסיף כי חמאס פתחה ב"פעילויות עממיות" נגד הגדר אשר תמשכנה עד להפסקת הבנייה. (פלסטין אלא’ן, 23 בדצמבר).
ה. אחמד בחר, הסגן הראשון של יו"ר המועצה המחוקקת אמר כי "חומת הפלדה" קוטעת את "עורק החיים" של הפלסטינים ומהווה עונש קולקטיבי לכל תושבי הרצועה. במקביל גם הדגיש את חוסן היחסים ההיסטוריים בין מצרים לפלסטינים. לדבריו, כמו שהפלסטינים לא מקבלים את גדר ההפרדה הישראלית ומפגינים נגדה בכל יום, כך לא יקבלו תושבי רצועת עזה את "החומה" המצרית (צות אלאקצא, 22 בדצמבר).
ו. מחמד רמצ’אן, שר החקלאות בממשל הניה אמר כי בניית החומה מהווה "פסק דין מוות" על מליון וחצי פלסטינים. לדבריו תשפיע הבנייה גם על זרימת מי התהום לרצועה וממנה (Palestine info , 24 בדצמבר). מחמד אבו רביע, ראש רשות המים ברצועת עזה, כינה את החומה "חומת המוות" ואמר כי ליסודות "החומה" מוסיפים המצרים ברזל המזהם את מי התהום. הוא גם קרא לארגוני זכויות האדם לפעול להפסקת הבנייה.
8. חמאס גייסה עבור המאבק גם את גורמי איכות הסביבה למאבק נגד מצרים. משרד החקלאות ברצועת עזה ערך כינוס לשיתוף עם הרשות הפלסטינית לאיכות הסביבה לדיון בהשלכות בניית החומה על תחומי הסביבה המים והצמחייה. במהלך הכינוס אמרו מומחים כי "בניית חומת הפלדה" טומנת בחוב פגיעות מדיניות ומשפטיות וקראו לנשיא מצרים, למזכ"ל האו"ם וארגון הועידה האסלאמית להפסיק את העבודות (Palestine-info , 24 בדצמבר). נזאר אלוחידי, מומחה מים הזהיר מפני השפעה שלילית של חומת הפלדה על מי התהום, בדומה לנזקים, שנוצרו, לטענתו, עקב בניית הגדר בין ישראל ובין הרצועה. לדבריו חפירות בעומק של 30 מטר תחשוף את מי התהום לחדירת חומרים מסוכנים וחדירת מי הים (מען, 21 דצמבר).
פעילות בשטח
9. כדרכה של חמאס לווה הקמפיין התקשורתי בהפגנות ועצרות:
א. ב- 20 בדצמבר התקיימה עצרת בגבול מצרים מול מעבר רפיח (20 בדצמבר). ההיענות לעצרת, שהוגדרה כ"עצרת המונים" הייתה דלה והשתתפו בה יחסית מעט אנשים.
הפגנת מחאה של תושבי רצועת עזה ברפיח (Palestine-info , 22 בדצמבר)
ב. ב-25 בדצמבר לאחר תפילת יום השישי קיימה חמאס תהלוכות שיצאו מהמסגדים והסתיימו בהפגנה בכיכר פלסטין, שבעזה.
הפגנת חמאס בעזה נגד "חומת הפלדה" ( בפורום PALDF 25 בדצמבר)
הפגנת חמאס בעזה נגד "חומת הפלדה", ( בפורום PALDF 25 בדצמבר)
ג. חמאס גייסה גם את הילדים לפעילות המחאה שלה מאות ילדים הפגינו מול מעבר רפיח במחאה על בניית החומה הילדים קראו קריאות בגנות החומה ובגנות הצעדים שנוקטת מצרים (קדסנט, 26 בדצמבר).
הפגנת הילדים מול מעבר רפיח (ערוץ אלאקצא, 26 בדצמבר)
ניסיונות חמאס לשבש את מהלך העבודה המצרית
10. בשלב הראשון אירעו ניסיונות ספוראדיים לשבש את עבודות הבנייה. במסגרת זו דיווחו "מקורות ביטחוניים מצריים" כי חמושים פלסטינים ירו לעבר אנשי היחידה העוסקת בהקמת חומת הפלדה בגבול מצרים ורצועת עזה. הירי גרם נזק לציוד המצרים הכריזו על מצב חירום ביטחוני ותגברו את האזור (מען, 17 בדצמבר). נמסר גם כי הירי לא השפיע הירי על המשך העבודות (אלשרוק, 20 בדצמבר). על פי אחד הדיווחים עובדי המנהרות ברפיח הצליחו להרוס דחפור המשמש את המצרים בעבודתם ובכך עוכבה מעט הבנייה (פאל טודיי, 23 בדצמבר). מקורות פלסטינים דיווחו כי קבוצת פעילים פלסטינים חמושים הצליחו לגרום לחבלות לחומה ולכלי החפירה המשמשים לבנייתה (קדסנט, 25 בדצמבר).
11. בשלב השני, החמור יותר, החלו ב-6 בינואר עימותים אלימים לאורך הגבול בין כוחות ביטחון מצריים לבין מפגינים פלסטינים. הרקע לעימותים היה סירובה של מצרים להתיר לשיירת הסיוע "עורק חיים 3 " להיכנס לרצועת עזה. ההפגנות האלימות נגד סירובה של מצרים, בעידוד חמאס, נוצלו גם להבעת מחאה חריפה נגד מצרים על בניית המכשול.
12. העימותים החלו עם כינוסה של עצרת מחאה שארגנה חמאס מול מעבר רפיח לקידום פני שיירת "עורק חיים 3" לקראת כניסתה לרצועה. במהלך נאומי דוברי חמאס החלו עשרות צעירים לרגום באבנים את כוחות הביטחון המצריים, שפיקחו על העצרת וחלקם ניסו לטפס על הגדרות. העימותים התדרדרו במהירות. מנגנוני הביטחון של חמאס, שהגיעו על מנת לרסן את המפגינים התקבלו אף הם במטר אבנים. כוחות הביטחון המצריים שהזרימו כוחות לשטח ירו מספר יריות אזהרה באוויר. כתוצאה מהעימותים נהרגו חייל מצרי ומפגין פלסטיני ונפצעו כמה עשרות מפגינים.
העימותים האלימים בין מפגיני חמאס לבין כוחות מצריים ברפיח
(פלסטין אלא’ן, 6 ינואר)
13. בכירי חמאס, בהצהרות בעלות אופי אפולוגטי, גינו את האירועים וקראו להרגעת השטח:
א. אסמאעיל הניה ראש ממשל חמאס שלח תנחומים להנהגה המצרית על מותו של החייל המצרי ואיחל החלמה לפצועים הפלסטינים. עוד הוסיף כי יש להיאחז בכל קשרי הידידות ובקשרים האסטרטגיים שבין מצרים לפלסטינים (צפא, 6 בינואר).
ב. איהאב אלע’צין, דובר משרד הפנים, הביע צער על הקורבנות ואמר כי ההפגנות הם דרך ביטוי "שקטה וספונטאנית" של הפלסטינים למחות על בניית המכשול והאיסור על כניסת שיירת האספקה. לדבריו מנגנוני הביטחון שתחת שליטתו של משרד הפנים מילאו את תפקידם כהלכה (ערוץ אלאקצא, 6 בינואר).
ג. צלאח אלברדויל, דובר חמאס אמר כי האירוע הוא יוצא דופן והביע תקווה כי לא ישפיע על היחסים עם מצרים. הוא גם קרא למצרים לבחון מחדש את סוגיית המכשול שלדבריו אינו משרת את העם הפלסטיני (ערוץ אלאקצא, 6 בינואר).
ד. ע’אזי חמד, יו"ר מנהלת המעברים במשרד הפנים של ממשל חמאס, אמר כי חמאס אינה מעוניינת לסכסך בין הפלסטינים לבין מצרים וכי חמאס לא תכננה לפגוע בביטחון הלאומי של מצרים.
14. סאמי אבו זהרי, דובר חמאס הצהיר כי בידי חמאס מידע לפיו החייל המצרי שנהרג מצא מותו מאש מצרית שכוונה לעבר המפגינים הפלסטינים. לדבריו מצרים מנסה לנפח את התקרית על מנת להסיח את דעת הקהל מסוגיית הקמת המכשול (מען, 9 בינואר). גם ח’אלד משעל העלה סברה דומה באשר לנסיבות הריגתו של החייל (סוכנות הידיעות הקטרית, 11 בינואר).
מדיניות מצרים ותגובתה על לחצי חמאס
15. מצרים מפגינה נחישות בבניית המכשול ורואה בו אינטרס ביטחוני-מדיני חשוב. בניית המכשול נועדה לשמש בידה, להערכתנו, אמצעי למניעת זליגת השפעת חמאס מהרצועה אל האופוזיציה האסלאמית מבית (האחים המוסלמים). הוא גם נועד להחליש את חמאס ולהקשות על הברחת אמצעי לחימה לרצועה. בנוסף לכך יש למצרים, להערכתנו, אינטרס למנוע הפיכת שטחה לערוץ המרכזי להכנסת סיוע אזרחי לרצועה כחלופה למעברים שבין הרצועה לישראל.
16. בתחילה ניסתה מצרים לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך במתיחות שהתעוררה עם חמאס. בהמשך הקמפיין ההסברתי של חמאס והאירועים בשטח גרמו ל"מתקפת נגד" תקשורתית מצד מצרים. סלימאן עואד, דובר הנשיאות המצרית, הצדיק את זכותה של מצרים להגן על גבולותיה לאור העובדה שישנן הברחות נשק למצרים מהרצועה שכן לכל מנהרה שני כיוונים וכפי שנשק יכול לעבור מסיני לעזה הוא יכול לעבור במסלול ההפוך מעזה למצרים. לדבריו, זכותה וחובתה של מצרים כמדינה ריבונית לערוב לביטחון גבולותיה מסכנות אותה. עוד הוסיף כי גם ארה"ב מקימה גדרות בגבול עם מכסיקו וישנן עוד דוגמאות רבות למדינות שנקטו צעדים שונים כדי לשמור על ביטחון גבולותיהן ואדמותיהן. (אלאהראם אלמסאא’י, 22 בדצמבר).
17. בכמה עיתונים מצריים ממסדיים הדגישו מאמרי מערכת את הסכנה הנשקפת למצרים בעקבות ההברחות באמצעות המנהרות ואת זכותה של מצרים להגן על ריבונותה ועל ביטחונה. כמו כן נמתחת ביקורת על חמאס ועל האשמותיה כי מצרים נטלת חלק ב"מצור" על רצועת עזה. התקשורת הממסדית המצרית הבליטה את "זכותה הלגיטימית של מצרים להגנה על גבולה":
א. מחמד עלי אבראהים העורך הראשי של אלג’מהריה מתח ביקורת על מאמרו של אבראהים עיסא, עורך אלדסתור שהשווה את בניית החומה בין מצרים לבין רצועת עזה לבנייתה של גדר הפרדה על ידי ישראל. לדבריו זהו עיוות של עמדתה של מצרים ביחס ל"חומה" שכן מצרים פועלת למימוש זכותה הלגיטימית להגנה על גבולה. לדבריו מצרים הגישה לחמאס מסמך פיוס מצוין המאפשר את פתיחת כל המעברים כולל מעבר רפיח אולם חמאס סירבה להצעה. לדבריו החומה המצרית היא לאומית והיא זכות ריבונית של מצרים בחוקה ובחוק ומצרים לא תהפוך ל"פלסטין השנייה שההשקעות בורחות ממנה והתיירים נמלטים ממנה" (אלג’מהוריה, 22 בדצמבר).
ב. מחמד ברכאת, העורך הראשי של אלאח’באר, גינה את הביקורת כלפי צעדים שנוקטת מצרים בגבולה עם רצועת עזה תוך "התעלמות תמוהה" מזכותה של מצרים להגן על גבולה. לדבריו אין שחר לטענה שהיחלצות נגד הברחות בין מצרים לעזה משמעה הגברת המצור על עזה. אדרבא מצרים פותחת מידי פעם את מעבר רפיח כדי להקל על סבלם של תושבי הרצועה (אלאח’באר, 21 בדצמבר).
ג. אבראהים נאפע, עורך אלאהראם, מתח ביקורת על התקפות שמנהלת חמאס נגד הצעדים שנוקטת מצרים לשם הגברת הביטחון בגבולה. לדבריו אסור לגורמים שאינם מצריים לומר למצרים מה עליה לעשות או לא לעשות בעניינים הנוגעים לביטחונה הלאומי (אלאהראם, 23 בדצמבר).
18. במקביל רתם המשטר המצרי מסגדים רבים ל"מתקפה" נגד חמאס: כך למשל אמאם מסגד עבד אלרחמן בקהיר פנה בשאלה לצלף שהרג את החיל המצרי ברפיח:"מה תגיד מחר לבוראך?" דרשן מסגד הטלוויזיה תקף את אלו שהרגו את החייל המצרי וציין כי מצרים שילמה אלפים מבניה למען הפלסטינים. אמאם מסגד אלרחמה האשים את חמאס כי היא "הסיבה למצור על הפלסטינים" מנהיגיה רוצים להישאר ברשות הפלסטינית אפילו במחיר של הרעבת העם ובריחת העם. הוא הוסיף כי החייל המצרי נהרג כשהיד ואמר כי זה שהרגו "יישרף באש הגהנום אם לא יכפר על עוונו" (אלקדס אלערבי , 9 בינואר).
1 כזכור הכינוי "חומה" אומץ גם לגבי גדר הביטחון שבנתה ישראל.
2 בתקשורת הפלסטינית דווח כי בעלי המנהרות החלו להעביר את פעילותם לאזורים המרוחקים מאזור בניית "החומה" מחשש שהמנהרות יתמוטטו. יחד עם זאת טוענים בעלי המנהרות את כי "החומה" לא תצליח להפסיק לגמרי את פעולות ההברחה במנהרות אולי רק להפחיתה. לדברי בעל מנהרת הברחה כבר עמדו בעלי הנהרות בפני אתגרים קשים יותר (אלאיאם, 15 בדצמבר).
