עיתון פלסטין של חמאס, 7 בנובמבר 2009
תחת הכותרת: "[אבו מאזן] לא הגיע לשום תוצאה" צועד אבו מאזן בנעליים הגדולות על מידותיו :
על נעל אחת נכתב "דו"ח גולדסטון" ועל השנייה "ההתנחלות" (עיתון פלסטין של חמאס, 7 בנובמבר 2009)
כללי
1. דוברים מטעם חמאס הזדרזו לברך על החלטת העצרת הכללית, שאימצה את טיוטת ההחלטה, שהוגשה ע"י מדינות ערב לגבי דו"ח גולדסטון (5 בנובמבר).
2. שלוש נקודות מרכזיות בלטו אצל דוברי חמאס בעקבות החלטת העצרת:
א. הצגת ההחלטה כגינוי ישראל והישג לפלסטינים: דובר חמאס סאמי אבו זהרי ציין כי ההחלטה מהווה הישג חשוב של חמאס, הנרחב שזוהי הפעם הראשונה שישראל סופגת גינוי בינלאומי נרחב בגין "פשעי מלחמה" (ראיון ל-BBC בערבית, 6 בנובמבר). מחמד נזאל, חבר הלשכה המדינית של חמאס, ציין כי אישור הדו"ח ע"י העצרת מהווה "תמיכה בסוגיה הפלסטינית, כצדק ובזכויות האדם" (רדיו דמשק, 6 נובמבר).
ב. חמאס אינה מודאגת מהדרישה שגם הפלסטינים יערכו חקירה: זאת מכיוון שהפלסטינים הינם ה"קורבן", שנגדו התבצעו "פשעים" (ולפיכך, במשתמע, הינם המאשימים ולא הנאשמים). חמאס אינה מודאגת מהאשמות הישראליות נגדה כי השתמשה באזרחים כ"מגן אנושי" במבצע עופרת יצוקה כיוון שהאשמה זו הופנתה ע"י דו"ח גולדסטון נגד ישראל ולא נגד חמאס. לדבריו חמאס גם אינה מואשמת בירי הרקטות לעבר ישראל משום שדו"ח גולדסטון דיבר על ה"התנגדות" (קרי, ארגוני הטרור) באופן כללי, ולא על תנועת חמאס (ראיון סאמי אבו זהרי ל-BBC בערבית).
ג. ממשלת חמאס נערכת ל"חקירה": היא הודיעה על הרכבת "ועדה רשמית", שתכלול מספר שרים ומומחים, אשר תפעל תוך התייעצות עם "מומחים לזכויות אדם", הן מומחים מקומיים והן מומחים בינלאומיים (ראיון סאמי אבו זהרי ל-BBC , 6 נובמבר).
3. דובר ממשל חמאס, טאהר אלנונו, ציין כי החלטת העצרת מובילה לפעילות משפטית, שתוביל להעמדתה לדין של ההנהגה הישראלית ("הנהגת הכיבוש") כ"פושעי מלחמה". לדבריו "המערכה" לא הסתיימה וחמאס תמשיך לקיים מגעים עם המדינות הערביות והמוסלמיות על מנת להעמיד לדין את "הנהגת הכיבוש", בכל מדינה בה החוק מאפשר זאת (ערוץ אלקדס, 6 נובמבר) גם מחמד נזאל, חבר הלשכה המדינית של חמאס, ציין כי החלטת העצרת הינה צעד חשוב מאוד בדרך להעמדה לדין של "הפושעים והטרוריסטים הישראליים", הן מהדרג המדיני והן מהדרג הצבאי (רדיו דמשק, 6 נובמבר). ריאצ’ מנצור, נציג הרשות הפלסטינית, התבטא, כי בעקבות החלטת העצרת החל תהליך מעשי שיסתיים רק כאשר "הפושעים הישראליים", שביצעו "פשעי מלחמה" בעת מבצע "עופרת יצוקה", יובאו לדין (ערוץ PRESS TV , 6 נובמבר).
|
משמעויות 4. ביטויי שביעות הרצון של חמאס מקורם בפוטנציאל התעמולתי הרב הגלום עבורה בדו"ח גולדסטון ובאימוצו ע"י עצרת האו"מ. פוטנציאל זה, בראיית חמאס, עשוי להוביל להתעסקות ממושכת בדבר העמדה לדין של בכירים ישראליים (קציני צה"ל ובכירי הדרג המדיני) באשמת "פשעי מלחמה" בזירות שונות ובכך לכבול ידיה של ישראל, מדינית וצבאית. בו בזמן המשך ההתעסקות בדו"ח עשוי להוביל להכרה בינלאומית בלגיטימיות של ממשל חמאס ברצועת עזה מעצם היותו הצד הפלסטיני, אשר יבצע את ה"חקירה", ולהחליש את הרשות הפלסטינית ואת אבו מאזן. 5. בו בזמן חמאס עושה שימוש תעמולתי מרבי בהימנעות דו"ח גולדסטון מלהטיל עליה אחריות לירי רקטות לעבר ישראל ומהתעלמותו מהשימוש שעשתה חמאס באזרחים כ"מגן אנושי". הטיעון השב ונשנה אצל דוברי חמאס הינו שדו"ח גולדסטון אינו מטיל עליה את האחריות לירי הרקטות אלא על "ארגונים פלסטינים חמושים" באופן כללי (ראו למשל ראיון מוסא אבו מרזוק, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, לערוץ אלג’זירה, 16 באוקטובר 2009). שתי נקודות תורפה אלו בדו"ח גולדסטון אכן מאפשרות לחמאס, להתנער מאחריותה לירי הרקטות ארוך השנים לעבר ישראל , מפעילות טרור נוספות שבוצעו על ידה מהרצועה (פיגועי התאבדות והרג, חטיפת חייל צה"ל, תקיפת מעברים), מהשימוש הנרחב שעשו פעיליה באזרחים כב"מגן אנושי" ומתופעות רבות נוספות הקשורות לתשתית הטרור שחמאס בנתה והפעילה מהרצועה. 6. כיוון שכך, אין תימא איפא שחמאס מוכנה לבצע "חקירה פנימית" משלה, כמתחייב מדו"ח גולדסטון. זאת על מנת לזכות ברווח תעמולתי כצד שממלא את דרישות הדו"ח ומשום שממילא לא מוטלת עליה אחריות לירי רקטות או לשימוש באזרחים כ"מגן אנושי" בהתאם לדו"ח, כך שאין לה למעשה מפני מה להתגונן. מאידך, בהקמת ועדת החקירה גלומים עבורה יתרונות מדיניים והסברתיים, שבמרכזם הכרת האו"מ ואולי גם הקהילה הבינלאומית בממשל חמאס ברצועה (ולא ברשות הפלסטינית) כ"כתובת" המדינית המייצגת את הצד הפלסטיני. |
