זרקור לאיראן

הנשיא מחמוד אחמדינז’אד הציג השבוע את שריו המוצעים לממשלתו החדשה. לראשונה מאז המהפכה האסלאמית מתכוון הנשיא לכלול גם נשים בתפקידי שר בממשלתו. הנשיא הציע את פאטמה אג’רלו ( Fatemeh Ajorloo ) כמועמדתו לתפקיד שרת הרווחה והעניינים החברתיים, את ד"ר מרזיה וחיד דסתג’רדי ( Marzieh Vahid Dastjerdi ) לתפקיד שרת הבריאות ואת ד"ר סוסן כשאורז ( Sousan Keshavarz ) לתפקיד שרת החינוך.

אג’רלו, בת 43, פסיכולוגית בהכשרתה, משמשת כיום כחברת מג’לס. היא כיהנה בעבר בתפקידים שונים במשמרות המהפכה, בבסיג’ הסטודנטים ובועדות שונות של המג’לס. דסתג’רדי, בת 50, רופאה במקצועה וחברת מג’לס לשעבר, שימשה בעבר בתפקידים בכירים שונים במשרד הבריאות וכמנהלת בתי חולים. כשאורז, ד"ר לפילוסופיה של החינוך, שימשה כסגנית שר החינוך.

מימין לשמאל: אג’רלו, דסתג’רדי (אתר מרדמכ), כשאורז (סוכנות הידיעות IBNA )

מאז המהפכה האסלאמית (1979) לא כיהנה אף אישה בתפקיד שרה, אם כי בשנת 1997 מינה הנשיא מחמד ח’אתמי לראשונה אישה לתפקיד סגנית הנשיא. גם אחמדינז’אד מינה בממשלתו הקודמת אישה לתפקיד סגנית נשיא (תחת נשיא איראן מכהנים שמונה סגני נשיא).

בכוונת הנשיא להמשיך בכהונתם של מנוש’הר מתכי כשר החוץ, עלי-אכבר מחראביאן כשר התעשייה, ד"ר שמס-אלדין חסיני כשר הכלכלה וד"ר מחמד עבאסי כשר הקואופרטיבים. עוד מציע הנשיא את חג’ת אלאסלאם חידר מצלחי, נציג המנהיג בארגון ההקדשים האסלאמיים ולשעבר נציג המנהיג בכוחות היבשה של משמרות המהפכה והבסיג’ ויועצו של הנשיא אחמדינז’אד לענייני אנשי הדת, לתפקיד שר המודיעין; את אחמד וחידי, לשעבר סגן שר ההגנה ויו"ר הועדה המדינית-ביטחונית של המועצה לקביעת האינטרס של המשטר, לתפקיד שר ההגנה; את מצטפא מחמד נג’אר, ששימש כשר ההגנה בממשלה היוצאת, לתפקיד שר הפנים; את כאמראן דאנשג’ו לתפקיד שר המדעים והטכנולוגיה; את רזא תקי-פ’ור לתפקיד שר התקשורת; את סיד מחמד חסיני לתפקיד שר ההכוונה האסלאמית; את עבד אלרזא שיח’ אלאסלאמי לתפקיד שר העבודה והשירותים החברתיים; את סיד מסעוד מיר-כאט’מי, ששימש כשר המסחר בממשלה היוצאת, לתפקיד שר הנפט; את מחמד עלי-אבאדי לתפקיד שר האנרגיה; את צאדק ח’ליליאן לתפקיד שר החקלאות; את עלי ניכזאד לתפקיד שר השיכון; ואת חמיד בהבהאני לתפקיד שר התחבורה.

אחמדינז’אד אמר, כי מינוי השרים על-ידו התבצע על בסיס כישוריהם המוסריים והמקצועיים ויכולתם לעבוד בצוות (סוכנויות הידיעות, 16 אוגוסט). יוזכר, כי השרים הממונים על-ידי הנשיא זקוקים לאישור המג’לס.

התגברות קריאות התגר מצד גורמים רפורמיסטיים כנגד המנהיג העליון 

בצעד חריף, המהווה קריאת תיגר ברורה על מנהיגותו של איתאללה עלי ח’אמנהאי, פרסמה בשבוע שעבר קבוצת חברי מג’לס לשעבר דרישה לחקור את התנהלותו של המנהיג העליון בעקבות האירועים האחרונים באיראן מאז הבחירות לנשיאות.

במכתב פומבי, ששלחה "מועצת נציגי מושבי המג’לס" ליו"ר מועצת המומחים, איתאללה עלי-אכבר האשמי רפסנג’אני, גינו חברי המועצה את דיכוי המהומות, שפרצו באיראן בעקבות הבחירות לנשיאות, ואת גל המעצרים, שבא בעקבותיהם. כמו כן נמתחה ביקורת חריפה על "משפטי הראווה" כנגד בכירי הזרם הרפורמיסטי, המזכירים לדברי החתומים על המכתב את "משפטי סטלין". עוד התייחסו חברי המועצה במכתבם לטענות בנוגע לדיכוי עצירים ולעינויים במתקן המעצר "כהריזכ" וכן הביעו תמיכה בדרישתו של המועמד הרפורמיסטי לנשיאות, מהדי כרובי, לחקור מידע בנוגע למקרי אונס, שבוצעו לכאורה בצעירים ובצעירות, שנעצרו בגל המהומות.

לדברי החתומים על המכתב, מוטלת האחריות לפעילות הרשות השופטת וכוחות ביטחון הפנים באיראן בהתאם לחוקת איראן על המנהיג העליון. הוא הנושא באחריות הכוללת הנובעת מסמכותו הדתית והוא מוגדר על-פי החוקה כ"שווה בין שווים" בעיני החוק. לפיכך דורשים חברי המג’לס לשעבר ממועצת המומחים לחקור את התנהלות המנהיג העליון והגורמים הנמצאים תחת אחריותו על בסיס סעיף 111 בחוקה האיראנית. סעיף זה קובע, בין היתר, כי בסמכות מועצת המומחים להדיח את המנהיג העליון מתפקידו אם מצאה, כי הוא אינו כשיר לממש את חובותיו החוקתיות (אמרוז, 13 אוגוסט).

מועצת נציגי מושבי המג’לס היא מועצה הכוללת למעלה מ-700 חברים, שכיהנו לפחות קדנציה אחת במג’לס, ורובם מזוהים כיום עם הזרם הרפורמיסטי. אמצעי התקשורת, שדיווחו על המכתב, לא פירטו את החתומים על המכתב או את מספרם.

מכתבה חסר התקדים של המועצה התפרסם יום אחד בלבד לאחר שכמה אמצעי תקשורת באיראן דיווחו על דרישתו של חבר מועצת המומחים, איתאללה עלי-מחמד דסתע’יב, לכנס בדחיפות את מועצת המומחים כדי לדון באירועים האחרונים במדינה. לטענת דסתע’יב, על המועצה לדון בהקדם בדרישות הציבור, כפי שהועלו על-ידי נציגיהם: מיר-חסין מוסוי ומהדי כרובי. לדבריו, הביעו אזרחי איראן את מחאתם בנוגע לאי-מימושה התקין של החוקה האיראנית בהפגנות, שפרצו לאחר הבחירות לנשיאות והם מצפים מנציגיהם במועצת המומחים לדון בדרישותיהם. על מועצת המומחים לממש לפיכך את אחריותה בהתאם לחוקה (מוג’, 12 אוגוסט).

בתוך כך דיווחו השבוע מספר אתרים איראנים המזוהים עם האופוזיציה הרפורמיסטית, כי כמה עשרות אנשי דת מקום, אצפהאן ומשהד שלחו בשבוע שעבר מכתב בלתי-חתום בו האשימו את המנהיג באחריות למהומות, שפרצו לאחר הבחירות, ודרשו את הדחתו על-ידי מועצת המומחים. במכתב, שמהימנותו אינה ברורה, נטען, כי ח’אמנהאי הפך את משמרות המהפכה ל"משמרו האישי" ואת כלי התקשורת באיראן לאמצעי תעמולה למענו (מוג’-י סבז-י אזאדי, 15 אוגוסט).

יוזכר, כי מועצת המומחים המונה 86 אנשי דת אחראית לפי חוקת הרפובליקה האסלאמית לפקח על פעילות המנהיג, למנות לו יורש ואף להדיחו, אם מצאה כי אינו כשיר עוד להמשיך ולמלא את תפקידו. רוב חברי המועצה, שנבחרו לאחרונה בבחירות, שהתקיימו בדצמבר 2006, מזוהים כיום עם הזרם השמרני-מסורתי.

שלב חדש במאבק הרפורמיסטים: מוסוי הודיע על הקמת חזית חברתית חדשה

המנהיג הרפורמיסטי, מיר-חסין מוסוי, הודיע השבוע על הקמת חזית חברתית חדשה בשם: "דרכה הירוקה של התקווה" במסגרת שלב חדש במאבק המחנה הרפורמיסטי בעקבות הבחירות לנשיאות. בפגישה עם חברי אגודת הרופאים האסלאמית של איראן הודיע מוסוי, כי החזית תפעל למימוש החוקה האיראנית באמצעות מערך של רשתות חברתיות עצמאיות ומקיפות רבות. הוא ציין, כי החזית תפעל לקדם את דרישותיהם וזכויותיהם הצודקות של אזרחי איראן. הצבע הירוק הוא סמלה של החזית, אמר מוסוי, ודרישתה היא יישום מלא של החוקה האיראנית.

ראש חדש לרשות השופטת באיראן – אחיו של יו"ר המג’לס

איתאללה צאדק ארדשיר לאריג’אני נכנס השבוע רשמית לתפקידו כראש הרשות השופטת החדש במקומו של איתאללה מחמוד האשמי שאהרודי. צאדק לאריג’אני נולד בשנת 1960 בנג’ף שבעיראק. הוא בנו של איש הדת הבכיר, איתאללה עט’מא חאג’ מירזא האשם אמלי, מבכירי אנשי הדת השיעים בנג’ף ובקום. הוא אחיו של עלי לאריג’אני, יו"ר המג’לס; מחמד ג’ואד לאריג’אני, לשעבר סגן שר החוץ ויו"ר המרכז למחקרים של המג’לס וכיום מזכיר המטה לזכויות אדם ברשות השופטת ומנהל המרכז למחקרי פיזיקה תיאורטית ומתמטיקה בטהראן; באקר לאריג’אני, נשיא האוניברסיטה לרפואה בטהראן; ופאצ’ל לאריג’אני, לשעבר הנספח התרבותי של איראן בקנדה.

לאריג’אני שימש כחבר במועצת המומחים ובשנת 2001 מונה על-ידי המנהיג העליון כחבר במועצת שומרי החוקה. הוא יהיה ראש הרשות השופטת החמישי מאז המהפכה האסלאמית והצעיר שביניהם.

בנאומו הראשון כראש הרשות השופטת במהלך טקס השבעתו הדגיש לאריג’אני את חשיבות השמירה על החוק והזהיר, כי הוא לא יפגין רחמים כלפי מי שיעז להפר את החוק או לפגוע בזכויות האזרחים. עוד הדגיש לאריג’אני את הצורך להיאבק בפשיעה ולשמור על עצמאותה של הרשות השופטת תוך שיתוף פעולה בין כלל הרשויות על מנת לממש את יעדי הרפובליקה האסלאמית (סוכנויות הידיעות, 17 אוגוסט).

ראש הרשות השופטת היוצא, איתאללה שאהרודי, שימש בתפקידו בעשר השנים האחרונות. הוא ידוע בעמדותיו השמרניות, אם כי בתקופת כהונתו ניסה לקדם מספר רפורמות משפטיות. בין היתר ביקש שאהרודי להפסיק את ההוצאות להורג באמצעות סקילה באבנים, הוציא תקנה האוסרת הוצאות להורג פומביות, יזם הצעת חוק להמרת עונשי מאסר על עבירות קלות בעבודות שירות וכן הציע מספר תיקונים בחוק המשפחה לטובת נשים. יוזמותיו יושמו, עם זאת, באופן חלקי בלבד וגם בתקופתו המשיכה מעורבות הרשות השופטת בהפרות זכויות אדם, במעצרים פוליטיים ובסגירת עיתונים. מייד עם סיום תפקידו מונה שאהרודי על-ידי המנהיג העליון כחבר במועצת שומרי החוקה ובמועצה לקביעת האינטרס של המשטר.

עוד סיבה למחאה אנטי-סינית באיראן: מכנסיים עם הכיתוב "אללה" על אחוריהם 

האתר עצר-י איראן, המזוהה עם הזרם השמרני-הפרגמאטי, מצא השבוע סיבה נוספת למתקפה חריפה נגד סין: יצוא מכנסיים מתוצרת סין לאיראן כשעל אחוריהם מופיע הכיתוב: "בשם אללה הרחום והחנון". האתר דיווח, כי מכנסי הנשים, שתמונתם פורסמה באתר, נמכרים בשווקים בטהראן במחיר זול של 21 אלף תומאן (כ-21 דולרים) ובשל מחירם הזול חלק מהקונים אינם שמים לב לכיתוב המופיע על אחוריהם.

האתר הלין על כך, שבעוד שחברת בנטון האיטלקית מוחרמת באיראן בשל קשריה עם "הלובי הציוני", לא מונעים השלטונות האיראנים יבוא של סחורות סיניות על אף דיכוי המוסלמים בסין והפגיעה החמורה בקדשי האסלאם, כפי שבאה לידי ביטוי ביצוא המכנסיים הסינים עם הכיתוב "אללה" לאיראן. זאת ועוד, היקף המסחר בין איראן לבין סין אף גדל בצורה משמעותית בשנים האחרונות (עצר-י איראן, 18 אוגוסט).

יוזכר, כי בשבועות האחרונים מתחו מספר אתרי חדשות איראנים, ובהם גם "עצר-י איראן", ביקורת חריפה על ממשלת סין בעקבות דיכוי המהומות של בני המיעוט המוסלמי במחוז שינז’אנג. 

אתר שמרני איראני יוצא נגד פריחת אתרי ההיכרויות באינטרנט

האתר השמרני פרדא יצא השבוע במתקפה חריפה נגד אתרי ההיכרויות באינטרנט הפועלים בשנים האחרונות באיראן. בכתבת תחקיר, שהתפרסמה באתר, דווח, כי 39 אתרי היכרויות פועלים כיום באיראן, שניים מהם מוגדרים כ"אתרי היכרויות אסלאמיים".

לדברי האתר, אף על-פי שאתרים אלה נועדו להיכרויות לצרכי נישואין, הרי שבפועל נעשה בהם לעיתים קרובות שימוש לרעה על-ידי צעירים, המבקשים להכיר צעירות איראניות למטרות אחרות. האתר מזהיר, כי כתוצאה מכך עלול השימוש הגובר מצד צעירים באתרים הללו להפוך בעתיד ל"משבר חברתי" של ממש.

האתר דיווח, כי אתרי היכרויות באינטרנט הופיעו באיראן בשלוש השנים האחרונות. אתרים אלה מפעילים, בין היתר, חדרי צ’ט, שבין 63 ל-68 אחוזים מהגולשים בהם הם צעירים וקרוב ל-50 אחוזים מהתכנים המופיעים בהם כוללים מידע אישי, ובו גם תמונות של הצעירים והצעירות.

(הדף הראשי של אתר ההיכרויות האיראני: www.iranzendegi.com )

לדברי מומחה, שהתראיין לכתבה, הביאה פריחתם של אתרי ההיכרויות להופעת דפוסי היכרויות חדשים בקרב צעירים איראנים, בהם נעשה לעיתים קרובות שימוש לרעה. לטענתו, מצביעים מחקרים שונים על כך, שההיכרות המתאפשרת באמצעות אתרים אלה היא שטחית בלבד ולפיכך היא אינה מביאה בדרך כלל ליצירת קשר מבוסס ומוצלח בין בני זוג. הוא ציין, כי מחקרים נוספים גם מצביעים על כך, של-80 אחוזים מהבחורים הפונים לאתרי ההיכרויות אין כל כוונה למצוא בחורה למטרת נישואין וכי כל כוונתם היא לפתות בחורות לצורך קיום יחסי מין.

פרדא דיווח גם על התנגדותם של אנשי דת להתרחבות השימוש באתרי ההיכרויות באינטרנט. כך, למשל, התריע איש הדת, סיד ג’ואד מוסוי, מארגון ההסברה האסלאמית, מפני שימוש לרעה באתרים אלה ואמר, כי הם עלולים להוביל לפגיעה בנשים הנחשפות כתוצאה מהגלישה באתרים אלה לעבירות מוסר המתבצעות באמצעות האינטרנט. מומחים שונים גם הזהירו, כי האתרים עלולים להביא לפירוק משפחות וליצירת מחלוקות בין בני-זוג נשואים, וכי הדבר כבר בא לידי ביטוי בגידול במספר הזוגות הפונים לבתי הדין על מנת להתגרש.

עוד דיווח האתר, כי לאחרונה הועלו כמה הצעות להגברת הפיקוח הממשלתי על אתרי ההיכרויות באינטרנט. בין היתר הוצע להקים מועצה מיוחדת, שתפקח על אתרים אלה, תמנע שימוש לרעה במידע האישי המתפרסם בהם ותפעל כנגד פרסום תכנים שקריים על-ידי גולשים בנוגע לזהותם (פרדא, 15 אוגוסט).

יצוין, כי אין זו הפעם הראשונה שאמצעי תקשורת באיראן מדווחים על העלייה המשמעותית במספר אתרי ההיכרויות האיראנים הפועלים באינטרנט. להערכת מומחים שונים נובעת תופעה זו מהמגבלות החוקיות הקשות המוטלות על קיום מפגשים פומביים בין צעירים לצעירות באיראן. לנוכח מגבלות אלה נאלצים צעירים רבים לפנות לאתרים אלה כדי להכיר בן/בת זוג. בעבר הזהירו בכירים ואנשי דת באיראן, כי אתרי היכרויות רבים פועלים באופן "בלתי-מוסרי" ובלתי-חוקי וקראו לשלטונות לפעול נגדם.

שיא גינס לשחקן שחמט איראני: 500 משחקים בו-זמנית

שחקן השחמט האיראני, מרתזא מחג’וב, שבר בסוף השבוע שעבר את שיא גינס, לאחר ששיחק בו-זמנית 500 משחקים במשך למעלה מ-8 שעות. מחג’וב זכה ב-397 משחקים, הפסיד ב-13 משחקים וסיים 90 משחקים בתוצאת תיקו. בכך שבר רב האמן האיראני את שיא גינס הקודם, שנקבע בראשית השנה על-ידי הבולגרי קיריל גיאוגרייב, ששיחק 360 משחקים בו-זמנית.

מחג’וב, בן 29, חבר מזה 12 שנים בנבחרת השחמט הלאומית של איראן. בשנת 1994 הוא הפך לאלוף הנוער של איראן בשחמט ושנה מאוחר יותר הפך לאלוף הסטודנטים של איראן. בשנת 2000 הביס מחג’וב את אלוף העולם לשעבר, אנטולי קרפוב, במשחק שחמט סימולטני, שנערך בין רב האמן הרוסי לבין נבחרת השחמט הלאומית של איראן.

יצוין, כי משחק השחמט באיראן נתון מאז המהפכה האסלאמית ב-1979 בויכוח בין אנשי דת. לאחר המהפכה האסלאמית אסרו שלטונות איראן לשחק שחמט באופן פומבי. אף על-פי שהמשחק היה נהוג כבר בפרס העתיקה, ויש אף הטוענים, כי מקורו באיראן, הוא נתפש כמשחק "מלוכני" המעודד הימורים והשתמטות מקיום המצוות הדתיות. בשנת 1988 שב מנהיג איראן, איתאללה ח’מיני, והוציא פסק הלכה המתיר את המשחק, ובעקבות זאת שב המשחק ופרח במדינה. בין היתר הוקמו פארקים מיוחדים המיועדים למשחקי שחמט, הוקמה התאחדות שחמט לאומית וחודשו אליפויות השחמט ברחבי המדינה. עם זאת, לא פסק הויכוח הדתי בנוגע למשחק. מספר אנשי דת התבססו על מסורות שבעל-פה המיוחסים לנביא מחמד וקבעו, כי הנביא אסר על המשחק. אנשי דת אחרים, לעומת זאת, קבעו, כי המשחק כלל לא היה מוכר בחצי-האי ערב בתקופת הנביא ופסקו, כי המסורות בעניין זה אינן מהימנות.

בשנת 2000 הוציא אחד מבכירי אנשי הדת בעיר כאשאן, איתאללה ג’עפר צאבורי, פסק הלכה, ששב וקבע, כי המשחק אסור, בטענה, שהוא משפיע לרעה על האוכלוסייה ועל החיים הדתיים. הוא אף קרא לציבור להצטרף אליו לשריפה פומבית של לוחות שחמט. בעקבות פסק הלכה זה אסרה עיריית כאשאן על השימוש בלוחות שחמט בפארקים עירוניים. איש הדת השמרני הבכיר, איתאללה נורי המדאני, לעומת זאת, פסק בשנת 2008, כי אף על-פי שהמשחק אסור בעקרון מבחינה הלכתית, הרי שבהתאם לנוהג המקובל וכל עוד לא נעשה בו שימוש לצרכי הימורים, אין מניעה לשחק בו.

תמונות השבוע: נבחרת איראן – אלופת אסיה בכדורסל

 

לראש העמוד 

 

מאמרים נוספים בתחום