חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (12 – 18 באוגוסט 2009)

עבד אללטיף מוסא (המכונה אבו אלנור אלמקדסי) נושא דרשה במסגד ברפיח בה הודיע על הקמת אמירות אסלאמית בפלסטין (14 באוגוסט, PALDF)		אבו מאזן מכנס מסיבת עיתונאים בסיום הוועידה השישית של פתח (סוכנות ופא, 13 באוגוסט)

עיקרי הדו"ח

השבוע ננעלה הוועידה השישית של פתח בבחירת הוועדה המרכזית והמועצה המהפכנית, שני מוסדות העליונים של פתח. בבחירות זכה "דור הביניים" בפתח להישג מרשים על חשבון דור המייסדים הוותיק, הגם שאבו מאזן שמר על מעמדו כמנהיג הבלתי מעורער.   בשטח נשמר השקט בנגב המערבי. האירוע הבולט התרחש ברפיח (14 באוגוסט) כשכוחות הביטחון של חמאס התעמתו עם פעילי התארגנות אסלאמיסטית המזוהה עם אלקאעדה בשם ג’נד אנצאר אללה. ברקע העימותים, הכרזה של עבד אללטיף מוסא, אחד ממנהיגי הארגון, על הקמת אמירות אסלאמית ותוך השתלחות חריפה בחמאס. כתוצאה מהעימותים נהרגו 24 אנשים (פעילי חמאס, פעילי ג’נד אנצאר אללה ואזרחים) ונפצעו כ-130. האירוע המחיש את נחישות ממשל חמאס לדכא בכח הזרוע את מוקדי הכוח המתנגדים לו והמאתגרים אותו ברצועה, גם אם הללו דוגלים באידיאולוגיה אסלאמית–רדיקאלית.

אירועים בולטים בשטח

רצועת עזה

ירי רקטות ופצצות מרגמה

  במהלך השבוע נורתה פצצת מרגמה אחת לעבר פועלים ישראלים שביצעו עבודות אזרחיות סמוך לגדר המערכת. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק.

ירי רקטות ופצצות מרגמה מאז תום מבצע “עופרת יצוקה”

יהודה ושומרון

  ביהודה ושומרון נרשמו השבוע מספר תקריות ירי, השלכת בקבוקי תבערה ויידוי אבנים. להלן האירועים העיקריים:

•  12 באוגוסט – שני אזרחים ישראליים נפצעו באורח קל כתוצאה מירי לעבר כלי הרכב בו נסעו סמוך לישוב מעלה לבונה, צפונית לראמאללה. גוף המכנה עצמו "גדודי חללי אלאקצא חוליות עמאד מע’ניה" נטל אחריות לירי (אתר קדס נט, 13 באוגוסט, 2009)

•  13 באוגוסט – חייל צה"ל נפצע כתוצאה מיידוי אבנים סמוך אלפואר, דרומית מערבית לחברון.

•  13 באוגוסט – אזרחית ישראלית נפצעה באורח בינוני עד קשה כתוצאה מיידוי אבנים לעבר כלי הרכב בו נסעה סמוך לאפרת, דרומית-מערבית לבית לחם.

•  16 באוגוסט – אבנים יודו לעבר אוטובוס ישראלי, סמוך לחוסן, מערבית לבית לחם.

  ביהודה ושומרון נמשכה פעילות הסיכול והמנע של כוחות הביטחון הישראליים. במסגרת זאת, נעצרו כמה עשרות מבוקשים בקלקיליה, בחברון, ג’נין ובית לחם.

רצועת עזה לאחר מבצע “עופרת יצוקה”

עימותים אלימים בין חמאס להתארגנות אסלאמית רדיקאלית במסגד ברפיח

 ב-14 באוגוסט פרצו ברפיח עימותים אלימים בין כוחות הביטחון וגדודי עז אלדין אלקסאם של חמאס לבין חברי התארגנות המכונה ג’נד אנצאר אללה . זוהי התארגנות אסלאמית רדיקאלית המזוהה עם הג’האד העולמי, המנסה להציב אתגר לשלטון חמאס ברצועה. האירועים החלו כאשר ארגון ג’נד אנצאר אללה פרסם הזמנה לציבור לקחת חלק בדרשת יום שישי, שתתקיים ב-14 באוגוסט במסגד אבן תימיה ¹ברפיח. את הדרשה עמד לשאת עבד אללטיף מוסא (אבו נור אלמקדסי), מראשי ג’נד אנצאר אללה תחת הכותרת: "עצות הזהב לממשלת אסמאעיל הניה" (אלג’זירה טוק, 13 באוגוסט). לקראת מועד נשיאת הדרשה, נערכו כוחות צבא וביטחון מתוגברים של חמאס סביב המסגד. ביום הדרשה המיועד הגיעו לרפיח מאות פעילים אסלאמיים רדיקאליים מרחבי הרצועה כשהם חמושים ברובי קלצ’ניקוב, רימונים ואף חגורות נפץ.

פוסטר שהופץ באינטרנט הקורא להגיע לדרשת יום השישי
במסגד אבן תימיה ברפיח (ממר"י, 17 באוגוסט)

  במהלך הדרשה השתלח עבד אללטיף מוסא בתנועת חמאס והודיע על הקמת אמירות אסלאמית. הוא האשים את חמאס, כי הפכה לתנועה חילונית שהשתייכותה לאסלאם מזויפת, החוששת מארצות- הברית, בריטניה, צרפת והאיחוד האירופי ונכנעת לרבנים ישראליים ולאישים זרים כמו טוני בלייר וג’ימי קרטר (שביקרו ברצועה) (קדסנט, 14 באוגוסט).

עבד אללטיף מוסא מפונה מהמסגד
ע"י כוחות הביטחון של חמאס (14 באוגוסט, PALDF)

  חמאס ראתה בדרשה צעד פרובוקטיבי המאתגר את שלטונה הבלעדי ברצועה . בתגובה לדרשה העלו מנגנוני הביטחון של חמאס את רמת הכוננות והמשטרה פרסה מחסומים וכיתרה את המסגד. עד מהרה התפתחו חילופי אש בין הצדדים שכללו ירי מנשק קל והשלכת רימונים. לאחר שהושגה רגיעה בת כמה שעות, העימותים חודשו לקראת שעות הערב. בהמשך עבר מוקד העימותים האלימים מהמסגד לאזור ביתו של הדרשן עבד אללטיף מוסא בשכונת אלבראזיל ברפיח אליו נמלט יחד עם סגנו המכונה אבו עבדאללה הסורי.

  עם שוך הקרבות במהלך שעות הלילה התבררו מימדי הפגיעות. בקרבות נהרגו 24 אנשים וכ- 130 נפצעו. שבעה מההרוגים היו פעילי חמאס ביניהם מחמד אלשמאלי (אבו ג’בריל), מפקד אזור מזרח רפיח בגדודי עז אלדין אלקסאם. בקרב אנשי ג’נד אנצאר אללה נהרגו שני בכירי הארגון: עבד אללטיף ח’אלד מחמד מוסא אמאם מסגד אבן תימיה ברפיח² ופואד חסן מחמד בנאת שעמד בראש הארגון³. כמו כן נעצרו במהלך המבצע כ-90 חמושים שככל הנראה משתייכים להתארגנויות אסלאמיסטיות ברצועה (15 באוגוסט, Palestine-info) .

  לאור האירועים האלימים ברפיח ולנוכח האתגר שהוצב בפני חמאס החליטו כוחות הביטחון של חמאס להפעיל לחץ גם על ארגונים אסלאמיים רדיקאליים נוספים. ב-16 באוגוסט פרצו עימותים אלימים בין כוחות מנגנוני הביטחון של חמאס לבין אנשי חמולת דע’מש , המזוהה עם צבא האסלאם , התארגנות אסלאמית נוספת ברצועה המזדהה עם הג’האד העולמי. העימותים התנהלו בשכונת צברה בדרום מערב העיר עזה הנחשבת כמעוז של החמולה. מנגנוני הביטחון של חמאס נתנו למפקד צבא האסלאם ממתז דע’מש ארכה להסגיר עצמו לידי כוחות חמאס (לא ברור לנו האם אכן הסגיר עצמו). ברקע לעימותים עמדה האשמת חמאס שממתאז דע’מש אחראי למותו של פעיל ממשפחת דע’מש, שהיה איש גדודי עז אלדין אלקסאם הזרוע הצבאית של חמאס במהלך עימותים על רקע משפחתי (16 באוגוסט, מען, PALDF).

קריקטורה בעיתונות הרשות הפלסטינית השמה ללעג את חמאס:
"אנחנו נגד הכופרים, הרוצחים והקיצוניים" (אלחיאת אלג’דידה, 17 באוגוסט)

המצב במעברים

המעברים בין הרצועה לבין ישראל

 במהלך השבוע החולף היו המעברים פתוחים למעבר סחורות ובני אדם על רקע הומניטארי. במהלך השבוע עברו כ- 550 משאיות לרצועת עזה. כמו כן עברו במעבר הדלקים בנחל עוז דלקים שונים וגז לבישול.

מעבר רפיח נפתח לתנועת עולי רגל למשך יומיים

 ב 17-15 באוגוסט נפתח מעבר רפיח לתנועת עולי רגל למשך יומיים. הפתיחה נועדה, בין השאר לאפשר יציאתם של עולי רגל לסעודיה. במהלך שלושת הימים שבהם המעבר היה פתוח, עברו בו בסך הכול 2,144 עולי רגל.

וועידת פתח

אבו מאזן נפגש עם נבחרי תנועת פתח במוקאטעה בראמאללה .
ברקע צילום גדול של מסגד כיפת הסלע (סוכות ופא, 16 באוגוסט)

מהלכי הסיום של הועידה השישית של פתח

כללי

 הועידה השישית של פתח ננעלה בבחירות המוסדות העליונים ובאשור המצע המדיני של פתח. למרות צלילים צורמים שנלוו לוועידה (האשמת ישראל במות ערפאת), והאווירה הניצית ששידרה הועידה בחלק מדיוניה, הרי שהמסר הכולל העולה מממנה תומך בהמשך בתהליך המדיני על בסיס מפת הדרכים, הפתרון של שתי מדינות בגבולות 1967, ויוזמת השלום הערבית. אולם למרות שהועידה מאפשרת את קיום המו"מ המדיני היא מציבה קשיים מהותיים בפני סיכויי הצלחתו בשל הסירוב להכיר במדינת ישראל כמדינה בעלת אופי יהודי, הדבקות ב"זכות השיבה" ואי זניחת המאבק המזוין כחלופה אפשרית לעתיד (כשבנסיבות הקיימות מובעת תמיכה בהתנגדות עממית בלתי חמושה נגד ההתנחלויות וגדר הביטחון ביהודה ושומרון).

 בתום הועידה הודיע אבו מאזן (16 באוגוסט) על החלטת הנהגת אש"פ לכנס את המועצה הלאומית הפלסטינית ("הפרלמנט" של אש"פ, שלא התכנס מאז הסכמי אוסלו בשנות התשעים) המועצה צפויה להתכנס בין ה-26 ל-27 באוגוסט (מען, 16 באוגוסט), כינוסה נועד למנות חברים חדשים בוועד הפועל של אש"ף ולסמל המשכיות לוועידת פתח לאחר סיומה המוצלח.

 ב-17 באוגוסט, השתתף אבו מאזן בראש ישיבת הממשלה, וקיבל מראש הממשלה סלאם פיאצ’ מסמך, שכותרתו: " פלסטין, הבאת קץ הכיבוש וכינון המדינה" . המסמך כולל את היסודות לבניית מדינה פלסטינית בגבולות 1967 בשנתיים הבאות, ואת פרוט תוכנית העבודה והקדימויות של משרדי הממשלה השונים. בדברים שנשא קרא אבו מאזן קרא לישראל לבצע את התחייבויותיה במסגרת מפת הדרכים ובמרכזן הפסקת כל סוגי ההתנחלויות, "כולל הגידול הטבעי" (ופא, 17 באוגוסט).

בחירת מוסדות פתח

 ועידת הפתח בחרה את שני המוסדות העליונים של התנועה הועדה המרכזית (20 חברים נבחרים ו-4 נוספים ממונים ע"י אבו מאזן) והמועצה המהפכנית (81 חברים). קודם לכן נבחר אבו מאזן לראש התנועה ולחבר בוועדה המרכזית בהצבעה פומבית נפרדת. "דור הביניים" בפתח זכה להישג מרשים בבחירות על חשבון דור המייסדים הוותיק, הגם שאבו מאזן שמר על מעמדו כמנהיג הבלתי מעורער של פתח. חלופי הדורות הללו יוצרים פוטנציאל התחדשות בפתח לאחר תקופה ממושכת של קיפאון אך מימושו יהיה תלוי ביכולת חברי ההנהגה להתגבר על יריבויות אישיות ומאבקי כוח ולשקם את מעמדם הציבורי. "דור הביניים" זכה להצלחה גם בבחירות למועצה המהפכנית החדשה . 70 מבין 81 החברים במועצה הינם נבחרים חדשים, רובם נמנים על "דור הביניים" והצעירים.

 להלן כמה מאפיינים של הרכב הועדה המרכזית החדשה:

•  מעמדו הדומיננטי של אבו מאזן. בהנהגה החדשה אין לאבו מאזן אופוזיציה של ממש וכמה מיריביו נחלשו מאוד. הדבר עשוי להגביר את בטחונו העצמי הן בהתנהלות מול ישראל והן בהתנהלותו מול יריבים מבית (חמאס). לצידו נבחרו גם מחמד ע’נים (אבו מאהר)⁴ וסלים זענון , שני נציגים בולטים של הדור הוותיק של פתח.

•  חלופי הדורות בהנהגה: מרבית הנבחרים (11) נמנים על דור הביניים, שזכה לנציגים בולטים בדמותם של מרואן ברע’ותי, ג’בריל רג’וב, חסין אלשיח’ ותופיק טיראוי. לעומת זאת אבו עלאא’, דמות הבולטת מקרב הגווארדיה הותיקה, נכשל בבחירות.

•  הדומיננטיות של יהודה ושומרון. הדבר מתבטא בנציגות בולטת לתושבי יהודה ושומרון בוועדה המרכזית. לעומת זאת תושבי ה"פזורה" (4) והרצועה (3) נמצאים במיעוט. כפועל יוצא מכך הביעו פעילים מהרצועה אכזבה משעור הייצוג הנמוך של הרצועה (ראה להלן).

•  נציגות בולטת לאסירים ולראשי מנגנוני הביטחון: כמה מהנבחרים היו בעבר אסירים בישראל (ג’בריל רג’וב, חסן אלשיח’, מחמד דחלאן). אחד מהם – שהפך לסמל – יושב בכלא הישראלי למאסרי עולם מצטברים (מרואן ברע’ותי). בוועדה נציגות בולטת לבכירי מנגנוני הביטחון לשעבר (ג’בריל רג’וב, מחמד דחלאן, תופיק טיראוי).

נאום אבו מאזן בישיבת הנעילה בראמאללה

 בנאומו בראמאללה, בישיבת הנעילה של הוועידה ב-13 באוגוסט, הדגיש אבו מאזן את דבקות פתח בדרך השלום כאופציה המובילה אך נמנע מלהתנער מהחלופה של המאבק המזוין בציינו, כי פתח שומרת על זכותה ל"התנגדות לגיטימית". להלן כמה מובאות מנאום אבו מאזן (הטלוויזיה הפלסטינית, 13 באוגוסט, 2009) :

•  "פתח ממשיכה לדבוק במצע הלאומי של אש"ף, בהצהרת העצמאות הפלסטינית, בכל האמנות, החלטות והתחייבויות שלה ובהחלטות המוסדות הבינלאומיים והבינערביים, הבאות לידי ביטוי ביוזמת השלום הערבית . זאת כדי להשיג את המטרה הלאומית הבסיסית של עמנו העצום: סיום הכיבוש כולו ובכל השטחים הפלסטיניים הכבושים משנת 1967, הבטחת פיתרון צודק לסוגיית הפליטים לפי החלטה [של האו"ם] מספר 194, והקמת מדינה פלסטינית בעלת ריבונות מלאה על ‘האדמות הלאומיות’ שבירתה ירושלים".

•  "אנו מדגישים, כי כל מו"מ חייב להסתמך על כיבוד של כל הצדדים, ובראשן ישראל, להתחייבות למפת הדרכים , לאמנות ולהחלטות בינלאומיות נוספות ובראשן התחייבות ברורה להפסקת הבנייה בהתנחלויות על כל צורותיה וללא יוצא מן הכלל- הן בירושלים והן בשאר השטחים הפלסטיניים הכבושים. כמו כן, התחייבות לסיום כל סוגיות הסדר הקבע שללא פתרונן באמצעות פיתרון שיעלה בקנה אחד עם החלטות המוסדות הבינלאומיים, לא יהיה ניתן להגיע להסכם שלום מעשי. סוגיות אלה הן: הגבולות לפי קוו הגבול של 4 ביוני 1967, ירושלים, פליטים, הביטחון והמים".

•  "אנו מכריזים כי ידינו מושטות לשלום צודק. מבית לחם אנו קוראים לישראל להיענות לדרישות למען השגת השלום, כולל סיום מוחלט של הכיבוש, פיתרון סוגיות הסדר הקבע ויישום פיתרון של שתי מדינות , וזאת באמצעות הקמת מדינה פלסטינית לצדה של ישראל".

•  " תנועת פתח תמשיך לקיים את תפקידה בהגנה על המפעל הלאומי, תחת דגלה של אש"ף, למען השגת מטרותיו של עמנו שדבק באופציית השלום ושומר על זכותו להתנגדות לגיטימית , כפי שמאפשר זאת החוק הבינלאומי למאבק בכיבוש ובהתנחלות, וכן להשיג את מטרותיו-חירות, עצמאות ובניית המדינה הפלסטינית העצמאית שבירתה ירושלים. ירושלים היא המפתח לשלום"

סוגיית המאבק המזוין כפי שמצאה ביטוייה בנוסח הסופי של מצע הפתח:

עמוד השער של המצע המדיני שאושר ע"י וועידת פתח (18 באוגוסט, fateconf.ps)

 ב-13 באוגוסט אישרה וועידת פתח את הנוסח הסופי של המצע פתח⁵. במצע, תחת הכותרת "העימות עם הכיבוש [בעל האופי] ההתנחלותי והמשך המאבק למען השחרור והעצמאות", מצויה התייחסות לעקרון ניהול המאבק המזוין, המשקפת את הקושי של פתח להתנער מעקרון זה, שליווה את התנועה מאז הקמתה. בהתייחסות לעיקרון זה בולטים שני מרכיבים:

•  אי זניחת העיקרון של ניהול המאבק המזוין: בסעיף 4 נכתב: " הזכות להתנגדות : תנועת הפתח דבקה בזכות העם הפלסטיני להתנגדות בכל האמצעים הלגיטימיים , בהם ניהול מאבק מזוין (אלכפאח אלמסלח), המעוגן בחוק הבינלאומי, כל עוד קיימים כיבוש, התנחלות ושלילת זכויותיו הבלתי ניתנות לערעור של העם הפלסטיני".

•  אי מימוש העיקרון העיתוי הנוכחי: בסעיף שמופיע מייד לאחר מכן, תחת הכותרת " צורות המאבק בשלב הנוכחי ", יש התייחסות להתנגדות בלתי מזוינת מהסוג המתקיים בעבלין ובנעלין. זאת על מנת ליצור אבחנה בין המאבק בשלב הנוכחי , שהינה מחאה עממית בלתי חמושה נגד ישראל (מקאומה ג’מאהריה, התנגדות של ההמונים, בלשונו של אבו מאזן בנאום הפתיחה) לבין המאבק המזוין, שנותר חלופה אפשרית שניתן להשתמש בה בעתיד.

ההתמודדות בין פתח לחמאס

 רענון השורות בקרב פתח והתחזקות מעמדו של אבו מאזן מחזקים את ידי פתח והרשות הפלסטינית במאבק המחריף מול חמאס על הדומיננטיות בזירה הפלסטינית. מאבק זה הקרין ישירות על ועידת הפתח ומצא ביטוי בסירוב חמאס להתיר יציאת צירי פתח מהרצועה (דבר שכמעט גרם לביטול הועידה). בסופו של דבר התקיימה הועידה אולם בעצם קיומה רשמה פתח הישג מול חמאס.

 במצע המדיני של פתח, שאושר ע"י הועידה, הורחבה הפסקה הנוגעת לחמאס תחת הכותרת "הבחירות, הפיכת חמאס והניתוק מעזה". חמאס הואשמה בהעמקת התהום בין הרצועה לגדה, בדיכוי מתנגדיה, בהקמת מוסדות מקבילים למוסדות הרשות הפלסטינית ובניהול מו"מ עקיף עם ישראל שהוביל להרגעה⁶. חמאס מואשמת, כי כפתה בכוח הנשק את ההרגעה על הארגונים האחרים "דבר שמהווה הגנה חסרת תקדים על גבולות ישראל". המצע מוסיף כי בעשייתה כן חמאס "שוכחת את טענותיה והצהרותיה הישנות על המשך ההתנגדות, שבהן השתמשה כדי לתרץ את ניסיונותיה החוזרים והנשנים לבטל את ההסכמים שלנו עם ישראל…". פתח מאשימה את חמאס כי עצם השליטה על הרצועה הפכה למטרתה העיקרית ללא התחשבות באחדות הלאומית הפלסטינית ובאינטרסים של העם הפלסטיני.

תגובות לוועידה

 תהליך הבחירות לוועדה המרכזית של פתח עורר שורה של תגובות הן מצד אנשי פתח והן מצד חמאס. הביקורת הנוקבת ביותר הושמעה מצד נביל שעת’ שהעלה חשד לזיופים בעקבות כישלונו בבחירות. הוא ציין גם שבמהלך הבחירות התקבלה החלטה לערוך מחדש את ספירת הקולות (בראיון לטלוויזיה המצרית, 11 באוגוסט, 2009). תגובות נוספות :

•  אחמד נצר, המועמד לבחירות בוועד המרכזי מרצועת עזה אמר, כי הוא מתנגד לתוצאות שפורסמו והאשים את הוועדה שמונתה ליצור קשר עם חברי הוועדה בזיוף התוצאות. הוא ציין כי תוצאות הבחירות מהוות "השחתה של העניין הפלסטיני ולא משקפות את התוצאות האמיתיות של הוועידה" (סוכנות הידיעות צפא ,המזוהה עם חמאס, 11 באוגוסט 2009)

•  חאסם ח’צ’ר , בכיר פתח הודיע שחמאס השפיעה על כל דבר בוועידה של פתח ואפילו על ספירת קולות. הוא הוסיף שהבחירות לוועד המרכזי ולמועצה המהפכנית "לוו בפגם ניהולי חמוד שהתבטא בהיעדר חשאיות בכניסה לקלפיות ובתהליך ההצבעה". בתשובה לשאלה אם חברי הוועידה היו נתונים להשפעות חיצוניות בבחירות השיב ח’צ’ר ש"המנטאליות הפלסטינית היא חלק מהמנטליות הערבית ולמרבה הצער, עדיין איננו מסוגלים ליצור תרבות דמוקרטית ואנו זקוקים להרבה כדי להגיע לכך" (אלקדס אלערבי, 11 באוגוסט, 2009)

 חמאס מצדה שמרה על פרופיל נמוך בהתייחסותה לתוצאות הוועידה. דוברי חמאס הדגישו בתגובותיהם לוועידה שתוצאות הבחירות בפתח הן עניינו הפנימי, אולם הדגישו כי על פתח לבחור בין דרך ה"התנגדות" לבין דרך הכניעה והוויתורים:

•  אסמעיל רצ’ואן , בכיר חמאס, אמר ש"דיבורים על ההנהגה החדשה של פתח הם עניין פנימי של פתח" והוסיף שיהיה צורך לראות אם פתח תפעל לפי העקרונות הלאומיים ובראשם ה"התנגדות" ( ערוץ אלאקצא, 11 באוגוסט 2009)

•  פוזי ברהום , דובר חמאס ציין כי פתח עומדת בפני בחירה הנוגעת לזכויות ולעקרונות היסוד הפלסטיניים והיא תיבחן במידת אימוץ רעיון ה"התנגדות" על ידה" (11 באוגוסט, 2009 Palestine-info)

•  צלאח אלברדויל , בכיר חמאס, הצהיר, כי "תוצאות הבחירות בפתח הן עניינה הפנימי של פתח. חמאס מסתכלת על התוצאות מנקודת מבט אחת: מידת מחויבות ההנהגה החדשה של פתח לעקרונות היסוד הפלסטיניים ולפיוס הלאומי" ( פלסטין אלאן, 11 באוגוסט 2009)

חידוש הדיאלוג הפנים-פלסטיני

 מצריים הודיעה רשמית לנציגי הפלגים הפלסטיניים על חידוש דיאלוג הפיוס ב-25 באוגוסט בקהיר (אלקדס, 15 באוגוסט, 2009). מחמד אבראהים, עוזרו של ראש המודיעין הכללי המצרי עמר סלימאן עומד להגיע לשטחי הרשות על מנת להכשיר את הקרקע לחידוש השיחות בין פתח לחמאס (אלאיאם, 15 באוגוסט, 2009).

 במהלך נאומו לרגל נעילת הוועידה השישית של פתח, קרא אבו מאזן לחידוש השיחות בין פתח לחמאס וציין כי פתח תמשיך בדיאלוג למרות ההתגרויות האחרונות של חמאס. כמו כן אבו מאזן שב וחזר על עמדתו, כי הרשות הפלסטינית תחתור לקיום הבחירות למועצה המחוקקת בתחילת 2010 (סוכנות הידיעות ופא, 15 באוגוסט, 2009). הוועד הפועל של אש"ף פרסם הודעה לפיה הפיתרון האפשרי היחיד להצלחת דיאלוג הפיוס נעוץ בקיום בחירות כלליות לרשות בתחילת 2010. הודעת הוועד באה בתגובה לטענת חמאס, כי לא ניתן לקיים בחירות בתקופה הקרובה בגלל אי יכולתו של הארגון לפקח על הליך הבחירות ביהודה ושומרון (אלחיאת אלג’דידה, 16 באוגוסט, 2009)

הזירה הפנים-פלסטינית

השימוש בטרור ובניין הכוח הצבאי של החמאס כפי
שעלו בראיון של ח’אלד משעל

   בראיון לעיתון אלוטן (16 באוגוסט) התייחס ראש הלשכה המדינית של חמאס ח’אלד משעל לסוגיות הקשורות לבניין הכוח הצבאי של חמאס ואופן השימוש בנשק הטרור (ייתכן כמענה לביקורת המוטחת בחמאס). עיקרי דבריו:

•  אופן השימוש בטרור ומקומה של הפסקת האש : ח’אלד משעל חזר (בנימה אפולוגטית) על העיקרון של חמאס כי "ההתנגדות" (קרי, השימוש בטרור) הינה "זכות לגיטימית" ובחירתו האסטרטגית של העם הפלסטיני. זכות זאת, לטענתו, המעוגנת בדת ובמשפט הבינלאומי. אולם באשר לאופן יישום ה"התנגדות", הרי שהמדובר באמצעים מגוונים והבחירה בהם בכל זמן נתון נתונה בידי הפיקוד של ה"התנגדות":"[פעם] הוא יכול לבצע פעולות איכותיות, פעם לבצע פעולות התאבדות, פעם לשגר רקטות, פעם לנקוט בחילופי ירי טקטיים ופעם לתור אחר הרגעה או הפסקת אש".

•  בניין הכוח צבאי של חמאס : כפי שחמאס והארגונים האחרים פיתחו את יכולות הלחימה שלהם לפני הלחימה בעזה [מבצע עופרת יצוקה] כך גם אחריה הם ממשיכים לפתח את יכולותיהם [הצבאיות], "למרות התנאים הקשים". זאת "משום שאדמתנו כבושה וזכותנו [היא] להשיג את הנשק, יהיו הנסיבות אשר יהיו". "לפיכך זוהי "זכותם" של הפלסטינים "לשבור את המצור" על הרצועה לרבות באמצעות המנהרות, שבהן מועברים לטענת ח’אלד משעל רק מצרכים המיועדים למחייה (ח’אלד משעל נמנע מלהודות כי באמצעות המנהרות מוברחים גם אמצעי לחימה הנחוצים לבניין הכוח הצבאי). 

שר הפנים בממשל חמאס: כוחות הביטחון של חמאס משולבים בג’האד וב"התנגדות"

   ב-13 באוגוסט נאם פתחי חמאד , שר הפנים בממשל חמאס, בעצרת שארגן משרד הפנים והביטחון הלאומי לכבודם של החללים והפצועים, שנפלו מקרבם, בעת מבצע "עופרת יצוקה". בעצרת השתתפו ראש ממשל חמאס ובכירים נוספים בארגון.

   בנאומו, ששודר בערוץ אלאקצא של חמאס, שב והודה פתחי חמאס כי כוחות הביטחון של חמאס אינם מבצעים רק משימות בתחום בטחון הפנים אלא משולבים גם בפעילות הצבאית של הארגון. לדבריו מנגנון הביטחון של חמאס הינו מנגנון לאומי, הנושא בחיקו את הג’האד [מלחמת קודש] ואת ההתנגדות [הטרור], ומקריב חללים משורותיו⁷. זאת בניגוד למנגנוני הביטחון של אבו מאזן, הרודפים אחר ה"התנגדות", עוצרים והורגים את לוחמי הג’האד ומקיימים תיאום עם ישראל על מנת לפגוע "במפעל האסלאמי" בתום נאומו סיכם פתחי חמאס כי כוחות הביטחון ימשיכו לפעול לשמירה על "מפעל ההתנגדות והג’האד" ועל העם הפלסטיני.

הזירה הצפונית

ממצאים ראשוניים בחקירת יוניפי”ל לגבי פיצוץ מחסן אמצעי הלחימה בח’רבת סלם

   ניקולס בלנפורד, כתב העיתון Monitor ,Christian Science המתגורר בבירות, דיווח כי ממצאים ראשוניים בחקירת יוניפי"ל (האמורה להסתיים בימים הקרובים) מוכיחים, שבמחסן שהתפוצץ בח’רבת סלם (14 ביולי) אוחסנו כמויות גדולות של אמצעי לחימה . בין אמצעי הלחימה הללו משגרי רקטות, פצצות מרגמה ותחמושת עבור מקלעים כבדים. כמו כן אוחסנו שם פגזי ארטילריה ישראלים ישנים. לדברי הכתב ספרו כוחות יוניפי"ל כ-60 פיצוצים במחסן.

   לטענת אנשי יוניפי"ל אמצעי הלחימה שהיו במקום היו ברובם ישנים ואוחסנו שם עוד לפני מלחמת לבנון השנייה. אולם יחד עם זאת נמצאו ראיות לכך שהמקום אובטח ע"י פעילי חזבאללה. לדברי Milos Strugar , יועץ בכיר לכוח יוניפי"ל, עצם קיומו של מחסן תחמושות פעיל בח’רבת סלם מהווה הפרה בוטה של החלטת מועצת הביטחון 1701⁸ (15 באוגוסט, Christian Science Monitor).

---

¹ אבן תימיה : תיאולוג ופרשן אסלאמי מהמאה ה-14 לספירה. למרות שדעותיו נחשבות לשמרניות, משמשים כתביו עד היום כבסיס לפיתוח האידיאולוגיה של תנועות אסלאמיות רדיקאליות, ביניהן אלקאעדה. כתביו גם שימשו לפיתוח האסכולה הוהאבית השמרנית בערב הסעודית.

² עבד אללטיף ח’אלד מחמד מוסא (המכונה שיח’ אבו אלנור או אבו נור אלמקדסי): יליד 1960, תושב רפיח. רופא במקצועו אשר עבד בעבר במשרד הבריאות של הרשות הפלסטינית. שימש באמאם במסגד אבן תימיה ברפיח ונתפס כבעל סמכות ומודל לחיקוי והערצה בקרב גורמי הג’האד העולמי ברצועה. מקורב גם לפעילים בצבא האסלאם ושימש עבורם מנהיג רוחני.

³ פואד חסן מחמד בנאת (המכונה אבו עבדאללה, אבו עבדאללה הסורי, אבו עבדאללה מהאג’ר): יליד 1964, מוצאו מסוריה. היה פעיל חמאס ולאחר פרישתו עמד בראש ארגון ג’נד אנצאר אללה . היה ממתכנני ניסיון פיגוע הראווה במעבר נחל עוז ביוני 2009.

⁴ מחמד ע’נים (אבו מאהר) משתייך לדור המייסדים של פתח ונמנה באופן מסורתי עם בעלי הקו הנוקשה בתנועה. נתפס כיורש פוטנציאלי של אבו מאזן בהנהגת הפתח.

⁵ ראו: אתר הועידה השישית של הפתח, http://www.fatehconf.ps/atemplate.php?id=660

⁶ במצע מופיעים בערבוביה המונחים הדנה (הפסקת אש) ותהדאה (הרגעה).

⁷ דברי פתחי חמאד משקפים מציאות שבה פעילים רבים ממערך ביטחון הפנים של חמאס משרתים במקביל בגדודי עז אלדין אלקסאם , הזרוע הצבאית-טרוריסטית של חמאס. בעת מבצע "עופרת יצוקה" השתלבו פעילי מערך ביטחון הפנים בתוכנית ההגנה של גדודי עז אלדין אלקסם וספגו מצה"ל מכה קשה, אשר שיבשה באופן משמעותי את יכולת תפקודם.

⁸ פרטים אודות האירוע ראו: "פיצוץ מחסן נשק של חזבאללה בכפר ח’רבת סלם שב וחשף את קיומה של תשתית צבאית פעילה של חזבאללה במרחב שמדרום לליטאני. יוניפי"ל וצבא לבנון מגלים אוזלת יד במניעת תהליך התעצמותו הצבאית של חזבאללה המהווה הפרה בוטה של החלטת מועצת הביטחון 1701" (3 באוגוסט, 2009).

לראש העמוד 

 

 

 

מאמרים נוספים בתחום