חמאס מנהלת “מתקפת חיוכים” המכוונת בעיקר כלפי ארה”ב ומדינות המערב.

ח'אלד משעל נושא נאום ב-26 ביוני

ח'אלד משעל נושא נאום ב-26 ביוני


ח'אלד משעל נושא נאום ב-26 ביוני
ח’אלד משעל נושא נאום ב-26 ביוני (29 ביוני, Palestine-info).
ח’אלד משעל מוביל את “מתקפת החיוכים” של חמאס מול ארה”ב והמערב.

כללי

1. בחודשים האחרונים מנהלת חמאס " מתקפת חיוכים " כלפי ארה"ב והמערב. דוברים של החמאס, בדמשק וברצועת עזה, ובראשם יו"ר הלשכה המדינית ח’אלד משעל , נוקטים ברטוריקה מרוככת בהתייחסותם לעמדות חמאס בסוגיות שונות הנוגעות ליחסיה עם מדינות המערב ולסכסוך עם ישראל.

2. ב"מתקפת החיוכים" בלטו לאחרונה ראיון שהעניק ח’אלד משעל לוול סטריט ג’ורנל האמריקאי וראיון של אחמד יוסף, תת שר החוץ בממשל חמאס לאקונומיסט הבריטי (פרוט ראו נספחים). במסגרת "מתקפת החיוכים" שבים וקוראים בכירי חמאס לארה"ב ולמערב לכונן ערוצי קשר דיפלומטיים עם חמאס; מבליטים את הפסקת ירי הרקטות מהרצועה תוך הצגתו כנובע מהאינטרסים של העם הפלסטיני; שבים ומציינים כי חמאס לא תהווה מכשול בפני הקמת מדינה פלסטינית ריבונית, בגבולות 1967, שבירתה ירושלים, וכי חמאס אף מוכנה לשתף פעולה עם הקהילה הבינלאומית בתהליך המדיני, שיוביל לקראת הקמת מדינה שכזאת.

3. בו בזמן, בפני "אוזניים פלסטיניות" , ממשיכים דוברים של חמאס ברטוריקה הקיצונית השגרתית, העולה בקנה אחד עם האידיאולוגיה של חמאס. דוברים של חמאס שבים ומדגישים את דבקותה באסטרטגית ה"התנגדות" (קרי, הטרור) כאמצעי עיקרי ל"שחרור פלסטין", בסירוב להכיר בישראל ובדרישה בלתי מתפשרת להחזרת הפליטים הפלסטינים במסגרת כל הסדר שיושג, ולו גם הסדר ביניים (בראיית חמאס) של הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967. ממשל חמאס ברצועת עזה ארגן לאחרונה ועידה של נציגי מוסדות חינוך ותרבות ואנשי רוח אשר נועדה לחזק את "תרבות ההתנגדות" שבמרכזה עומדים הדבקות ב"התנגדות" (הטרור), ההתנגדות למשא ומתן המדיני ושלילת רעיונות של המערב הזרים לאסלאם ולעם הפלסטיני.

4. "מתקפת החיוכים" והרטוריקה המתלהמת של חמאס הינם ביסודם שני צדדים של אותו מטבע. הם משקפים את המתח הבסיסי שבין דבקות חמאס באידיאולוגיה האסלאמית-רדיקלית שלה לבין שיקולים פרגמאטיים , הנובעים בראש ובראשונה מאילוציה הממשלתיים של תנועה השולטת על רצועת עזה והאחראית לרווחתם של כמיליון וחצי תושבים. ברמה האידיאולוגית והאסטרטגית נותרה חמאס מחויבת ליעד הסופי של השמדת ישראל והיא מסרבת לוותר על האמנה שלה משנת 1988, מסמך יסוד המקפל בתוכו תפיסת עולם אסלאמית רדיקלית, מבית מדרשם של האחים המוסלמים במצרים. אולם, בו בזמן, ברמה המעשית , חמאס אינה שוללת הפסקות זמניות של הטרור לתקופות ביניים, קצרות או ארוכות, במסגרת הסכם "הרגעה" פורמאלי או אף ללא הסכם, כאשר להערכתה האינטרסים של האוכלוסייה הפלסטינית או של תנועת חמאס מחייבים זאת 1. במישור המדיני שואפת חמאס ליצור ערוצי הידברות עם ארה"ב והקהילה הבינלאומית ולהפיק מהם את מירב התועלת המדינית והכלכלית, הן מול ישראל והן מול הרשות הפלסטינית וזאת כאמור מבלי לשנות את עמדות היסוד שלה.

נספח א’

דוגמאות ל"מתקפת החיוכים" של החמאס

1. לאחרונה העניק ח’אלד משעל , יו"ר הלשכה המדינית של החמאס, ראיון בן 90 דקות לכתבי העיתון האמריקאי וול סטריט ג’ורנל . הראיון ניתן בדמשק. ח’אלד משעל, על פי דברי המראיינים, ישב במהלך הראיון מתחת לצילומי חללים (שהידים) של מנהיגי חמאס וצילום של מסגד אלאקצא בירושלים. להלן עיקרי הראיון (וול סטריט ג’ורנל, 31 ביולי):

א. תנועת חמאס והזרוע הצבאית שלה יהיו מוכנות להתחייב באופן מיידי להפסקת-אש הדדית עם ישראל , לאחר שתתבצע עסקה במסגרתה יוחזרו האסירים הפלסטינים שבידי ישראל תמורת גלעד שליט.

ב. חמאס וארגוני פלסטינים נוספים יהיו מוכנים לשתף פעולה עם מאמץ אמריקאי, בינלאומי ואזורי, שמטרתו למצוא "פתרון צודק לסכסוך הערבי-ישראלי", להביא לידי סיום את "הכיבוש הישראלי" ולהעניק לעם הפלסטיני את זכותו להגדרה עצמית. תנועת חמאס מצפה שהנשיא אובמה, ושהשליח האמריקאי המיוחד למזרח התיכון ג’ורג’ מיטשל, יציגו מתווה רחב יותר לניהול שיחות שלום במזרח התיכון.

ג. תנועת חמאס תהייה מוכנה " לקבל ולכבד " (accept and respect) הקמתה של מדינה פלסטינית בגבולות 1967, כחלק מהסכם שלום נרחב יותר עם ישראל. זאת בתנאי שישראל תסכים לקבל את "זכות השיבה" של מיליוני פליטים פלסטינים והקמת עיר בירה למדינה הפלסטינית במזרח ירושלים.

ד. חמאס לא תהווה מכשול לשלום: "We along with other Palestinian factions in consensus agreed upon accepting a Palestinian state on the 1967 lines. This is the national program. This is our program. This is a position we stand by and respect".

2. אחמד יוסף, תת שר החוץ בממשל חמאס, יועצו של אסמאעיל הניה לענייני חוץ, העניק לאחרונה ראיון לעיתון אקונומיסט הבריטי (30 ביולי, 2009). להלן קטעים מהראיון:

א. "Hamas is very close on recognition of Israel … We show all sorts of ideological flexibility on this…" אחמד יוסף הוסיף, כי אין פירושו של דבר כי חמאס יכולה באופן חד-משמעי לקבל את שלושת התנאים של הרביעייה. כתב האקונומיסט התרשם כי אחמד יוסף נשמע "… almost desperate to stretch the semantic elastic to satisfy the doubters ".

ב. חמאס "מכבדת" את כל ההסכמים הקודמים של אש"פ, הכוללים הכרה בישראל, ובתנאי שגם הצד השני (קרי, ישראל) ימלא אחר התחייבויות, וישמור על הדדיות.

ג. אחמד יוסף סרב להתחייב להפסקה מוחלטת של האלימות (כפי שדורשת ה"רביעייה") אך ציין כי חמאס מוכנה להרחיב את "הפסקת האש החד-צדדית" אם הצד השני (ישראל) יסכים לכך. בהמשך הראיון העלה אחמד יוסף אפשרות ששני הצדדים יסכימו להפסקת אש מידית, לתקופה של שנה, על מנת ליצור במהלכה "תקופה של שקט".

ד. במענה לשאלה אודות הכרה בישראל, אמר אחמד יוסף: "העניין אינו זכותה של ישראל להתקיים. אנו יודעים שישראל הינה עובדה בשטח ("We know Israel is there") . זה לא עניין של הכרה". לטענתו ההבחנה בין acceptance לבין recognition הינה סמנטית.

ה. שבחים לנאום הנשיא אובמה בקהיר : "In general it was excellent. I do believe he’s sincere" אולם, תהה אחמד יוסף, האם אובמה יוכנע ללחץ מצד הפונדמנטליסטים הנוצריים בארה"ב והלובי היהודי? בהוסיפו: "אנו מצפים לראות עובדות בשטח".

ו. שורה של דרישות מישראל ומארה"ב : ישראל חייבת להסיר את "המצור האכזרי" מעל עזה ולהפסיק את בניית ההתנחלויות בגדה המערבית. כמו כן יש להביא להחלפת אסירים בין ישראל לפלסטינים. על הנשיא אובמה לכנס ועידה בינלאומית ולדחוק במצרים לקדם את הפיוס הלאומי הפנים-פלסטיני.

ז. אם העם הפלסטיני יבחר בפתרון שתי המדינות "חמאס לא תהווה מכשול " למרות שהיא מעדיפה עדיין הקמת מדינה שבה יגורו כל בני אברהם ("a Holy Land Federation") . הוא הוסיף כי "We leave it to the next generation to decide what kind of [arrangement]" .

ח. ניסיון להפחית ממשמעות אמנת החמאס תוך סירוב לבטל אותה: אמנת חמאס, לדבריו, "אינה מסמך חשוב". הוא טען, כי "…we don’t use it. Why should we change it when we never use it?".

[ הערה : בפני אוזניים פלסטיניות הכחיש אחמד יוסף חלק מהדברים שיוחסו לו. פרוט ראו נספח ב’).

3. לאחרונה התירה חמאס לאיתן ברונר, כתב הניו-יורק טיימס , לבקר ברצועה ולראיין פעילי חמאס ותושבים. בראיון עם כתב הניו-יורק טיימס התבטא אימן טאה , מבכירי חמאס ברצועה: "Armed resistance is still important and legitimate, but we have a new emphasis on cultural resistance 2 The current situation required a stoppage of rockets. After the war, the fighters needed a break and the people needed a break " (ניו יורק טיימס, כתבה של איתן ברונר, 24 ביולי).

4. בדרשת יום שישי במסגד בח’אן יונס, ציין אסמאעיל הניה , ראש ממשל חמאס ברצועה, כי חמאס מוכנה לאמץ את תפיסת "השחרור בשלבים" . דהיינו, לדבריו חמאס לא תהווה מכשול בפני הקמת מדינה פלסטינית ריבונית בגבולות 1967, שבירתה ירושלים . עם זאת הוא הוסיף שאין פירוש הדבר ויתור על שאר האדמות או הכרה במדינת ישראל אלא חלופה אסטרטגית, שנועדה להביא לסיום ה"כיבוש". עם זאת הוסיף אסמאעיל הניה, כי ה"התנגדות" (קרי, הטרור) היא חלופה אסטרטגית שהפלסטינים ימשיכו לדבוק בה (ערוץ אלאקצא, 24 ביולי).

5. אחמד יוסף, תת שר החוץ בממשל חמאס , ציין כי חמאס אינה מתנגדת לקיום מו"מ על בסיס החלופה של הקמת המדינה הפלסטינית בגבולות 1967. לדבריו, יש גורמים בינלאומיים המעוניינים שחמאס תשתתף בועידות אודות העניין הפלסטיני. לדבריו חמאס ממשיכה להידפק על דלתות ארה"ב והיא מעבריה מסרים לאמריקנים בערוצים שונים (אלשרוק, 23 ביולי).

6. אסמאעיל רצ’ואן, מבכירי חמאס ברצועה , אמר, כי הגורמים הבינלאומיים מבינים עתה שחמאס היא גורם, שאין להמעיט בערכו, וכי שום מהלך שינסו להעביר במזרח התיכון לא יצליח ללא השתתפותה. עם הוא סירב רצ’ואן לעשות אבחנה בין גורמים "מתונים" ו"קיצוניים" בחמאס בהדגישו, כי לחמאס עמדה אחת לה מחויבים כל חבריה (קדספרס, 26 ביולי).

7. ט’אהר אלנונו, דובר ממשל חמאס , אמר כי חמאס מברכת על ההזדמנות לפתוח בדיאלוג עם הקהילה הבינלאומית (26 ביולי, BBC). מוסא אבו מרזוק, סגן ראש הלשכה המדינית, אמר כי כל דיאלוג רציני [עם החמאס] צריך להתקיים ללא תנאים מוקדמים (26 ביולי, BBC).

8. בתחילת מאי 2009 העניק ח’אלד משעל ראיון לכתב הניו-יורק טיימס. להלן קטעים מהראיון (ניו-יורק טיימס, 4 במאי 2009):

א. בראשית הראיון הבטיח ח’אלד משעל לממשל האמריקאי ולקהילה הבינלאומית, כי חמאס תהיה חלק מכל פיתרון : " We will be part of the solution, period ". משעל ציין, כי הנשיא אובאמה דובר בלשון חיובית, שונה מקודמו, אך קבל על מזכירת המדינה הילרי קלינטון משום שלדבריו השפה בה היא דוברת משקפת את מדיניות הממשל האמריקאי הקודם.

ב. לדברי ח’אלד משעל קיים רק אויב אחד באזור והוא ישראל, שבקיומה אין הוא מוכן להכיר . לטענתו, לא צמחה שום תועלת ליאסר ערפאת ולמחמוד עבאס מנכונותם להכיר בישראל. למרות זאת, חמאס תהיה מוכנה להפוגה בלחימה נגד ישראל לתקופה ארוכת טווח של עשר שנים, אם ימולאו דרישותיה הבסיסיות :

"On the two-state solution sought by the Americans, he said: "We are with a state on the 1967 borders, based on a long-term truce . This includes East Jerusalem , the dismantling of settlements and the right of return of the Palestinian refugees.” Asked what "long-term” meant, he said 10 years."

ג. פעילי חמאס הפסיקו לעת עתה את ירי הרקטות לעבר ישראל. באשר לסיבות לכך, הבהיר ח’אלד משעל: "Not firing the rockets currently is part of an evaluation from the movement which serves the Palestinians’ interest . After all, the firing is a method, not a goal. Resistance is legitimate right, but practicing such a right comes under an evaluation by the movement’s leaders." 3

9. תגובתה של חמאס לנאום הנשיא אובמה בקהיר התאפיינה בטון פייסני. אחמד יוסף , תת שר החוץ בממשל חמאס, שיגר איגרת לנשיא ארה"ב בעת ביקורו בקהיר (4 ביוני). תוכן האיגרת הופיע באתר האינטרנט של ארגון פציפיסטי של נשים אמריקאיות בשם Code Pink: women for peace , שנציגיו ביקרו ברצועת עזה. לא ברור לנו האם בפועל האיגרת אכן נמסרה לנשיא ארה"ב. באיגרת נכתב, כי חמאס מקדמת בברכה את ביקור הנשיא אובמה בעולם הערבי ואת יוזמתו לגשר על מחלוקות עם העולם הערבי מוסלמי. באיגרת מוצג הסכסוך הפלסטיני-הישראלי כאחד מהסיבות למתיחות מתמשכת בין ארה"ב לעולם הערבי והמוסלמי. האיגרת שבה וקוראת לנשיא אובמה ולבכירי ממשלו לבקר ברצועת עזה , אשר הייתה עדה להתקפה ישראלית ברוטאלית, שבוצעה תוך שימוש בנשק ובכסף אמריקאי. האיגרת גם קוראת לארה"ב לפעול לשינוי בשטח בדמות הסרת ה"מצור" מעל רצועת עזה ועצירת הבנייה בהתנחלויות. בסיום האיגרת נאמר, שחמאס מוכנה להשתלב ב"פתרון צודק" לקונפליקט ללא תנאים מוקדמים, ובלבד שהפיתרון יעלה בקנה אחד עם עמדות הקהילה הבינלאומית, האו"ם, בית הדין הבינלאומי לצדק וארגוני זכויות האדם .

נספח ב’

התבטאויות פעילי חמאס המיועדות לאוזניים פלסטיניות בהן באות לידי ביטוי
עמדות היסוד הקיצוניות של חמאס

1. בהבהרות שנועדו לאוזני פעילי חמאס בעקבות ראיון שהעניק לאקונומיסט (ראו נספח א’) הכחיש אחמד יוסף את הדברים, שיוחסו לו, לפיהם חמאס קרובה להכרה בישראל. הוא ציין כי כתב האקונומיסט לא הבין את דבריו או סילף אותם בתרגום בשפה האנגלית . לדבריו אין דבר בחוק הבינלאומי המחייב את הפלסטינים להכיר בישראל. הפלסטינים אינם יכולים להכיר בזכותה של ישראל על אדמת פלסטין . הקהילה הבינלאומית היא זו שצריכה לפעול על מנת להחזיר לפלסטינים את זכויותיהם. "לא יעלה על הדעת לדרוש מעם כבוש להכיר במי שגוזל את אדמתו, אך על הציונים להכיר בזכויות העם הפלסטיני" (פלסטין-אינפו, 2 באוגוסט).

2. ב-28 ביולי 2009 התקיים בשכונת אלזיתון שבעזה טקס הוקרה לכבוד משפחות השהידים והפצועים ממבצע "עופרת יצוקה". בטקס נשא דברים מחמוד אלזהאר , מבכירי חמאס ברצועת עזה. בהתייחסו לעמדת חמאס כלפי ישראל אמר מחמוד אלזהאר (קדספרס, 29 ביולי 4):

א. חמאס דבקה בעמדתה כי יש להקים מדינה [פלסטינית] על כל שטחי "פלסטין".

ב. אף אחד אינו דורש כיום מחמאס להכיר בישראל. הגורמים שדרשו זאת בעבר מנהלים כיום מגעים על חמאס, חלקם באופן חשאי, לאחר שהשתכנעו כי חמאס אינה יכולה להכיר בישראל.

ג. "אנו בטוחים כי מה שיבוא אחרי שחרור פלסטין אינו מדינה בלבד. אחרי שחרור פלסטין תגיע מהפכה עולמית גדולה בכל השטח… מי שחושב כי מה שאנו משלמים היום הוא מחיר שחרור פלסטין בלבד, שוגה. העמידה האיתנה של עזה מהווה רק פתיחה של כל הדלתות בפנינו, על אחת כמה וכמה כאשר המדינה הזאת, ‘ישראל’, תחדל מלהתקיים".

3. שיח’ חאמד אלביתאוי , פעיל חמאס בשכם, חבר המועצה המחוקקת ובעל עבר עשיר בהתבטאויות מסיתות נגד ישראל והרשות הפלסטינית, קרא לאחרונה לחידוש מערכת הטרור הפלסטינית. בראיון לאתר מרכז אלביאן, המזוהה עם חמאס (30 ביולי), התבטא השיח’: "מסגד אלאקצא הוא פיקדון על כתפיהם של כל הערבים, אך עלינו, הפלסטינים [מוטלת] אחריות רבה. כפי שעמנו פתח באינתיפאדה בשנת 2000, עלינו לפתוח נוספת, ועל העמים הערבים להתקומם כתמיכה במסגד אלאקצא" . השיח’ קרא לכל הגורמים לפעול "לשחרור ירושלים" בהדגישו כי "ירושלים ופלסטין ישוחררו אך ורק ע"י ג’האד (מלחמת קודש) ולא ע"י מו"מ".

4. בעוד חמאס מנהלת "מתקפת חיוכים" כלפי ארה"ב והמערב היא פועלת במקביל לחיזוק תודעת המאבק האלים והתנגדות למו"מ עם ישראל בקרב תושבי הרצועה בדגש על הדור הצעיר . משרד התרבות הפלסטיני בממשל חמאס פתח ב-20 ביולי 2009 ועידה שנועדה לחזק את "תרבות ההתנגדות". בועידה השתתפו נציגי מוסדות חינוך, תרבות ואנשי רוח ברצועה. בועידה נישאו נאומים בדבר צורך לקדם את "תרבות ההתנגדות" המבוססת על הדוגמא של השהידים שנפלו במערכה, על עקרונות הג’יהאד והאסלאם ועל התנגדות ל"תרבות הכניעה, התבוסה והנורמליזציה". האינטלקטואלים ברצועה נקראו ע"י ראש הועידה המכינה של הועידה ד"ר עבד אלח’אלק אלעף להקים "חזית תרבותית", שתתנגד ל"מכירת המולדת" הפלסטינית ע"י "משא ומתן לשלום שוא, מוליך שולל" (אתר משרד התרבות בממשל הניה, היומון פלסטין של חמאס, 21 ביולי).

5. תשומת לב מיוחדת ניתנה בועידה למערכת החינוך הפלסטינית ולתוכנית הלימודים , אותם משליט ממשל החמאס על הרצועה, במטרה להכשיר דורות חדשים של בני נוער בעלי תודעה אסלאמית-רדיקלית, חדורי שנאה לישראל ונכונים ליטול חלק בעימות המזוין נגדה. ראש הועדה המדעית של הועידה, ד"ר נביל אבו עלי , אמר כי על משרד החינוך להתאים עצמו למציאות הפלסטינית, לבחון מחדש את תוכניות הלימודים , ולחזק את הפעילויות שמחוץ לתוכניות הלימודים, במטרה להגביר את הדבקות בעקרונות ה"התנגדות". לדבריו תפקידם של האוניברסיטאות, בתי הספר ומוסדות התרבות הוא לבסס את "תרבות ההתנגדות", באמצעות עיצוב תודעה " הנקייה מרעיונות מערביים הזרים לדתנו ולעמנו". ביום השני של הועידה התקיימה ישיבה בראשות ד"ר ח’ליל חמאד , מנהל מחלקת תוכניות הלימודים במשרד החינוך והתרבות. בישיבה נבחנו ניירות עבודה שעסקו בהשפעת החינוך על "חיזוק תרבות ההתנגדות". ד"ר נאפד’ אלג’עד , אחד ממשתתפי הישיבה, הדגיש את הצורך בפיתוח תוכנית הלימודים הפלסטינית "באופן שתכשיר דור של התנגדות". בתום הישיבות הוכרז על שורה של המלצות שאחת מהן קובעת "חיזוק תרבות ההתנגדות בתוכניות הלימודים הפלסטיניות ובתוכניות הלימודים הנלוות…" ( שם ).

6. בראיון שהעניק שר הפנים של חמאס, פתחי חמאד , לסוכנות הידיעות הסינית (13 ביולי), חזר על עמדותיה הבסיסיות והמסורתיות של חמאס. הוא ציין, כי "האויב הציוני" יעזוב את "פלסטין הכבושה" רק באמצעות ה"התנגדות" (קרי, הטרור). חמאס, לדבריו, "אינה יכולה לוותר על אף שעל של הארץ ההיסטורית של פלסטין בגלל שהיא הקדש מוסלמי" (קביעה המופיעה באמנת החמאס) . חמאד הוסיף שהארגונים ברצועה נערכים לסבב העימות הבא עם ישראל, על ידי אימונים בלוחמת גרילה, חפירת מנהרות והגברת קצב ייצור הרקטות.

7. ב-7 במאי 2009 התקיים בעזה, במרכז התרבות על שם רשאד אלשוא, כינוס של חמאס לזכרם של סעיד ציאם ונזאר ריאן, שני בכירי חמאס, שנהרגו בעת מבצע "עופרת יצוקה". ח’אלד משעל, יו"ר הלשכה המדינית של חמאס , נשא נאום מדמשק, שהועבר בשידור חי למשתתפי הכינוס. בכינוס נכחה צמרת המשטרה הפלסטינית ברצועת עזה, המהווה חלק בלתי נפרד מהתשתית הצבאית-ביטחונית של חמאס. בדבריו ציין ח’אלד משעל, כי אין לאף אחד (קרי, לרשות הפלסטינית) זכות לנהל מו"מ על "זכויות" ועל "עקרונות" העם הפלסטיני. בהציגו את סעיד ציאם וניזאר ריאן כמודל ללוחמי ג’האד הוא הדגיש, כי "ההתנגדות" הינה האופציה האסטרטגית של חמאס למען ה"שחרור" (קרי, "שחרור פלסטין") ולמען "השבת הזכויות" וכי חמאס לא תעשה ויתורים בעניין ה"התנגדות" אותה היא מובילה . בהתייחסו להברחת אמצעי לחימה לרצועה הוא הדגיש, כי "ההתנגדות היא זכות לגיטימית של העם הפלסטיני ואין לאף אחד זכות למנוע מעזה להתחמש או לחנוק אותה כדי למנוע הגעה של נשק אליה" (7 במאי 2009, Palestine-info ; ערוץ אלאקצא, 7 במאי וכלי תקשורת פלסטינים נוספים).

8. ראש ממשל חמאס, אסמאעיל הניה , אמר בראיון, כי הממשלה שומרת על אופציית ה"התנגדות" (קרי, דרך הטרור) כדי להביא להקמת מדינה פלסטינית. לדבריו הממשלה מנסה לנהל את חיי היום-יום של האזרחים בלי להסתכן בוויתור על ה"זכויות", ותוך המשך גיבוי מפעל ה"התנגדות" (העיתון אלראי של חמאס, 13 ביולי).


1 הדבר מוצא בשטח בהפסקת ירי הרקטות בחודשים האחרונים, שנועדה להעניק לחמאס פסק זמן שיאפשר לה להתפנות לשיקום הרצועה, העמקת שליטתה על האוכלוסייה, ובניית התשתית הצבאית שנפגעה במבצע "עופרת יצוקה".

2 על מהותה של "ההתנגדות התרבותית" ראו נספח ב’ .

3 למחרת פרסום הראיון טען ח’אלד משעל, כי הדברים שיוחסו לו בכתבה בניו-יורק טיימס לפיהם החליטה חמאס להפסיק את ירי הרקטות בעיתוי הנוכחי לא הובנו כראוי . לדבריו, הוא התכוון לומר שההחלטה האם לירות רקטות או להפסיק את הירי תלויה בהחלטה אסטרטגית של חמאס, המתקבלת מתוך מכלול שיקולים. הוא הדגיש, כי ישראל ("הישות הציונית") היא זאת היוזמת תמיד את ה"תוקפנות" וכי ירי הרקטות הינו "פעולת הגנה" של העם הפלסטיני, המתבצע תוך התחשבות בנסיבות חייו של העם הפלסטיני (5 במאי, Palestine-info). ראו לקט מידע מה-11 במאי: "ח’אלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס, התייחס לאחרונה לסוגיית ירי הרקטות מהרצועה, ולהמשך הטרור בכלל (ה"התנגדות"): בעוד שבראיון המכוון ל"אוזניים אמריקאיות" הוא הודה, כי חמאס נוקטת בעיתוי הנוכחי במדיניות ריסון בירי הרקטות מהרצועה (דבר שאכן תואם למצב בשטח), הרי שבפני "אוזניים פלסטיניות" הוא הדגיש, כי ה"התנגדות" (קרי, האלימות והטרור) נותרה האופציה האסטרטגית של חמאס."

4 דבריו אלו של מחמוד אלזהאר הובאו רק ע"י סוכנות הידיעות הבינערבית קדספרס. דברים אלו הושמטו מאתרי האינטרנט של החמאס (כגון Palestine-info ).

לראש העמוד