זרקור לאיראן
זרקור לאיראן
זרקור לאיראן
זרקור לאיראן
תבוסה פוליטית ראשונה לנשיא לאחר הבחירות
הנשיא פיטר את שרי המודיעין וההכוונה האסלאמית
שתיקת שלטונות איראן לנוכח דיכוי המהומות בסין
סוגיית בטיחות התעופה האזרחית באיראן
נשיא איראן, מחמוד אחמדינז’אד, נאלץ להיכנע בסוף השבוע שעבר לדרישתו של המנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי, ולבטל את מינויו מעורר המחלוקת של אספנדיאר רחים משאא’י כסגן הנשיא הראשון. בצו, שהוציא ח’אמנהאי, ציין המנהיג העליון, כי מינויו של משאא’י מנוגד לאינטרס של הנשיא ושל הממשלה ויוצר יריבות ואכזבה בקרב תומכיו, ולפיכך על הנשיא לבטלו לאלתר. בעקבות הצו שלח משאא’י מכתב לנשיא איראן בו הודיע, כי הוא אינו רואה עצמו עוד כסגן הנשיא הראשון. במכתב התשובה שלו קיבל אחמדינז’אד את התפטרותו של משאא’י והביע את הערכתו הרבה למשאא’י (מהר, 25 יולי). זמן קצר לאחר מכן מינה אחמדינז’אד את משאא’י ליועצו ולראש לשכתו. במכתב, ששלח אחמדינז’אד לח’אמנהאי, עדכן אותו הנשיא, כי יישם את הנחייתו.
מינוי משאא’י כסגן הנשיא בוטל בתום שבוע של לחצים כבדים, שהופעלו על הנשיא – גם מצד מקורביו – לחזור בו מהמינוי. לחצים אלה לא עלו יפה ואך בשבוע שעבר הכריז הנשיא, כי אינו מתכוון לחזור בו ממינוי משאא’י כסגנו הראשון. אחמדינז’אד הגן על החלטתו למנות את משאא’י ואמר, כי הוא אחד המנהלים האדוקים, המסורים והיצירתיים ביותר במדינה ולפיכך אין כל סיבה, שלא לאפשר לו לשרת את המדינה. בשיחה עם עיתונאים אמר הנשיא, כי אילו היו מבקריו של משאא’י מכירים אותו טוב יותר, הם היו משנים את דעתם (22 ביולי, Press TV). יצויין, כי משאא’י ואחמדינז’אד הינם קרובי משפחה: בתו של הנשיא נשואה לבנו של משאא’י.
הנשיא המשיך בהתעקשותו גם לאחר דיווחים, שהתפרסמו באמצעי התקשורת האיראנים, בנוגע להתנגדות המנהיג העליון למינוי זה. התעקשותו החריפה עוד יותר את הביקורת נגדו ומצאה ביטויה אפילו בדרשת יום השישי האחרון, כאשר דרשן תפילות יום השישי, איש הדת השמרני איתאללה אחמד ח’אתמי, הביע את תקוותו, כי הנשיא יחזור בו מכוונתו למנות את משאא’י כסגנו.
ההתנגדות העזה מצד חוגים שמרנים למינויו של משאא’י, ששימש כסגן נשיא האחראי לענייני מורשת ותיירות בממשלתו היוצאת של אחמדינז’אד, נבעה במידה רבה מדברים, שאמר משאא’י לפני מספר חודשים, לפיהם איראן היא ידידה של כל העמים בעולם, ובהם גם של העם בישראל. דברים אלה עוררו סערה-רבתי באיראן, אף על-פי שמשאא’י הבהיר, כי הוא אינו מכיר בקיומה של מדינת ישראל וכי דבריו התייחסו רק לתושביה של פלסטין ולא ל"ציונים". משאא’י עורר התנגדות גורמים שמרנים גם בשל אירועים נוספים בהם היה מעורב, למשל השתתפותו לפני שנים אחדות בכנס תיירות בתורכיה, במהלכו הופיעו רקדניות בלבוש בלתי-צנוע.
קידומו של משאא’י לסגן הנשיא הראשון נתקל לפיכך בהתנגדות עזה גם מצד תומכיו ומצד אנשי דת שמרנים בכירים. איש הדת הבכיר, איתאללה נאצר מכארם-שיראזי, אף הוציא פסק הלכה, לפיו מינוי משאא’י אינו לגיטימי וכי יש לבטלו בהקדם האפשרי. גם עורך היומון "כיהאן", חסין שריעתמדרי, הנחשב לאחד מתומכיו המובהקים של הנשיא, פירסם ב-19 ביולי מאמר ובו ביקורת על החלטת הנשיא למנות את משאא’י כסגנו. תומכי הנשיא, נכתב במאמר, שפעלו למען בחירתו, מצפים שהנשיא יכבד את 25 מיליון האזרחים, שהצביעו עבורו. מינוי משאא’י כסגן הנשיא הראשון יצר תדהמה ודאגה בקרב כלל בוחריו של הנשיא, הרואים בצדק במינוי זה לא רק ביטוי להחלטה רעה של הנשיא, כי אם גם להתעלמות מהעם. לנוכח עמדותיו השנויות במחלוקת של משאא’י ניתן היה לצפות, שאחמדינז’אד ידיח אותו מתפקידו כסגן נשיא האחראי לענייני מורשת ותיירות, אך למרבה הצער לא זו בלבד שהנשיא לא פיטר אותו אלא אף החליט לקדמו למשרת סגן הנשיא הראשון. הסמכות למנות את סגן הנשיא שמורה אומנם בידי הנשיא, אך משרה זו שייכת לעם. הנשיא רשאי כמובן לשמור על קשריו האישיים עם משאא’י, אך עליו לבטל את מינויו כסגנו, כתב שריעתמדרי.
אפילו הרמטכ"ל האיראני, חסן פירוזאבאדי, התייחס לפרשת משאא’י ואמר בפגישה עם מפקדים בכירים, כי יש לציית להנחיותיו של המנהיג העליון באופן מוחלט. בהתייחסו לצו, שהוציא ח’אמנהאי, פנה פירוזאבאדי לנשיא ואמר, כי העם האיראני מצפה כי יציית למנהיג העליון ויפעל בהתאם להנחייתו (סוכנויות הידיעות, 25 יולי).
יצוין, כי אין זו הפעם הראשונה בה מתגלעים חילוקי דעות בין הנשיא אחמדינז’אד לבין המנהיג העליון ח’אמנהאי. כך, למשל, התפרסמו לפני מספר חודשים דיווחים בנוגע לחיכוכים בין שני הבכירים על רקע החלטת הנשיא להעביר את האחריות לטיפול בעולי הרגל האיראנים לידי הארגון למורשת תרבותית ולתיירות. החלטה זו עוררה ביקורת חריפה מצד מבקרי הנשיא וטענות, כי היא מנוגדת לעמדתו של המנהיג העליון. המנהיג העליון הסתייג גם מהחלטת אחמדינז’אד באפריל 2006 להתיר כניסת נשים לאצטדיונים כדורגל. גם בשתי פרשות אלה נאלץ בסופו של דבר הנשיא לסגת בו מהחלטותיו המקוריות ולקבל על עצמו את הכרעת המנהיג העליון.
שבוע לפני סיום כהונת הממשלה: הנשיא פיטר את שרי המודיעין וההכוונה האסלאמית
שמונה ימים בלבד לפני תום מועד כהונת ממשלתו הראשונה פיטר השבוע הנשיא מתפקידיהם את שר ההכוונה האסלאמית, מחמד-חסין צפאר הרנדי, ואת שר המודיעין, ע’לאם-חסין מחסני אז’הא’י. מחמד-עלי ח’ואג’ה פ’ירי, ששימש מנהל בכיר במשרד ההכוונה האסלאמית, ישמש כממלא-מקום שר ההכוונה האסלאמית ומג’יד עלוי, אחד מסגניו של שר המודיעין, ישמש כממלא-מקום שר המודיעין. אמצעי התקשורת באיראן דיווחו, כי הנשיא התכוון לפטר גם את שר הבריאות, כאמראן באקרי לנכראני, ואת שר העבודה והעניינים החברתיים, מחמד ג’הרמי.
להערכת פרשנים איראנים, קשורה החלטת הנשיא לפטר את השרים זמן קצר כל כך טרם סיום מועד כהונת ממשלתו לביקורת, שהשמיעו שרים אלה כנגד החלטתו למנות את רחים משאא’י לתפקיד סגנו הראשון. על-פי דיווחים שונים אף פרץ במהלך ישיבת הממשלה בשבוע שעבר עימות מילולי חריף בין הנשיא לבין השרים, שעזבו את הישיבה במחאה (פרדא; פרארו, 26 יולי).
יצוין, כי במהלך תקופת כהונתו הראשונה כנשיא פיטר אחמדינז’אד תשעה מחברי ממשלתו. החלטת הנשיא לפטר את השרים כשבוע בלבד לפני סיום כהונת הממשלה עוררה כצפוי ביקורת חריפה. יו"ר המרכז למחקרים של המג’לס, אחמד תוכלי, אמר, כי אין כל הצדקה הגיונית לפיטורי השרים בעת הנוכחית וכי היא אינה משרתת את האינטרס של הממשלה והמדינה. תוכלי הזכיר, כי בהתאם לחוקת איראן, מחייבים פיטורי שרי המודיעין וההכוונה האסלאמית הצבעת אמון מחודשת של המג’לס בממשלה כולה, כיוון שמאז החלה כהונתה פוטרו מתפקידיהם למעלה ממחצית מחבריה. הוא ציין, כי אינו מבין את האינטרס הפוליטי שבהחלטת הנשיא לפטר את שריו ערב הצגת ממשלתו החדשה בפני המג’לס, המחייבת אותו להעמיד את ממשלתו היוצאת להצבעת אמון מחודשת במג’לס (פארס, 26 יולי).
גם האתר "עצר-י איראן" מתח ביקורת על החלטת הנשיא לפטר את שריו וטען, כי אף על-פי שזוהי זכותו של הנשיא, הרי שפיטורי השרים סמוך כל כך למועד סיום תקופת כהונת הממשלה ורק בשל עמדתם בנוגע למינויו של רחים משאא’י אינם סבירים לחלוטין. זאת במיוחד לנוכח התנאים הנוכחיים באיראן בעקבות הבחירות לנשיאות, המחייבים את הנשיא דווקא להרגיע את הרוחות (עצר-י איראן, 27 יולי).
זמן קצר לאחר פרסום הידיעות על פיטורי שני השרים דווח באמצעי התקשורת, כי הנשיא החליט שלא להוציא אל הפועל את כוונתו לפטר את שר ההכוונה האסלאמית על מנת שלא להידרש להצבעת אמון מחודשת במג’לס. אלא ששעות ספורות מאוחר יותר הודיע צפאר הרנדי במכתב, ששלח לנשיא, כי הוא מתפטר מהממשלה ביוזמתו. סוכנויות הידיעות דיווחו, כי הנשיא סירב לקבל את מכתב ההתפטרות.
סולידאריות מוסלמית במבחן המעשה: תגובת איראן למהומות במערב-סין
רציחתה של מרווא אל-שרביני, צעירה מוסלמית ממוצא מצרי, על-ידי גרמני ממוצא רוסי במהלך דיון בבית משפט בעיר דרזדן שבגרמניה בראשית חודש יולי עורר תגובות סוערות גם באיראן. שגריר גרמניה בטהראן זומן לשיחת נזיפה במשרד החוץ האיראני ודובר משרד החוץ גינה את האירוע וטען, כי הוא מבטא את עומק השנאה כלפי מהגרים ומיעוטים דתיים בגרמניה. גם הנשיא מחמוד אחמדינז’אד התייחס לפרשה והאשים את ממשלת גרמניה באחריות לרצח ואת המערב במוסר כפול בגישתו לזכויות אדם. אחמדינז’אד אף דרש ממועצת הביטחון של האו"ם להתכנס לדיון בפרשה ולקבל החלטה המגנה את גרמניה. אלא שדווקא לנוכח תגובתם החריפה בעקבות רצח האישה המוסלמית בגרמניה, בלטה עוד יותר שתיקתם של שלטונות איראן על רקע ההתנגשויות, שפרצו בראשית יולי בין שלטונות סין לבין המיעוט המוסלמי האויגורי במערב המדינה. המהומות במחוז שינז’אנג פרצו על רקע טענות בני המיעוט המוסלמי, כי הם מופלים לרעה, והובילו למותם של למעלה מ-150 בני אדם.
המהומות בסין הציבו את שלטונות איראן בפני דילמה שאינה פשוטה. למן המהפכה האסלאמית שבה איראן והכריזה על מחויבותה העמוקה לסולידאריות אסלאמית ועל תמיכתה הגורפת במוסלמים ברחבי העולם. אלא שבמקרה זה היה גלום במחויבות זו איום לאינטרסים ממלכתיים איראנים. ראשית, בין איראן לבין סין מתקיימת מערכת יחסים אסטרטגית המקיפה תחומים שונים ומגוונים, ובהם: אנרגיה, מסחר, תקשורת ותחבורה. סין מהווה בשנים האחרונות את אחת השותפות המסחריות המרכזיות עבור איראן. איראן נזקקת גם לתמיכתה המדינית של סין, המשמשת כחברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם, על מנת למנוע את החרפת הסנקציות הבינלאומיות כנגדה בשל תוכניתה הגרעינית. התגייסות איראנית רשמית בתמיכה במוסלמים המתקוממים בסין עלולה היתה בראיית שלטונות איראן לפגוע ביחסים הקרובים בין שתי המדינות.
עיתוי המהומות בסין החריף את הדילמה בפניה ניצבה איראן עוד יותר. המהומות פרצו שבועות ספורים בלבד, לאחר ששלטונות איראן עצמם דיכאו את המהומות האלימות, שפרצו במדינה בעקבות פרסום תוצאות הבחירות לנשיאות. ההקבלה בין האירועים בסין לבין האירועים באיראן חייבו את שלטונות איראן עוד יותר לנקוט במשנה זהירות בתגובתם לנוכח המהומות בסין.
בימים הראשונים שלאחר פרסום הדיווחים בתקשורת העולמית בנוגע לדיכוי המהומות בסין נמנעו שלטונות איראן מתגובה כלשהי למהומות וגם אמצעי התקשורת הממלכתיים נעדרו כמעט כל התייחסות לאירועים. רק בחלוף כשבוע ימים לאחר פרוץ המהומות דווח באמצעי התקשורת באיראן על שיחת טלפון, שקיים שר החוץ האיראני, מנוש’הר מתכי, עם עמיתו הסיני, בנוגע לאירועים במערב-סין. על-פי דיווחים אלה הביע מתכי בשיחה זו את דאגתן של המדינות המוסלמיות לנוכח הרג אזרחים מוסלמים בסין. מתכי הדגיש, עם זאת, את הצורך בשמירת האחדות הלאומית בסין ודחה כל ניסיון להתערבות זרה באירועים הפנימיים בסין, שנועדה לדבריו לערער את היציבות במדינה. לא זו בלבד ששלטונות איראן נמנעו מגינוי דיכוי המהומות בסין, אלא שתומכי הממשלה אף ביטאו תמיכה במדיניות שלטונות סין והאשימו את ארה"ב בליבוי המהומות במדינה. כך, למשל, טענה סוכנות הידיעות הממלכתית "אירנ"א", כי המפגינים המוסלמים בסין הוסתו נגד ארה"ב, המבקשת לבצע "מהפכת קטיפה" בסין על מנת להתמודד עם התחזקות מעמדה הכלכלי של סין. גם האתר האולטרה-שמרני "רג’א ניוז" טען, כי ארה"ב ניצבת מאחורי האירועים בסין בהמשך ישיר למאמצי ממשלות המערב בשנה שעברה להסית את אזרחי טיבט כנגד השלטונות ערב המשחקים האולימפיים בבייג’ין.
טענה דומה הושמעה גם על-ידי חמיד רזא תרקי, בכיר במפלגת "הקואליציה האסלאמית" השמרנית ומתומכי הממשלה. בהתייחסו לאירועים בסין אמר תרקי, כי ניתן להבחין בבירור במעורבות אמריקאית באירועים וטען, כי זו נובעת מתמיכתה של סין באיראן ביחס לתוכניתה הגרעינית. לדבריו, האירועים בסין אינם נובעים ממניעים דתיים כי אם ממניעים אתניים, וכי למפגינים העושים שימוש בדת יש מטרות אחרות. הוא הוסיף, כי אין כל עדות לכך, ששלטונות סין מפלים את המוסלמים לרעה וכי בביקורו בסין לא מצא כל ביטוי למגבלות כלשהן המוטלות על המוסלמים.
תגובת שלטונות איראן ותומכי הממשלה למהומות בסין לא שיקפה, עם זאת, את תגובת כלל הגורמים באיראן לנוכח האירועים. אדישותה היחסית של הממשלה לנוכח דיכוי המהומות בסין אף עוררה ביקורת חריפה מצד אנשי דת בכירים ואמצעי תקשורת איראנים. האתר החדשותי "עצר-י איראן", המזוהה עם הזרם השמרני הפרגמטי, האשים את ממשלת סין באפליה מתמשכת נגד בני המיעוט המוסלמי במדינה ובמדיניות דיכוי אנטי-אסלאמית ואילו האתר "תאבנאכ" טען, כי עמדתה של ממשלת איראן ביחס לאירועים בסין מבטאת מוסר כפול ביחס לפגיעה במוסלמים בסין לעומת פגיעה במוסלמים בפלסטין ותהה, האם היחסים עם סין הקומוניסטית חשובים יותר מרציחתם של מוסלמים סינים.
גם היומון השמרני "ג’מהורי-י אסלאמי" מתח ביקורת חריפה על שתיקת שלטונות איראן לנוכח דיכוי המהומות בסין. במאמר מערכת, שפירסם היומון תחת הכותרת: "אירועי שינז’אנג ואחריותנו", נכתב, כי מדיניות הממשלה ביחס לאירועים בסין והתעלמות אמצעי התקשורת הממלכתיים מאירועים אלה ניצבים בסתירה למחויבותה של איראן להגן על זכויות המוסלמים בעולם המעוגנת בחוקה האיראנית. אף אם שיקולים פוליטיים הם שמונעים נקיטת עמדה ברורה מצד ממשלת איראן ביחס לאירועים, נכתב במאמר, הרי שלאינטרסים של האומה המוסלמית ולשמירה על מעמדו של המשטר האיראני יש חשיבות רבה מדי מכדי להצדיק אדישות זו ביחס לאירועים בסין. לביקורתם של אמצעי התקשורת באיראן הצטרפו עד מהרה גם אנשי דת בכירים, ובראשם שני אנשי הדת הבכירים השמרנים: איתאללה נאצר מכארם-שיראזי ואיתאללה צאפי-גלפ’איגאני, וכן איש הדת הבכיר איתאללה יוסף צאנעי, המזוהה עם הזרם הרפורמיסטי. בגילוי דעת, שפירסם איתאללה מכארם-שיראזי, גינה איש הדת הבכיר את דיכוי המוסלמים בסין וציין, כי על אף היחסים הפוליטיים והכלכליים הידידותיים והקרובים בין איראן לבין סין, אין איראן יכולה להישאר אדישה לנוכח הדיכוי האלים של המוסלמים בסין. העם האיראני, נאמר בגילוי הדעת, מצפה משלטונות איראן לנקוט עמדה חזקה יותר ביחס לאירועים בסין ולא להותיר את האחים המוסלמים בסין לבדם.
תגובתו המאופקת של הממשל האיראני לאירועים בסין שבה וממחישה, כי מדיניות החוץ האיראנית מבטאת שילוב מתמשך בין אינטרסים פוליטיים ממלכתיים לבין חזון מהפכני ותפישות אידיאולוגיות וכי כאשר חשה איראן, שהחזון המהפכני עלול לפגוע באינטרסים לאומיים בסיסיים, היא נוטה לפעול בהתאם לשיקולים פרגמטיים.
הרעה נמשכת במצב הכלכלי באיראן
נתונים כלכליים, שהתפרסמו השבוע, מצביעים על הרעה נמשכת במצבה הכלכלי של איראן. מנתונים עדכניים, שפירסמה יחידת המודיעין הכלכלי של השבועון הבריטי "אקונומיסט" עוחלה, כי היקף היצוא האיראני צפוי להיות השנה נמוך בקרוב ל-38 מיליארד דולר יחסית לשנה שעברה. על-פי נתונים אלה, שצוטטו על-ידי סוכנות הידיעות "איסנא", צפוי היקף היצוא לרדת מ-95.1 מיליארד דולר בשנה שעברה ל-56.4 מיליארד דולר בלבד השנה. היקף זה צפוי להיות היקף היצוא האיראני הנמוך ביותר מאז שנת 2004. השבועון הכלכלי העריך, עם זאת, כי בשנה הבאה ישוב היצוא האיראני ויגדל להיקף של 67.5 מיליארד דולר (איסנ"א, 28 יולי). עוד העריך "אקונומיסט", כי לנוכח הירידה בהכנסות איראן מנפט צפוי שיעור הצמיחה הכלכלית באיראן לרדת בשיעור של כחצי אחוז.
בתוך כך דיווח השבוע היומון הרפורמיסטי "אעתמאד-י מלי" (25 יולי), כי 150 חברות כלכליות איראניות נמצאות על סף פשיטת רגל. המשבר העמוק בחברות הציבוריות והפרטיות באיראן נובע על-פי דיווח זה, בין היתר, מהמיתון הכלכלי העולמי, מהסנקציות המערביות על בנקים איראנים ומהמשבר הפוקד את המערכת הבנקאית באיראן. בין החברות הכלכליות הסובלות ממשבר זה: ענקית המכוניות "איראן חד’רו", יצרנית האלומיניום הגדולה "איראלכו" וחברת האלקטרוניקה "פארס אלכתרוניכ". היומון "ג’מהורי-י אסלאמי" התייחס אף הוא השבוע למשבר הניצב בפני ענקית המכוניות האיראנית "איראן ח’דרו" ודיווח, כי הממשלה נאלצה לאחרונה להזרים מיליארדי דולרים בניסיון להבריא את החברה (ג’מהורי-י אסלאמי, 29 יולי).
עוד דיווח השבוע היומון "אעתמאד-י מלי", כי בארבעת החודשים הראשונים שלאחר פרוץ המשבר הכלכלי העולמי איבדו 350 אלף עובדים איראנים את מקום עבודתם. בהקשר זה דיווח השבוע היומון הכלכלי "סרמאיה", כי קרן המטבע העולמית העריכה לאחרונה, כי שיעור האבטלה באיראן צפוי להגיע בשנת 2010 ל-23 אחוזים (סרמאיה, 26 יולי). יצויין, כי הלשכה האיראנית לסטטיסטיקה עדכנה לאחרונה, כי שיעור האבטלה באיראן ירד בחודשים האחרונים לשיעור של 11.1 אחוזים.יצויין, כי רק בראשית שנת 2009 הודו גורמים בכירים בממשל האיראני, כי המשבר הכלכלי העולמי משפיע לרעה גם על כלכלת איראן. קודם לכן דחו גורמים איראנים שונים, ובראשם הנשיא אחמדינז’אד, את הטענות, לפיהן המשבר העולמי עלול לפגוע גם בכלכלה האיראנית.
בטיחות התעופה שוב בכותרות בעקבות שני אסונות אוויריים בתוך עשרה ימים
התקשורת האיראנית שבה ועסקה השבוע בהרחבה בסוגיית בטיחות התעופה האזרחית באיראן בעקבות תאונת מטוס נוספת, שהתרחשה בסוף השבוע שעבר באיראן. 16 בני אדם נהרגו ולמעלה מ-30 נפצעו כאשר מטוס מדגם "איליושין 62 Il- ", שהיה בדרכו מטהראן למשהד בצפון-מזרח איראן, סטה ממסלולו בשדה התעופה במשהד והתרסק. על המטוס היו 153 נוסעים. על-פי הדיווחים פרצה אש במטוס הנוסעים דקות ספורות לפני שעמד לנחות וכתוצאה מכך לא עלה בידי הצוות להשלים את הנחיתה. סוכנות הידיעות "אילנא" דיווחה, כי התאונה נגרמה ככל הנראה כתוצאה מטעות אנוש של הטייס, שניסה להנחית את המטוס במהירות גבוהה מדי.
האסון האווירי התרחש תשעה ימים בלבד לאחר התרסקותו של מטוס נוסעים נוסף מתוצרת רוסית מסוג "טופולב" של חברת "כספיאן" האיראנית, שהיה בדרכו מטהראן לירוואן, בירת ארמניה. בהתרסקות המטוס סמוך לעיר קזוין בצפון-מערב איראן נהרגו כל 168 הנוסעים ואנשי הצוות שהיו על המטוס. באירוע אווירי נוסף, שהתרחש השבוע, נאלץ מטוס נוסעים, שהיה בדרכו מטהראן למשהד, לשוב לשדה התעופה בטהראן זמן קצר לאחר המראתו בשל תקלה טכנית.
יו"ר ועדת המג’לס לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ הודיע השבוע על הקמת ועדה חקירה פרלמנטארית לבחינת הסיבות לאסונות האוויריים האחרונים (מהר, 26 יולי). במקביל דרש יו"ר המג’לס, עלי לאריג’אני, משר התחבורה הסבר מפורט בנוגע לתאונות האוויריות, שארעו לאחרונה.
יצוין, כי בעשור האחרון אירעו באיראן מספר רב יחסית של תאונות טיסה, בהן מצאו את מותם מאות בני אדם. על-פי הערכות שונות, כשליש ממטוסי הנוסעים של חברות התעופה האיראניות אינם בטוחים לשימוש. גילם הממוצע של מטוסי חברת התעופה הלאומית "איראן-אייר" קרוב ל-25 שנים. הסיבה המרכזית לבעיית הבטיחות הקשה של המטוסים האיראנים נעוצה באמברגו הכלכלי מצד המערב על איראן, הגורם לכך, שחברות התעופה נאלצות לעשות שימוש בחלקי חילוף לא-מקוריים המיוצרים באיראן או נרכשים ב"שוק השחור" וכן במטוסים מתוצרת רוסית, הנחשבים בטוחים פחות. בעקבות שני האסונות האוויריים האחרונים שבו והאשימו גורמים בכירים באיראן את ארה"ב באחריות למותם של אזרחים חפים מפשע כתוצאה ממדיניות האמברגו על חלקי חילוף למטוסים. דובר משרד החוץ, חסן קשקאוי, שב וטען לאחרונה, כי אמברגו זה מהווה הפרת זכויות אדם המסכנת את חייהם של אזרחים רבים, ובהם גם אזרחים אירופאים ואמריקאים ( IRIB , 19 יולי).
בתוך כך עדכן השבוע מנכ"ל חברת התעופה "איראן-אייר", סעיד חסאמי, כי החברה רכשה לאחרונה 400 מטוסי נוסעים חדשים, ובהם גם מטוסי "טופולב-154" ו"טופולב-204". חסאמי ציין, כי מטוסים אלה צפויים להגיע לאיראן בקרוב (פארס, 24 יולי).
* זהו עדכון שבועי אודות הנעשה באיראן על בסיס התקשורת באיראנית.
** רז צימט הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי ומומחה לאיראן באוניברסיטת תל-אביב.
