כרזה של משרד ההקדשים של ממשל חמאס בעזה
כללי
1. יבשת אפריקה מהווה מוקד חשוב למדיניות החוץ השאפתנית של נשיא איראן מחמוד אחמדינז’אד. בחודשים האחרונים מגלה איראן עניין גובר באפריקה, בהמשך למאמציה לבסס את נוכחותה באמריקה הלטינית, "החצר האחורית" של ארה"ב. אחמדינז’אד עצמו ביקר במהלך פברואר 2009 בכמה ממדינות מזרח אפריקה ( איי קומורו , ג ‘ יבוטי וקניה ) והדגיש במהלך ביקורו, כי איראן מוכנה לסייע למדינות באפריקה להגיע לעצמאות ולגבש חזית אחידה מול "המערב העושק". דוברים איראניים שונים הרבו להתייחס לסוגיית עתיד קשריה המדיניים של איראן עם מדינות אפריקה ולאפשרויות הכלכליות והמדיניות הרבות הטמונות בקשרים הללו.
2. חשיבות מיוחדת מייחסת איראן למדינות מזרח אפריקה , ובמיוחד מדינות קרן אפריקה , ולמדינות השוכנות לאורך ים-סוף ובמרכזן סודאן . איראן רואה במזרח אפריקה כר נרחב ופורה לפעילות מדינית, צבאית וכלכלית. מדיניות זאת משתלבת באסטרטגיה-רבתי של איראן, החותרת להגמוניה ומעמד מעצמתי במזרח התיכון (במוקדים כמו המפרץ הפרסי 1 ,סוריה-לבנון, עיראק והזירה הפלסטינית) ובמדינות נוספות באמריקה הלטינית 2, אפריקה ואסיה. קונקרטית, נועדה האסטרטגיה של איראן כלפי מדינות מזרח אפריקה, מדינות קרן אפריקה, והמדינות השוכנות על וחופי ים-סוף להשיג את המטרות הבאות:
א. ביסוס השפעתה הפוליטית, וכחלק מציר אנטי-מערבי של מדינות העולם השלישי שאיראן מנסה לבסס תוך דחיקת השפעת ארה"ב והמערב.
ב. קידום אינטרסים כלכליים של איראן , על רקע הסנקציות שפוגעות באיראן ביבשות אחרות.
ג. ייצוא המהפכה האסלאמית באמצעות ארגונים אסלאמיים-איראניים או מרכזי תרבות המשמשים להפצת חומרי תעמולה שיעיים וגיוס האוכלוסייה תוך ניצול הפוטנציאל של מדינות מוסלמיות או קהילות המתגוררות במדינות מזרח אפריקה.
ד. ביסוס נוכחות איראנית פיזית, יבשתית וימית, במדינות ובנמלים היכולים לאיים על נתיבי שיט חיוניים בעת משבר, ובפרט במבואות ים-סוף.
ה. יצירת נתיבים ימיים ויבשתיים המובילים אל זירות העימות המרכזיות של איראן במזרח-התיכון, באמצעותם ניתן להבריח אליהן אמצעי לחימה ופעילי טרור. חשיבות מיוחדת בהקשר זה מייחסים האיראניים לערוץ הברחות מסודאן דרך מצרים לרצועת עזה , שבשליטת חמאס.
3. כלי חשוב בידי איראן לקידום השפעתה הפוליטית במזרח אפריקה (כמו גם באזורים אסטרטגיים אחרים) הינו הרחבת הקשרים הכלכליים ו"דיפלומטיית הנפט ". איראן מנסה לבסס קשרים כלכליים עם מדינות מזרח אפריקה (ועם מדינות אפריקה בכלל) כערוץ השפעה מרכזי ומציעה להם פרויקטים שונים בתחומי החקלאות, האנרגיה, הקמת סכרים, סלילת כבישים, דיור ועוד. איראן מנצלת את השפעתה הפוליטית בסודאן לבניית מרכז לניהול פעילות חתרנית וטרוריסטית. פעילות זאת מתנהלת מול מצרים בפרט ומול מדינות צפון אפריקה בכלל ומול יריבותיה של איראן במזרח התיכון ( ישראל ומדינות ערב הפרו-מערביות ). כלי נוסף, בו עושה המדיניות האיראנית שימוש נרחב באזורי פעילותה השונים, הינו " נשק החתרנות ". דוגמא מובהקת לשימוש בנשק זה ניתן למצוא בהתארגנות חזבאללה שפעלה במצרים , ובאמצעותה העבירה איראן אמצעי לחימה מסודאן לחמאס ולארגוני טרור נוספים ברצועת עזה וניסתה לעודד ביצוע פיגועי טרור בסיני ובישראל.
4. במסגרת מדיניותה מייחסת איראן חשיבות מיוחדת לתווך הימי. במוצאו הדרומי של ים-סוף , בעל החשיבות האסטרטגית, מרחיבה איראן את קשריה הימיים עם תימן . לאחרונה (יוני 2009) היא חתמה על הסכם עם במסגרתו יוכלו ספינות קרב איראניות לעגון בנמל עדן כחלק מכוח משימה איראני שנועד להלחם בתופעת הפירטים הסומאליים. כוח משימה זה צפוי להתווסף לשש ספינות קרב איראניות הפועלות כבר באזור סומליה כדי להבטיח את שלומן של ספינות משא איראניות. במקביל מהדקת טהראן את הקשרים עם חלק מדינות אפריקה השוכנות לחופי ים-סוף – סודאן, אריתריאה ג’יבוטי (ראו מפה להלן), באופן שיאפשר לה לקיים נוכחות ימית פעילה באזור ים-סוף, בואך מפרץ אילת ותעלת סואץ. השימוש בנמלי המדינות הללו אלו עלול להיות מנוצל גם לפעילות של טרור וחתרנות מדינית נגד ישראל ומדינות המחנה הערבי המתון ולתגובה במקרה ויותקפו מתקניה הגרעיניים.
5. עבודה זאת כוללת את הפרקים הבאים:
א. מאפיינים כלליים של מדיניות אחמדינז’אד בסוגיה האפריקאית.
ב. סודאן
ג. אריתריאה
ד. קניה
ה. סומליה
ו. ג’בוטי, איי קומורו וטנזניה
מדינות קרן אפריקה ומבואות ים-סוף
להמשך המסמך בפורמט PDF לחץ כאן
1 על פעילות איראן במפרץ הפרסי ראו לקט מידע : "איראן מהדקת את שיתוף הפעולה הביטחוני עם כמה מדינות במפרץ הפרסי במסגרת חתירה למעמד הגמוני-מעצמתי באזור. פעלתנותה בנושא זה נועדה גם לרכך את המתיחות הרבה ביחסיה של איראן עם שכנותיה למפרץ ולסכל אפשרות של שימוש בשטחן מדינות אלו לתקיפתה של איראן" (16 ביולי 2009).
2 בעניין מדיניות איראן באמריקה הלטינית ראו לקט מידע : " איראן מעמיקה את נוכחותה המדינית והכלכלית באמריקה הלטינית, "החצר האחורית" של ארה"ב; היא מנצלת זאת לפעילות אסלאמיזציה שיעית ויצוא המהפכה האסלאמית תוך בנייה וביסוס של תשתיות מודיעין, טרור ופשיעה באמצעות חזבאללה; תשתיות אלו עלולות להיות מנוצלות גם נגד ארה"ב וישראל" (7 באפריל 2009).
