דיכוי מתנגדי חמאס ברצועה

Amnesty International Media Briefing

Amnesty International Media Briefing

מוצב תל אלאסלאם בצפון רצועת עזה

מוצב תל אלאסלאם בצפון רצועת עזה


Amnesty International Media Briefing

כללי

1. בדו"ח חדש שפרסם ארגון אמנסטי 1 (10 בפברואר, 2009) מועלית הטענה כי חמאס עורכת מסע חיסול של חשודים בשיתוף פעולה עם ישראל. על פי הדו"ח, מסע ההרג, העינויים והחטיפות החל ע"י כוחות חמאס והמיליציות שלה, מיד לאחר תחילת מבצע "עופרת יצוקה" (27 בדצמבר, 2008) והוא נמשך גם לאחר ההכרזה על עצירת האש ע"י צה"ל (ב-18 בינואר, 2009). במסגרת מסע חיסול זה ירו פעילי חמאס למוות לפחות ב-24 בני אדם . עשרות אנשים נוספים נורו ברגליהם או בפיקת הברך, הוכו או עונו . הפגיעות ברגלים [המוכרות היטב מעימותים קודמים של חמאס עם פתח] נועדו, על פי דו"ח אמנסטי, לגרום לנכות תמידית ( Permanent disability ) לנפגעים.

2. צוות החוקרים, בראשות דונטלה רוברה ( Donatella Rovera ), שהה ברצועת עזה במשך שלושה שבועות ואסף נתונים, ראיות ועדויות מצולמות מהשטח. בדו"ח, המשתרע על פני חמישה עמודים, מפרטים חברי משלחת אמנסטי את מעשי ההרג והאלימות שבוצעו ע"י פעילי חמאס נגד מתנגדיה, בעיקר מפתח, באשמה של "שיתוף פעולה" עם ישראל. 2

3. לפי הדו"ח רבים מקורבנות חמאס היו אסירים, שנמלטו מהכלא המרכזי בעזה, לאחר שהופצץ על ידי ישראל ביום הראשון למבצע 3. חלקם אנשי פתח, שנכלאו במהלך העימותים בין פתח לחמאס. בין אלו שנהרגו בידי חמאס מפקד גדודי חללי אלאקצא, נאצר מחמד מהנא , שנשפט לשתי שנות מאסר, באשמת ניסיון התנקשות בחיי ראש ממשל חמאס אסמעאיל הניה. גופתו נמצאה בפאתי עזה לאחר שנורה בראשו ובעיניו מטווח קצר.

מוצב תל אלאסלאם בצפון רצועת עזה
מוצב תל אלאסלאם בצפון רצועת עזה שימש כבית מעצר וחקירות של חמאס עבור
חקירת פעילי פתח החשודים בשיתוף פעולה עם ישראל (דובר צה”ל, 27 בינואר)

4. לדברי כותבי הדו"ח קיימות עדויות שלא ניתן לסתור אותן שכוחות הביטחון של חמאס אחראים ל"הפרה בוטה של זכויות האדם", ושקורבנות הפרה זו ורבים אחרים פוחדים להעיד על החוויה הקשה שעברו. עוד מציין הדו"ח כי ממשל חמאס התעלם בצורה בוטה ממרבית הנורמות הבסיסיות של זכויות האדם. ממשל חמאס לא רק איפשר את הפרתן של נורמות אלו אלא גם הצדיק הפרות ופטר מעונש את מבצעיהן. הדו"ח מציין, כי מאמצי המשלחת להיפגש עם גורמי חמאס רשמיים על מנת לקבל תגובתם לדו"ח, עלו בתוהו.

5. יצוין בהקשר לכך כי במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ולאחריו פורסמו בכלי התקשורת (בעיקר פלסטינים) ידיעות אודות הוצאות להורג ופציעות בידי חמאס של פעילים המזוהים עם פת"ח או כאלו החשודים כמשתפי פעולה עם ישראל. עדויות בעניין זה עלו גם בחקירות עצורים שנעצרו בידי צה"ל במהלך המבצע. פרסום הדו"ח ע"י אמנסטי נותן תוקף נוסף למידע שהתפרסם עד כה וממחיש פעם נוספת את אופייה הרצחני של חמאס ואת נכונותה לנקוט בצעדי דיכוי ברוטאליים נגד מתנגדיה ברצועה, גם כשאנשיה עוסקים בלחימה נגד צה"ל בעת מבצע "עופרת יצוקה".

עיקרי הדו"ח 4

6. מאז סוף דצמבר 2008, במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ולאחריו, הייתה חמאס מעורבת בחטיפות, הרג מכוון, עינויים ואיומים נגד מתנגדיה בתירוץ של שיתוף פעולה עם ישראל. לפחות 24 בני אדם נורו למוות על ידי חמאס בתקופה זו. רבים אחרים נורו ברגליהם, בברכיהם או במקומות אחרים בגופם במטרה לגרום להם נכות קבועה . אחרים היו קורבנות לעינויים ולמכות חמורות, שגרמו לפציעות.

7. קורבנות חמאס היו בעיקר אלה שהואשמו על ידה בעבר בשיתוף פעולה עם ישראל ואשר נמלטו מהכלא המרכזי שהותקף על ידי חיל האוויר הישראלי ביום הראשון למבצע. כמו כן הותקפו פעילים לשעבר בכוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית ופעילים המזוהים עם פתח . הפעילות נגדם החלה זמן קצר לאחר שהחל מבצע "עופרת יצוקה" ונמשכה גם לאחר שהפסקת האש נכנסה לתוקפה.

8. קורבנות רבים נחטפו מבתיהם ונמצאו מאוחר יותר הרוגים או פצועים , במקומות מבודדים או בחדרי מתים של אחד מבתי החולים בעזה. כמה נורו למוות בבתי החולים שם קיבלו טיפול רפואי עקב פציעתם במהלך "עופרת יצוקה". מבצעי הירי לא הסתירו את מעשיהם ואת כלי הנשק שברשותם הם פעלו בצורה גלויה , כמעט ראוותנית . לכותבי הדו"ח אין ספק שהקורבנות נחטפו, נהרגו נורו ועונו על ידי אנשי חמאס מכיוון שהם היחידים היכולים לפעול ברמה כזו של חופש פעולה ברחבי רצועת עזה.

9. בעקבות החקירה ביקשה משלחת אמנסטי להיפגש גם עם אנשי ממשל חמאס על מנת לשמוע את תגובתם. המשלחת תיאמה פגישה עם דובר ממשל חמאס ט’אהר אלנונו ב-1 בפברואר 2009 אבל היא בוטלה על ידו ברגע האחרון. לאחר הביטול לא הצליחה המשלחת לארגן פגישות נוספות ועזבה את רצועת עזה מבלי שתינתן לה הזדמנות להיפגש עם גורם כלשהו מממשל חמאס. בקרב חברי משלחת אמנסטי נוצר הרושם, שממשל חמאס לא רק שלא מגנה את הפעולות האלימות הללו ולא נוקט בצעדים על מנת למנוע הישנותם אלא אף מצדיק ואפילו מעודד אותן.

לקט עדויות המופיעות בדו"ח אמנסטי.

רצח נאצר מחמד מהנא

10. נאצר מחמד מהנא , בן 36 ואב לשישה ילדים, מפקד בפתח/גדודי חללי אלאקצא , היה עצור בידי חמאס מאז אוגוסט 2008. הוא נשפט לשתי שנות מאסר באשמת ניסיון להתנקש בראש ממשל חמאס אסמאעיל הניה. ב-28 בינואר בשעות אחר הצהרים נמצאה גופתו בפרבר של העיר עזה. הוא נורה בראשו ובעיניו מטווח קצר .

רצח שלושת האחים ממשפחת אבו אשבייה

11. המדובר בשלושה אחים ממשפחת אבו אשבייה מג’באליא: עאטף, מחמד ומחמוד . השלושה נרצחו כ-24 שעות לאחר שנמלטו מבית הכלא המרכזי של עזה. אחד האחים, מחמוד, בן 24, הגיע לבית המשפחה ב-28 בינואר בשעות אחר הצהרים אבל כשעה לאחר מכן הגיעה לביתו קבוצה של חמושים ולקחה אותו עימה. כשעה לאחר מכן, נמצאה גופתו בחדר המתים של בית החולים כמאל עדואן בבית לאהיא עם פציעת ירי בבטנו ובראשו. ביום לאחר מכן נמצאו גם גופותיהם של שני האחים הנוספים מחמד ועאטף בחדר המתים בבית החולים שיפאא בעיר עזה שניהם עם פציעות ירי בראש, בבטן ובחזה. השלושה היו עצורים מאז מרץ 2008 והואשמו בשיתוף פעולה עם צה"ל.

רצח ג’מאל אלע’נדור

12. ג’מאל אלע’נדור , כבן 50 נהרג במיטת חוליו בבית החולים שיפאא ב-28 בינואר בשעות אחר הצהרים על ידי חמוש גלוי פנים שלבש בגדים אזרחיים, בפני קרוביו ועדי ראייה נוספים. במקום היו נוכחים גם אנשי כוחות הביטחון של חמאס שלבשו מדים אשר לא עשו דבר על מנת למנוע את הירי או ללכוד את המבצעים. ג’מאל אלע’נדור קיבל טיפול בבית החולים בעקבות פציעה שנפצע מוקדם יותר באותו יום, כתוצאה מתקיפה של צה"ל בבית הכלא המרכזי שם היה עצור מאז ינואר 2008 באשמת שיתוף פעולה עם צה"ל .

עדויות של אנשים שנתפסו בידי חמאס וניצלו מהוצאה להורג

13. להלן עדויות של מספר אנשים, שנתפסו בידי חמאס וניצלו מהוצאה להורג. כולם סרבו להזדהות בשמם מחשש לחייהם:

א. עדותו של א’ – "ב-20 בינואר אחר הצהרים הגיעו חמושים של חמאס לביתי אבל לא הייתי שם. הם חיפשו אחרי בבית קרובי אבל לא מצאו אותי וחזרו לביתי בדיוק כשחזרתי. הם היו רעולי פנים אבל ראיתי את כלי הרכב עימו הגיעו לפני שהם כיסו את עיני. הם הכניסו אותי למכונית והסיעו אותי למקום סמוך. שם הם הכו אותי נמרצות ואחר כך ירו בי מאחורי הברך הימנית שלי ". אביו של א’ ניסה למחות על החטיפה של בנו ונורה בבטנו על ידי אותם חמושים. א’ היה אמור לצאת לטיפול רפואי מחוץ לרצועה אבל נאסר עליו לצאת על ידי רשויות חמאס.

ב. עדותו של ס’ – "ארבעה רעולי פנים באו לביתי ב-31 בדצמבר בסביבות השעה 0400 הם היו חמושים ברובי קלצ’ניקוב. הם לקחו אותי אל מאחורי ביתי הם לא אמרו דבר. הם ירו בי מאחורי הברך הימנית ואחר כך ירו ברגלי השמאלית שלוש פעמים . קרוב משפחתי ניסה להתערב אבל הם איימו לירות גם בו. כאשר אנשים אחרים מהשכונה באו לראות מה קורה נמלטו החמושים. לפני כמה ימים (בסוף ינואר, דהיינו לאחר הפסקת האש) הגיעו שנית חמושים לבית ושאלו עלי".

ג. עדותו של ו’- " ב-9 בינואר בשעות הערב הגיעו אנשי ביטחון הפנים של חמאס לביתי והכריחו אותי ללכת עימם. כ-20 מ’ מהבית שלי הם ירו בי ברגלי והשאירו אותי מדמם על הקרקע. מאוחר יותר נאלצו לכרות את רגלי מעל הברך ". עד ראיה סיפר לאנשי אמנסטי שאחד מקרוביו של ו’ ניסה לרוץ ולהתערב כאשר ראה מה קורה הוא נורה ע"י החמושים שככל הנראה החטיאו.

ד. עדותו של י’ – "כעשרה חמושים הגיעו לביתי ב-26 בינואר בשעות אחר הצהרים כמחציתם היו רעולי פנים. הם אמרו שהם שייכים לשירות המודיעין של כוחות ביטחון הפנים. ברשותם הייתה מכונית גדולה לבנה הם קשרו את עיני והובילו אותי אל המכונית. הם לקחו אותי לאזור הסמוך לים. לא יכולתי לראות [את הים] אבל יכולתי לשמוע את הגלים. הם לא שאלו אותי שום דבר הם רק אמרו שאני מדבר יותר מידי ומתערב בדברים שאיני צריך להתערב בהם. הם הכו אותי במוט ברזל בכל גופי והשאירו אותי שוכב במקום" . לי’ נגרמו שברים בכל חלקי גופו. שכניו אמרו שכמה מהחמושים הם אנשי כוחות ביטחון הפנים של חמאס.

ה. עדותו של ב’ – "קבוצה של חמושים הגיע לביתי במכונית גדולה לבנה ב-28 בינואר בסביבות 0830 בבוקר. הם לקחו אותי לאזור שבדרום עזה והכו אותי באמצעות מוטות ברזל . הם אמרו שאני מפריע להם, ולא הוסיפו דבר נוסף". ל-ב’, שישב בעבר בבית כלא ישראלי, נגרמו שברים בכל חלקי גופו.

ו. עדותו של נ’ : "כמה חמושים מביטחון הפנים של חמאס הגיעו לביתנו וחיפשו אותי ב-20 בינואר בסביבות השעה 0100. מכיוון שלא הייתי בבית והם לקחו את בני במקומי. ברגע שחזרתי הביתה הלכתי לתחנת המשטרה לשאול מדוע חיפשו אותי ולקבל את בני חזרה. מישהו מקרובי גם הוא היה עצור שם. הם לקחו את שלושתנו לחווה נטושה ליד תחנת המשטרה והכו אותנו. הם האשימו אותנו בחלוקת ממתקים בשכונה על מנת לחגוג את מותו של שר הפנים סעיד ציאם 5. אמרתי להם שזה אינו נכון. אחר כך הם אמרו לי שאם אספר להם אודות שלושה אנשים אשר חילקו ממתקים ואשר שמחו על מותו של סעיד ציאם הם ישחררו אותי. אמרתי להם שאני לא מכיר אף אחד. הם גם האשימו אותנו בשליחת דו"חות למצרים ולרשות הפלסטינית בגדה המערבית. בסוף הם שחררו אותנו אבל אמרו לנו להישאר בבית במשך חודש הם גם הזהירו אותנו שאם נדבר על האירוע הם יירו בנו".

עדויות ממקומות נוספים אודות דיכוי מתנגדי חמאס במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ולאחריו

14. פעילות הדיכוי של אנשי חמאס תוארה גם בדיווחים של פלסטינים שנעצרו על ידי כוחות צה"ל במהלך מבצע "עופרת יצוקה" כך למשל סיפר נואף פיצל עטאר , פעיל חמאס, תושב אלעטאטרה שנעצר ב-11 בינואר, כי תושבים שהעזו להתנגד לחמאס נורו ברגליהם [כפי שמתאר דו"ח אמנסטי]. לדבריו, חששו התושבים להתנגד שכן פעילי חמאס לא היססו להכריז על אדם כלשהו כעל משתף פעולה עם ישראל ולהוציאו להורג. חאמד פרג’ צאלח , תושב ג’באליא, שנעצר ב-12 בינואר סיפר כי בשנת 2007 ירו פעילי חמאס למוות באחיו ששימש כשומר בביתו של אחראי ביטחון הפנים מטעם הרשות הפלסטינית. כמו כן סיפר כי חמאס מונעים מאנשים המזוהים עם פתח לקבל מזון וסיוע המגיעים להם מטעם אונר"א 6.

15. גם כלי התקשורת (בעיקר אלו של פתח) פרסמו עדויות דומות. כך למשל, במהלך ימי המבצע דווח כי רוכב אופנוע ירה למוות בפעיל פלסטיני בעזה, שנחשד בשיתוף פעולה עם ישראל, נמלט מבית המעצר שהותקף ע"י חיל האוויר. לדברי עדי ראיה נורה הפלסטיני שלוש פעמים בראשו ובחזהו (רויטרס, 4 בינואר).

16. כשלושה שבועות לאחר תום המבצע פרסם איהאב אלע’צין , דובר משרד הפנים בממשל חמאס, הודעה לפיה עצרו מנגנוני הביטחון מספר חוליות באשמת ריגול לטובת ישראל מספר ימים לפני תחילת המבצע . לדבריו, נחשפו במהלך ימי המבצע חוליות נוספות וחיסלו כמה מהן לאחר שהודו שמסרו מידע אודות מקום הימצאם של בכירים בחמאס ופריסת הכוחות בשטח 7. הדובר הוסיף כי משרד הפנים פתח בחקירה בנוגע לאירועי הרצח והתקיפה שהתקיימו במהלך המבצע ולאחריו והדגיש כי ירדפו את אלו שתוכח מעורבותם בפעולות בלתי חוקיות (פאל-מדיה, 3 בפברואר).

עדויות להסבת מתקנים רפואיים לבתי מעצר

17. בכתבה שפורסמה בג’רוזלם פוסט (19 בינואר) מצוטט פעיל פתח בכיר בראמאללה הטוען כי לפחות 100 מפעילי התנועה נפצעו או נהרגו בידי חמאס בחשד לשיתוף פעולה עם ישראל. כמו כן נמסר מפיהם של עדי ראיה כי חמאס הסבה מספר בתי ספר ובתי חולים בעזה בח’אן יונס וברפיח למתקני עינויים וכן חידשה צווים למעצר בית של פעילים רבים המוגדרים על ידי חמאס כחשודים (כתבתו של ח’אלד אבו תהמה, 19 בינואר).

18. במקביל, קיימות עדויות לפיהן עשתה חמאס שימוש לצרכיה במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ובתקופה שלאחריו במתקנים רפואיים . גורמים בפתח מסרו כי חמאס הכינה את קומת הקרקע של מחלקת ההקרנות בבית החולים אלשפאא’ בעזה על מנת להשתמש בה ככלא וכמתקני חקירה. זאת, לאחר שבית הכלא במחנה הפליטים אלשאטאי שבמערב העיר עזה, נהרס לחלוטין יחד עם רוב המבנים שהותקפו ע"י חיל האוויר. במסגרת שינוי היעוד של מחלקת ההקרנה, הועברו המכשירים והציוד לקומה הראשונה או לאולם הקבלה של בית החולים (אלעהד, אתר המזוהה עם פתח, 21 בינואר).

19. על רקע זה, פרסם משרד הבריאות בממשלת סלאם פיאצ’ הודעה המאשימה את מנגנוני הביטחון של חמאס בכך שבמהלך מבצע "עופרת יצוקה" ולאחריו, הסבו מרכזים רפואיים לבתי כלא ומתקני חקירה. הסבת המתקנים הרפואיים למתקני חקירה נעשתה תוך הרחקת אנשי הצוות הרפואי, שנענו לקריאת משרד הבריאות בממשלת פיאצ’, וחזרו לעבודתם נוכח פעולות צה"ל ברצועה. בהודעה מובעת פליאת העם הפלסטיני והעולם כולו, על כך שלאחר פעולת צה"ל השתלטו מנגנוני הביטחון של חמאס על בית החולים אלשפאא’ ובפרט על המחלקות לטיפול בסרטן והמבנה החדש שנועד לקבלת קהל של רופאים מומחים. לדברי ההודעה, עשתה חמאס שימוש גם בלמעלה מ-15 חדרים בחלק העליון של בית החולים אלנצר הישן בח’אן יונס, קומת הקרקע בבית החולים אלנצר החדש ובית החולים למחלות נפש שהפכו למרכזי חקירה ועינויים. סלאם פיאצ’ דרש ממנגנוני חמאס לשאת באחריותם ולהימנע מגניבת סיוע רפואי וסיעודי (סוכנות מען, 7 בפברואר). זוהי הודעה רשמית ראשונה של משרד הבריאות ברשות הפלסטינית, המביאה דוגמאות קונקרטיות לתופעה זאת ומגנה אותה 8.


1 Amnesty Internationa l – ארגון בינלאומי לא ממשלתי הפועל למניעת הפרת זכויות האדם בידי ממשלות ו/או קבוצות. הארגון פועל לשמירת זכויות האדם הבסיסיות כפי שמופיעות בהצהרת זכויות האדם של האו"ם לארגון קבוצות פעילות רבות ברחבי העולם .

2 ההאשמה בשיתוף פעולה עם ישראל נועדה, להערכתנו, לשמש כסות לחיסול חשבונות של חמאס עם מתנגדיה בפתח. הסיבה האמיתית לחיסולים והפגיעות המכוונות הינה עניינה של חמאס לבסס מעמדה ושליטתה ברצועה ולהחליש את מתנגדיה.

3 בין האתרים שהותקפו ביום הראשון למבצע "עופרת יצוקה" מוצב תל אלאסלאם של חמאס בצפון רצועת עזה. מוצב זה שימש בעבר כמתקן של המודיעין המסכל הפלסטיני. חמאס השתלטה על המבנה לאחר שתפסה את השלטון ביוני 2007, והוא שימש כבסיס של הכוח המבצע (שהשתלב במשטרה). כמו כן, שימש כמטה של בכירים במערך הכוח הימי של חמאס ומתקן מעצר ותחקור של פעילי פתח וחשודים בשיתוף פעולה עם ישראל (דובר צה"ל, 27 בדצמבר).

4 על פי נוסח דו"ח MDE 21/001/2009 כפי שהתפרסם באתר האינטרנט של אמנסטי.

5 סעיד ציאם, שר הפנים בממשל חמאס, והממונה על מנגנוני הביטחון העוסקים דיכוי מתנגדי חמאס נהרג מתקיפה של צה"ל במהלך מבצע "עופרת יצוקה", 15 בינואר, 2009.

6 על פי דו"חות חקירת פעילי חמאס שנעצרו במהלך מבצע "עופרת יצוקה" המופיעים באתר האינטרנט של שירות ביטחון כללי.

7 אתר פאל פרס המזוהה עם פתח מסר כי פלסטיני הוצא להורג לאחר שמסר על פי החשד מידע שהביא למותו של שר הפנים בממשל חמאס סעיד ציאם (אתר פאל פרס, 3 בפברואר).

8 ראו למשל: "עדויות של תושבי רצועת עזה על שימוש שנעשה בהם כ"מגן אנושי": בין השאר, העיד נהג אמבולנס כי במהלך מבצע "עופרת יצוקה" השתמשו פעילי חמאס באמבולנסים על מנת להתפנות מאזורי לחימה. דפוס פעולה זה מוכר לנו מהעבר".
http://www.terrorism-info.org.il/malam_multimedia/Hebrew/heb_n/html/hamas_052.htm

לראש העמוד