 הפגנת מפלגת השחרור בחברון (רויטרס, 27 בנובמבר, צלם: נאיף השלאמון ) |
 אחת ההפגנות של מפלגת השחרור ביהודה ושומרון (המקום המדויק אינו ידוע), בה הונפו כרזות בגנות ועידת אנאפוליס, תוך הצגת ארה”ב כאויבת האסלאם (המקור: אתר www.al-aqsa.org, אחד מאתרי מפלגת השחרור) |
כללי
1. בהפגנות שהתקיימו ברחבי יהודה ושומרון נגד מפגש אנאפוליס
(27 בנובמבר) בלטה מפלגת השחרור האסלאמית (חזב אלתחריר אלאסלאמי, להלן: מפלגת השחרור). זוהי תנועה פוליטית פאן-אסלאמית רדיקלית, פלסטינית במקורה, ששמה לה למטרה להקים מחדש את הח’ליפות האסלאמית (שבוטלה בשנת 1924) ולהחיל את צווי ההלכה האסלאמית על תושביה. המפלגה מצדדת ב"שחרור פלסטין" (קרי, השמדת ישראל) באמצעות ג’האד (מלחמת הקודש) ומתנגדת באופן נחרץ לכל הסדר פוליטי עם ישראל. מפלגת השחרור אינה נוטלת חלק בפעילות טרור, אך האידיאולוגיה הרדיקלית שלה ופריסתה ברחבי העולם הופכים את פעיליה לפוטנציאל נוח לגיוס ולהפעלה במשימות טרור של ארגוני טרור אסלאמיים אחרים.
2. ההפגנות שיזמה מפלגת השחרור נגד מפגש אנאפוליס דוכאו בכוח ע"י מנגנוני הביטחון הפלסטינים, שאף ביצעו שורת מעצרים בקרב פעילי המפלגה. אולם, ההפגנות היוו ביטוי נוסף לחיזוק הפופולריות של המפלגה ביהודה ובשומרון ולתעוזה גוברת מול הרשות הפלסטינית. בניגוד לדפוס הפעולה החשאי של המפלגה בעבר ניכרת בשנים האחרונות פעילות פומבית נרחבת של המפלגה, בעיקר במוקדי כוח מסורתיים שלה בגזרות
ירושלים-ראמאללה וחברון. בצד פעילותה בתחום הפוליטי
והאידיאולוגי-דתי המפלגה פעילה גם בנושאים מקומיים וכלל-פלסטינים בעלי עניין ציבורי כדי להרחיב את בסיס התמיכה בה.
3. למרות שמפלגת השחרור וחמאס הנן מפלגות אסלאמיות-רדיקליות, קיימת ביניהן מחלוקת אידיאולוגית קשה. בעוד שחמאס, הגדולה והחשובה מבין השתיים, מצדדת בהקמת מדינה אסלאמית על כל אדמת פלסטין, דבקה מפלגת השחרור ברעיון הקמת ח’ליפות אסלאמית, שלא על בסיס טריטוריאלי-לאומי/ בעוד שחמאס רואה את השימוש בטרור ("התנגדות") אמצעי מרכזי לקידום יעדיה האסטרטגיים, דוגלת מפלגת השחרור בפעילות לא אלימה הכוללת הטפה והכשרה של אליטה אידיאולוגית, שתאפשר לה להטמיע את תפיסתה האידיאולוגית בקרב הציבור ובסופו של דבר לתפוס את השלטון בכוח. אולם, למרות הפערים האידיאולוגיים, ניכר לאחרונה מפגש אינטרסים בין השתיים, שהיו שותפות לפעילות מחאה נגד המפגש ונגד הרשות הפלסטינית. שת"פ שכזה עלול להימשך ואף להתעצם ככל שהרשות הפלסטינית בראשות אבו מאזן תמשיך בהידברות עם ישראל.
קוים לדמותה של מפלגת השחרור האסלאמית
4. מפלגת השחרור האסלאמית הנה תנועה פוליטית פאן-אסלאמית רדיקלית, פלסטינית במקורה. היא נוסדה בשנת 1952 במזרח ירושלים (תחת שלטון ירדן) ופורמלית הוקמה בשנת 1953 ללא קבלת רישיון ירדני כחוק. מקים המפלגה היה תקי אלדין אלנבהאני, שופט בבית הדין השרעי בירושלים, ממוצא פלסטיני (יליד הכפר אג’זים, כיום הישוב כרם מהר"ל, שמדרום לחיפה). המפלגה שמה לה למטרה להקים מחדש את הח’ליפות האסלאמית (שבוטלה בשנת 1924 ע"י מצטפא כמאל "אתאתורכ") ולהחיל את ציווי ההלכה האסלאמית ("השריעה") על תושביה. זאת, באמצעות הטמעת תפיסת עולמה בקרב הציבור כהכנה לקראת ביצוע הפיכות נגד משטרים אסלאמיים חילוניים ע"י אליטה (למשל קציני צבא) או ע"י התנקשות בחיי העומדים בראשם.
5. מפלגת השחרור מצדדת ב"שחרור פלסטין", קרי – השמדת ישראל באמצעות ג’האד (מלחמת קודש) ומתנגדת באופן נחרץ לכל הסדר פוליטי עם ישראל. אולם, על פי האידיאולוגיה שלה, ביצוע משימה זאת אינו מוטל על הפרט או על מדינה מוסלמית זו או אחרת אלא על הח’ליפות האסלאמית לכשתקום. לפיכך, המפלגה לכשעצמה אינה מעורבת בפעילות הטרור של הארגונים הפלסטינים או של הג’האד העולמי (הגם שבעבר גילתה אהדה כלפי פיגועים שבוצעו ע"י חמאס או ע"י הג’האד האסלאמי בפלסטין). את תפיסת העולם שלה היא מנסה לממש באמצעות הטפה ("דעווה") הדרגתית וארוכת טווח בקרב האוכלוסייה הפלסטינית ב"שטחים" ובקרב קהילות אסלאמיות ברחבי העולם בצד פעילות פוליטית וחברתית, שנועדה להעניק לה תמיכה עממית.
6. בסיסה הראשוני והמרכזי של המפלגה היה, כאמור, בירדן של טרום
שנת 1967, שם היא נרדפה ע"י השלטונות שהצרו את צעדיה. מירדן התפשטה מפלגת השחרור לרוב מדינות ערב וצפון אפריקה, לתורכיה ולאיראן. כמו כן היא התפשטה למדינות מוסלמיות בדרום מזרח ובמרכז אסיה (למשל, אינדונזיה, בנגלדש ואוזבקיסטאן), לקהילות מוסלמיות באירופה (בעיקר בריטניה וגרמניה ) ולקהילות מוסלמיות בצפון אמריקה, באוסטרליה וביפן 1. רוב המדינות הערביות והמוסלמיות בהם פעילי המפלגה מצרות את צעדיה.
פעילות מפלגת השחרור האסלאמית ביהודה ושומרון בשנים האחרונות
7. בשטחי הרשות הפלסטינית מתנהלת פעילות חשאית וגלויה של תנועות וגופים בעלי אידיאולוגיה אסלאמית רדיקלית. שניים מהם, חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין, הנם בעלי אופי אסלאמי-פלסטיני מובהק
(אף שמנהיגיהם שוהים מחוץ לרשות הפלסטינית) והם דוגלים באסטרטגיה של אלימות וטרור ("מקאומה") כדרך להגשמת יעדיהם. שתי תנועות אחרות, האחים המוסלמים ומפלגת השחרור, הנן שלוחות של גופים אסלאמיים רדיקלים, בעלי פריסה בעולם הערבי ובקרב קהילות מוסלמיות ברחבי העולם, שהנהגתם נמצאת מחוץ ל"שטחים". ארגונים אלו ממקדים את פעילותם בתחום האידיאולוגי ובמאבק פוליטי נגד מתנגדיהם תוך הימנעות מהקמת זרוע צבאית-טרוריסטית ומקידום תפיסת העולם שלהם באמצעות טרור. עם זאת, שניהם מהווים פוטנציאל לגיוס פעילים לביצוע פיגועי טרור ע"י ארגוני טרור אסלאמיים אחרים בזירה הבינ"ל.
8. בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים, פעלה מפלגת השחרור ביהודה ושומרון כגוף מחתרתי אופוזיציוני למשטר הירדני. בשנים 1977-1967 היא הקפיאה את פעילותה מחשש לצעדים מצד ישראל נגד המפלגה ופעיליה. פעילותה חודשה בהדרגה מאז ראשית שנות התשעים, בעיקר לאחר כינון הרשות הפלסטינית לה היא מתנגדת באופן נחרץ. על רקע ההקצנה האסלאמית שחלה בחברה הפלסטינית במהלך העימות האלים נגד ישראל (האנתיפאצ’ה השנייה), חלה התעוררות בפעילותם של גופים אסלאמיים קיצוניים, ומפלגת השחרור בכללם. התעוררות נוספת בפעילותה של מפלגת השחרור חלה לאחר עליית חמאס לשלטון (שנים 2007-2006), להערכתנו , בשל אכזבת מקצת הציבור בעל האידיאולוגיה
האסלאמית-רדיקלית מממשלת חמאס. למפלגת השחרור יש מוקדי תמיכה באזור ירושלים-ראמאללה ובאזור חברון, כשבולט במיוחד "גרעין קשה" של פעילים בירושלים המתפללים דרך קבע במסגדי הר הבית, אשר היו מעורבים בעבר באירועים אלימים במתחם הר הבית.
9. בניגוד לדפוס הפעולה החשאי של המפלגה בעבר, ניכרה בשנים האחרונות פעילות פומבית נרחבת של המפלגה, בעיקר במוקדי כוחה בגזרות ירושלים-ראמאללה וחברון. בניגוד לעבר, החלה פועלת בנושאים בעלי עניין ציבורי נרחב כדי להרחיב את בסיס התמיכה בה. להלן דוגמאות לפעילותה של מפלגת השחרור בגזרות הללו בשנתיים האחרונות :
א. גזרת ירושלים-ראמאללה : ב-10 באוגוסט 2007 קיימה מפלגת השחרור עצרת רבת משתתפים באלבירה אליה הגיעו למעלה
מ-10,000 משתתפים מיהודה ושומרון. ב-18 ביולי 2007 פרסמה המפלגה כרוז שמתח ביקורת נוקבת על העימותים האלימים בין פתח לבין חמאס; ב-15 ביולי 2007 התקיים כנס גדול של מפלגת השחרור במסגד בעיזריה; ב-25 באוקטובר 2006 ערכו סטודנטים פעילי המפלגה עצרת באוניברסיטת ביר זית בה גינו את הקריקטורות נגד הנביא מוחמד שפורסמו בדנמרק וגינו את הפגיעה בעם העיראקי. באוגוסט 2006 ערכה מפלגת השחרור עצרת באלבירה בה השתתפו
כ-3,000 אנשים (בלטו בקרבם פעילים מחברון ושכם ומקרב ערביי ישראל).ב. גזרת חברון: במסגרת העצרות שקיימה המפלגה ב"שטחים" (ב-10 וב-11 באוגוסט 2007) התקיימה עצרת גם במאי 2007 הובילה מפלגת השחרור קמפיין נגד הקמת בית ספר מיסיונרי חדש בחברון;
ב-26 באוגוסט 2006 קיימה המפלגה בחברון עצרת רבת משתתפים לרגל יום הדחת הח’ליף האחרון בשנת 1924 בהשתתפות כ-15 אלף איש; במהלך מערכת הבחירות לרשויות המקומיות
(בשנים 2005-2004) ולנשיאות הרשות הפלסטינית (ינואר 2006) קראו פעילי המפלגה לתושבים להחרימם בטענה שהן נעדרות לגיטימיות אסלאמית; ב-28 בינואר 2006 הובילה המפלגה הפגנה נגד הפגיעה בנביא מחמד שגרמו הקריקטורות, אשר התפרסמו בעיתונות הדנית; בנובמבר 2005 השתלטו כ-450 פעילי מפלגת השחרור על מבנה עיריית חברון במסגרת מאבק קשה אך מוצלח להורדת תעריפי החשמל.
פעילות מפלגת השחרור האסלאמית נגד מפגש אנאפוליס
10. בהפגנות שהתקיימו ברחבי יהודה ושומרו נגד מפגש אנאפוליס
(27 בנובמבר) בלטה מפלגת השחרור האסלאמית. המפלגה הביעה התנגדות נחרצת לעצם קיומה של הוועידה, שהוצגה על ידה כבגידה וכוויתור על זכויות העם הפלסטיני. לנוכח זאת יזמה המפלגה שורה של הפגנות מחאה בראמאללה, חברון, בית לחם, שכם, ג’נין ועזה 2. בהזמנה שפרסמה המפלגה נקרא הציבור הפלסטיני לקיים הפגנות שקטות, רבות משתתפים, שבהן תבוא לידי ביטוי התנגדות האומה אסלאמית "לוועידה הארורה (הזאת)" (ועידת אנאפוליס) ולנטישת אדמת פלסטין ע"י השליטים [קרי, אבו מאזן והרשות הפלסטינית].
הזמנה שפרסמה מפלגת השחרור להשתתף בהפגנות נגד ועידת אנאפוליס והרשות הפלסטינית
(אתר האינטרנט של מפלגת השחרור) 3
11. בתגובה הכריזה הרשות הפלסטינית על איסור גורף לקיים הפגנות נגד ועידת אנאפוליס ומנגנוני הביטחון שלה הפגינו נחישות בדיכוי פעולות המחאה. מנגנוני הביטחון הפלסטינים פיזרו בכוח את ההפגנות ובצעו שורת מעצרים בקרב פעילי מפלגת השחרור וחמאס. להלן תיאור האירועים במוקדי ההפגנות, שאורגנו ע"י מפלגת השחרור:
א. חברון: מאות אנשים, שנקראו ע"י מפלגת השחרור, הפגינו נגד ועידת אנאפוליס. מנגנוני הביטחון התעמתו עם המפגינים, שהשליכו אבנים לעבר אנשי הביטחון. ההפגנה דוכאה בכוח, תוך פתיחה באש לעבר המפגינים ע"י אנשי הביטחון. כתוצאה מכך נהרג אחד המפגינים, השאם אלבראדעי, עשרות נפצעו ועשרות נעצרו.
ב. ראמאללה: מפלגת השחרור קיימה הפגנה בתיאום עם פעילי חמאס בסמוך לכיכר מנארה, שבלב ראמאללה. מנגנוני הביטחון בצעו ירי באוויר, הפעילו גז מדמיע והשתמשו באלות כדי לפזר את המפגינים. כמה מפגינים נעצרו.
|
|
ג. שכם: כ-200 תושבים המשתייכים למפלגת השחרור הפגינו נגד ועידת אנאפוליס. מנגנוני הביטחון ביצעו ירי באוויר ופזרו את המפגינים.
ד. ג’נין: מאות תושבים קיימו כנס מחאה בחסות מפלגת השחרור במסגד הגדול בעיר. לאחר מכן הם קיימו צעדה, שפוזרה בכוח תוך ביצוע ירי באוויר. מנגנוני הביטחון הטילו עוצר על מרכז העיר כדי למנוע מתושבים נוספים להצטרף למפגינים.
ה. בית לחם: מנגנוני הביטחון חסמו דרכה של תהלוכת מחאה, שאורגנה ע"י מפלגת השחרור. אנשי ביטחון הכו נמרצות את המפגינים וביצעו מעצרים.
12. העימותים בין מנגנוני הביטחון לבין פעילי המפלגה נמשכו גם לאחר מפגש אנאפוליס:
א. במהלך הלוויה של ההרוג מחברון, בה השתתפו כאלף פעילים ממפלגת השחרור ומחמאס, התפתחו עימותים קשים בין הפעילים לבין אנשי מנגנוני הביטחון. במהלכם נפצעו כ-30 פעילים, אחד מהם באורח קשה.
ב. ב-30 בנובמבר הפיצו פעילי מפלגת השחרור כרוזים ברחבי יהודה ושומרון, שתקפו בחריפות את מנגנוני הביטחון ואת הרשות הפלסטינית בהאשימם אותה בבגידה ובכך שהיא משועבדת לישראל. בעקבות הפצת הכרוזים כיתרו מנגנוני הביטחון מסגדים ובערים השונות ועצרו פעילים של מפלגת השחרור (שמרביתם שוחררו מאוחר יותר).
13. בכרוזים שהפיצו פעילי השחרור ברחבי יהודה ושומרון נכתב בין השאר: "נשיאות הרשות הפלסטינית השתעבדה ליהודים ובגדה באללה ובשליחו מחמד… בכירי הרשות הפלסטינית ומדינות ערב, אותם אלה, שדרכו על מפתנו של בוש באנאפוליס, "ירוויחו" מהשתתפותם רק הכנעה ונורמליזציה נוספת עם היהודים, והשפלה בעולם הזה ובעולם הבא", הכרוז מסתיים באזהרה כלפי גורלה של בכירי הרשות הפלסטינית: "נירק אותם כפי שיורקים גלעינים, והשמים והארץ יקללו אותם" (אתר פאל-מדיה המזוהה עם חמאס, 30 בנובמבר).
14. גילוי הדעת שהופץ ע"י מפלגת השחרור ב-4 בדצמבר 2007 תוקף בחריפות את הרשות הפלסטינית ומנגנוני הביטחון על "הפשע" שביצעו בחברון בהרגם את פעיל מפלגת השחרור השהיד [החלל] השאם אלבראדעי. הרשות הפלסטינית הואשמה בגילוי הדעת כמי שמספקת שירותים
ל"כופר האימפריאליסטי" (קרי, ליהודים ולארה"ב) ול"מנהיג מחנה הכפירה" ג’ורג’ בוש. גילוי הדעת מצטט פסוק מהקוראן לפיו הכופרים יובסו ויגיעו לגיהינום בעוד ש"שיירת הח’ליפות מתקדמת לעבר מטרתה במהירות ושום דבר לא יעצור אותה, ברשות אללה, עד אשר יהדהדו צריחי המסגדים בירושלים וברומא [לשמע] בשורת הנביא [מחמד]…" (מתוך אתר האינטרנט של מפלגת השחרור).
מפגש אינטרסים בין מפלגת השחרור וחמאס
15. בין מפלגת השחרור האסלאמית לבין חמאס קיימת מחלוקת אידיאולוגית מהותית. בעוד שחמאס מצדדת בהקמת מדינה אסלאמית על אדמת פלסטין דבקה מפלגת השחרור ברעיון הקמת ח’ליפות אסלאמית, שלא על בסיס טריטוריאלי-לאומי, שתכלול את כל העולם האסלאמי. בעוד שחמאס רואה את השימוש בטרור ("התנגדות") כאמצעי מרכזי לקידום יעדיה, דוגלת מפלגת השחרור דוגלת בהטפה בקרב האוכלוסייה ובהכשרה של אליטה אידיאולוגית שתאפשר לה לתפוס את השלטון בכוח, תוך הסתייעות בגורמי מפתח במנגנונים השלטוניים (ולפיכך היא נמנעת מלהקים זרוע צבאית ולפנות לדרך הטרור).
16. בשנים האחרונות מנסים פעילי מפלגת השחרור להציג עצמם כאלטרנטיבה אידיאולוגית ופוליטית לחמאס בצד המשך העוינות שלהם כלפי הרשות הפלסטינית. במסגרת זאת, הם ניהלו מאבק להחרמת הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית בינואר 2006 (ללא הצלחה של ממש). לאחר ניצחון חמאס בבחירות למועצה המחוקקת והקמת ממשלות חמאס, קיימו פעילי המפלגה כנסי הסברה במסגדים בחברון, שכם וראמאללה בהם הם קראו לחמאס לוותר על השלטון ועוררו עליהם את זעמם של פעילי חמאס.
17. אולם, מפגש אנאפוליס והלחצים המופעלים על חמאס ביהודה ושומרון , זימנו מפגש אינטרסים בין שני גורמים אסלאמים-רדיקאליים יריבים אלו. חמאס ומפלגת השחרור שיתפו פעולה בארגון הפגנות מחאה ברחבי יהודה ושומרון נגד ועידת אנאפוליס. אולם, בעוד שמפלגת השחרור הציבה עצמה בחוד החנית של המפגינים, נאלצה חמאס, המשמעותית והחשובה מבין השתיים, לפעול מאחורי הקלעים ולשמור על צדודית נמוכה.
18. ביטוי לשת"פ בין השתיים מול הרשות הפלסטינית בהנהגת
אבו מאזן ניתן למצוא בסיקור התקשורתי האוהד של הפגנות מפלגת השחרור ע"י כלי תקשורת חמאסיים. אתר חמאס Palestine-info , שלא כהרגלו, סיקר בהרחבה ובאופן אוהד את ההפגנות, תקף בחריפות את כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית, שדיכאו אותן בכוח ואף הפיץ (באופן חריג) את גילוי הדעת של מפלגת השחרור. כמו כן ראש ממשלת חמאס אסמאעיל הניה ובכיר חמאס מחמוד אלזהאר התקשרו למשפחתו של פעיל מפלגת השחרור שנהרג בחברון והביעו בפניה תנחומים בשם תנועת חמאס. השת"פ ביניהם עלול להימשך ואף להתעצם ככל שהרשות הפלסטינית בראשות אבו מאזן תמשיך בהידברות עם ישראל.
1 פרטים נוספים ראו לקט מידע: "לאחרונה קיימה מפלגת השחרור האסלאמית, שהינה בעלת אופי אסלאמי רדיקלי, מפגן כוח מרשים באלבירה ובערים נוספות בשטחי הרשות הפלסטינית…" (28 באוגוסט, 2007).
2 אין בידינו מידע האם אכן התקיימה ההפגנה בעזה שבשליטת חמאס.
3 http://www.hizb-ut-tahrir.info/arabic/index.php/news/single/2616 .
