|
באדיבות כותב העבודה: המועצה לביטחון לאומי / המטה ללוחמה בטרור |
כללי
מטרת מסמך זה לשרטט תהליך, שבאמצעותו יוכלו המדע והטכנולוגיה לתרום למלחמתה של מדינת-ישראל בטרור. הצעה זו מזהה פעולות מפתח להפחתת סיכונים נוכחיים ועתידיים, באמצעות פעילות מחקר ופיתוח ארוכת-טווח. העורף הישראלי מורכב מדי מכדי שניתן יהיה להגן עליו מפני כל איום טרור אפשרי. חשוב לציין כי תהליך של מו"פ הינו רק "מכפיל כוח" בודד, בין יתר מרכיבי הלוחמה בטרור. איומים מסוגים שונים דועכים, בעוד איומים אחרים צפים ועולים. טרוריסטים משנים ללא הרף את האמצעים והשיטות להשגת מטרותיהם. מסקנתנו החשובה ביותר הינה שמדינת-ישראל זקוקה למנגנון מו"פ יעודי בעל יכולות גבוהות ומשאבים מוצקים להתמודדות עם הטרור הנוכחי והעתידי.
המטה ללוחמה בטרור ומוסד ‘שמואל נאמן’ למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, השלימו לאחרונה עבודת-מטה לחקר הסוגיה דלעיל. מטרת המסמך הינה להציג תהליך רעיוני שישומו עשוי לסייע רבות למוכנות הלאומית בתחום הלוחמה בטרור.
רקע
|
האם מדינת-ישראל ערוכה, או נערכת, לאיומי הטרור העתידיים? האם תהיה זו הערכות מראש או תגובה שלאחר מעשה ? |
סביבת הטרור העולמית משתנה – הפיגועים נעשים מתוחכמים, גדולים וקטלניים יותר, והמחבלים המקומיים מוחלפים או מתוגברים ע"י טרוריסטים בינלאומיים מנוסים ובעלי גישה לאמצעים טכנולוגיים מתוחכמים .
טרור ( ‘ TERRORISM ‘ ) מוגדר (בניואנסים שונים), כשימוש בלתי-חוקי בכוח, או אלימות, נגד אנשים, או רכוש, חסרי מגן, על מנת לאלץ אוכלוסיה אזרחית ו/או ממשלתה להיכנע לתכתיבים, שמטרתם השגת מטרות פוליטיות ו/או חברתיות.
מספר אירועי הטרור בישראל מאז שנת 2001 עומד על כ- 600-400 בשנה. מספר הנפגעים, שהגיע לשיא של כ-2,500 בשנת 2002 , עמד בשנים 2004 ו-2005 על כ- 640 בשנה . במחצית הראשונה של 2006 התקיימו 165 אירועי טרור ובהם כ- 123 נפגעים (הערכה של כ-330 ו-246 על בסיס שנתי).
פיגועי ההתאבדות, שהיוו כ-0.54% מכלל הפיגועים בתקופה ספטמבר 2000 – פברואר 2005, גרמו ל-49% מכלל ההרוגים הישראלים בתקופה זו (אתר המרכז למורשת המודיעין) . פיגועי ההתאבדות היוו לפיכך את סוג הפיגועים החמור ביותר.
הרוב המכריע של מבצעי הפיגועים עד כה בישראל ובשטחים היו פלסטינים, ורק מקצתם ערביי ישראל.
שיעור הסיכול של פיגועים בתקופה אוקטובר 2000 – פברואר 2005 עמד על כ- 77% (אתר המרכז למורשת המודיעין).
הרכב "סל" פיגועי/אירועי הטרור בישראל ובשטחים משתנה . מתקפת הטילים המאסיבית בצפון המדינה בשנה האחרונה ו"אחותה הקטנה" יותר באזור רצועת עזה, מצביעים על שינוי מהותי במאפייני הפיגועים ובאמצעים המשמשים את המפגעים . מלחמת לבנון השנייה, שבה נעשה שימוש בטיל יבשה-ים מונחה אל עבר ספינת חיל-הים, מצביע על הפוטנציאל הרב הקיים לארגוני חבלה/טרור נוספים להצטייד במערכות נשק מתוחכמות. אירוע הטרור האווירי שסוכל לפני מספר חודשים בבריטניה, מעיד על המשך הצטיידות של מפגעי טרור באמצעי לחימה מתקדמים ומתוחכמים.
הטרור היה והינו תופעה כלל-עולמית ומוקדי הטרור "נעים" סביב העולם על פי יכולתם המבצעית של ארגוני הטרור ובהתאם למיקום ולאינטנסיביות של סכסוכים מקומיים ואזוריים. קיימות תנודות חזקות בין שנה לשנה במספר האירועים ובמספר הנפגעים. מאז 2003 "תורמת" עיראק את החלק הארי של האירועים והנפגעים לסטטיסטיקה העולמית של הטרור ונפגעיו. עד להופעתו של ארגון הטרור אלקעאדה בזירה העולמית (1998), מדובר היה במספר רב של אירועי טרור שגרמו למספר קטן יחסית של נפגעים בכל אירוע. ארגון אלקעאדה וארגוני "הג’האד העולמי", לעומת זאת, ביצעו מספר קטן יחסית של אירועי טרור, אך גרמו להיקף נפגעים גבוה מאד לכל אירוע (ארה"ב, בריטניה, קניה, ספרד, אינונזיה, הפיליפינים, סעודיה, מרוקו, תורכיה, ירדן, עיראק ועוד).
עפ"י דו"ח ה- OECD , פעילות הטרור הבינלאומית אכן מתפתחת לכיוון של פיגועי-ענק סימולטאניים, שבמהלכם ייפגעו מאות בני-אדם, יושמד רכוש רב ויגרמו נזקים כלכליים בהיקפים שיסכנו באופן חמור משקים לאומיים . המטרות תהיינה בדרך כלל מקומות ריכוז של המוני אנשים (מבני ענק, תחנות-רכבת, מרכזי-קניות, מטוסים), יעדים אסטראטגיים חיוניים, סמלי-שלטון וכדומה. עפ"י הדו"ח, המטרות העתידיות תכלולנה קרוב לודאי גם מתקני אספקת אנרגיה, מים, מוסדות רפואה, מוסדות חינוך לסוגיהם, ומוסדות/ארגונים (בנקים ושירותים כלכליים אחרים), שפגיעה חמורה בהם, תשתק את המשק לזמן מה.
לדוגמא: "סייבר-טרור" ( CYBER-TERROR ), דהיינו – פגיעה חבלנית ברשתות המחשבים והתקשורת של תשתיות לאומיות ממוחשבות קריטיות, העלולה לפגוע במערכות הכלכלה והחיים התקינים במדינה (איום שכלפיו נערכה מדינת-ישראל, כפעילות מקדימה, על פי החלטת הממשלה מדצמבר 2002).
השינוי הבולט ביותר הינו המעבר משימוש בטקטיקות ובכלי-נשק בעלי פוטנציאל נזק מוגבל, כגון ירי ומטעני חבלה רחוק, לשימוש באמצעים ובטקטיקות שמטרתם פגיעה המונית באנשים וברכוש . החמור מכולם הוא טרור המכוון להשמדה המונית באמצעות נשק ביולוגי וכימי. דוגמה ידועה לסוג זה של טקטיקה היא התקפת הטרור של כת ה – AUM SHINRIKYO ("האמת הצרופה") היפנית ב –1995, שאנשיה הצליחו לפזר ברכבת התחתית של העיר טוקיו גז ‘סארין’, שהביא למותם של 12 אזרחים ולפגיעה באלפים. גם באוקטובר 2001 נעשה שימוש בנשק לא-קונבנציונאלי, כאשר פוליטיקאים ואנשי-תקשורת בולטים בארה"ב, הותקפו במעטפות שהכילו נשק ביולוגי בדמות חיידקי ‘אנתרקס’.
סוג נוסף של פעולות טרור המכוונות לפגיעה המונית ( MASS CASUALTY TERRORISM ), הינן הפעולות העושות שימוש באמצעות כלי-נשק קונבנציונאליים שאליהם מצורפים מכפילי-כוח . השימוש במשאית-תופת בעת פיצוץ הבניין הפדראלי באוקלהומה-סיטי ב-1995 הינו דוגמה לסוג זה של שיטות פעולה וכן הפיכתם של מטוסים לכלי-נשק, כפי שאירע בפיגועי ה-11 בספטמבר 2001 בארה"ב. גם פיגועי ההתאבדות בישראל, בהם משמש האדם כ"פצצה חכמה", מספקים ראייה ליעילות של טקטיקות מסוג זה.
בנוסף, הטרור האורבאני זוכה בשנים האחרונות ל"עדנה מחודשת", משתי סיבות עיקריות: אפקט הפיגוע בערים המודרניות גבוה יותר מבחינת הסיכויים להשיג כמות רבה יותר של נפגעים בנפש וכן חשיפה תקשורתית. כמו-כן, הפיתוחים הטכנולוגים מסייעים כיום לנצל ביתר קלות את היתרונות המובנים בשימוש בטרור אורבאני.
השינוי הבולט, לפיכך, הוא המעבר משימוש בטקטיקות ובכלי-נשק בעלי פוטנציאל מוגבל, כגון ירי ומטעני חבלה, לפגיעה המונית באזרחים ע"י טרור מכוון הכולל הפעלה של נשק ביולוגי וכימי ופעולות העושות שימוש בכלי נשק קונבנציונאליים שאליהם מצורפים מכפילי כוח.
כך הופך הטרור לנשק אסטרטגי, שלמרות שאין בו עדיין איום קיומי על מדינות שלמות, הוא יכול לאיים על המשך קיומן של מסגרות עירוניות – במיוחד כאשר הטרור כולל אירועים רבי-נפגעים, לפגוע בתשתיות ובמערכות כלכליות, לגרום נזקים אקולוגיים ארוכי-טווח, ומעל לכל – לזרוע אימה בקרב הציבור ולגרום לאובדן הביטחון האישי והקהיליתי.
לגופים הרלוונטיים במדינת-ישראל האחראים על הטיפול בהגנת הציבור מפני אירועי טרור בלתי-קונבנציונאליים, נדרשים הידע והכלים העדכניים ביותר לטיפול באירועים, הן בהיבט המקומי והן בהיבט של מזעור נזקים למניעת התפשטות האירוע.
פיגועי טרור המבוצעים באמצעות התרסקות מטוסים אל תוך מבנים/מתקנים, ניגוח ספינות באמצעות כלי-שיט עמוסי חומרי נפץ, פיצוץ צינורות נפט, ירי טילי-נ"מ אל מטוסי נוסעים, הרעלת מקורות מים, פיזור רעלים כימיים וביולוגיים, הפעלת פצצות "מלוכלכות", רובן של שיטות פיגוע אלו טרם בוצעו כלפי יעדים ישראליים, אך יש להיערך לקראתם ברמה מערכתית/לאומית באופן הראוי.
חיזוי, הצבת תרחישים וניהול סיכונים לאומי מתועדף של המענים למול סביבת-הטרור הדינאמית, הינם חיוניים ביותר להערכות אל מול פיגועים שכאלה ואחרים בעתיד.
דגשים לחידוד שילוב הטכנולוגיות בלוחמה בטרור
• מדינה אינה יכולה לספק לאזרחיה הגנה מוחלטת , מפני כל איומי הטרור.
• כיום, אין מדינה שהצליחה לגבש אסטרטגיה מלאה ואפקטיבית ללוחמה בטרור.
• הטכנולוגיה מהווה "מכפיל כוח" ללוחמה בטרור.
• אין בנמצא טכנולוגיה הנותנת מענה מוחלט לאיום הטרור עבורו פותחה.
• חלק מהאמצעים הקיימים ללוחמה בטרור, מבוססים על טכנולוגיות משנות ה-90 (עם שינויים ושיפורים).
• מו"פ איכותי של תעשיית לוט"ר עשוי לתרום רבות לכלכלת מדינה.
• לחלק ממנהלות המו"פ לצרכי הגנה, לא-קיימת אסטרטגיית מחקר מלאה ולא קיימת עבורן מדיניות תקציבית.
הנחות-יסוד
• על מדינת ישראל לפתח יכולת טכנולוגית שוטפת להתמודדות עם אתגרים קונבנציונאליים ואתגרים קיומיים.
• הטרור לא יחדל מלפעול בעתיד הנראה לעין. על מדינת-ישראל להשקיע בתוכניות אקטיביות להתמודדות עם האיום.
• מאחר שהטרור הוא "לוחמה פסיכולוגית באמצעים אלימים", נחוץ לשפר את חסינות הציבור.
• בדומה לארה"ב, כוחות השוק הפרטי המקומי אינם יכולים לשאת סיכוני השקעות בטכנולוגיות הלוחמה בטרור, ללא תמריצים ממשלתיים.
• התקפות טרור בלתי-צפויות וקטסטרופאליות אינן שאלה של "האם", אלא שאלה של "מתי" ו"היכן".
• קיימת מורכבות רבה בכל הקשור לשיתוף פעולה בינלאומי לפיתוחם ויישומם של אמצעים ושיטות ללוחמה בטרור, זאת בשל מגבלות משפטיות/תקניות שונות של זכויות הפרט/אזרח, ברמה זו או אחרת בכל מדינה ומדינה. לאור כך, נדרש פיתוחם של חלק ניכר מהאמצעים בצורה ייעודית למדינה, ע"מ שניתן יהיה ליישמם בהתאם לצורך המבצעי המדויק מחד וכמענה הולם לזכויות הציבור הקיימות באותה מדינה.
• יריבינו ישתמשו נגדנו בטכנולוגיות "מדף" זמינות. אלו יהוו אתגר מרכזי לישראל (ראה ‘מלחמת לבנון השנייה’, ומלחמות עיראק ואפגניסטן). היכולות ההנדסיות של מדינות, דוגמת איראן, ישנו את טקטיקות הטרור הקיימות.
• מאחר ושני הצדדים משתמשים בטכנולוגיה, עלינו לפתוח ב"מרוץ טכנולוגי" מואץ להשגת יתרון על יריבנו.
לאור האמור, מן הראוי לתת דגש מיוחד לצורך של ראייה מערכתית/לאומית, ה מחברת צורך, ידע, טכנולוגיה, תקציב וסדרי-עדיפויות , למענים המהותיים הנדרשים ב"שדה-הקרב האזרחי", להגנת הציבור . לפיכך , ראוי כי במדינת-ישראל תהא כתובת מרכזית של ראייה מערכתית שתתאם, תכוון, תיזום, תממן, תסמיך אחרים לבצע, ותגבש בעצמה פעילויות ותוכניות של:
• לימוד וניתוח " שדה-הקרב האזרחי העתידי" בתחום הטרור שבו מדינת-ישראל מתמודדת מול אויבים מוכרים, אך גם מול אויבים ואיומים חדשים.
• אכוונה והיערכות מערכתית לקיומם של האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים לניצחון בשדה-קרב זה.
• להבטיח כי המשאבים הלאומיים בתחום מו"פ ייעודי באבטחה ולוט"ר, יינתנו בראייה כוללת.
• להוות כתובת לאומית פורמאלית לגורמים בינלאומיים מקבילים ולתעשיות הישראליות.
ניצול יתרונות המו”פ של מוקדי הידע בישראל ללוחמה בטרור
• קהילת מו"פ עתירת ידע מעשי;
• חמישים שנות התמקדות בטכנולוגיית לוחמה בטרור;
• מרבית מומחי המו"פ הם גם בעלי ניסיון צבאי;
• בחינת המוצרים בתנאי אמת;
• תחושת דחיפות בתעשייה ובציבור;
• נכונות ללקיחת סיכונים;
• קהילת לקוחות, תעשייה ואקדמיה מגובשת יחסית.
ההמלצה המרכזית מעבודת-המטה הינה להקים מנגנון לאומי להכוונת המחקר ופיתוח של אמצעי לוחמה בטרור להגנת הציבור , הכולל וועדה בין-משרדית (כדירקטוריון יעודי) , שיעסוק בשני תחומים עיקריים:
• לימוד סביבת-הטרור וניתוח האיומים החזויים :
ניתוחים ותרחישים יסודיים של סביבת-הטרור הקיימת והעתידית המאיימת על תושבי ומדינת-ישראל. אלו ישמשו כבסיס להגדרת האיומים המרכזיים, שהתרחשותם עלולה לגרום נזקים מהותיים לציבור. גזירת דרישות מבצעיות מניתוחים אלה, תשמש כבסיס לפיתוח ידע ומענים טכנולוגיים ואחרים – לסיכולם או למזעור נזקיהם.בכלל זה, ריכוז הצרכים המערכתיים, מיפוי הפערים והגדרת סדרי-עדיפויות בתחום ה – HLS בהתאם לאיומי ותרחישי הייחוס. בנוסף, קידום יכולות ההגנה מפני טרור, בעזרת מו"פ, ופיתוח טכנולוגיות מהפכניות וקיימות לאיתור, מניעה ומיתון ההשפעה של איומי טרור, הערכה וניתוח של איומים ונקודות תורפה ומתן פתרונות טכנולוגיים לצרכים המבצעיים של ישראל. כמו-כן:
• שותפות עם לקוחות מבצעיים לאיתור צרכים, פיתוח יכולות מבצעיות למתן מענה לאיומי טרור ולפעילות מבצעית;
• גיוס הממשלה, האקדמיה והמגזר הפרטי למו"פ חדשני;
• פיתוח תהליך מהיר ויעיל להנדסת מערכות לפיתוח אמצעים ללוחמה בטרור;
• פיתוח מערכת מו"פ המוקדשת לפיתרון "פורץ דרך";
• פיתוח תעשיית הייצוא הישראלית למוצרי לוחמה בטרור.
שיקולים מרכזיים לדירוג האיומים
• רמת חומרתם הצפויה (מספר נפגעים והרכב הפגיעות);
• הסתברות התרחשותם;
• צפי עיתוי התרחשותם;
• המחיר הכלכלי הצפוי מעצם התרחשותם;
• שיקול ועדיפות יינתנו לאיומים שהינם חוצי-ארגונים , ע"מ לממש מענה רוחבי לצרכים מבצעיים דומים/זהים .
|
ייזום תוכניות מחקר ופיתוח (מו”פ) של ידע, אמצעים וטכנולוגיות תשתיתיות, שתשמשנה לפיתוח אמצעי לוחמה בטרור (אלט”ר) להגנת הציבור, עפ”י קריטריונים ייעודיים |
• המנגנון, בשיתוף פעולה מלא עם הגופים שבמסגרת פעולתם עוסקים בין היתר בלוט"ר (דוגמת המשרד לביטחון-פנים/משטרה, מערכת הביטחון, צה"ל/פיקוד העורף ומשרדי הממשלה הנדרשים ליישם מענים בתחומי סמכותם ואחריותם), ימפה המענים הטכנולוגיים המערכתיים שיש לפתח בקדימות גבוהה (הגופים הממלכתיים ימשיכו לשאת בביצוע ומימון תוכניות המו"פ של אמצעים שהינם בתחומי אחריותם וסמכותם). המנגנון יתמקד בייזום וקידום מו"פ טכנולוגי כמענה משלים לפערים שאינם בתחומי האחריות של הגופים הממלכתיים ויתמוך במו"פ תשתיתי ויישומי, לקידום ההערכות והמוכנות הלאומית.
• בחירת הנושאים ומימושם יעשו עפ"י קריטריונים מרכזיים כדוגמת; הצרכים הלאומיים/מערכתיים, משמעויות איום הייחוס (כאמור לעיל), מדדים שונים בתחום המו"פ התעשייתי/מסחרי (שימוש במתודולוגיות שונות לזיהוי צרכים ובחינת פוטנציאל ייצוא, בחינת היתרון היחסי לתעשייה הישראלית, קיומם של מוקדי ידע נדרשים, חתירה לאימוץ מודלי מו"פ וכלכלה מוכחים, כדוגמת אלו של משרד התמ"ת/מדען ראשי, בתחום המו"פ במגזר החקלאי) וכו’.
ביצוע ומימוש תוכניות המו"פ
מומלץ כי יעשה כדלקמן:
• הסתמכות מלאה על מערכי ומנגנוני המו"פ (גופי הרכשת מו"פ), הקיימים במדינה.
• המנגנון לא יפעיל מנגנוני הרכשה משל עצמו.
אנו ממליצים לאמץ תוכנית מו"פ בעלת חמישה מסלולי פיתוח (בדומה לזו המופעלת ע"י HSARPA בארה"ב ובמפקדת הכוחות המיוחדים של משרד ההגנה האמריקאי). הליכים אלה מספקים גמישות וגישה עניינית וממוקדת לניהול התוכנית:
• מסלול פיתוח מואץ לאבי-טיפוס.
• מסלול מו"פ מסורתי.
• מסלול מחקר מתקדם.
• מסלול השבחה.
• מסלול להצעות מזדמנות.
המנגנון, כמוקד הממלכתי למו"פ אלט"ר, יפעל למסד קשרי-חוץ ושיתוף פעולה עם גופים תואמים בחו"ל שאיתם מקיימת מדינת-ישראל קשרים כאלה. קשרים של החלפת מידע ושיתופי פעולה במחקר ופיתוח עשויים להוות ערך-מוסף רב לתחום הטכנולוגיות של המערך ללוחמה בטרור (הרחבת מאגר ה"מוחות החושבים", חלוקה בתקציבי מו"פ וזירוז הצבת המענים).
המנגנון יקים ויפעיל מוקד ידע בנושאי אלט"ר, טכנולוגיות אלט"ר, וידע מדעי ממרכזי מחקר ופיתוח ומומחים בתחום. בנוסף, יפותחו קשרי-שת"פ עם גופי לוט"ר ממלכתיים זרים לבחינה ומימוש של פעילויות משותפות.
משימות אלה כרוכות זו בזו, אך כל אחת מהן מצריכה ידע ומיומנויות מקצועיות שונות. לאור כך, המנגנון החדש נדרש להתקיים כמטה מצומצם, רב-תחומי ובעל יכולות פעולה מהירות. דפוסי העבודה נדרשים להיות גמישים בכדי לתאום את המאפיינים היזמיים של המנגנון . המנגנון ייעזר באנשי-מקצוע מגופים ומשרדים ממלכתיים שונים, במומחים וביועצים חיצוניים מהמגזר האקדמי והעסקי בתחומי מדעי המדינה, טרור, טכנולוגיות, כלכלה ומשפט, בכדי למלא את המשימות הנ"ל.
וועדה בין-משרדית, בראשות המטה ללוחמה בטרור, המורכבת מנציגים של גופי הביטחון, כלל משרדי ממשלה הרלוונטיים, גופי הרכשת מחקר ופיתוח ומנציגים בעלי מומחיות בתחומי הפעילות של המטה לאמצעי לוחמה בטרור, יכוונו את פעילות המנגנון, יבחנו ויאשרו תוכניות עבודה שנתיות ורב-שנתיות, יגדירו סדר קדימויות לביצוע תוכניות מחקר ופיתוח וישמשו כמנגנון בקרה על עמידת המנגנון ביעדים.
תקציב ואופי הפעילות – עשוי להיות מורכב ממס’ חלופות:
א. הקמת מטה מצומצם שפעילות העיקרית מוקדשת לתיאום פעילויות מדע וטכנולוגיות בנושא לוחמה בטרור המתבצעים במרכזי המו"פ השונים של מערך ההגנה הישראלי ולקוחותיהם. למטה לא תהיינה סמכויות החלטה ו/או תקצוב, מלבד השליטה על מרכז המידע הארצי לטכנולוגית לוט"ר.
ב. מימונו של מרכז מו"פ עצמאי (בדומה ל- DARPA בארה"ב), הממומן ע"י הממשלה . למרכז תהא סמכות תקציבית וניהולית מלאה להתניע, לחפש ולנהל פעילויות מו"פ ופרויקטים של פיתוח טכנולוגיות שונות במסגרת התעשייה המקומית ו/או אקדמיה.
ג. מימונו של הגוף יהא בחציו ע"י תעשיות הגנה זרות ובחציו ע"י ממשלת ישראל . לגוף תהיינה סמכויות תקציב ושליטה זהות לאלו שבאלטרנטיבה ב’. הגוף ידווח למועצת המנהלים.
תוכנית-התקציב של מאלט”ר תתחלק ע”פ הקריטריונים העיקריים שלהלן:-
• תוכנית עבודה רב-שנתית שתכסה כ -70% מהתקציב המתוכנן;
• תוכנית עבודה שנתית הנגזרת מהתוכנית הרב-שנתית, שלביצועה יוקצו כ -70% מהתקציב השנתי המאושר;
• פרויקטים דחופים שלא נכללו בתוכנית השנתית. לביצועם ישוריינו כ -30% מהתקציב השנתי המאושר. פרויקטים כאלה הנמשכים מעבר לשנה, "יועברו" לתוכנית הרב-שנתית.
(הוועדה הבין-משרדית תבחן פעמיים בשנה את התוכנית הרב-שנתית ואת נגזרתה השנתית. שינויים ייגזרו משינוי בדרוג הקדימויות של התוכניות השונות, מקצב התקדמותן ומהיקף התקציב המאושר. בנוסף, בכל שנה יבחנו הצרכים והפערים הלאומיים ויוצגו תחומי-הטיפול העדכניים)
הישגים רצויים
• צמצום הפערים לאיומים והגברת ההערכות והמוכנות הלאומית (לרבות יכולת תגובה ושיקום), להגנת הציבור/אזרח בפני טרור.
• יצירת מענה קונקרטי לטווח-קצר (פרויקטים מוגדרים).
• יצירת מענה תשתיתי לטווח-ארוך בתחום המו"פ, תוך הפעלת מאמץ מכוון של התעשייה, מכוני-המחקר, וגופים ממלכתיים בארץ ובחו"ל.
• הצבת מדינת-ישראל כמוקד ידע ומובילת טכנולוגיות HLS מתקדמות בקנה מידה בינלאומי .
סיכום ודגשים
• הצלחת מנגנון המו"פ הייעודי המומלץ לעיל, תלויה ביכולת לקיים תרבות ארגונית בדומה לחברת הזנק: קבוצה קטנה ומגובשת, בעלת שליטה וסמכויות מלאות על תקציב ותוכניות, הכוללת כ"א איכותי, גמיש, בעל כושר מקצועי גבוה, תעוזה וחזון.
• הקטנת העומס התקציבי על הממשלה ופתיחת השוק האמריקאי לתעשייה הישראלית תחת תוכנית ל- ISRD Fund בהשקעה משותפת של המדינה ומנגנוני ההגנה האמריקאיים.
• טיפוח תעשיית הייצוא של הלוחמה הישראלית- עם יעד ייצוא מוגדר.
• מיקוד על אמצעים להפחתת העלויות הישירות והעקיפות של הטרור, לכלכלה הלאומית.
• הקמת והפעלת מרכז מידע לאומי לטכנולוגיות לוחמה בטרור.
• קידום ופיתוח טכנולוגיות רב-שימושיות.
• דרישת פיתוח ארכיטקטורות הפתוחות למזעור ושדרוג מהיר.
• השקעת 80% מתקציב המנגנון לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לאיתור, מניעה, וצמצום נזקים לטרור קונבנציונאלי.
• פיתוח אמצעים ותהליכים להגברת חוסן העורף.
הסבר ראשי תיבות ושמות
לוט"ר – לוחמה בטרור
אמל"ח – אמצעי לחימה
אלט"ר – אמצעי לוחמה בטרור
מאלט"ר – המנגנון להכוונת מחקר ופיתוח של אמצעי לוחמה בטרור
מבט"פ – המשרד לביטחון פנים
משהב"ט – משרד הביטחון
מתמ"ת – משרד התעשייה המסחר והתעסוקה
מגנ"ט – תוכנית לפיתוח תשתיות טכנולוגיות במסגרת המדען הראשי/משרד התעשייה והמסחר
מדע"ר – מדען ראשי
מדע"ר/מתמ"ת – המדען הראשי במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
מו"פ – מחקר ופיתוח
מו"פ תשתיתי – מחקר ופיתוח של ידע, טכנולוגיות ואבני-בניין, היכולות לשמש לפיתוח של מוצרים שונים
מו"פ יישומי – מחקר ופיתוח שמטרתו פיתוח מוצרים
מפא"ת – המינהל למחקר ופיתוח של אמצעי לחימה במשרד הביטחון
קרן יוזמה -קרן שהוקמה ע"י הממשלה ב-1992 במטרה לפתח תעשיית הון סיכון מקצועית בישראל
OECD -הארגון לשיתוף פעולה כלכלי המאגד את 24 המדינות המתועשות בעולם
HLS – Homeland Security
1 מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה הוא מכון למחקרי מדיניות טכנולוגיה, סביבה ומדינה, שהוקם בטכניון בשנת 1978 ביוזמת מר שמואל נאמן ז”ל . מטרת מרכז המחקר לסייע בבעיות לאומיות בתחום הפיתוח הכלכלי, המדעי והחברתי של ישראל.
