מקומה של המלחמה על התודעה במסגרת המאבק נגד הטרור
1. העימות עם איום הטרור הפך בעשור האחרון לגורם חשוב המשפיע על סדר היום של מדינת ישראל ושל הקהילה הבינלאומית כולה. עימות זה, אשר תפס במידה רבה את מקום המלחמות הקלאסיות בין מדינות ריבוניות ובין צבאות סדירים, הינו בעל מאפיינים ייחודיים הנובעים מאופיים של ארגוני הטרור ומאופי התנהלותם. ארגוני הטרור עושים שימוש מכוון ונטול מגבלות מוסריות וחוקיות במגוון של סוגי אלימות במטרה לאלץ ממשלות לשנות מדיניותן בתחום מסוים. סוגי אלימות אלו כוללים פיגועי הרג ורצח המכוונים נגד אזרחים על מנת להשיג מטרות פוליטיות (לרבות מטרות בעלות אופי לאומי או דתי).
2. למן המחצית השנייה של שנות השישים מתמודדת מדינת ישראל עם איום הטרור , שהפך מאז שנות השמונים לגורם מרכזי המשפיע על סדר היום שלה. במוקד איום זה עומדים ארגוני הטרור הפלסטינים (שהבולט שבהם כיום הינו חמא"ס ) ועם ארגון טרור לבנוני ( חזבאללה ). לשני הארגונים הללו תשתית צבאית נרחבת ויכולות מתקדמות בתחום התקשורת. הם נתמכים ע"י איראן וסוריה, שתי מדינות תומכות טרור, המעדיפות לנהל מאבק מתמשך נגד ישראל באמצעות סיוע לארגונים שליחים ( proxies ) ולא להתעמת עימה ישירות כפי שהיה מקובל במלחמות הקלאסיות. במקביל למלחמה נגד הטרור שמנהלת ישראל מתנהלת גם מערכה נגד הטרור העולמי , בהובלת ארה"ב , ובאמצעות הקהילה הבינלאומית. מערכה זאת זכתה לתנופה לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר 2005 וזירות הלחימה המרכזיות שלה כיום הן אפגניסטן ועיראק.
3. ההתמודדות בין המדינות כלפיהן מופנה איום הטרור לבין ארגוני הטרור מתנהלת במקביל בשלוש חזיתות : הלחימה בשטח , מתנהלת בין כוחות הביטחון לבין פעילי הטרור של כל אחת מהמדינות; החזית המדינית , במסגרתה מתמודדים שני הצדדים על השגת תמיכה בקרב הקהילה הבין-לאומית והעולם הערבי/מוסלמי; והחזית התודעתית , במסגרתה מנסים שני הצדדים להנחיל את עמדותיהם ותפיסותיהם לקהלי יעד רלבנטיים, במגוון שיטות ואמצעים, על מנת להשפיע על אופן התנהלותם. שלוש החזיתות הללו משפיעות זו על זו ומשלימות זו את זו. להישגים או כישלונות באחת החזיתות יכולה להיות השפעה, לעיתים מכרעת, על אופן ההתנהלות בזירות האחרות ולפיכך לא ניתן להתעלם מאחת מהן.
מהי המלחמה על התודעה?
4. בקרב חוקרים ומומחים מהאקדמיה, המודיעין והצבא, בישראל ובעולם, אין הגדרה מוסכמת ואחידה באשר למהותה של המלחמה על התודעה. אל"מ (מיל') מירי אייזן, המשמשת כיום יועצת ראש הממשלה לתקשורת זרה, פירטה בעבודתה במכללה לביטחון לאומי (2003) מגוון רחב של הגדרות המקובלות למונח זה והציעה הגדרה משלה:" מאבק על התודעה במלחמה הוא ניסיון כולל של מדינה, או של ישות לא מדינתית, להשפיע על קהלי יעד שונים. זאת, במטרה להשיג ניצחון בהתמודדות לאומית. הכלים להשגת השפעה תודעתית מגוונים ומבוססים על הכרת התרבות החברה, הפוליטיקה, התקשורת, החינוך וכל אמצעי אחר אשר ישפיע על תודעת קהל היעד הנבחר". 2העיסוק הצבאי במלחמה על התודעה כחלק מהמלחמה הינו עתיק יומין אולם באופייה, במאפייניה ובמידת חשיבותה של המלחמה על התודעה חלו שינויים מהותיים . זאת הן כפועל יוצא מהמאפיינים הייחודיים של ארגוני הטרור ודפוסי פעילותם והן כתוצאה מהמהפכה התקשורתית וממהפכת המידע המלווים את המלחמה נגד הטרור ומשפיעים עליה במידה רבה .
5. ארגוני הטרור הנלחמים נגד ישראל, ובפרט חזבאללה והחמא"ס, מקדישים משאבים רבים למלחמה על התודעה בהיותם מודעים לחשיבותה הרבה . "כלי הנשק" במלחמה התודעתית הינם "קליעים" ו"מטעני חבלה" וירטואליים: צילומי הטלוויזיה, המילה הכתובה בעיתונות, המידע הווירטואלי באינטרנט, ההטפה של הדרשן במסגד, השידור ברדיו, וברובד העמוק יותר- החינוך והאינדוקטרינציה. פגיעתם של "כלי נשק" אלה והשפעתם המוראלית על קהלי היעד השונים לטווח הקצר והארוך אינה פחותה מזו של כלי הנשק האמיתיים. שכן, הם משפיעים – לטובה ולרעה – על המוטיבציה, על כוח הרצון ועל הנחישות של שני הצדדים להמשיך במערכה הממושכת ביניהם, חרף קשיים ופגיעה במורל. חזבאללה, המודל לחיקוי של ארגוני הטרור הפלסטינים, הקדיש לכך משאבים כספיים ניכרים שמקורם באיראן . החמא"ס המודע לחשיבות המלחמה התודעתית, מקצה לכך משאבים מתקציבו ומתקציב "הרשות" (לאחר עלייתו לשלטון) גם בתקופה של קשיים כספיים.
6. המלחמה התודעתית בין ישראל לארגוני הטרור מתנהלת כאמור על רקע מהפכת התקשורת הבין-לאומית, בעיקר עם הופעתן של תחנות הטלוויזיה הלוויניות וההתפתחות העצומה שהתחוללה ברשת האינטרנט. ארגוני הטרור השכילו לנצל את המהפכה התקשורתית בצורה מרשימה. שני ארגוני הטרור המובילים בתחום זה הינם חזבאללה ותנועת החמא"ס. הללו הקימו לעצמם " אימפריות תקשורתיות " לכל דבר, הכוללות ערוצי טלוויזיה לוויניים, עיתונים, תחנות רדיו ואתרי אינטרנט במגוון שפות. המסר של ארגוני הטרור בכלי התקשורת שלהם הינו אחיד, ברור וממוקד לעומת ישראל ומדינות המערב, המדברים במספר קולות כפועל יוצא מאופיים הדמוקרטי ומריבוי העמדות והדעות שבתוכם.
תרומתו של המודיעין למלחמה על התודעה
7. חוקרים העוסקים בנושא הטרור תמימי דעים באשר לחשיבות העליונה של המודיעין במלחמה בטרור. המודיעין מספק מידע חיוני אסטרטגי, בסיסי/תשתיתי וטקטי, למקבלי החלטות ולכוחות הנלחמים נגד הטרור. מידע זה חיוני לגיבוש המדיניות בלחימה בטרור וכן לניהול המלחמה הן מההיבט ההגנתי (מודיעין סיכולי, התרעה על פיגועים מתוכננים) והן מההיבט ההתקפי (מודיעין למבצעים צבאיים נגד ארגוני הטרור). 3 הסיוע של המודיעין למלחמה על התודעה לא היווה בעבר מרכיב משמעותי במשימותיו ה"קלאסיות" של המודיעין במלחמה בטרור , אולם חשיבותו הולכת וגדלה ככל שגדל משקלה של המלחמה התודעתית במסגרת ההתמודדות נגד הטרור. שירותי המודיעין בישראל, ובמדינות המערב, חייבים להסתגל לאתגרים המתחייבים מהמאפיינים המיוחדים של העימות המוגבל והמהפכה התקשורתית ולשפר בצורה משמעותית את איכות הסיוע שהם מעניקים למלחמה על התודעה. זאת גם אם הדבר מהווה פגיעה במונופול על המידע המודיעיני שהיה בידם בעבר ומעלה מספר דילמות עקרוניות שעליהן ננסה לעמוד בהמשך.
8. מדוע בעצם חייב המודיעין ליטול על עצמו משימה זאת שאינה עולה בקנה אחד עם תפקידיו ה"קלאסיים"? בראש ובראשונה, לדעתי, בשל היכולות המצויות בידי המודיעין והיתרונות היחסיים שיש לו על פני גופים אחרים. היכולת המרכזית הינה המידע המודיעיני הבלעדי אודות ארגוני הטרור, דרך התנהלותם והמדינות התומכות בהם . מידע זה, שהינו חשאי ברובו, משמש בראש ובראשונה לצרכים המבצעיים של הלחימה בטרור אולם בהחלט ניתן לעשות בו שימוש, בצורה מבוקרת ומושכלת גם לצרכים מדיניים ולצרכי המלחמה על התודעה. המודעות לכך בקרב אנשי מודיעין בכירים הלכה וגברה בשנים האחרונות ככל שהתעצמה מערכת הטרור הפלסטינית נגד ישראל ("האינתיפאדה השנייה"). אמ"ן ושב"כ, הממלאים תפקיד מרכזי בלחימה ובטרור, החלו לראות תחום זה כחלק אינטגראלי מהמטלות שלהם, ואף הוקמו על ידם גופים ייעודיים לשם כך (ראה להלן).
9. מה צריכות להיות משימותיו ותחומי פעילותו של המודיעין בסיוע למלחמה על התודעה? ברצוני להצביע על שלושה תחומים מרכזיים:
א. מעקב אחר המאמץ שמקיימים ארגוני הטרור בכל הנוגע למלחמה על התודעה וטיפול בתחום זה בכלים איסופיים, מחקריים ומבצעיים , כנושא לגיטימי לכל דבר במסגרת הצי"ח (ציון ידיעות חיוניות של המודיעין) ובמסגרת המטלות של המודיעין. כך למשל ה"אימפריה התקשורתית" שבנו לעצמם ארגוני הטרור (טלוויזיה, אינטרנט, עיתונות) מחייבת לימוד ומעקב הן לצרכי המלחמה על התודעה והן משום שהארגונים עושים בה שימוש גם לצרכים לוגיסטיים ומבצעיים (מימון;קשר בין פעילים; העברת ידע טכני). לימוד תכני הפרסומים בכלי התקשורת השונים, הבנה עמוקה של המסרים השונים והכרת התרבות והאידיאולוגיה שמאחוריהם, יסייעו בהבנת "נקודות התורפה" במאמץ התודעתי של ארגוני הטרור ובמתן מענה הולם במסגרת המלחמה על התודעה.
ב. הסרת סיווגו של מידע מודיעיני, בצורה מסודרת ומבוקרת, על מנת להפוך אותו לבלתי מסווג ולהעמידו לרשות הגופים העוסקים במלחמה על התודעה בארץ ובחו"ל. המדובר בראש ובראשונה בנתונים אודות פעילות הטרור, התשתיות הצבאיות של הטרור, כספי הטרור, ההסתה והתעמולה נגד ישראל והסיוע שמקבלים ארגוני הטרור מהמדינות התומכת בהם (חשיבות מיוחדת נודעת ל"הפללת" המדינות התומכות בטרור וחשיפת הקשר שבינם לבין הארגונים). חשיבות רבה במיוחד נודעת לחומר הוויזואלי (ראה נספח) . שירותי המודיעין אינם הגופים היחידים שברשותם נמצאים חומרי גלם החיוניים להסברה אולם בידם נמצאות יכולות, שבלעדיהן לא ניתן יהיה לנהל מלחמה על התודעה באופן אפקטיבי (למשל המעקב השיטתי והמקיף אחר התקשורת הערבית; צילומי אויר וצילומי מזל"טים; חקירה של עצורים; מסמכי שלל).
ג. מאמץ איסופי יזום לצורכי מדיניות והסברה . צורכי ההסברה תובעים לא אחת מידע מודיעיני, כולל חומר ויזואלי, שאינו בנמצא (או מידע מודיעיני שלא ניתן להשתמש בו בשל מגבלות ביטחון). מתוך הבנת החשיבות של המלחמה על התודעה, שומה על המודיעין לקיים מאמץ איסופי ייעודי יזום לצורך זה , כפי שמתקיים לשם קידום יעדים מבצעיים במסגרת המלחמה על הטרור. כך למשל, ראוי לעשות מאמץ איסופי ייעודי לשם הוכחת הפרות החלטת מועצת הביטחון 1701 ע"י חזבאללה בלבנון. או למשל, ראוי לאפשר שימוש במידע מודיעיני הנוגע להתעצמות הצבאית של החמא"ס ברצועת עזה.על מנת להמחיש את הסיכונים הנשקפים לישראל לסייע בהכשרת הקרקע מבחינה מדינית- הסברתית למענה הישראלי נגד איום הטרור ברצועה.
10. המודיעין, מעצם טבעו, יכול לסייע לפעילות התקפות יזומה של כוחות הביטחון נגד התשתיות התקשורתיות של ארגוני הטרור. חשיבות ערוץ טלוויזיה המשמש ארגון טרור אינה פחותה מזאת של בסיס מבצעי, בסיס אימונים או מתקן לוגיסטי. כך, למשל, ערוץ הטלוויזיה אלמנאר של חזבאללה הינו יעד לגיטימי לתקיפה בהיותו חלק בלתי נפרד מהמערכת התומכת בטרור של הארגון, כפי שהדבר בא לידי ביטוי ב"מלחמת לבנון השנייה". כתבים של הערוץ, המוצבים ב"שטחים" או אף בישראל הינם יעד לגיטימי למעצר או לגירוש.
תצלום האוויר של תחנת הטלוויזיה "אלמנאר" בחארת חריכ, שבפרבר השיעי הדרומי של בירות, אשר הותקפה ע"י צה"ל בעת מלחמת לבנון השנייה. תחנת "אלמנאר" מהווה מרכיב מרכזי ב"אימפריה התקשורתית" של חזבאללה וחלק בלתי נפרד מהמערכת התומכת בטרור.
11. ה"לקוחות" של המידע המודיעיני לצורכי המלחמה על התודעה אינם בהכרח ה"לקוחות" הקלאסיים של שירותי המודיעין . לפיכך המודיעין חייב להיערך ליצירת ערוצי תקשורת מתאימים בהם יזרום מידע בצורה סדירה, ישירה או בעקיפין, למגוון הגורמים הנוטלים חלק במלחמה התודעתית: משרד החוץ באמצעות השגרירויות בחו"ל (השגרירים בחו"ל הינם "חיילים" בשדה הקרב התודעתי); דובר צה"ל; התקשורת הישראלית והזרה; מוסדות מחקר ומידע, ארגונים יהודיים ולא יהודיים בחו"ל המסייעים להסברה ועוד ועוד. המודיעין חייב גם ליצור יחסי גומלין הדוקים עם גופים העוסקים במלחמה על התודעה ולסייע להם במתן המענה הנדרש. לא כל הגופים הללו שייכים למערכת הממשלתית הביטחונית- מדינית ועל המודיעין לגלות פתיחות לקיום קשרים בתחום המלחמה על התודעה גם עם גופים חוץ- ממסדיים. (בשנים האחרונות נעשו ע"י אמ"ן ושב"כ צעדים משמעותיים בכיוון זה).
קשיים, בעיות ודרכי ההתמודדות עימם
12. מטבע הדברים מעוררת מעורבות המודיעין בתחום המלחמה על התודעה שורת קשיים ובעיות, שבשנים האחרונות היו נושא להתלבטויות בקרב אנשי מודיעין בכירים. הניסיון המצטבר הוכיח כי החששות היו מוגזמים ושניתן למצוא פתרונות הולמים לקשיים הללו. להלן עיקרם 4:
א. שמירה על ביטחון מקורות וביטחון מידע : המאמץ ה"קלאסי" של שירותי המודיעין, שכולנו התחנכנו על ברכיו, מכוון להסתיר את המידע המודיעיני מפני האויבים , על מנת לשמור על ביטחון המקורות שהינם הנכס המרכזי של כל שירות מודיעין. המודיעין גם נרתע מחשיפת אנשיו ומיצירת קשר בינם לבין הגופים העוסקים בהסברה. ההבנה כי שירותי המודיעין מחויבים "להלבין" מידע שבידם ולהעמידו לרשות הכלל במסגרת המלחמה על התודעה מחייבת שינוי קונספטואלי ובצידו הערכות ממוסדת לטיפול בנושא. השינוי הקונצפטואלי, לדעתי, כבר התחולל בחלקו ותהליך ממוסד של "שחרור" נמצא בשלבי התגבשות. ניסיון השנים האחרונות המחיש כי ניתן לעשות זאת ללא תקלות ונזקים.
ב. מניעת פוליטיזציה של המודיעין : קשרי העבודה בין המודיעין לבין הקברניטים, בכירי הדרג הפוליטי, מוגבלים מעצם מהותם לפרשנות משותפת של המציאות, אך לא לעיצובה בכיוונים שיש בהם פוטנציאל של הגררות למחלוקות פוליטיות. קהילת המודיעין הישראלית נכוותה בעבר מ"ריקושטים" שהועפו לעברה בשל מעורבותה בסכסוך הישראלי-פלסטיני, שסביבו קיימות חלוקי דעות פוליטיים בציבור הישראלי; על רקע הפוטנציאל של היגררות למחלוקות פוליטיות, המודיעין חייב להקפיד שהסיוע שהוא מגיש בתחום המלחמה על התודעה יהיה מיועד לקידום יעדים ממלכתיים סביבם קיימת הסכמה נרחבת, להישמר שלא להוות אמצעי לקידום סדר יום פוליטי ואינטרסים של פוליטיקאים, ולהקפיד כי הסיוע שהוא מגיש יתמקד בתחום העמדת נתונים אמינים לרשות המלחמה על התודעה ולא להיגרר לשימוש מניפולטיבי במידע מודיעיני.
ג. מניעת פגיעה באובייקטיביות של קציני המודיעין: העיסוק בהסברה ובהיבטים נוספים הנוגעים למלחמה על התודעה עלול להסיט אותם ממרכז עיסוקם וליצור אצלם הטיה ( bias ) תפיסתית . הם עלולים "להתאהב" ברעיונות וביכולות לעיצוב המציאות ובכך לפגוע בשיקולים המקצועיים שלהם ובמחויבותם לספק מידע מדויק ואמין למקבלי ההחלטות ולמבצעי המדיניות.סיכון פוטנציאלי זה ניתן לפתור ע"י יצירת מנגנונים וערוצים ייעודים נפרדים לעיסוק במלחמה על התודעה, הניזונים מהאיסוף והמחקר אך אינם שייכים להם. בו בזמן יש לעודד את אנשי המחקר בשירותי המודיעין השונים לזהות הזדמנויות (או סיכונים) במלחמה על התודעה, במסגרת העיסוק היום- יומי שלהם וליזום העברת מידע רלוונטי לאותם מנגנונים וערוצים יעודיים העוסקים בכך.
הקמת מדורי תקשורת באמ"ן ובשב"כ
13. בשנים האחרונות, במהלך מערכת הטרור הנוכחית של הארגונים הפלסטינים (האנתיפאצ'ה השנייה), נעשו כמה צעדים חשובים ע"י אמ"ן ושב"כ בכיוון של העמקת הסיוע שלהם למלחמה על התודעה. נקודת המפנה הייתה, לדעתי, מבצע "חומת מגן", בשיאו של הטרור הפלסטיני, שהמחישה לאמ"ן ולשב"כ את הצורך במתן מענה הולם גם בתחום המלחמה על התודעה.
14. במהלך מבצע "חומת מגן" נפתחו בפני המודיעין אפשרויות חדשות בתחום המלחמה על התודעה. זאת כתוצאה ממאות אלפי מסמכי שלל שנתפסו ביהודה ושומרון וממעצר מחבלים רבים, בכל הרמות, מארגוני הטרור השונים. הדבר יצר צורך להערכות מתאימה של המודיעין בשיתוף פעולה הדוק עם הדרג המדיני, ועם משרד החוץ. בראייה לאחור ניתן לקבוע כי אמ"ן ושב"כ השכילו להרים את הכפפה באפשרם לעשות שימוש מאסיבי במסמכי השלל ובדו"חות חקירה של פעילי הטרור. הדבר סייע ללא ספק למדיניות הישראלית, להסברה ולמאבק המשפטי נגד ארגוני הטרור והגורמים המסייעים להם.
15. בשנים שחלפו מאז מבצע "חומת מגן" מיסדו אמ"ן ושב"כ את מעורבותם במלחמה על התודעה והקימו גופים ייעודיים העוסקים בכך. במסגרת זאת הוקם באמ"ן לאחר "מלחמת לבנון השנייה" מדור תקשורת. בראשו עומד רס"ן אסף דורון, בעל תואר ראשון בתקשורת. המדור אמור לתת מענה מהיר ויעיל לפניות של כתבים בנושאים הקשורים באמ"ן ולסייע למלחמה על התודעה (באמצעות שיחות רקע, תדרוכים, הרצאות ו"שחרור" מידע מודיעני שיש בו כדי לתמוך במאמץ המדיני- הסברתי). באמ"ן קיימת גם יחידה העוסקת בפעילויות שונות המכוונות להשפיע על תודעת האויב, שכמה מפעילויותיה נחשפו ב"מלחמת לבנון השנייה".
16. בשב"כ הוקם באוגוסט 2002 מדור תקשורת המהווה גורם בלעדי האחראי על ניהול ותאום קשרי שב"כ עם אמצעי התקשורת בארץ ובחו"ל. במסגרת פעילותו אחראי המדור על הפצת מידע לתקשורת אודות סיכולים וחשיפת פרשיות של השירות, הכנת מסמכי הסברה במגוון נושאים (סיכומים עיתיים של נתוני טרור, מחבלים מתאבדים, נשים וילדים בטרור וכו'), ייזום שיחות רקע ותדרוכים לכתבים ישראלים וזרים, ייזום כתבות עומק וייזום ראיונות עם נחקרים. המדור נותן מענה לפניות כתבים ולפניות גורמי אקדמיה לקבלת נתונים.
17. אולם למרות כל אלו דומה כי שירותי המודיעין רחוקים עדיין ממיצוי הפוטנציאל שבידם ובמרכזו המידע המודיעיני , שהינו "כלי נשק" חיוני במלחמה על התודעה. שירותי המודיעין חייבים להגדיל את כמותו ולשפר את איכותו של המידע המודיעיני ה"משוחרר" על ידם, ולשפר את ערוצי הקשר וההידברות עם הגופים והמוסדות הנוטלים חלק במלחמה על התודעה . שירותי המודיעין חייבים גם לשתף פעולה ביניהם בתחום זה על בסיס ראייה משותפת של הצרכים וניצול יתרונותיו היחסיים של כל שירות.
"מרכז המידע למודיעין ולטרור" במל"מ
18. מבצע "חומת מגן", במהלכו נתפסו מאות אלפי מסמכי שלל, היווה קטליזאטור להקמתו ולהתפתחותו המואצת של "מרכז המידע למודיעין ולטרור" במרכז למורשת המודיעין שבגלילות. המרכז מתמחה בחקר הטרור וצוות החוקרים שבו עוסק במגוון היבטים של הטרור ובכלל זה: ארגוני הטרור (בדגש על ארגוני הטרור הפלסטינים וחזבאללה), דפוסי פעילותם, אמצעי הלחימה שלהם, האידיאולוגיה שלהם, ההסתה נגד ישראל והעם היהודי, הסיוע הכספי לטרור, כלי התקשורת של ארגוני הטרור והמדינות והגופים התומכים בטרור (בדגש על סוריה ואיראן). צוות החוקרים של המרכז אוסף ומנתח ידיעות ממקורות רבים ומגוונים ומפיץ את התוצרים המעובדים כ"לקטי מידע" הכוללים נתונים,תמונת מצב, משמעויות והערכה, תוך הקפדה רבה על דיוק ואמינות .
19. "לקטי המידע" מופצים לקהלי יעד מגוונים בישראל וברחבי העולם במגוון דרכים ושיטות, שהחשוב שבהם הינו אתר האינטרנט של מרכז המידע . באמצעות אתר האינטרנט (ושירות הדואר האלקטרוני) מופצים ע"י מרכז המידע "לקטי מידע" בחמש שפות (עברית; אנגלית; ערבית; צרפתית; רוסית). התרגומים לשפות הללו מתבצעים ע"י צוות מתרגמים של המרכז. לאתר האינטרנט נכנסים גולשים רבים (כ- 400,000 לחודש, נכון למרץ 2007) מארה"ב, אירופה, ישראל והעולם הערבי מוסלמי ומספרם נמצא בעלייה מתמדת. מרכז המידע מקבל משובים רבים מקהלי היעד השונים המשתמשים בתוצרי המידע שלו והוא עומד עימם בקשר יום יומי שוטף .
דף הבית של אתר האינטרנט באנגלית : אתרי האינטרנט משמשים חוד החנית להפצת מידע אודות הטרור
20. הפצת המידע אודות הטרור מוצאת ביטוייה גם בדרכים נוספות. המרכז כולל ספריה ומרכז מידע ממוחשב מתמחים במודיעין ובטרור וארכיון חומרי שלל פלסטינים. הללו מגישים שירותי מידע למערכת הביטחון ולצרכנים אזרחים (כולל מומחים וסטודנטים מהאקדמיה) הנזקקים למידע תשתיתי (ספרים, מאמרים, מסמכי שלל). כמו כן מצויה במרכז תצוגת חומרי שלל פלסטינים בה מבקרים מאות אנשים מידי חודש, הכוללים אנשי צבא, מומחים לטרור, דיפלומטים, משלחות מחו"ל ותלמידי בתי ספר.
נספח
דוגמאות לחומר מודיעיני ויזואלי ממקורות שונים שנעשה בו שימוש לצרכי המלחמה על התודעה
תצלומי אוויר
שיגור רקטות מריכוזי אוכלוסייה: תצלום אוויר של שיגור רקטה (מוקפת בעיגול)
ממשגר הממוקם בין 2 בניינים בכפר צדיקין, שבדרום לבנון
תצלום אוויר, שבו אותר משגר רקטות ארוכות טווח בכפר חלוסית אלתחתא, שבדרום לבנון
|
הערה: תצלומי האוויר, והראיון המוסרט עם פעיל חזבאללה (ראה להלן) לקוחים מתוך העבודה "שימוש באזרחים לבנונים כבמגן אנושי" (נובמבר 2006), שנעשתה ע"י חוקרי מרכז המידע למודיעין ולטרור במל"מ. העבודה הסתמכה על מידע מגוון ובכלל זה מידע שהתקבל מהמודיעין הצבאי. |
עדויות מחבלים עצורים
מחמד עבד אלחמיד סרור, פעיל נ"ט, בחזבאללה. נתפס במהלך מלחמת לבנון השנייה והובא למעצר בישראל. ראיון מוסרט עימו סייע לעבודה על השימוש שעושה חזבאללה באוכלוסייה האזרחית כב"מגן אנושי".
סרטי טלוויזיה
 |
 |
|
|
צילום מהסדרה האנטישמית "הפזורה" ((אלשתאת) שהופקה בסוריה ושודרה בערוץ אלמנאר (אוקטובר 2003) של חזבאללה. בסדרה נעשה שימוש במוטיב רצח ילדים נוצריים לצורכי פולחן. השימוש המדיני-הסברתי בצילומים מהסדרה נשא פרי. צרפת (ובעקבותיה מדינות אירופאיות נוספות) וארה"ב אסרו על שידורי אלמנאר בשטחן בשל ההסתה האנטישמית המופיעה בהם. |
התבטאות מנהיג הג'האד האסלאמי בפלסטין בערוץ אלמנאר של חזבאללה:"…בתוך הגדה המערבית לדוגמא, יש את גדר ההפרדה המהווה מכשול מפני ההתנגדות [קרי, ארגוני הטרור]…"(11 בנובמבר, 2006). בהתבטאויות מנהיגי ארגוני הטרור אודות הקשיים שמערימה גדר הביטחון בפני פיגועי הטרור ניתן לעשות שימוש במענה הסברתי-מדיני-משפטי על הביקורת המוטחת נגד ישראל בשל הקמת גדר הביטחון. |
שיח' נעים קאסם, סגנו של חסן נצראללה, מדגיש בראיון לערוץ של הטלוויזיה האיראנית, כי מדיניות הפיגועים של חזבאללה כלפי ישראל (כולל פיגועי ההתאבדות וירי של רקטות לעבר ישראל) זקוקה לאישור הלכתי עקרוני מההנהגה האיראנית (אלכות'ר, 16 באפריל 2007). ראיונות מעין אלו מסייעים להמחיש את התלות המוחלטת של חזבאללה באיראן ולחזק את הדימוי של איראן כמדינה תומכת טרור.
מסמכי שלל שנתפסו במהלך פעולות צה"ל ביהודה ושומרון
 |
 |
|
|
מסמכי שלל בהם מבקשים בכירי פת"ח סיוע כספי מיאסר ערפאת עבור פעילי טרור של פת"ח בטול כרם, כולל כאלו שהיו מעורבים בפיגועים קטלניים. מבצע "חומת מגן" (אפריל 2002), הגדול מסוגו מאז "מלחמת לבנון הראשונה", לווה במערכה מדינית- הסברתית שנועדה להסביר לדעת הקהל בישראל ובעולם את הסיבה לכניסת צה"ל לשטחי "הרשות הפלסטינית". |
||
 |
|
|
|
מסמכי שלל שנפלו לידי צה"ל במבצע "חומת מגן". במסמכים מופיעים דו"חות מודיעיניים של מנגנוני הביטחון הפלסטינים מהשנים 2000- 2001, שהועברו לעיונו של ערפאת. המסמכים עוסקים בהעברת סכומי כסף גדולים ע"י איראן עבור החמא"ס, הג'האד האסלאמי בפלסטין וחזבאללה על מנת לעודד אותם לבצע פיגועי טרור ב"שטחים", כולל פעולות התאבדות. מסמכים מעין אלו מסייעים להוכיח את היותה של איראן מדינה תומכת טרור. |
||
חשיפת הזדהותה האידיאולוגית של החמא"ס עם גורמי טרור וגורמים אסלאמיים רדיקלים ברחבי העולם באמצעות פוסטר שנתפס ב"שטחים". כותרת הפוסטר: "צ'צ'ניה, אפגניסתאן, הבלקאן, קשמיר, פלסטין ולבנון".
מסמכי שלל ממלחמת לבנון השנייה
 |
 |
|
|
מסמך שלל של חזבאללה, מוכיח כי חומרי נפץ, מוקשי נ"ט ואמצעי פיצוץ, אוחסנו בכפר כלא ובכפר דבין שבדרום לבנון בין בתי התושבים. במסמך נעשה שימוש בעבודה על השימוש שעושה חזבאללה באזרחים לבנוניים כב"מגן אנושי". |
עלון מטעם מוסד של "רשות הסיוע להתנגדות האסלאמית", מוסד של חזבאללה העוסק באיסוף תרומות ובמלחמה על התודעה (כולל מחוץ ללבנון). פרסום העלון מסייע למאבק נגד התרמת הכספים לחזבאללה בהמחישו כי התרומות נועדו לרכישת נשק להשמדת ישראל. |
1 כותב המאמר שרת באגף המודיעין בצה"ל במגוון תפקידים. כיום הוא מנהל מרכז המידע למודיעין ולטרור במרכז למורשת המודיעין. זוהי גרסא מלאה למאמר שהופיע בעיתון מבט מל"מ, כתב עת לענייני מודיעין וביטחון, היוצא לאור במרכז למורשת המודיעין.
2 אל"מ מירי אייזן, "המאבק על התודעה במלחמה הפוסט מודרנית", המכללה לביטחון לאומי, מאי 2003, עמ' 48. לדברי מירי אייזן קיימת חפיפה גדולה בין המונח "לוחמה פסיכולוגית" לבין המונח "המאבק על התודעה". אולם ההגדרה הצבאית הישראלית רואה בלוחמה הפסיכולוגית תחום עיסוק המתמקד בקהל יעד אחד-חיילי האויב (מירי אייזן עמ' 29). גם הראייה הצבאית האמריקאית את "הלוחמה הפסיכולוגית" היא של כלי צבאי אופרטיבי, אשר נועד להשיג הישגים במלחמה באמצעים לא צבאיים בלבד (מירי אייזן, עמ' 33).
3 התייחסות מפורטת למקומו של המודיעין בלוחמה בטרור ראו: בועז גנור, מבוך המלחמה בטרור, כלים לקבלת החלטות, מפעלות המרכז הבינתחומי ברצליה, נובמבר 2003, עמ' 67-53.
4 התייחסות לבעיות הללו ניתן למצוא במאמרו של רס"ן עופר:"משימת המודיעין להפללה, שלב חדש במשימות הארגון המודיעיני בסביבה בינלאומית משתנה" (מבט מל"מ, גיליון 42, ספטמבר 2005).
