סטאטוס יישום החלטת מועצת הביטחון 1701 כחצי שנה לאחר קבלתה (מאזן ביניים)

•  צבא לבנון נפרס בדרום לבנון בהיקף נרחב בסד"כ של כ-10,000 חיילים (חטיבות 6, 10, 12, 11).

•  צבא לבנון פרס כ-8,000 חיילים בגבול היבשתי עם סוריה (חטיבות 1, 5, 8 ויחידות קומנדו).

•  צבא לבנון בדרום רואה את תפקידו בראש ובראשונה בהבטחת השקט בדרום לבנון אך נמנע מלהתעמת עם חזבאללה או לפעול באופן אפקטיבי נגד הברחות אמצעי הלחימה לארגון .

•  צבא לבנון מפגין נכונות לשתף פעולה עם חזבאללה במגוון תחומים לרבות סיוע בהברחת אמצעי לחימה והתחמקות ממחסומי יוניפי"ל.

•  החלת סמכותה ושליטתה של ממשלת לבנון על כל שטחה.

•  במסגרת זאת ייפרס צבא לבנון בדרום לבנון במקביל ליציאת צה"ל מלבנון (הוזכרה החלטת ממשלת לבנון מה-7 באוגוסט על פריסה של עד כ-15,000 חיילים לבנוניים מצוידים באמצעי הלחימה הדרושים ומסתייעים בכוח יוניפי"ל).

•  סד"כ יוניפי"ל גדל באופן משמעותי בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה.

•  כיום פרוסים בדרום לבנון כ-10,500 חיילי יבשה וכ-1,800 חיילים בכוח הימי הפרוס כ-12 מייל מהחוף הלבנוני. הכוח צפוי להגיע בתקופה הקרובה ל-12,500 חיילים.

•  המדינות העיקריות התורמות כוחות ליוניפי"ל : איטליה (2 גדודי חי"ר ומפקדת גזרה), צרפת (2 גדודי חי"ר), ספרד (גדוד חי"ר, כוח התערבות ומפקדת גזרה), אינדונזיה, גאנה, הודו מלזיה ונפאל (כל אחת מהן גדוד חי"ר).

•  יוניפי"ל, ובעיקר הגדודים האירופאים, פועלים לאיתור אמצעי לחימה בשטח ולהחרמתם. לאחרונה ניכרת עלייה בתעוזת הכוח ובפעלתנותו דבר שגרר במספר מקרים חיכוכים עם חזבאללה והאוכלוסייה המקומית.

•  יוניפי"ל נ מנע מלהתעמת חזיתית עם חזבאללה ולפרקו מנשקו כפי שדורשת החלטת מועצת הביטחון 1701.

•  יוניפי"ל אינו מסייע (ולא התבקש לסייע ע"י ממשלת לבנון) באבטחת גבולות לבנון ומניעת הברחת כלי נשק לשטחה.

•  ממשלת לבנון תסתייע בכוח יוניפי"ל משודרג בעל סד"כ גדול ומשימות נרחבות יותר.

•  סעיפיה האופרטיביים של ההחלטה מאשרים הגדלת הסד"כ של יוניפי"ל עד ל-15,000 חיילים והרחבת משימותיו.

•  עיקר משימותיו: פיקוח על סיום הלחימה; סיוע לצבא לבנון להערך בדרום עד ל"קו הכחול" ולבסס סמכותו; סיוע הומניטארי לאוכלוסייה האזרחית.

•  תחום פעילותו של יוניפי"ל הורחב גם לצפון והוטל עליו לסייע לממשלת לבנון (על פי בקשתה) באבטחת גבולותיה והכניסות לשטחה על מנת למנוע הכנסת כלי נשק לשטחה.

•  עיקרון קיומו של "נשק אחד" בדרום לבנון, נשקו של הצבא הלבנוני, אינו מתקיים. חזבאללה ממשיך לשמר ולשקם את כוחו בדרום לבנון ומזרים לשם אמצעי לחימה.

•  חזבאללה עוסק במרץ בשיקום תשתיתו

•  הצבאית בדרום לבנון הן באזורים המאוכלסים והן ב"טבע". כמו כן יש לארגוני הטרור הפלסטינים מאחזים במחנות הפליטים.

• מאידך, פריסת צבא לבנון ויוניפי"ל בשטח מקשה על חזבאללה לעשות בדרום לבנון כבשלו ושוב אין הוא מהווה את מוקד הכוח היחידי בדרום. לפיכך נאלץ חזבאללה לשנות את דפוסי פעילותו, ולעבור לפעילות בנראות נמוכה, בניסיון להתאים עצמו למציאות החדשה.

•  ייקבעו הסדרי ביטחון באזור שבין הגבול הבינלאומי ("הקו הכחול") לבין נהר הליטאני.

•  באזור זה יפעלו אך ורק ממשלת לבנון ויוניפי"ל ותאסר הימצאותם של גורמים חמושים (קרי, חזבאללה) ושל אמצעי לחימה ו"נכסים" (הכוונה למוצבים וביצורים).

•  לא נעשה כל ניסיון ע"י הממשל הלבנוני לפרק את ה"קבוצות המזויינות" מנשקן ובכלל זה את חזבאללה, גורמי הג’האד העולמי וארגוני טרור פלסטינים.

•  חזבאללה ממשיך לשמר את תשתיתו הצבאית ברחבי לבנון – בדרום, בפרבר הדרומי של בירות ובבקעת הלבנון ואין בדעתו להתפרק מנשקו.

•  חזבאללה נמצא מאז תום המלחמה בתהליך שיקום, התעצמות ובניין הכוח תוך הפקת לקחי המלחמה ללא הפרעה משמעותית.

•  מאז המלחמה התחזקו גורמי הג’האד העולמי בלבנון באופן משמעותי.

•  פירוקן מנשקן של כל "הקבוצות המזוינות" בלבנון כנדרש בהחלטות מועצת הביטחון 1559 וב"הסכם טאיף" (1989).

•  מזכיר האו"ם נצטווה להגיש למועבי"ט הצעות שיגבש לפירוק הקבוצות המזוינות מנשקן (ובמרכזן חזבאללה) תוך שלושים יום.

•  חיילי צה"ל לא שוחררו, לא התקבל מהם אות חיים, ולא ניתנה לצלב האדום גישה אליהם.

•  לא מתבצעת פעילות מצד ממשלת לבנון לקידום שחרור שני החיילים החטופים ולשחרור והאסירים הלבנוניים.

•  שחרור ללא תנאי של שני החיילים הישראליים החטופים (סעיף המופיע במבוא בהקשר לסיום מעשי האיבה אך אינו מתנה הפסקת הלחימה בשחרור החיילים החטופים).

•  קידום המאמצים למציאת פיתרון לבעיית האסירים הלבנוניים העצורים בישראל אך ללא יצירת קשר בין המאמצים הללו לבין שחרור חיילי צה"ל.

הוטל אמברגו על העברת נשק מסוריה ואיראן :

א. ממשלת לבנון נקראה להבטיח את גבולותיה ואת הכניסות לשטחה על מנת שאמצעי לחימה לא יוכנסו לשטחה ללא אישורה.

ב. כל המדינות (רמז לאיראן ולסוריה) נקראו על מנת למנוע שימוש בשטחם או בספינותיהם לשם אספקת נשק לגורמים בלתי מורשים בלבנון (קרי, חזבאללה וארגוני טרור נוספים).

•  לא חלה התקדמות משמעותית בפיתרון סוגיית חוות שבעא.

•  מזכ"ל האו"ם מינה קרטוגרף לבחינת הנושא אולם נראה כי עבודתו מתעכבת לעת עתה נוכח העדר שיתוף פעולה מצד ממשלת לבנון.

•  ממשלת לבנון מתלוננת על טיסות חיל האוויר הישראלי מעל שטחה תוך הפרת ריבונותה.

•  ישראל ממשיכה לבצע גיחות צילום בשטח לבנון על רקע התעצמות חזבאללה, הברחות רצופות של אמצעי לחימה מסוריה ללבנון וקיום מתמשך של איום הטרור מלבנון.

•  סוגיית הכפר ע’ג’ר נותרה (כפי שהייתה לפני המלחמה) נקודת מחלוקת. הושגה הסכמה בין ישראל ללבנון שטרם אושררה סופית ע"י לבנון בעניין הכפר ע’ג’ר. עיקריה: שימור מעמדם של תושבי ע’ג’ר כאזרחי ישראל; שימור הריבונות הישראלית בחלקו הדרומי של הכפר; הענקת מעמד מיוחד לחלקו הצפוני של הכפר (יהיה באחריות צבא לבנון שיסתייע ביוניפי"ל).

•  גם הסכם שכזה לא יפתור את בעיית הכפר ע’ג’ר המהווה "פירצה" לפעילות טרור ופעילות פלילית (הברחות).