ספרונים וחוברות צביעה של “חזבאללה” שנתפסו ב”מלחמת לבנון השנייה”, מעידים על מאמץ להטמעת ערכי הארגון בקרב ילדים ובני נוער



עמוד השער של החוברת. מימין: מנהיג "חזבאללה" חסן נצראללה. מתחתיו לוחם מביט במשקפת, לבוש קסדה, שעליה כתוב "כולנו למען המולדת". במרכז: מנורה [סמל ליהדות], שנרותיה הדולקים מכלים את דגל ישראל. מעליה לוחם חמוש הנועץ באדמה את דגל לבנון כאקט של ניצחון.
המסר: לוחמי "חזבאללה" מנצחים את ישראל למען הגנה על המולדת הלבנונית.

כללי

  1. במהלך "מלחמת לבנון השנייה" נתפסה בקרב פעילי "חזבאללה" ספרות אינדוקטרינארית המכוונת להטמיע את מסרי הארגון בקרב ילדים ובני נוער.

  2. בלקט מידע זה ינותחו ארבע חוברות וספרונים:-

    א. חוברת צביעה לילדים בשם "באמצעות הנשק שלי אגן על מולדתי".

    ב. ספרון לילדים בשם "שרון הרשע".

    ג. ספרון לילדים בשם "כולנו למען המולדת, כולנו ‘התנגדות’…".

    ד. ספרון אנטישמי בשם "ירושלים, בירת האדמה והשמים".

ניתוח חוברת צביעה בשם "באמצעות הנשק שלי אגן על המולדת"

  1. ב”מלחמת לבנון השנייה” נתפסה ע”י צה”ל חוברת צביעה, שהופקה והופצה ע”י “חזבאללה”. כותרתה: “באמצעות הנשק שלי אגן על המולדת”. החוברת כוללת דפי צביעה (אינדיקציה ברורה לכך שהיא מיועדת לילדים) ולצידם מלל, הכולל שורה של מסרים, ש”חזבאללה” מעוניין להטמיע בקרב הדור הצעיר.

  2. החוברת הוצאה לאור בשנת 2006 ע"י גוף בשם "מרכז בכיר השהידים 2 להסברה/מחלקת התרבות". בעמוד השער הפנימי מצוין, כי מדובר במהדורה השלישית, שיצאה לאור בשלוש השנים האחרונות, וכי זוהי החוברת הראשונה לשנת 2006. הדבר עשוי להעיד כי החוברת הנה חלק מסדרת חוברות פופולאריות, שנועדו להטמעת מסרי "חזבאללה" בקרב בני הנוער.

  3. בחוברת מודגשים המסרים הבאים:-

    א. מאז שנת 1982 ממלא "חזבאללה" את התפקיד של מגן המולדת הלבנונית, וככזה הוא נחל הישגים רבים בשנות לחימתו נגד צה"ל ( ובמרכזם הוצאת צה"ל מלבנון ) .

    ב. הדרך ל"שחרור" האדמות הלבנוניות ולהגנה על האינטרסים של לבנון, הנה דרך "ההתנגדות" (קרי, האלימות והטרור) ודרך ה"ג’האד" (מלחמת הקודש האסלאמית).

    ג. הפעולות הצבאיות שמבצע "חזבאללה" מאז יציאת צה"ל מ"אזור הביטחון", הנן מוצדקות באשר הן ונועדו להגן על אינטרסים לבנוניים: שחרור אסירים, הגנה על מקורות המים, "שחרור" "חוות שבעא" ומניעת "תוקפנות" ישראלית נגד אזרחים לבנוניים.

    ד. טיפוח השנאה כלפי ישראל (המכונה "האויב", "הכובש הגזלן") תוך שימוש בטרמינולוגיה של האסלאם הרדיקלי ("ג’האד" ו"אסתשהאד").

  4. להערכתנו, על מנת שלא לפגום במסר המציג את "חזבאללה" כמגן המולדת הלבנונית, אין בחוברת אזכור של איראן וסוריה וגם אין בה אזכור של הסיוע שמעניק "חזבאללה" לארגוני הטרור הפלסטיניים. זאת, מחשש שמא ייתפס "חזבאללה" ע"י הציבור הלבנוני כעושה דברם של מדינות וגורמים חוץ-לבנוניים.

עיקרי המסרים המופיעים בחוברת

  1. המסר המרכזי שהחוברת מנסה להטמיע בקרב בני הנוער הנו היותו של "חזבאללה" המגן של לבנון. ממסר זה נובע, כי ל"חזבאללה" יש לגיטימציה להחזיק בנשקו ולהמשיך לפעול נגד ישראל.

  2. הטמעת המסר בקרב הילדים נעשית באמצעות צביעת הדפים וקריאת החלק המילולי, הכולל את סיפור הקמתו של "חזבאללה" ו"מורשת הקרב" של הארגון משנות פעילותו נגד צה"ל. להלן עיקרי הדברים:-

    א. "מורשת הקרב" של "חזבאללה":-

     1) בחוברת מתוארות פעולות "חזבאללה" נגד צה"ל מאז הקמתו בשנת 82′ בעת מלחמת לבנון במתווים שונים (פיגועי התאבדות; מארבים; הטמנת מטענים; התקפות על מוצבי צה"ל). דגש מיוחד ניתן לפיגוע ההתאבדות הראשון בבניין הממשל הישראלי בצור בשנת 82′. "חזבאללה" מתהדר בכך שפעולותיו גרמו לכך ש"האויב יצא מלבנון בבושת פנים".

     2) פרקים בלתי נוחים ב"מורשת הקרב" ובתולדות הארגון, כגון פיגועי התאבדות שביצע הארגון נגד יעדים אמריקניים וצרפתיים בלבנון, כלל אינם נזכרים. גם תפקידן המרכזי של איראן וסוריה בהקמתו של "חזבאללה" ובסיוע לארגון אינו מוזכר. זאת, להערכתנו, כדי שלא לפגום במסר ש"חזבאללה" הנו ארגון "התנגדות" לבנוני לגיטימי ולא עושה דברם של מדינות זרות.

    ב. "חזבאללה" כמגן לבנון – "חזבאללה" משתבח בכך שבאמצעות פעילותו הצבאית מאז יציאת צה"ל מ"אזור הביטחון" הוא ממשיך להגן על לבנון ולשרת את האינטרסים שלה. לשם כך מובאות בחוברת שורת דוגמאות: חטיפת שלושה חיילי צה"ל הביאה לשחרור אסירים לבנוניים; "חזבאללה" הגיב על פגיעה באזרחים לבנוניים ע"י ישראל ע"י ירי קטיושות לעבר ישובים ישראליים; "חזבאללה" מגן על מימי לבנון משום שהוא הגן על שאיבת מי [מעין] הוזאני; "חזבאללה" ממשיך לפעול ל"שחרור" "חוות שבעא", שהנן שטח לבנוני הכבוש ע"י צה"ל.

  3. הטרמינולוגיה כמרכיב חשוב באינדוקטרינציה: החוברת עושה שימוש בטרמינולוגיה אסלאמית הרואה באנשי "חזבאללה" כלוחמי "ג’האד" ("מג’אהדון"), המקיימים מלחמת מצווה למען האסלאם. המחבלים המתאבדים זוכים להערצה ומכונים "אסתשהאדיון" (קרי, אלו המקריבים את חייהם במודע למען אללה). ישראל מכונה בחוברת "האויב" ו"הכובש הגזלן".

העילות להמשך הפעולות הצבאית נגד ישראל

  1. לאחר יציאת צה"ל מ"אזור הביטחון" במאי 2000, יצר לעצמו "חזבאללה" שורה של עילות לשם שמירה על נשקו והמשך הפיגועים נגד ישראל. להערכתנו, "חזבאללה" מעוניין להטמיע את העילות הללו בקרב הילדים ובני הנוער כחלק מהמאמץ שהיא עושה בחברה הלבנונית לקבלת לגיטימציה לפעילותו הצבאית גם לאחר יציאת צה"ל מ"אזור הביטחון". להלן דוגמאות לשלוש עילות המופיעות בחוברת הצביעה:-

    א. חטיפת חיילי צה"ל על מנת לשחרר באמצעותם אסירים לבנוניים הכלואים בישראל.

    ב. המשך הפיגועים בהר דב על מנת "לשחרר" את "חוות שבעא" ה"כבושות" ע"י ישראל.

    ג. ירי קטיושות לעבר ישובים ישראליים בתחומי "הקו הירוק" ("התנחלויות" בלשון "חזבאללה") כאמצעי לקיומו של "מאזן אימה", המונע מישראל לתקוף אזרחים לבנוניים.

    שחרור אסירים באמצעות חטיפת בני ערובה

    התמונה בחוברת המתארת את פעולת חטיפת החיילים הישראליים בהר דב. צביעת התמונה נועדה
    להחדיר את המסר לתודעת הילדים (מתווה זה חוזר על עצמו גם בתמונות אחרות)

עיקרי המסר

  1. "ב[יום] העאשורא, בשנת 2000, לפני הנסיגה הציונית מאדמתנו, הודיע המזכיר הכללי [חסן נצראללה] ש’אנו עם שאינו נוטש את אסיריו ועצוריו בבתי הכלא, ושנעשה כל דבר על מנת לשחררם’. באוקטובר 2000, הפתיעו לוחמי הג’האד של ‘ההתנגדות האסלאמית’ [קרי, "חזבאללה", את האויב] באמצעות פעולה איכותית ב"חוות שבעא" הלבנוניות הכבושות ולקחו בשבי שלושה חיילים. שבוע לאחר מכן, הפתיע האדון נצראללה את העולם באמצעות הידיעה לפיה נשבה איש "מוסד" הציוני. [הכוונה לאלחנן טננבאום, המוצג כאיש ‘מוסד’] 3הדבר הוביל את אויב הישראלי להיכנע ללחץ "ההתנגדות", והוא הסכים לחילופי שבויים ועצורים שבבתי הכלא בישראל. כך התקיימה פעולת חילופי השבויים, והאסירים והעצורים חזרו לבתיהם, על אפם וחמתם של הציונים"

"שחרור" "חוות שבעא" באמצעות פעילות צבאית ("התנגדות")

התמונה בחוברת מתארת התקפה של אנשי "חזבאללה" על אחד ממוצבי צה"ל ב"חוות שבעא" (הר דב)

עיקרי המסר

  1. [גם] "לאחר הנסיגה הישראלית מלבנון, המשיכו חיילי [האויב] לכבוש את אזור "חוות שבעא" הלבנוניות. לפיכך, לא היה מנוס מהמשך פעולות הג’האד עד לשחרור של מה שנותר [כבוש] מאדמת לבנון. ‘ההתנגדות’ לא זנחה את חובתה, והמשיכה את פעולותיה נגד חיילי האויב בחוות [שבעא]. [ההתנגדות] תקפה מוצבים, הרסה עמדות מבוצרות והציבה מארבים לכלי [רכב] ולחיילים ולכדה [אותם], כדי לא לאפשר לגזלן של [אדמת לבנון] ליהנות על אדמת לבנון. באותו זמן, היו אלה תגובות להפרות הישראליות של ריבונות המולדת, לבנון".

טילי ה"קטיושה" כנשק מרתיע המגן על אזרחי הלבנון

התמונה מתארת מחבל "חזבאללה" יורה טיל "קטיושה" לעבר ישראל

עיקרי המסר

  1. "התעצמות העימות עם הכיבוש לא הותירה אופציות בפני האויב, כלומר, לא נותר לו אלא לתקוף אזרחים על מנת להפעיל לחצים על לבנון. ‘ ההתנגדות’ התמודדה עם המשוואה הציונית [קרי: נקטה מידה כנגד מידה] בכך שהשתמשה בנשק הקטיושות נגד ההתנחלויות [קרי, ישובים בשטח ישראל]. ‘ההתנגדות’ החלה להשתמש בהם [בטילי הקטיושה] באופן רשמי בפברואר 92′. האויב ניסה להגיב בדרכים שונות, וכשנכשל, החל במלחמות האוויר שלו. [בהמשך מוזכרים מהלכים צבאיים של צה"ל כולל מבצעי "דין וחשבון" ו"ענבי זעם"]…" . ‘ההתנגדות’ שרדה, והיא המשיכה בג’האד שלה וכן להגן על האזרחים. כמו כן, המשיכה הקטיושה [לשמש] כנשק מרתיע, במסגרת המשוואה של מאזן האימה [מול ישראל]".

ספרון בשם "שרון הרשע": טיפוח שנאה כלפי ישראל והעם היהודי באמצעות
דמוניזציה של ראש ממשלת ישראל לשעבר


עמוד השער של הספרון "שרון הרשע", שהוצא ע"י "צופי האמאם אלמהדי"

(כחלק מסדרת ספרונים המיועדים לילדים ובני נוער)

כללי

  1. הספרון "שרון הרשע" הוצא לאור בשנת 2002 ע"י "צופי האמאם אלמהדי", תנועת הנוער של "חזבאללה", המרבה להפיץ פרסומים אינדוקטרינאריים, שבאמצעותם מטמיע הארגון את מסריו בקרב ילדים ובני נוער. הספרון נמצא בין מסמכים שנתפסו ע"י צה"ל ב"מלחמת לבנון השנייה" בכפרים יארון ורב אלת’לאת’ין ב-15 באוגוסט 2006. הספרון מודפס על גבי נייר כרומו איכותי (ניכר כי למפיציו אין בעיות תקציביות…). בעמוד הלפני אחרון של הספרון נכתב: "מוקדש לשהידים שלנו, לאסירים שלנו, לפצועינו, לילדינו. מקיף אתכם אויב הגוזל את טוהר ילדותכם. שמו [של האויב] הוא ישראל".

  2. הסיפור בספרון עוסק בממלכה קטנה ששמה "גן עדן" [המסמלת את פלסטין], בניה חיו באושר עד אשר עלה לשלטון מלך רשע בשם שרון [רמז לאריאל שרון]. המלך שרון הצליח לשלוט בממלכה באמצעות מניפולציות, רצח, עינויים והתעמרות בעמו. שרון לא יכול היה לשמוע שום צליל "מלבד קול נאקות הפצועים ואנחות הסובלים" ולא אהב שום צבע מלבד "הדם האדום". שרון הוציא צו המורה לכל הנשים בהריון לשתות נוזל שיגרום להן ללדת ילדים נמוכי קומה. הישועה הגיעה לממלכה מידי ילדים (רמז לילדי פלסטין), שהחליטו לנקום בשרון הרשע וקיבלו סיוע ממלך טוב בממלכה קרובה (רמז ל"חזבאללה"). בסופו של דבר הילדים רגמו את שרון ואשתו באבנים, המלך הטוב דן את המלך שרון ופמלייתו למאסר עולם, ותושבי ממלכת "גן עדן" חזרו לחיות בשפע ובאושר.

  3. בעמוד האחרון של הספר שכותרתו "האירועים בסיפור זה" מוסברת היטב משמעות הסיפור: "האירועים הם סביב איש רשע ששמו שרון, והוא מהווה סמל לשליטי ישראל, אשר הוקמה על [בסיס] גרוש של עם [קרי: העם הפלסטיני] מאדמתו, [עם] לו ציוויליזציה משלו, ערכים משלו ותרבות אנושית. [בפלסטין השתכנו] עקורים ממדינות העולם כולו, שביניהם אין קשר מלבד הצימאון לדם, ביצוע [מעשי] טרור באמצעות רצח, הרס, חורבן והפצת שחיתות בכל רחבי העולם. באשר לגיבורי הסיפור, הרי הם ילדי פלסטין , אשר הציונות גזלה [מהם] את חלומותיהם לביטחון וליציבות…".

תמונות מתוך הספרון "שרון הרשע"

ספרון בשם: "כולנו למען המולדת, כולנו ‘התנגדות’…" משבח את התופעה של פיגועי ההתאבדות, מציג את "חזבאללה" כמגן ירושלים ומדגיש את הסיוע שמעניק "חזבאללה" לפלסטינים


עמוד השער של הספרון "כולנו למען המולדת, כולנו התנגדות; היסטוריה והתנגדות; 21 שנים של הקרבה-עצמית וג’האד".
המסר עולה מהאיור הוא: לוחם "חזבאללה" הלבנוני מגן על ירושלים (המיוצגת ע"י מסגד כיפת הסלע).

  1. במלחמת לבנון השנייה נתפס ע"י צה"ל ביארון ורב אלת’לאת’ין (11 באוגוסט 2006) ספרון ילדים מאויר, שנועד לצביעה. הספרון יצא לאור בשנת 2003 ע"י "מרכז התרבות על שם האמאם ג’עפר אלצאדק" 4.

  2. בצידו השני של עמוד השער מופיעה דמותו מנהיג "חזבאללה", חסן נצראללה, כשלצידו מסגד כיפת הסלע (המסר: נצראללה הנו מגן ירושלים). ליד האיור מופיעה ביוגרפיה קצרה של נצראללה. באותה מתכונת מופיעות גם ביוגרפיות קצרות של האיאתואללה ח’מיני, מייסד הרפובליקה האסלאמית של איראן, עלי ח’מאנא’י, המנהיג הרוחני של איראן והמזכיר הקודם של "חזבאללה" (שנהרג ע"י ישראל), עבאס מוסאוי.

העמודים המוקדשים ל-מזכ"ל "חזבאללה", חסן נצראללה, ולמנהיג הרוחני של איראן, עלי ח’אמנא’י


העמוד המוקדש למחבל המתאבד אחמד קציר, שביצע את פעולת ההתאבדות במבנה הממשל הישראלי בצור (82′)

  1. בספרון מופיעות 11 דמויות של מחבלים מתאבדים של "חזבאללה" שביצעו פעולות של הקרבה עצמית למען אללה ("עמליאת אסתשהאדיה"). כל עמוד מוקדש לאחד המחבלים המתאבדים וכולל פרטים בסיסיים על הפיגועים שביצעו נגד ישראל. חלק מהמחבלים המתאבדים מופיעים בחוברת על רקע מסגד כיפת הסלע בירושלים, כל זאת בכוונה להפוך את המחבלים המתאבדים כמודל לחיקוי בקרב ילדים ובני נוער ולהציג את פעולות ההתאבדות כערך נעלה


דגלון לבנון ועליו הכתובת "כולנו למען המולדת…כולנו התנגדות"
[נתפס בכפר רג’מין ב-10 באוגוסט 2006].

ספרון אנטישמי בשם "ירושלים, בירת האדמה והשמיים" מטיף לשנאה נגד העם היהודי. הספרון מטמיע את המסר לפיו ירושלים הנה ערבית-מוסלמית וליהודים ולנוצרים אין בה שום זכויות. הספרון צופה גם נקמה של המוסלמים נגד היהודים בשל "הפשעים שביצעו נגד האנושות"

עמוד השער של הספרון "ירושלים, בירת האדמה והשמיים".
האיור נועד להמחיש כי ירושלים "תשוחרר" ע"י הלוחמים המוסלמיים

  1. במלחמת לבנון השנייה נתפס ביארון ורב אלתילאח’ין (15 באוגוסט 2006) ספרון ילדים מלווה באיורים בשם "ירושלים, בירת האדמה והשמיים". בספרון מופיעים מסרים אנטי-יהודיים ואנטי-נוצריים מובהקים הקשורים לירושלים. כמו כן מופיעים מסרים אנטישמיים מובהקים. הספרון יצא לאור בלבנון בשנת 2002 ע"י הוצאה בשם "דאר אלעלם ללטבאעה ואלנשר" 5.

  2. המסר המרכזי של הספרון הנו שירושלים הנה עיר ערבית ומוסלמית וליהודים ולנוצרים אין בה זכויות. כך למשל, מציין הספרון כי "ירושלים הנה ערבית לפחות מאז שנת 4000 לפני ספירת הנוצרים, משום שהיגרו אליה הפיניקים והכנענים מחצי האי ערב (עמ’ 4). הספרון מתאר את עברה המוסלמי המפואר של ירושלים (עמ’ 6-5) ומציין כי הצלבנים פלשו אליה וטבחו בה, בשנת 1099, 70,000 מוסלמים שהפכו ל"שהידים".

  3. בעמ’ 7, תחת הכותרת "המזימה הציונית", מופיע כתב שטנה נגד היהודים, לפיו: "היהודים הפכו את ירושלים לעיר אלילית בימי הנביא שלמה, עליו השלום, ואללה שלח אליהם כעונש את סנחריב האשורי, ששבה אלפים רבים מהם. היהודים לא פסקו משחיתותם וממזימותיהם, ונבוכדנצר [מלך בבל] תקף אותם והתקדם [עם צבאו לפנים הארץ]. לאחר מכן, נותרו כ-40,000 יהודים [בארץ]". בהמשך העמוד מצוין כי " היהודים החלו לרקום מזימות נגד ישו , עליו השלום, וגרמו למלחמות אחים , עד אשר הקיסר הרומאי גרש את היהודים מפלסטין בשנת 135 לספירת הנוצרים".

  4. בעמ’ 18-15 מסופר על התקופה שמאז מלחמת העולם הראשונה עד פרוץ "אנתפאצ’ת אלאקצא". בין השאר מצוין, כי " ליהודים היה תפקיד ראשון במעלה בפרוץ מלחמת העולם הראשונה". בנוסף מצוין, כי "היהודים שכנעו את הממשל האמריקני לגבי הצורך להתפשט ולהתערב בענייני העולם".

  5. בעמ’ 24, העמוד האחרון בספר, נכתב תחת הכותרת "ההבטחה האלוהית", כי אללה הבטיח את ירושלים למוסלמים. לאחר שאללה ינחיל ניצחון למוסלמים, שיכבשו את פלסטין מידי היהודים, המוסלמים "ינקמו בציונים על הפשעים שביצעו נגד האנושות, וברשות אללה, נזכה לניצחון בזמן הקרוב".


1 לקט מידע זה מהווה המשך ללקט מה-11 בספטמבר: "ארגון ‘חזבאללה’ מפעיל בקרב העדה השיעית תנועת נוער בשם "צופי האמאם אלמהדי" המונה עשרות אלפי חברים. ממסמכי שלל עולה כי בני נוער אלה עוברים אינדוקטרינציה, במסגרתה מוטמעים בהם ערכי האסלאם השיעי בגרסתו האיראנית, פולחן אישיות סביב דמותו של המנהיג האיראני עלי ח’אמנאי ו"מורשת קרב" של "חזבאללה" תוך הצנעת סמלים לבנוניים לאומיים" .

2 "בכיר השהידים" – "סיד אלשהאדא’" במקור. זהו כינוי לחסין בן עלי, דמות נערצת בקרב המוסלמים השיעים, שנהרג בקרב כרבלא בשנת 680 לספירת הנוצרים. עבאס מוסאוי, מי שהיה מזכ"ל "חזבאללה", קיבל לאחר מותו את הכינוי "אדון השהידים של ההתנגדות האסלאמית". יצויין כי גם בטהראן קיים גוף הנקרא "מרכז אדון השהידים", שבו נערכים ארועים תודעתיים נגד ישראל והמערב (בינואר 2006 נערך בו דיון של מכחישי שואה). י יתכן ו"מרכז אדון השהידים" בלבנון הנו סניף של המרכז באיראן או קשור אליו בדרך כלשהי.

3 על מנת לפאר את חטיפתו של אלחנן טננבאום מעדיף "חזבאללה" להציגו כאיש "מוסד", ולא כמו שנלכד בשל עיסוק פלילי.

4 האימאם השישי בשיעה התרי-עשרית.

5 אין בידנו הוכחות שההוצאה לאור קשורה ל"חזבאללה", אולם הספרון נמצא אצל פעילי "חזבאללה" יחד עם ספרות אינדוקטרינציה של הארגון. מוטיבים המופיעים בספרון משקפים את האדיאולוגיה של "חזבאללה".

 

לראש העמוד