ניתוח המכתבים שנעשה על ידי CTC
פתיח הנוסח הערבי של המכתב שנשלח מצבא האסלאם לאלקאעדה
סמל ארגון צבא האסלאם: קוראן וחרב שעליו דגל עם השהאדה
פעילי ''צבא האסלאם'' בעזה
ממתאז דע'מש, מקים צבא האסלאם ומי שעומד בראשו (מימין), עם אחד מאנשיו
כללי
1. ב-3 במאי 2012, שנה לאחר שחוסל אסאמה בן לאדן בידי יחידת עילית של צבא ארה"ב, פורסמו 17 מסמכי שלל לא מסווגים, שנתפסו בדירת המסתור שלו באבוטאבאד, פקיסטאן. המסמכים פורסמו במלואם בתרגום לאנגלית בצירוף ניתוח נלווה [תחת הכותרת “Letters From Abbottabad: Bin Laden Sidelined?”] ע"י המרכז ללוחמה בטרור (Combating Terrorism Center – CTC), שבמכללה הצבאית ווסט פוינט, שמדינת בניו יורק.[1]
2. 17 המסמכים, שפורסו הינם חלק קטן ביותר, מתוך 6,000 מסמכים שנתפסו במחשבים ובכוננים קשיחים, אשר נלקחו מהמתחם בו הסתתר אסאמה בן לאדן באבוטאבאד. המסמכים, שהמוקדם שבהם הוא מתחילת שנת 2006 והמאוחר ביותר מאפריל 2011, כוללים מכתבים וטיוטות מכתבים של אסאמה בן לאדן ובכירים נוספים באלקאעדה.
3. אחד המסמכים, שנכתב, כנראה בשנת 2006, חושף חילופי מכתבים בין צבא האסלאם, ארגון ג'יהאד עולמי ברצועת עזה המזדהה עם אלקאעדה, לבין הנהגת אלקאעדה. במוקד חילופי הדברים עומדת שאילתא הלכתית-פוליטית של צבא האסלאם האם מותר לו לקבל מימון לפעולות הטרור שלו מארגונים פלסטינים אחרים (הג'האד האסלאמי בפלסטין, פתח) ובמשתמע גם ממדינות "כופרות" דוגמת איראן השיעית (המעניקה, לדברי צבא האסלאם, מימון כספי נדיב לג'האד האסלאמי בפלסטין). תשובת אלקאעדה הייתה חיובית, קרי, ניתן לשיטתו על פי האסלאם לקבל כספים מארגונים אחרים ןממדינות כופרות לביצוע ג'האד (כפי שעושה הג'האד האסלאמי בפלסטין). (פירוט חילופי המכתבים ראו נספח א').
4. צבא האסלאם הינו ארגון ג'האדי-סלפי ברצועת עזה הבולט ביכולותיו המבצעיות בהשוואה להתארגנויות דומות המזדהות עם אלקאעדה. בראש הארגון, שהוקם בתחילת 2006, עומד ממתאז דע'מוש, בן לחמולה רבת כוח ברצועה. שני פעילי צבא האסלאם נטלו חלק בפיגוע בו נחטף גלעד שליט. הארגון בולט במאמציו לבצע פיגועי טרור נגד ישראל דרך חצי האי סיני אולם בנוסף לכך מקיים מאפייני פעילות נגד יעדים מערביים ומצריים, בדומה לאלו של הג'האד העולמי. בעבר הואשם צבא האסלאם ע"י מי שהיה שר הפנים המצרי באחריות לפיגועי טרור נגד הכנסייה הקופטית באלכסנדריה (ינואר 2011) ובשוק ח'אן אל ח'לילי בקהיר (פברואר 2009). צבא האסלאם מקיים יחסים הדוקים עם חמאס, המאפשרים לו מרחב פעילות הן בזירה העזתית והן בזירה המצרית (פירוט ראו נספח ב').
5. "מקרה המבחן" עליו מסתמכת פניית צבא האסלאם לאלקאעדה הינה, כאמור, מערכת היחסים ההדוקה, שבין הג'האד האסלאמי בפלסטין לבין איראן. שכן, על פי הפנייה, הג'האד האסלאמי בפלסטין (המוסלמי סוני) מסתייע במימון רחב היקף של איראן השיעית "הכופרת"לשם ניהול פעילות הג'האד שלו, עד כי כמה מפעיליו אימצו את האסכולה השיעית ("לא עלינו" נאמר בפנייה של צבא האסלאם). בפועל, אכן מגישה איראן לג'האד האסלאמי סיוע נדיב בתחום הצבאי והכספי, שהפך אותו לארגון השני בכוחו (אחרי חמאס) ברצועה. תמורת סיוע זה מוכן הארגון, הנעדר עכבות מרסנות דוגמת חמאס, לקדם את האינטרסים האיראניים בסכסוך עם ישראל ובזירה הפנים-פלסטינית.
[1]למסמכים מקוריים ראו: http://www.ctc.usma.edu/posts/letters-from-abbottabad-bin-ladin-sidelined.
ראו ניתוח מצורף: http://www.ctc.usma.edu/wp-content/uploads/2012/05/CTC_LtrsFromAbottabad_WEB_v2.pdf.
