אסמאעיל אלתלי, בכיר במערך הארטילריה בזרוע הצבאית של חמאס, שנהרג לאחרונה ע"י צה"ל, מכין רקטה לקראת שיגור. על פי הודעת משרד הפנים שירת אסמאעיל אלתלי כשוטר במשטרת חמאס (פורום חמאס, 28 באוקטובר 2012)
כללי
1. ב-23 באוקטובר 2012, בתגובה לירי מאסיבי של רקטות ופצצות מרגמה, תקפו כלי טיס של חיל האוויר מספר יעדי טרור ברחבי הרצועה. בין היעדים שהותקפו היו חוליות ירי באזור בית לאהיא (צפון רצועת עזה), שהיו בעיצומן של הכנות לשיגור רקטות. בתקיפות אלה נהרגו ארבעה מחבלים פלסטינים, שלושה מביניהם פעילי גדודי עז אלדין אלקסאם, הזרוע הצבאית של חמאס. בין ההרוגים היו יוסף אבו ג'להום (אבו מצעב) מבית לאהיא, ואסמאעיל פתחי אלתלי מג'באליא (פלסטין אלא'ן, מען, 24 באוקטובר 2012).
2. ב-24 באוקטובר, פרסם משרד הפנים של ממשל חמאס, הממונה על מנגנוני ביטחון הפנים, הודעת תנחומים על מותם של השניים. על פי הודעת משרד הפנים שירת אסמאעיל אלתלי כשוטר במשטרת חמאס בעוד שאבו ג'להום עבד במנהלת ההכשרה והשיקום של אסירים כלואים בבתי הכלא (צפא, 24 באוקטובר 2012). לשני הפעילים הללו היו איפוא "שני כובעים": כובע של פעילי טרור המשרתים בגדודי עז אלדין אלקסאם וכובע של אנשי מנגנוני הביטחון של חמאס.
3. תופעת "הזהות הכפולה" של פעילים בזרוע הצבאית של חמאס שלהם תפקידים במנגנוני הביטחון של ממשל חמאס (משטרה, משרד הפנים, מנגנוני ביטחון שונים) נפוצה ביותר והיא נחשפת בפומבי כאשר פעילי טרור מוצאים מותם כתוצאה מתקיפות ישראליות. כך למשל ב-14 בנובמבר 2011 הותקף מוצב של המשטרה הימית של חמאס בצפון העיר עזה ע"י חיל האוויר בתגובה לירי רקטה לעבר ישראל יום קודם לכן. כלי התקשורת הפלסטיניים דיווחו, כי היעד שהותקף הינו מוצב של המשטרה הימית בצפון העיר עזה, שאנשיו מלאו אותה עת תפקידים צבאיים, שאינם קשורים לפעילותם במשטרה הימית. כתוצאה מאותה התקיפה נהרג מחמד זאהר אלכילאני, שוטר במשטרה הימית, וארבעה אנשים נוספים נפצעו (ופא, 14 נובמבר 2011)[1].
4. יוזכר, כי במהלך מבצע "עופרת יצוקה" נחשפה התופעה במלוא עוצמתה. אחד הכשלים של דו"ח גולדסטון היה ההתעלמות המוחלטת מהזהות הכפולה של פעילי המשטרה ושאר מנגנוני הביטחון, שמצאו מותם בתקיפות צה"ל. בדו"ח נטען, כי המשטרה ושאר מנגנוני ביטחון הפנים של חמאס (למעט מנגנון הביטחון הלאומי) הינם בעלי אופי אזרחי, תוך התעלמות מה"כובע הטרוריסטי" של הפעילים שנהרגו. כפועל יוצא מכך טען הדו"ח שאין לראות ב-248 השוטרים שנהרגו במהלך המבצע לוחמים אלא אזרחים לכל דבר[2]. זאת במסגרת ביסוס התזה (ממנה חזר בו בינתיים השופט גולדסטון)[3] לפיה ישראל פגעה בכוונה תחילה באוכלוסייה אזרחית של רצועת עזה ובכך ביצעה "פשעי מלחמה" נגד אזרחים ישראלים.
[1]ראו פרסום מרכז המידע מ-17 בנובמבר 2011 : "תקיפת חיל האוויר, שבוצעה לאחרונה נגד מוצב של מנגנון המשטרה הימית, המחישה את זהותם הכפולה של אנשי מנגנוני הביטחון הפלסטינים, שרבים מהם משרתים במקביל גם בזרוע הצבאית של חמאס. מנגנון המשטרה הימית, שרבים מפעיליו משרתים בגדודי עז אלדין אלקסאם, היה מעורב בעבר בפעולות מבצעיות נגד צה"ל, שאינן קשורות לשיטור הימי".
[2]ראו פרסום של מרכז המידע למודיעין ולטרור: "התנהלות חמאס ואופיו של איום הטרור מרצועת עזה, בחינת תכני דו"ח גולדסטון לעומת הממצאים העובדתיים" (מרס 2010), כרך ב', חלק ג' (להלן: מענה לדו"ח גולדסטון).
[3]השופט גולדסטון פרסם מאמר בוושינגטון פוסט ב-1 באפריל 2011. במסגרתו הוא חזר בו מכמה ממסקנותיו המרכזיות של הדו"ח וקבע כי לו היה בידו המידע המצוי כיום "דו"ח גולדסטון היה מסמך אחר".
