נאום רפסנג'אני בפני כינוס משמרות המהפכה
''שיח כוס התרעלה'': התקשורת האיראנית מפרסמת נאום ישן בו מציג רפסנג'אני את ההחלטה על הפסקת אש עם עיראק כביטוי למהפכנות ולעוצמה מנהיגותית[*]
|
האתר הרשמי של יו"ר המועצה לקביעת האינטרס של המשטר, עלי-אכבר האשמי רפסנג'אני, פרסם ב-19 ינואר את תוכנו של נאום, שנשא רפסנג'אני במהלך כינוס מפקדי משמרות המהפכה בשנת 1988. הכינוס נערך זמן קצר לאחר החלטת מנהיג איראן, רוחאללה ח'ומייני, להסכים להפסקת אש עם עיראק בתום מלחמת שמונה השנים. בנאום זה, שתוכנו לא פורסם עד כה, התייחס רפסנג'אני להחלטה וטען כי נכונות ח'מיני לשנות את דעתו בנוגע לסיום המלחמה מעידה על תפישתו המהפכנית ועל עוצמתו המנהיגותית. רפסנג'אני ציין, כי מהפכנות אין משמעותה עקשנות וכי מהפכן אמיתי נבחן בנכונותו לשנות את דעתו כאשר הוא ניצב בפני האמת. הוא דחה את טענתם של פרשנים בעולם, לפיה החלטת ח'ומייני מבטאת חולשה, והדגיש כי היא מעידה דווקא על עוצמת המהפכה ועל עוצמת המנהיג. פרסום נאום רפסנג'אני, עליו דיווחו גם אתרי חדשות נוספים המזוהים עם האגף הימני המתון במחנה השמרני, מהווה ביטוי נוסף להתגברות שיח "כוס התרעלה" סביב הסכמתו של מכונן המהפכה האסלאמית להסכים להפסקת האש עם עיראק בשנת 1988. |
האתר הרשמי של יו"ר המועצה לקביעת האינטרס של המשטר, עלי-אכבר האשמי רפסנג'אני, פרסם ביום שבת, 19 ינואר, את תוכנו של נאום, שנשא רפסנג'אני במהלך כינוס מפקדי משמרות המהפכה בשנת 1988. הכינוס נערך זמן קצר לאחר החלטת מנהיג איראן, רוחאללה ח'ומייני, להסכים להפסקת האש עם עיראק בתום שמונה שנות המלחמה עימה. בנאום זה, שתוכנו לא פורסם עד כה, התייחס רפסנג'אני, ששימש כמפקד בפועל של הכוחות המזוינים במהלך המלחמה, להחלטה זו וטען כי נכונות ח'מיני לשנות את דעתו בנוגע לסיום המלחמה מבטאת את תפישתו המהפכנית ואת עוצמתו המנהיגותית.
בראשית דבריו ציין רפסנג'אני, כי בעקבות הפסקת האש קיימות שאלות רבות בקרב רבים, ובעיקר בקרב אנשי הכוחות המזוינים, בנוגע לעתיד המדינה, החברה והכוחות המזוינים. שאלות אלה מחייבות תשובות והוא מוכן להשיב עליהן בצורה ברורה וכנה.
הוא כינה את החלטת ח'מיני להסכים להפסקת אש עם עיראק "החלטה פתאומית, מיידית ומדהימה", שהפתיעה את העולם כולו ואת כלל המשקיפים שלא ציפו לה. הוא הגדיר את ההחלטה כ"שיעור גדול" מצד ח'מיני. רפסנג'אני טען, כי אחת מתכונותיו של אדם מהפכני במשמעותו האמיתית היא הנכונות לקבל שינויים הגיוניים. מהפכן אמיתי אינו קופא על שמריו ואינו קיצוני. הוא מוכן להתמסר לאמת גם כאשר זו מנוגדת לדעתו. הנכונות לשינוי ולתמורה היא ההוכחה הטובה ביותר למהפכנות. משמעותה של "מהפכנות" אינה קיצוניות, התאבנות או קיבעון. מצב שבו אדם אומר משהו ואינו מוכן לחזור בו מדבריו והדבר מונע ממנו לקבל את האמת הוא פסול על-פי הקוראן. משמעות הדבר היא ריאקציה, פנאטיות, חוסר נכונות להכיר באמת ולא מהפכנות.
אדם בריא בעל טבע בריא הוא זה המזהה את האמת ואת האינטרס בכל מצב ואינו מקובע בדעתו. טועים אלה שמתבלבלים בין עקשנות למהפכנות. אלה שמדברים מתוך עקשנות ואינם מוכנים לחזור בהם מדבריהם גם כאשר הם ניצבים בפני האמת, לא זו בלבד שהם אינם מהפכנים אלא שהם ריאקציונרים וקיצונים בורים. אדם בריא הוא זה שכאשר הוא מבין שיש צורך לאמץ עמדה חדשה המשקפת את האמת מסוגל לקבל החלטה בהתאם לכך.
בהמשך דבריו התייחס רפסנג'אני לתגובות בעולם להחלטת איראן להסכים להפסקת האש עם עיראק. חלק מהמשקיפים בעולם טענו, שזוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה של המהפכות החדשות שבה מנהיג מהפכני נסוג בו מסיסמאותיו. זה לא קרה, לדבריהם, בתקופת מאו [דזה דונג, שליט סין] או בתקופת הו צ'י מין [מנהיג ומייסד צפון וייטנאם] וח'מיני היה המנהיג המהפכני הראשון, שנסוג בו לפתע מסיסמאותיו בנוגע למלחמה ושינה את עמדתו באופן פתאומי. משקיפים אלה פירשו את ההחלטה כסוג של חולשה, אך למעשה זוהי בדיוק נקודת העוצמה של המהפכה. זוהי מנהיגות בריאה וחברה בריאה.
השינוי בעמדת ח'מיני הוא חסר תקדים וייתכן שהפרשנים אינם יכולים למצוא לכך דוגמא נוספת בהיסטוריה, אך זהו שיא המהפכנות וכך צריך לנתח את העניין. כמה ביטחון עצמי נדרש על מנת שמנהיג יוכל לקבל לפתע החלטה כה רגישה, ציין רפסנג'אני. חשוב מכך, עד כמה השפעתו של מנהיג צריכה להיות חזקה על מנת שכל אלה שידם הייתה על ההדק, ליבם היה מלא זעם על אויביהם וגופם ציווה עליהם לירות, ייענו בחיוב לקול מנהיגם, יסירו את ידם מההדק וישלחו מהחזית הודעה לפיה הם רואים בכל מה שהמנהיג אומר להם דבר אמת ומקבלים אותו בהכנעה. זה מצב יוצא דופן שניתן לממש רק בתנאי המהפכה האסלאמית.
לקראת סיום דבריו התייחס רפסנג'אני להבדל המהותי בין עיראק לאיראן. הפסקת האש לא הביאה לשינוי כלשהו באיראן או בעיראק. מפלגת הבעת' העיראקית לא השתנתה, המהפכה האסלאמית לא השתנתה, איראן לא השתנה ועיראק לא השתנתה. אך קיים הבדל משמעותי אחד בין עיראק לאיראן והוא שהמשטר בעיראק אינו יכול להתבסס על עמו ומבוסס אך ורק על החרב, המשטרה, המודיעין והצבא. עיראק אינה חופשייה, לפיכך, לקבל החלטה האם להמשיך להילחם או להסכים להפסקת אש. היא צריכה להמתין ולראות מה תהיה ההחלטה ש"ההתנשאות העולמית" [המערב] תקבל עבורה וזהו עקב אכילס שלה בתנאי הפסקת האש.
שליטי הבעת' העיראקים צריכים היום להסביר לאזרחיהם מדוע הם פתחו במלחמה. איראן נלחמה על מנת להגן על עצמה, אך אזרחי עיראק רוצים לדעת, מדוע צדאם חוסיין נלחם במשך 8 שנים וכפה את התוקפנות הזו עליהם ועל אזרחי איראן. ייתכן שבעיראק חוגגים וצוהלים היום בפומבי וטוענים שהם ניצחו, אך אזרחי עיראק יודעים היטב, שצדאם לא מימש אף אחת מהסיסמאות שהוא הניף בראשית המלחמה. הם יודעים היטב שהם לא ניצחו. הם שואלים מדוע צדאם החריב את ארצם, הביא למותם של מאות אלפים ולחוב של מאות מיליארדי דולרים. צדאם ומפלגת הבעת' צריכים לספק תשובות לאזרחיהם. בשונה מאזרחי איראן שיודעים, שאיראן רק הגנה על עצמה לנוכח המלחמה שנכפתה עליה, אזרחי עיראק שואלים את צדאם חוסיין מדוע הוא פתח במלחמה הזו.
רפסנג'אני מודה בסיום דבריו, כי איראן לא הצליחה לממש את הסיסמא אותה אימצה במהלך המלחמה בנוגע להפלת שלטון הבעת' טרם סיום המלחמה. העתיד הוא שיוכיח, עם זאת, האם האינטרס שבקבלת הפסקת האש יוביל לכך או לא (www.hashemirafsanjani.ir, 19 ינואר).
פרסום נאומו של רפסנג'אני עליו דיווחו גם אתרי חדשות נוספים המזוהים עם האגף הימני המתון במחנה השמרני, ובהם: עצר-י איראן (Asr-e Iran), פרדא ניוז (Farda News), אפתאב ניוז (Aftab News) ומהר (Mehr), מהווה ביטוי נוסף להתגברות שיח "כוס התרעלה" סביב הסכמתו של מכונן המהפכה האסלאמית להסכים להפסקת האש עם עיראק בשנת 1988 בניגוד לעמדתו, ששללה לאורך שנות המלחמה כל פתרון שאינו כולל את הפלת שלטון הבעת' וגינויו על-ידי המוסדות הבינלאומיים.
שיח זה, שהתרחב מאוד בשנה האחרונה, אינו מעיד בהכרח על כוונת המשטר האיראני להכשיר את הקרקע לפשרה מול המערב בסוגיית הגרעין. הוא עשוי לרמז, עם זאת, כי באיראן מתגבשת ההכרה שההנהגה האיראנית עשויה לעמוד בפני רגע הכרעה אסטרטגי נוסף, הדומה לזה שניצב בפני ח'מיני בשנת 1988. ברגע הכרעה שכזה עשוי המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, להידרש להחלטה, כפי שנדרש קודמו ח'מיני, האם הוא מוכן "לשתות את כוס התרעלה".
[*]בהקשר זה ראו פרסום מרכז המידע מ-26 ביולי 2012:" האם מנהיג איראן ייאלץ שוב "לשתות את כוס התרעלה?" באיראן התנהל לאחרונה דיון תקשורתי בנוגע להסכמת האיאתאללה ח'מיני להפסקת האש עם עיראק (1988). השיח התקשורתי, שביטא תמיכה ברורה בהחלטת ח'מיני, עשוי לרמז כי באיראן מתגבשת ההכרה, שההנהגה עשויה להידרש להכרעה אסטרטגית נוספת בסוגיית הגרעין"
