תובנות העולות מהשיח בקהילות המודיעין בארה”ב ובבריטניה סביב סוגיות מתודולוגיות הנוגעות לטלטלה במזרח התיכון, כפי שהן משתקפות במקורות גלויים*

עיקרים

1. הטלטלה האזורית במזרח התיכון, על השלכותיה מרחיקות הלכת, הובילה לדיונים פנימיים בשירותי המודיעין של ארה"ב ובריטניה. בדיונים אלו הועלו סוגיות מתודולוגיות מודיעיניות הנוגעות ליכולתו של המודיעין לתת התרעה אסטרטגית על תהליכים חברתיים ומדיניים מורכבים, ועל הכלים המודיעיניים, שבאמצעותם ניתן לטפל בתהליכים אלו.

2. בסוף שנת 2010, זמן קצר לאחר תחילת הטלטלה בעולם הערבי, החל דיון בקהילות המודיעין של ארה"ב ובריטניה ובקרב הגופים המפקחים עליהם, בכל הנוגע לאופן התנהלותן סביב האירועים. הדיון הונע, בין היתר, מטענות בקונגרס ובממשל בארה"ב, כי שירותי המודיעין לא העריכו נכונה את יציבות המשטרים. על פי דיווח אחד, הנשיא אובמה נזף במנהל המודיעין הלאומי ג'יימס קלאפר (CLAPPER) בראשית 2011  ואמר לו, כי הוא מאוכזב מקהילת המודיעין ומכישלונה להעריך שנשיא טוניסיה עומד לאבד את כסאו.^[1] יו"ר ועדת  המודיעין של הסנאט, הסנאטורית דיאן פיינסטיין  (דמוקרטית מקליפורניה) אף הצהירה בראשית 2011 ,כי "יש לה ספקות האם קהילת המודיעין עמדה במחויבויותיה בתחום זה".^[2]

3. הדיון – שעסק בייחוד בהיבטים איסופיים ומחקריים של הטלטלה האזורית – נגע  בעיקר בחוסר יכולתם של שירותי המודיעין להעריך את האירועים הדרמטיים ובאופן בו הגיבו משהחלו האירועים. מטבע הדברים, רובו של הדיון התנהל בדלתיים סגורות. ברם, מעת לעת נחשפו חלקים ממנו בתקשורת ובדו"חות רשמיים, אשר שוחררו לפרסום.

4. להלן סוגיות ותובנות מרכזיות, שעלו בדיונים הללו, ונחשפו בתקשורת:

א. דילמות הנוגעות לאיסוף מודיעין על מדינות ידידותיות ולהערכת יציבות משטריהן.

ב. שיפור היכולות לאסוף ולנתח כמות עצומה של מידע ממקורות גלויים ובכלל זה מהרשתות החברתיות  ("BIG DATA").

ג. הבנת חברות ותהליכים חברתיים במדינות השונות ולא רק התמקדות בעיסוק המודיעיני ה"מסורתי" באליטות או במנהיגים בודדים.

ד. תעדוף נושאים מודיעיניים, שאינם עומדים בליבת האיום הצבאי-בטחוני, ואינם נמצאים במוקד הצי"ח המודיעיני (תוניסיה, שבה החל האירוע שהצית את הטלטלה האזורית, כמשל).

ה. הבנה, כי תהליכים משמעותיים יכולים להתפתח מתוך אירוע "מתגלגל", שקשה לצפות אותם ולהעריך את משמעויותיהם.

ו. חידוד המתח, שבין תפקידו של המודיעין כמעריך מגמות מדיניות-חברתיות ארוכות טווח(שבו יש תפקיד חשוב למידע הגלוי), מול תפקידו כ"מפצח סודות", הנזקק למידע מסווג ורגיש.

ז. הצורך בהאחדה של מערכות ה"סימנים המעידים" בין סוכנויות המודיעין השונות בארה"ב על מנת לנסות ולמנוע הפתעה אסטרטגית כדוגמת הטלטלה האזורית.

5. הן הדיון והן ביטוייו הפומביים התקיימו בהקשר הרחב של מודעות גבוהה יותר בקרב מקבלי ההחלטות במערב ובקרב התקשורת המערבית לסוגיות מתודולוגיות הנוגעות לעניינים המודיעיניים. זאת נוכח מרכזיות המודיעין באירועים הביטחוניים הבולטים עמם התמודדו ארה"ב והמערב מאז ראשית המאה ה- 21: מתקפת טרור של ה-11 בספטמבר 2001; המלחמה העולמית נגד הטרור (GWOT), והפלישה האמריקנית לעיראק ב-2003.  האירועים הטראומטיים, שחוותה ארה"ב במלחמתה בטרור, עמדו ברקע כמה מההתייחסויות לתפקוד המודיעין נוכח הטלטלה האזורית, ותמכו בקריאות, שעלו עוד קודם לכן (ושמצאו ביטויים בועדות חקירה של הממשל האמריקאי), להביא לשינויים מהותיים בתחום האיסוף והמחקר המודיעיני.

6. להערכתנו, מרבית התובנות הללו רלבנטיות גם לאתגרים, שעימם מתמודדת קהילת המודיעין הישראלית. ברם, ככל שמעמיקים בתובנות הללו, כן מתברר, כי במהות הן אינן חדשות ובצורה זו או אחרת הן כבר היו נחלתו של המודיעין הישראלי בעבר. התובנה המשמעותית ביותר, שיש בה משום חידוש בולט לעומת העבר, הינה הגדלת חשיבותה של ה-New Media, בדגש על התקשורת החברתית(פייסבוק, טוויטר), שמילאה תפקיד חשוב בהנעת המונים להפגנות נגד המשטרים השונים במהלך אירועי הטלטלה אזורית.

7.    מסמך זה מסכם שבע סוגיות מרכזיות, שעלו מהגילויים הפומביים של השיח המודיעיני. המסמך מבוסס על חומר גלוי בלבד, שעיקרו פרסומים בתקשורת בארה"ב ובבריטניה ודו"חות רשמיים ששוחררו לפרסום. זוהי כמובן המגבלה המרכזית של המסמך. בה בעת, היות שעסקינן בחברות פתוחות יחסית, ניתן להעריך, כי הפרסומים הגלויים משקפים תובנות חשובות בסוגיות מודיעיניות מתודולוגיות הנידונות בחשאי. בבחינת התובנות הללו שילבנו (בקצרה) גם את הערכתנו באשר למידת תקפותן ומידת הרלבנטיות שלהן לקהילת המודיעין הישראלית.

 

* המסמך נכתב ע"י ד"ר עו"ד אהוד ערן (רס"ן מיל.) אהוד ערן הינו מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה. במסמך שולבו תובנות של מנהל מרכז המידע ד"ר אל"מ (מיל.) ראובן ארליך ושל תא"ל (מיל') עמוס גלבוע מי שהיה ראש חטיבת המחקר באמ"ן.
^[1]Marcus Baram, "CIA's Mideast Surprise Recalls History Of Intelligence Failures", Huffington Post, 11 February, 2011. See: http://www.huffingtonpost.com/2011/02/11/cias-mideast-surprise-history-of-failures_n_822183.html#s239132&title=Iranian_Revolution_1979
^[2]  Greg Miller, "Senators question intelligence agencies' anticipation of Egypt uprising", Washington Post, 4 February 2011. See: http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2011/02/03/AR2011020307014.html

מאמרים נוספים בתחום