מיהו נשיא איראן הנבחר, חסן רוחאני?
בבחירות לנשיאות איראן שנערכו ב-14 ביוני נבחר חסן פרידון רוחאני (Hassan Fereidoun Rowhani) כנשיא איראן. הוא גבר בפער משמעותי על חמשת המועמדים האחרים עם קרוב ל-51% מקולות הבוחרים.
רוחאני נולד בשנת 1948 בעיר סרח'ה (Sorkheh) שבמחוז סמנאן שבצפון-איראן. הוא איש דת הנושא בתואר חג'ת אלאסלאם. בשנת 1960 החל בלימודי דת במחוז סמנאן ולאחר מכן עבר ללמוד במכללה הדתית בעיר קום. מגיל צעיר היה מעורב בפעילות מהפכנית נגד השאה בעטיה אף נעצר במספר הזדמנויות על-ידי שירותי הביטחון. בשנת 1978 הצטרף למכונן המהפכה האסלאמית, איאתאללה ח'מיני, שגלה בפאריס.
לצד השכלתו הדתית הוא מחזיק בהשכלה מערבית רחבה. הוא למד לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת טהראן ולתואר שני ושלישי באוניברסיטת גלזגו קלדוניאן בסקוטלנד.
רוחאני נמנה על מייסדי המשטר האיראני ועודנו מכהן במספר משרות רמות דרג בממשל על אף שחיקה, שחלה במעמדו הפוליטי בשנים האחרונות. בין השנים 2000-1980 כיהן כחבר מג'לס. משנת 1991 הוא משמש כחבר במועצה לקביעת האינטרס של המשטר וכראש המרכז למחקרים אסטרטגיים במועצה. החל משנת 1999 הוא מכהן גם כחבר במועצת המומחים המפקחת על פעילותו של המנהיג העליון. בנוסף מילא שורת תפקידים ביטחוניים ובהם יו"ר ועדת ההגנה של המג'לס (1989-1985), סגן מפקד מלחמת איראן-עיראק (1989-1988), המפקד העליון של ההגנה האזרחית (1990-1985) ומפקד מפקדת ח'אתם אל-אנביאא'.
תפקידו הבולט עד כה היה מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי בין השנים 2005-1989. הוא עודנו משמש כנציגו האישי של המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, במועצה. במסגרת תפקידו כמזכיר המועצה מונה רוחאני על-ידי ח'אמנהאי למחזיק תיק הגרעין ושימש כנציג איראן בשיחות הגרעין עם הקהילה הבינלאומית. בתקופת כהונתו כמזכיר המועצה היה שותף בכיר לניהול מדיניות הגרעין ולהחלטת איראן להשעות את העשרת האורניום בשנת 2003. גישתו הפייסנית עוררה ביקורת מצד חוגים שמרנים ובעקבות בחירת מחמוד אחמדינז'אד כנשיא בשנת 2005 התפטר מתפקידו.
רוחאני נחשב למקורבו של הנשיא לשעבר, עלי-אכבר האשמי רפסנג'אני. הוא מזוהה עם האגף הפרגמאטי במחנה השמרני-מסורתי, אך בשל עמדותיו המתונות הוא זוכה לתמיכה גם במחנה הרפורמיסטי.
עמדותיו בסוגיית הגרעין נחשבות פרגמאטיות יחסית. הוא מדגיש אומנם את זכותה של איראן לאנרגיה גרעינית לצרכי שלום, אך תומך בעמדה פשרנית יותר בנוגע למימוש זכות זו ולאופן ניהול המשא ומתן הגרעיני. בעימות הבחירות, שנערך ב-7 ביוני 2013, הביע רוחאני תמיכה בתוכנית העשרת האורניום של ארצו אך הדגיש, כי יש לדאוג לא רק לכך, שהצנטריפוגות יסתובבו אלא גם שאזרחי איראן יוכלו לחיות את חייהם בצורה טובה. הוא גם ציין, כי אין לממש את תוכנית הגרעין במחיר סגירתם של מפעלים. הוא מתח ביקורת על הגישה הבלתי-מתפשרת בה נקט מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי הנוכחי, סעיד ג'לילי, במשא ומתן הגרעיני עם נציגי המעצמות וטען כי מדיניותה הקיצונית של הממשלה בשנים האחרונות היא שהובילה להחלטת מועצת הביטחון להטיל סנקציות על איראן. הוא גם חזר על עמדתו אותה ביטא בשנים האחרונות בזכות מדיניות הגרעין בה נקטה איראן בתקופה בה כיהן כמזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי.
גם בסוגיית היחסים עם ארצות-הברית אימץ רוחאני עמדות מתונות וקרא לשיפור הקשרים בין טהראן לוושינגטון. בריאיון, שהעניק לאחרונה ליומון הסעודי אלשרק אלאוסט, היוצא לאור בלונדון, אמר רוחאני, כי הוא חותר לדיאלוג בין העם האיראני לעם האמריקאי על מנת להגיע לכבוד הדדי ביניהם.
בהתייחסו לסוגיות אזוריות במדיניות החוץ האיראנית קרא רוחאני במהלך מערכת הבחירות להפגת המתיחות בין איראן לשכנותיה הערביות, ובראשן ערב הסעודית, והצהיר על כוונתו לחזק את הקשרים בין איראן למדינות ערב. בריאיון לאלשרק אלאוסט חזר רוחאני על עמדתה הרשמית של איראן ביחס למשבר בסוריה המבוססת על תמיכה במשטר הסורי והאשמת ממשלות זרות בליבוי האלימות במדינה ובתמיכה בקבוצות אסלאמיות קיצוניות הפועלות נגד הנשיא אסד. הוא קרא, עם זאת, לעריכת בחירות חופשיות לנשיאות סוריה בשנת 2014 ולבחירתה של ממשלה שתוכל להחזיר את היציבות והביטחון למדינה.
בנוגע לסכסוך הישראלי-ערבי הצהיר רוחאני, כי הסוגיה הפלסטינית נמצאת במקום מרכזי במדיניות החוץ האיראנית וכי איראן תמשיך לתמוך בפלסטינים גם לאחר הבחירות. הוא ציין, כי הפתרון היחיד לבעיה הפלסטינית הוא מימוש השאיפות הפלסטיניות והשבת זכויותיהם המלאות.
בתחום הכלכלי תומך רוחאני בעמדות ליברליות המצדדות בהקטנת המעורבות הממשלתית בכלכלה. הוא מזוהה עם מדיניות רפסנג'אני בתקופת כהונתו כנשיא (1997-1989) שהתבססה על הפרטה, צמצום הרגולציה ופתיחות כלכלית. במהלך מערכת הבחירות הוא הצהיר על כוונתו להקים מחדש כמה מוסדות כלכליים, שנסגרו בשנים האחרונות על-ידי הנשיא אחמדינז'אד, ובהם הארגון לתכנון ולמנהלה ו"המועצה הכלכלית העליונה. הוא ציין, כי בכוונתו להמשיך ברפורמה במדיניות הסובסידיות שהונהגה על-ידי אחמדינז'אד אך להכניס בה שינויים כדי לממשה באופן מוצלח ויעיל יותר.
בתחום מדיניות הפנים השמיע רוחאני תמיכה עקרונית בהרחבת חירויות האזרח וחופש הביטוי והעיתונות ובהסרת מגבלות צנזורה וקרא לשחרור עצירים פוליטיים ובהם אלה שנעצרו בעקבות מהומות 2009.
יצוין, כי יכולתו של רוחאני לקדם רפורמות במדיניות הפנים, לקדם יוזמות מדיניות בזירה האזורית והבינלאומית ולחולל שינוי ממשי במדיניותה של איראן תלויה במידה שבה יאפשר לו המנהיג העליון לממש את תוכניותיו.
