ניתוח הבחירות לנשיאות איראן: שיח חוקרים בכנס האגודה האיראנית לסוציולוגיה
|
האגודה האיראנית לסוציולוגיה קיימה ב-23 ביוני כנס מיוחד בנושא: "ניתוח סוציולוגי של התנהגות האזרחים בבחירות לנשיאות איראן". במהלך הכנס דנו מספר חוקרים איראנים בולטים בהיבטים שונים הקשורים למערכת הבחירות האחרונה. החוקרים דנו, בין היתר, בגורמים שהובילו לניצחון חסן רוחאני בבחירות, בחולשת סקרי דעת קהל שנערכו באיראן לקראת הבחירות, בהפתעות החוזרות ונשנות בתוצאות הבחירות לנשיאות איראן ובניתוח המגמות החברתיות שבאו לידי ביטוי במערכת הבחירות האחרונה. כל החוקרים שהשתתפו בכנס מזוהים פוליטית כתומכי המחנה הרפורמיסטי. אף על-פי כן, הרצאותיהם מעלות תובנות מעניינות ביחס לגורמים המשפיעים על דפוסי ההצבעה של אזרחי איראן ולתהליכים שעוברת החברה האיראנית ואשר עשויים להסביר באופן חלקי את תוצאות הבחירות. |
האגודה האיראנית לסוציולוגיה ערכה ב-23 ביוני כנס בנושא: "ניתוח סוציולוגי של התנהגות האזרחים בבחירות לנשיאות איראן". הכנס נערך בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת טהראן ובמהלכו דנו מספר חוקרים בולטים בהיבטים שונים הקשורים למערכת הבחירות האחרונה לנשיאות איראן. כל החוקרים, שנטלו חלק בכינוס, מזוהים עם תומכי המחנה הרפורמיסטי.
"צונאמי" של תמיכה ברוחאני ערב הבחירות
ד"ר עלי-מחמד חאזרי (Mohammad-Ali Hazeri), סוציולוג מאוניברסיטת תרבית מדרס (Tarbiat Modares) בטהראן דן בהרצאתו בסחף הציבורי שחל לטובת חסן רוחאני בימים האחרונים שלפני הבחירות, בחולשת סקרי דעת הקהל שנערכו באיראן לקראת הבחירות ובניתוח המגמות הפוליטיות והחברתיות שהובילו לניצחון רוחאני.
חאזרי התייחס לגידול המשמעותי בהיקף התמיכה הציבורית ברוחאני בימים האחרונים טרם הבחירות וציין, כי מדובר בהתפתחות מהירה ביותר שהתרחשה ביום-יומיים האחרונים שלפני הבחירות והצליחה ליצור "צונאמי" חסר תקדים של תמיכה ברוחאני. הסחף הציבורי לטובת רוחאני ניכר, לדבריו, בהעברה פנים-אל-פנים של מסרי תמיכה ברוחאני בין האזרחים, שהיתה מהירה יותר מהעברת מסרים דרך אמצעי התקשורת.
חאזרי ציין, כי הבחירות שבו והוכיחו את כישלון מערך הסקרים הבלתי-מקצועיים הנערכים באיראן. הוא טען, כי תחום עריכת הסקרים באיראן הוא חלש מאוד ובעייתי וכי רבים מהסקרים מבוצעים באופן בלתי-מקצועי ומוטים ("מהונדסים").
בהתייחסו להתפתחויות הפוליטיות והחברתיות שהובילו לניצחון רוחאני אמר חאזרי, כי בשלב ראשון נהנה ראש עיריית טהראן, מחמד-באקר קאליבאף, מתמיכת מעמד הביניים העירוני בזכות תפקידו כראש עיר ועמדותיו. סמוך לבחירות הועברה תמיכת חלק ממעמד הביניים העירוני מקאליבאף לרוחאני בעקבות שינוי שחל בעמדותיו המוצהרות של ראש העיר. בימים האחרונים של מערכת הבחירות נאלץ קאליבאף להתחשב יותר ויותר בדרישות של קבוצות שונות על חשבון דרישותיו של מעמד הביניים העירוני. כתוצאה מכך הפך רוחאני לסמל עבור שכבה חברתית זו, שהעבירה אליו את תמיכתה.
ונית של הרפורמיסטיים בניגוד לשמרנים, שהעדיפו אינטרסים אישיים על פני היגיון קולקטיבי. הוא ציין, כי לקראת הבחירות נשמעו בקרב הרפורמיסטיים קולותיהם של שני זרמים מנוגדים: זרם אחד דרש להשתתף בבחירות ללא תנאי ובכל מחיר בעוד שזרם רדיקלי אחר קרא להחרמת הבחירות. התנהלותה ההגיונית והלא-פופוליסטית של הנהגת הרפורמיסטיים הובילה להסכמה בין שני הזרמים סביב עמדה הגיונית ומציאותית, שאפשרה השתתפות מירבית של הרפורמיסטיים אך לא בכל מחיר (http://isna.ir/fa/news/92040201152/حاضری-انتخابات-سال-92-نماد-پیچیدگی-جامعه).
הבחירות לנשיאות כביטוי ל"פוטנציאל התנועתי" של החברה האיראנית
הסוציולוג הפוליטי והעיתונאי, ד"ר חמיד-רזא ג'לאא'י-פור (Hamid-Reza Jalaeipour), התייחס בדבריו למציאות הקשה בפניה ניצבו הרפורמיסטיים לקראת הבחירות ולמשמעויות הסוציולוגיות הנובעות ממערכת הבחירות.
ג'לאא'י-פור ציין, כי החל משנת 2009 השמרנים הקיצוניים הגבירו את הלחץ והפיקוח על החברה באופן חסר תקדים וכי בשנה האחרונה טרם הבחירות הופעל לחץ כבד ביותר על פוליטיקאים רפורמיסטיים שביקשו להתמודד בבחירות, ובהם הנשיא לשעבר, מחמד ח'אתמי. הרפורמיסטיים התמודדו, איפוא, בבחירות בתנאי לחץ כבד שהופעל הן על הפעילים והן על הרשתות החברתיות ואמצעי התקשורת. לחצים אלה הובילו לייאוש בקרב מעמד הביניים ולא איפשרו לו לבוא לידי ביטוי במשך תקופה ארוכה.
הבחירות לנשיאות איראן מוכיחות, לטענת הסוציולוג האיראני הבכיר, את "הפוטנציאל התנועתי" הקיים בחברה האיראנית. ג'לאא'י-פור סבור, כי החברה האיראנית אינה "חברה של המונים" אך פועלים בה יסודות בעלי השפעה. יותר משהחברה האיראנית היא חברה מהפכנית ומורדת, שמצמיחה מתוכה אזרחים מיואשים, היא חברה בעלת פוטנציאל תנועתי. הוא טען, כי בחלק ניכר מהחברה האיראנית מתחזקת אומנם מגמה של אינדיבידואליות אך מדובר ב"אינדיבידואליות ממוסדת", כלומר: כל אחד מן הפרטים בחברה מתנהל בצורה מאורגנת והדבר השפיע על מערכת הבחירות האחרונה.
ג'לאא'י-פור ציין, כי הרפורמיסטיים הכירו במציאות החברתית באיראן והתנהלו באופן זהיר. הם העצימו את תהליך יצירת חוסר שביעות הרצון בחברה ובמקביל הבינו, שעל אף חוסר שביעות הרצון, האזרחים ישתתפו בבחירות. הרפורמיסטיים הצהירו על כוונתם להשתתף בבחירות על אף אירועי 2009, אך החליטו להשתתף באמצעות הרצת מועמדים שמוכרים היטב לציבור, כגון: ח'אתמי ורפסנג'אני. פסילת רפסנג'אני על-ידי "מועצת שומרי החוקה" הפכה, לדבריו, את התקווה בקרב האזרחים לדאגה ציבורית שהובילה לתמיכה ברוחאני.
בדומה לד"ר חאזרי התייחס גם ד"ר ג'לאא'י-פור לחשיבות הקואליציה בין עארף לרוחאני כגורם משפיע על תוצאות הבחירות. הוא ציין, כי קואליציה זו החלה להתגבש דווקא בקרב הצעירים מהמחוזות השונים, שעבדו במטות הבחירות של שני המועמדים. צעירים אלה הם שקראו לגיבוש קואליציה, שהתאפשרה בסופו של דבר בזכות מנהיגותו של מחמד ח'אתמי. הדבר הוביל לשיעור הצבעה גבוה ולתמיכה נרחבת ברוחאני בכפרים ובמחוזות שונים, כגון: גילאן וסיסתאן-בלוצ'יסתאן (http://isna.ir/fa/news/92040201147/تحلیل-جلایی-پور-از-انتخابات-ادعای-تبانی).
הפתעת הבחירות והרצון לשינוי כגורם מכריע בדפוסי ההצבעה באיראן
ד"ר עלי רביעי (Ali Rabi'i), מרצה באוניברסיטת טהראן ופרשן לעניינים פוליטיים, ששימש בעבר כיועצו של הנשיא לשעבר, מחמד ח'אתמי, התייחס לקושי לחזות את תוצאות הבחירות באיראן הנובע, בין היתר, מחולשה ניכרת בחקר התנהגותם הפוליטית של אזרחי איראן. הוא ציין, כי לא מתבצע באיראן מחקר מספק של התנהגות המצביעים והדבר גורם לכך, שתוצאות מערכות הבחירות האחרונות (ב-1997, ב-2005 וב-2013) לא נצפו מראש והיו מפתיעות. בעוד שבמדינות אחרות בעולם ניתן להעריך, בדרך כלל, את תוצאות הבחירות, הרי שתוצאות הבחירות באיראן כמעט תמיד מפתיעות. הוא טען, כי יש להקדיש תשומת לב רבה יותר לחקר הגורמים האמיתיים המניעים את התנהגות האזרחים בבחירות.
ד"ר רביעי מתח, אף הוא, ביקורת על אופן ביצוע סקרי דעת קהל באיראן וטען, כי הסקרים נערכים בעיקר על-ידי מוסדות ממשלתיים למחצה או על-ידי גופים ביטחוניים וחלק מהסקרים קשורים למועמדים עצמם ונושאים, לפיכך, אופי תעמולתי.
בהמשך דבריו ניתח רביעי את דפוסי ההצבעה של אזרחי איראן וטען, כי מערכות הבחירות האחרונות משקפות את הרצון לשינוי המושרש בחברה האיראנית. ניצחונו המפתיע של ח'אתמי בבחירות 1997 נבע, לדבריו, מהרצון לשינוי. ניצחון אחמדינז'אד בבחירות 2005 התאפשר, אף הוא, בזכות קולות דורשי השינוי. בעוד שח'אתמי נישא על בסיס הדרישה לשינוי מצד מעמד הביניים, אחמדינז'אד ייצג את ההתנגדות לסטטוס-קוו שהתקיים באיראן מאז המהפכה. הבחירות האחרונות התקיימו בצל כישלון מדיניות אחמדינז'אד והתגברות הלחץ החברתי, שהובילו לגל חדש של רצון לשינוי. הדרישה לשינוי התחזקה עוד יותר בעקבות חזרתם הביתה לקראת הבחירות של שלושה מיליון סטודנטים לערים ולכפרים עם סיום שנת הלימודים האקדמית.
רביעי הוסיף, כי כאשר האיראנים חשים בעוול שנעשה לאדם מסוים, כפי שארע במהלך הבחירות האחרונות במקרה של רפסנג'אני, הם נוטים לתמוך בו יותר. תחושה של תרעומת ציבורית משפיעה מאוד על החלטת האזרחים כיצד להצביע. תוצאות הבחירות הושפעו, לדבריו, מהעוול שנגרם לרפסנג'אני, מהתרעומת הלאומית שגברה בעקבות פסילת מועמדותו ומהגל המחודש של רצון לשינוי, שחיזק את התמיכה ברוחאני גם כתוצאה מהחרפת הדאגה בקרב שכבות שונות בחברה לנוכח המשבר הכלכלי.
רביעי התייחס גם להשפעת העימותים הטלוויזיוניים, שנערכו במהלך מערכת הבחירות, וציין כי במהלך עימותים אלה חשו האזרחים, שרוחאני יכול לייצג את דרישותיהם ולדבר בשמם אודות הצרכים והרצונות שלהם. בסיום דבריו הביע רביעי דאגה מהציפיות המוגזמות מהממשלה החדשה, שעלולות ליצור בעיות עבורה (http://isna.ir/fa/news/92040201194/علی-ربیعی-انتخاب-مردم-اغلب-انقلاب-گونه-بوده).
התמיכה ברוחאני: לא רק מעמד הביניים העירוני
ד"ר האדי ח'אניכי (Hadi Khaniki), מומחה לתקשורת מאוניברסיטת עלאמה טבאטבאא'י (Allameh Tabataba'i) בטהראן, ציין בהרצאתו, כי רוחאני ניצח בבחירות אף על-פי שזכה להזדמנויות התקשורתיות המעטות ביותר. הוא הצליח להשיג תמיכה משמעותית גם בכפרים המרוחקים ביותר, שבהם הבחירות התנהלו באמצעות קלפיות ניידות, ובקרב מגזרים שונים בחברה, כגון: סטודנטים, משפחות חללים ותושבי הפריפריה. הרפורמיסטיים הצליחו, לדבריו, לנצל את ההזדמנויות המוגבלות ולהתגבר על המגבלות הביטחוניות והפוליטיות שניצבו בפניהם באמצעות הרצת מועמדים שהיו בידיהם אמצעי תקשורת עצמאיים משלהם.
בהתייחסו לתמיכה לה זכה רוחאני בקרב מעמדות חברתיים שונים אמר ח'אניכי כי לפני הבחירות היו שהעריכו, כי המעמדות הנמוכים בחברה האיראנית יצביעו באופן שונה ממעמד הביניים בשל התמיכה הממשלתית לה זכו מצד הממשלה בשנים האחרונות. הערכה זו לא התממשה בסופו של דבר ואזרחים מהשכבות החלשות המתגוררים באזורים הנחשלים ובפריפריה תמכו ברוחאני אף יותר מאשר תושבי הערים הגדולות.
ח'אניכי תלה את התמיכה הציבורית ברוחאני בדאגה החברתית מן העתיד ובשאיפתה ליציבות. הוא ציין, כי אחד ממאפייני מערכת הבחירות היה שאף אחד מהמועמדים לא הגן על המצב הנוכחי במדינה וכולם הביעו דאגה לנוכח המצב (http://isna.ir/fa/news/92040201196/هادی-خانیکی-با-آمدن-هاشمی-به-انتخابات-صفی).
הבחירות כביטוי לרציונליזציה של החברה האיראנית
האנתרופולוג נאצר פכוהי (Nasser Fakouhi) מאוניברסיטת טהראן טען, כי הבחירות מבטאות את "ניצחון העובדה החברתית (מושג הלקוח מהגותו של הסוציולוג אמיל דורקהיים) על העובדה הפוליטית". הוא ציין, כי במשך עשרות השנים האחרונות התפתחה תלות של החברה האיראנית במוסדות הפוליטיים וכל עניין חברתי הפך תלוי בעניין הפוליטי. החברה האיראנית ראתה בכסף פתרון לכל בעיותיה ופיתחה תלות במדינה. אפילו המהפכה האסלאמית לא הצליחה לערער את השיטה החברתית ואת התלות הזו מצד החברה במדינה. המדיניות הפופוליסטית בה נקטה הממשלה בשנים האחרונות היא שהביאה לשינוי חברתי ולרציונליזציה של החברה.
הבחירות האחרונות מעידות על כך, שגם במערכת הפוליטית הבינו שהחברה האיראנית עברה שינוי. 60% מאזרחי איראן הם צעירים שרבים מהם התחנכו באוניברסיטאות ולא ניתן להמשיך להנהיג את החברה באופן שבו המדינה הנהיגה את החברה בתקופת השושלת הקאג'ארית (ששלטה באיראן מסוף המאה ה-18 עד ראשית המאה ה-20). גם אלה שלא הצביעו עבור רוחאני הגיעו לקלפיות מתוך רצון להצביע באופן רציונלי (http://isna.ir/fa/news/92040201209/فکوهی-باید-از-فرصت-حضور-روحانی-استفاده-کرد-مؤیدفر).
