ממשלתו המוצעת של חסן רוחאני: מאפיינים ומשמעויות
|
הנשיא הנבחר, חסן רוחאני, הגיש בראשית השבוע לנשיאות המג'לס את רשימת המועמדים לכהן כשרים בממשלתו החדשה. מינוי המועמדים טעון עדיין את אישור המג'לס. ממשלתו המוצעת של רוחאני מורכבת ברובה מטכנוקרטים בעלי השכלה אקדמית רחבה (למעלה ממחצית השרים נושאי תואר דוקטור). מבחינה פוליטית מזוהים רוב השרים המיועדים עם האגף המרכזי במחנה השמרני. כמה מהם מילאו תפקידי שרים בממשלותיהם של הנשיאים לשעבר, עלי-אכבר האשמי רפסנג'אני ומחמד ח'אתמי. הממשלה המוצעת אינה כוללת נשים ואינה כוללת נציגים של המיעוטים האתניים-לשוניים הסונים (כורדים, באלוצ'ים וערבים). הרכב ממשלתו המוצעת של חסן רוחאני מבטא את שאיפתו לאזן בין כוחות פוליטיים מנוגדים מימין ומשמאל, שהפעילו עליו לחצים כבדים בנוגע לאיוש ממשלתו. הרכב הממשלה גם מצביע על העדפתו לקדם רפורמות כלכליות על פני רפורמות פוליטיות-אזרחיות. רוחאני נמנע מהצבתם של שרים המזוהים במובהק עם הזרם הרפורמיסטי במשרדי ממשלה הנחשבים "רגישים" בעיני הממסד הדתי-שמרני, ובראשם משרדי הפנים, המודיעין, ההכוונה האסלאמית והמשפטים. הוא הציב, לעומת זאת, שרים המזוהים כרפורמיסטיים מתונים במשרדי ממשלה שרגישותם פחותה, כגון: חינוך, בריאות, נפט ותקשורת, וכן מינה כמה פוליטיקאים, שהוצעו לו על-ידי הזרם הרפורמיסטי, כסגני נשיא שאינם מחויבים באישור המג'לס. בהרכב ממשלתו המוצעת של רוחאני יש כדי לעורר ביקורת מצד שלוש קבוצות מרכזיות: הגרעין האידיאולוגי של המחנה הרפורמיסטי, נשים ומיעוטים אתניים-לשוניים סונים. מינויים של שני פוליטיקאים שמרנים למשרדי הפנים והמשפטים כבר מעורר ביקורת ברשתות החברתיות. גם החלטתו שלא למנות נשים התקבלה באכזבה מצד ארגוני זכויות נשים. אי-שילוב נציגים של המיעוטים האתניים-הלשוניים הסונים (ערבים, כורדים ובאלוצ'ים) צפוי, אף הוא, לעורר ביקורת, בעיקר לנוכח שיעורי התמיכה הגבוהים בהם זכה רוחאני בבחירות האחרונות במחוזות המאוכלסים על-ידי מיעוטים אלה. יודגש, עם זאת, כי אין בהרכב הממשלה לבדו כדי ליצור משבר ציפיות בקרב תומכי רוחאני וכי התמיכה הציבורית בנשיא הנבחר תלויה במידה רבה במדיניותו בפועל, בהישגי ממשלתו בחודשים הקרובים ובהצלחתו לממש את הבטחותיו במבחן המעשה. |
הנשיא הנבחר, חסן רוחאני, הגיש בראשית השבוע לנשיאות המג'לס את רשימת המועמדים לכהן כשרים בממשלתו החדשה. מינוי המועמדים מחייב את אישור חברי המג'לס, שיקיימו בראשית השבוע הבא דיון מיוחד לבחינת המועמדים.
ממשלתו המוצעת של רוחאני מורכבת ברובה מטכנוקרטים בעלי השכלה אקדמית רחבה (למעלה ממחצית השרים נושאי תואר דוקטור, חלקם מאוניברסיטאות במערב). רוב השרים המיועדים מזוהים מבחינה פוליטית עם האגף המרכזי במחנה השמרני. כמה מהם מילאו תפקידי שרים בממשלותיהם של הנשיאים לשעבר, עלי-אכבר האשמי רפסנג'אני ומחמד ח'אתמי. הממשלה המוצעת אינה כוללת נשים ואינה כוללת נציגים של המיעוטים האתניים-לשוניים הסונים (כורדים, באלוצ'ים וערבים).
לחצים מימין ומשמאל במהלך הרכבת הממשלה
במהלך הרכבת הממשלה הופעלו על רוחאני לחצים הן מצד הימין השמרני והן מצד גורמים בשמאל הרפורמיסטי, שתמכו במועמדותו במהלך מערכת הבחירות האחרונה. בשבוע האחרון הזהירו גורמים בימין הרדיקלי את רוחאני לבל ימנה שרים המזוהים עם הזרם הרפורמיסטי. דרשן תפילות יום השישי, איתאללה אחמד ח'אתמי (Ayatollah Ahmad Khatami), אמר בדרשת יום השישי האחרונה בטהראן, כי הרפורמיסטיים הקיצוניים, שהובילו את מהומות 2009, אינם יכולים להיות חלק מממשלתו של רוחאני המבוססת על עקרון המתינות
(http://www.farsnews.com/newstext.php?nn=13920511000557).
עורך היומון כיהאן, חסין שריעתמדרי (Hossein Shariatmadari), קרא לחברי המג'לס לפסול את מועמדותם של שרים המזוהים עם המחנה הרפורמיסטי. במאמר מעורר מחלוקת, שפרסם בשבוע שעבר תחת הכותרת: "מתנת המג'לס לרוחאני ולעם", טען שריעתמדרי כי בפסילת מועמדים אלה יעשה המג'לס שירות טוב לרוחאני, שנאלץ למנות שרים רפורמיסטיים בניגוד לרצונו בשל לחצים כבדים שהופעלו עליו מצד האופוזיציה הרפורמיסטית (http://www.kayhan.ir/920509/2.htm#N201).
גורמים בשמאל הרפורמיסטי, לעומת זאת, קראו לרוחאני להתעלם מהלחצים מימין ולמנות שרים שיהיו מסוגלים לקדם רפורמות פוליטיות-אזרחיות. היומון הרפורמיסטי בהאר קרא לרוחאני למנות שרים שיוכלו לממש את הבטחותיו טרם הבחירות ואת הרפורמות שהבטיח להנהיג בתחום חירויות האזרח. היומון הדגיש במיוחד את חשיבותם של משרדי הפנים, המודיעין, ההכוונה האסלאמית והמדעים לצורך קידום רפורמות אלה. היומון טען, כי אלה שאינם מעוניינים במינוי שרים רפורמיסטיים עלולים להמליץ לרוחאני למנות את עורך כיהאן, חסין שריעתמדרי, בתור סגנו ואת נציגי הימין הרדיקלי לתפקידי שרי הפנים, המודיעין והמדעים. רוחאני אינו צריך לסגת מכוונתו להתמקד במימוש תוכניותיו בתחום הכלכלי, נכתב בבהאר, אך די בשר אחד או בשני שרים קיצוניים בממשלתו כדי לסכל את מאמציו לפתור את המשבר הכלכלי ולהפיג את המתיחות בין איראן לקהילה הבינלאומית. היומון ציין, כי רוחאני מחויב אומנם להתייעץ עם המנהיג העליון בנוגע למינוי שריו, אך המנהיג אינו נוהג לכפות שרים כלשהם על הנשיא וכל מי שטוען שח'אמנהאי מתנגד לכאורה לשר כזה או אחר מנצל לרעה את שמו כדי לכפות את רצונו על אזרחי המדינה (http://baharnewspaper.com/News/92/05/07/15947.html).
היומון מרדם סאלארי טען, אף הוא, במאמר מערכת שפרסם בראשית השבוע, כי השמרנים הקיצוניים מנסים להניא את רוחאני ממימוש רצונם של אזרחי איראן כפי שבא לידי ביטוי בתוצאות הבחירות. העיתון הרפורמיסטי קרא למג'לס לאשר את שרי הממשלה המוצעים על-ידי רוחאני ולהיענות לדרישות אותן ביטא העם בבחירות האחרונות.
(http://www.mardomsalari.com/Template1/Article.aspx?AID=25714)
במקביל פרסמה קבוצת מרצים באוניברסיטאות ובמוסדות להשכלה גבוהה מכתב פומבי לנשיא הנבחר בקריאה למנות שר מדעים שיפעל לשינוי המדיניות שהונהגה על-ידי ממשלת אחמדינז'אד. אנשי האקדמיה טענו במכתבם כי במקום להתערב בקבלתם ובסילוקם מן האוניברסיטאות של סטודנטים ומרצים, לקבל החלטות הפוגעות בעצמאות האוניברסיטאות ולממש תוכניות להפרדה מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה, על משרד המדעים לשפר את מעמדן הבינלאומי של האוניברסיטאות האיראניות, להבטיח את תקציביהן ואת צרכיהן, לשפר את הרמה המדעית והאקדמית ולמנוע "בריחת מוחות" של צעירים משכילים לחו"ל (http://www.rahesabz.net/story/73583/).
ממשלת מרכז תוך העדפת רפורמות כלכליות על פני רפורמות פוליטיות
הרכב ממשלתו המוצעת של חסן רוחאני מבטא את שאיפתו לאזן בין כוחות פוליטיים מנוגדים. מחד גיסא, רוחאני מחויב לבעלי בריתו באגף המתון של המחנה הרפורמיסטי, שתמכו בו במהלך מערכת הבחירות. מאידך גיסא, הוא ביקש להימנע מהצבתם של שרים רפורמיסטיים מעוררי מחלוקת, שעלולים היו לעורר התנגדות מצד הממסד הדתי-שמרני בראשות המנהיג העליון ואף להיפסל על-ידי המג'לס.
על מנת למנוע התנגדות מצד הימין השמרני נמנע רוחאני מהצבתם של שרים המזוהים עם הזרם הרפורמיסטי במשרדי ממשלה הנחשבים "רגישים" בעיני הממסד הדתי-שמרני, ובראשם משרדי הפנים, המודיעין, ההכוונה האסלאמית והמשפטים. במשרדי הפנים והמשפטים הוא אף הציב מועמדים המזוהים במובהק עם הימין השמרני. ניסיונו של רוחאני להימנע מיצירת חיכוכים עם הממסד השמרני בא לידי ביטוי גם בהימנעותו מהזמנת הנשיא לשעבר, מחמד ח'אתמי, לטקס השבעתו.
רוחאני גם נמנע מלהיענות להצעות מצד השמאל הרפורמיסטי לשלב בממשלתו פוליטיקאים רפורמיסטים בולטים, כגון: מחמד-רזא עארף (Mohammad Reza Aref), ששימש כסגנו של הנשיא ח'אתמי ופרש לטובת רוחאני ימים ספורים לפני הבחירות האחרונות; אחמד מסג'ד ג'אמעי (Ahmad Masjed Jame'i), שכיהן כשר ההכוונה האסלאמית בממשלת ח'אתמי; וצפדר חסיני (Safdar Hosseini), שכיהן כשר העבודה והשירותים החברתיים וכשר הכלכלה בממשלת ח'אתמי.
הוא הציב, לעומת זאת, שרים המזוהים כרפורמיסטיים מתונים במשרדי ממשלה שרגישותם פחותה בעיני הימין השמרני, ובהם: משרדי החוץ, החינוך, הבריאות, הנפט, העבודה והרווחה, התקשורת והחקלאות. הוא גם מינה מספר פוליטיקאים, שהוצעו לו על-ידי הזרם הרפורמיסטי, לתפקידי סגני נשיא שאינם מחויבים באישור המג'לס. כך, למשל, מינה הנשיא הנבחר את עלי יונסי (Ali Younesi), ששימש כשר המודיעין בממשלת ח'אתמי לתפקיד סגן הנשיא לעניינים פוליטיים וביטחוניים ואת מרתזא באנכ (Morteza Bank), ששימש כיועצו במרכז למחקרים אסטרטגיים של המועצה לקביעת האינטרס של המשטר, לתפקיד סגן הנשיא לעניינים ביצועיים.
הימנעות רוחאני מהצבת שרים המזוהים עם השמאל הרפורמיסטי במשרדי ממשלה מרכזיים האחראים לגיבוש מדיניות בתחומי הפנים ואכיפת החוק מבטאת גם את העדיפות שהוא מייחס לקידום רפורמות כלכליות על פני רפורמות פוליטיות-אזרחיות. יכולתו של הנשיא הנבחר לקדם רפורמות פוליטיות-אזרחיות משמעותיות, ובהן: שחרור אסירים פוליטיים, קידום מוסדות החברה האזרחית, הסרת מגבלות בתחום האכיפה האסלאמית והצנזורה על אמצעי התקשורת, הייתה מלכתחילה מוגבלת למדי לנוכח התנגדות הממסד הדתי-שמרני לרפורמות אלה הנתפסות כאיום על ערכי המהפכה והמשטר. הצבתם של שרים בעלי נטייה ימנית-שמרנית במשרדי הפנים, המשפטים וההכוונה האסלאמית עשויה להגביל עוד יותר את יכולתו של הנשיא לממש הבטחות שנתן במהלך מערכת הבחירות בנוגע לקידום רפורמות אזרחיות ולהקלת האווירה הביטחונית בחברה.
שילובם של טכנוקרטים בעלי השכלה אקדמית מערבית, שחלקם כיהנו בתפקידים בכירים בממשלות רפסנג'אני וח'אתמי, בתפקידים כלכליים בכירים מחזק ההערכות בנוגע לכוונתו לקדם רפורמות כלכליות ניאו-ליברליות. גם מינוי מחמד נהאונדיאן (Mohammad Nahavandian), שכיהן עד כה כראש לשכת המסחר והתעשייה, לתפקיד ראש לשכת הנשיא עשוי להצביע על כוונת הנשיא להתמקד במדיניות הכלכלית ולקדם רפורמות שיחזקו את המגזר הפרטי.
מינוי הדיפלומט הוותיק, מחמד ג'ואד ט'ריף, לתפקיד שר החוץ עשוי להעיד על חתירת רוחאני להפגת המתחים עם הקהילה הבינלאומית ולשיפור קשריה של איראן עם שכנותיה. יצוין, עם זאת, כי עיצוב אסטרטגיית מדיניות החוץ האיראנית נתון במידה רבה בידי המנהיג העליון. זאת ועוד, סמכויותיו של משרד החוץ מוגבלות בדרך כלל והוא מהווה רק אחד הגופים הפועלים בתחום מדיניות החוץ לצד מוסדות נוספים, ובהם: המועצה העליונה לביטחון לאומי, האגף לעניינים בינלאומיים בלשכת המנהיג והמועצה האסטרטגית ליחסי חוץ.
"המאוכזבים" מממשלתו המוצעת של רוחאני
בהרכב ממשלתו המוצעת של רוחאני יש כדי לעורר ביקורת מצד שלוש קבוצות מרכזיות: הגרעין האידיאולוגי של המחנה הרפורמיסטי, נשים ומיעוטים אתניים-לשוניים סונים. מינויים של שני פוליטיקאים שמרנים: עבד אל-רזא רחמאני-פזלי (Abdolreza Rahmani Fazli), מקורבו של יו"ר המג'לס, עלי לאריג'אני, לתפקיד שר הפנים ומצטפא פור-מחמדי (Mostafa Pourmohammadi) לתפקיד שר המשפטים כבר מעורר ביקורת ברשתות החברתיות. מינויו של פור-מחמדי מעורר ביקורת חריפה במיוחד על רקע טענות מצד ארגוני זכויות אדם לפיהן הוא היה מעורב בפרשת רציחתם של אסירים פוליטיים בבתי כלא באיראן בשנת 1988 ובפרשת "רציחות השרשרת" של אינטלקטואלים איראנים בשנות התשעים.
החלטת רוחאני שלא למנות נשים בממשלתו מעוררת כבר מספר ימים ביקורת מצד ארגוני זכויות אדם וברשתות החברתיות. פעילת זכויות הנשים, פאטמה ראכעי (Fatemeh Rake'i), מתחה בשבוע שעבר ביקורת על העדר נשים בממשלה המוצעת. חברת המג'לס הרפורמיסטית לשעבר אמרה בריאיון לסוכנות הידיעות איסנ"א, כי הנשיא צריך למנות לפחות שלוש נשים בממשלתו. היא ציינה כי הכללת נשים בממשלה אינה נחשבת עוד כטאבו מכיוון שהנשיאים ח'אתמי ואחמדינז'אד כבר מינו נשים לתפקידי שרות בממשלותיהם. אף אחד אינו יכול לטעון, לפיכך, כי אנשי הדת מתנגדים למינוי נשים לתפקידים מיניסטריאליים. היא אמרה שיש בידי הנשים באיראן היכולת לנהל משרדי ממשלה רבים, כגון: משרדי העבודה והרווחה, החינוך, ההכוונה האסלאמית, הספורט, הצעירים והכלכלה. היא ציינה, כי לא התאפשר לפעילות זכויות הנשים להיפגש בשבועות האחרונים עם הנשיא הנבחר, אך דרישותיהן הועברו אליו בערוצים שונים (http://www.kaleme.com/1392/05/09/klm-153422/).
ביקורת בנוגע לאי-שילוב נשים בממשלה נמתחה גם במהלך כנס שעסק בשילוב נשים בממשלת רוחאני, שקיימו עיתונאיות איראניות בשבוע שעבר. זהרא בהראם נז'אד (Zahra Bahramnejad), חברת אגודת העיתונאיות, אמרה בכנס, כי השתתפות פעילה של נשים בממשלה יכולה לסייע לשיפור מצב הנשים באיראן. היא ציינה כי באיראן קיימות חומות גבוהות המעכבות כניסת נשים לתחום הפוליטי וכי נוכחות מעטה של נשים מונעת מהן למלא תפקיד קונסטרוקטיבי בקבלת החלטות. היא טענה, כי הרכב הממשלה המוצע מנוגד להצהרותיו של רוחאני טרם הבחירות בנוגע לצורך לשלב נשים בהחלטות הפוליטיות במדינה ואינו מעיד על שוויון בין נשים לגברים
(http://www.mehrnews.com/detail/News/2107668).
אי-שילוב נציגים של המיעוטים האתניים-הלשוניים הסונים (ערבים, כורדים ובאלוצ'ים) צפוי לעורר, אף הוא, ביקורת, בעיקר לנוכח שיעורי התמיכה הגבוהים במיוחד בהם זכה רוחאני במחוזות המאוכלסים על-ידי כורדים, באלוצ'ים ותורכמנים בבחירות האחרונות. מאז הבחירות הביעו נציגי המיעוטים ציפייה, כי רוחאני יממש את הבטחותיו ערב הבחירות בנוגע לקידום זכויות המיעוטים ולביטול האפליה הנהוגה כלפיהם וישלב את נציגיהם בממשלתו.
יודגש, עם זאת, כי אין בהרכב הממשלה לבדו כדי ליצור משבר ציפיות בקרב תומכי רוחאני וכי התמיכה הציבורית בנשיא הנבחר תלויה במידה רבה במדיניותו בפועל, בהישגי ממשלתו בחודשים הקרובים ובהצלחתו לממש את הבטחותיו במבחן המעשה.
