מבט לאיראן

בעקבות בחירת רוחאני: ביקורת גוברת כנגד מעורבות משמרות המהפכה בכלכלה

מאז ניצחון חסן רוחאני בבחירות לנשיאות גוברים הקולות באיראן הקוראים להגביל את מעורבותם של הכוחות המזוינים, ובראשם משמרות המהפכה, בכלכלה. חבר המג'לס אחמד תוכלי קרא בשבוע שעבר לממשלה להגביל את מעורבות אנשי הצבא בכלכלה ולהגדירה מחדש. ימים ספורים לאחר מכן פרסם האתר "אלף" מאמר פרשנות בו הגדיר את חדירת אנשי הצבא לכלכלה כ"אם כל המחלות". האתר הזהיר, כי מעורבותם הגוברת של אנשי הצבא בכלכלה מעודדת אותם להגביר גם את מעורבותם הפוליטית במטרה לקדם את האינטרסים הכלכליים שלהם. הכלכלן ד"ר עלי קנברי קרא, אף הוא, לממשלה לשים קץ למעורבות הכלכלית של אנשי הצבא בטענה שהיא מסכנת את הכלכלה ומונעת מהמגזר הפרטי למלא תפקיד מרכזי החיוני לפיתוח הכלכלה. בעקבות הביקורת הגוברת כנגד מעורבות הכוחות המזוינים בכלכלה נדרשו לאחרונה בכירים בממסד הביטחוני, ובהם ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים ודובר משמרות המהפכה, להגיב לטענות בעניין זה ולהצדיק את מעורבות הגופים הצבאיים בפרויקטים כלכליים לאומיים. הביקורת כנגד מעורבותם הכלכלית של הכוחות המזוינים, ובראשם משמרות המהפכה, אינה חדשה. ניכר, עם זאת, כי מבקרי מעורבות זו רואים בבחירת רוחאני לנשיאות הזדמנות להגבלתה. היענות מצד רוחאני לדרישה הגוברת לצמצום מעורבות משמרות המהפכה בכלכלה עלולה לסכן אינטרסים כלכליים חיוניים של הארגון ולהוביל לעימות בינם לבין הנשיא.

אז ניצחון חסן רוחאני בבחירות לנשיאות איראן גוברים הקולות באיראן הקוראים להגביל את מעורבותם של הכוחות המזוינים, ובראשם משמרות המהפכה, בכלכלה. חבר המג'לס אחמד תוכלי (Ahmad Tavakoli), שנחשב לאחד ממבקריו הבולטים של הנשיא לשעבר, מחמוד אחמדינז'אד, במחנה השמרני קרא בשבוע שעבר לממשלה לקבל "החלטה נחושה" בנוגע לנוכחותם הגוברת של אנשי הצבא והביטחון בכלכלה. בריאיון לשבועון הכלכלי תג'ארת פרדא (Tejarat Farda, מסחר המחר) אמר תוכלי, כי הכוחות הצבאיים הפכו למתחרים לא הוגנים של המגזר הפרטי והזהיר, כי אם לא תתקבל החלטה בנוגע לנוכחותם בכלכלה, יהפכו אנשי הצבא לבעלי עוצמה כלכלית ואף ישאפו להשיג עוצמה פוליטית. תוכלי ציין, כי לא ניתן להוציא את אנשי הצבא מהשווקים הכלכליים בקלות, אך יש להגדיר מחדש את מעורבותם בכלכלה, למנוע מהם לחלוטין פעילות בשוק הכספים ולהימנע משילובם בפרויקטים כלכליים בתור קבלנים (http://www.rahesabz.net/story/73782/).

ימים ספורים לאחר הביקורת מצד תוכלי פרסם האתר אלף (Alef), המזוהה עימו, מאמר פרשנות בו הגדיר את חדירת אנשי הצבא לכלכלה האיראנית כ"אם כל המחלות". האתר התייחס לביקורתו של תוכלי וכן לביקורת שנמתחה בעניין זה מצד המועמד הרפורמיסטי, מחמד-רזא עארף (Mohammad-Reza Aref), במהלך עימות טלוויזיוני שהתקיים במסגרת מערכת הבחירות האחרונה. ביקורת זו מצביעה, לטענת "אלף", על הדאגה הרווחת בציבור לנוכח מעורבות אנשי הצבא בכלכלה.

מחבר המאמר התייחס לצוואתו הפוליטית של מכונן המהפכה האסלאמית, איתאללה ח'ומיני, שקבע כי על הכוחות המזוינים, ובכללם הצבא, משמרות המהפכה והבסיג' להימנע מכל מעורבות פוליטית. איסור זה נועד, לטענת "אלף", למנוע את אובדן האמון הציבורי בכוחות הצבאיים ולמנוע מאנשי הצבא לנצל את העוצמה הצבאית שבידיהם לצרכים פוליטיים. האתר גרס, כי מעורבותם הגוברת של אנשי הצבא בכלכלה מחייבת אותם לגייס תמיכה פוליטית שתאפשר להם לזכות בפרויקטים כלכליים ובהטבות כלכליות ולעודד חקיקה שתסייע להם בקידום האינטרסים הכלכליים שלהם.

התשתית המודיעינית והביטחונית המצויה בידי הכוחות המזוינים מסייעת להם בפעילותם הכלכלית וגם אם אנשי הצבא אינם מתערבים בפוליטיקה במטרה לגייס תמיכה פוליטית בפעילותם הכלכלית, הם הופכים בזכות עוצמתם והשפעתם למתחרים כלכליים לא הוגנים של המגזר הפרטי. האתר הביא כדוגמא להשפעתם הגוברת של הכוחות המזוינים בכלכלה את זכיית תאגידתוסעה-י אעתמאד-י מבין (Tose-e-ye E'temad-e Mobin), שכמה מחברותיו קשורות למשמרות המהפכה, בעסקה שנחתמה בספטמבר 2009 ובמסגרתה הונפקו 50 אחוזים ממניות חברת התקשורת האיראנית בתוספת מניה אחת בבורסה בטהראן.

מסירת חברות ממשלתיות לידי אנשי צבא במסגרת מדיניות ההפרטה היא מעבר "מרע לרע יותר", נכתב במאמר, והיא גורמת להקצנה פוליטית ולשחיתות כלכלית. התוצאה הטבעית של הפיכת חלק מהגורמים הצבאיים לעסקים כלכליים גדולים היא מעורבות אנשי צבא בבחירות, שנועדה להביא לבחירתם של פוליטיקאים התומכים בפעילותם הכלכלית או למנוע את בחירתם של אלה המתנגדים לה. "אלף" קרא למג'לס לפעול למניעת חדירת אנשי הצבא לכלכלה לנוכח השלכותיה החמורות. פעילות זו היא "אם המחלות הפוליטיות והכלכליות" באיראן ובהעדר טיפול בבעיה זו לא יהיה ניתן לרפא את החוליים הכלכליים הניצבים בפני המדינה

 (http://alef.ir/vdciy5azzt1a332.cbct.html?194971).

הכלכלן ד"ר עלי קנברי (Ali Ghanbari) קרא, אף הוא, בימים האחרונים להוציא את אנשי הצבא מהכלכלה והזהיר, כי מעורבותם הכלכלית של גופים הקשורים לאנשי הצבא עלולה להוביל לתוהו ובוהו כלכלי. בריאיון עיתונאי אמר קנברי, כי הכלכלה צריכה להיות מנוהלת על-ידי מנגנוני השוק. מעורבות ממשלתית בכלכלה היא בעייתית כשלעצמה אך המנגנונים המפקחים על עבודת הממשלה, כגון: המג'לס, מסוגלים לפקח על מעורבות זו. מעורבות גופים הקשורים לאנשי צבא בכלכלה, לעומת זאת, אינה ניתנת לפיקוח והיא חמורה, לפיכך, יותר מאשר מעורבות ממשלתית.

קנברי הוסיף, כי המצב הכלכלי הנוכחי נובע מנוכחות הכוחות הצבאיים בכלכלה ומן העובדה, שהמגזר הפרטי אינו ממלא תפקיד מרכזי בשוק. הוא ציין, כי במדינות שמצבן הכלכלי טוב יותר קיימת מעורבות פחותה מצד הממשלה והגופים הביטחוניים והצבאיים בכלכלה ואילו המגזר הפרטי ממלא תפקיד מרכזי בפעילות הכלכלית. על איראן ללמוד מהניסיון העולמי, לצמצם עד למינימום האפשרי את מעורבותם של אישים וגופים צבאיים בכלכלה ולא לאפשר מצב בו חברות ממשלתיות נמסרות בשם ההפרטה לידי חברות ומוסדות הקשורים לאנשי צבא. 

הממשלה צריכה, לדבריו, לקבל החלטה ולהוציא את אנשי הצבא מהכלכלה. הכלכלה היא עניין מקצועי וכשם שהכוחות המזוינים אינם מאפשרים לגורמים אחרים להתערב בענייני צבא, כך גם אסור לממשלה לאפשר לכוחות המזוינים להתערב בכלכלה. קנברי ציין, כי מעורבות אנשי הצבא בכלכלה גברה בתקופת נשיאותו של אחמדינז'אד מכיוון שהוא פעל ללא כל תוכנית כלכלית ואיפשר לאנשי הצבא להתערב בכלכלה, מה שהוביל להידרדרות כלכלית (http://www.tabnak.ir/fa/news/336631).

תגובות לביקורת כנגד מעורבות הכוחות המזוינים בכלכלה

בעקבות הביקורת הגוברת כנגד מעורבות הכוחות המזוינים ומשמרות המהפכה בכלכלה נדרשו לאחרונה בכירים בממסד הביטחוני האיראני להגיב לטענות בעניין זה. ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים, סיד חסן פירוזאבאדי (Seyyed Hassan Firouzabadi), אמר השבוע בשיחה עם עיתונאים, כי אין כל פסול בסיוע מצד הכוחות המזוינים לממשלה בתחום הכלכלי.

הוא ציין, כי הכוחות הצבאיים החלו להגיש סיוע לממשלה לצורך שיקום איראן מהריסותיה לאחר מלחמת איראן-עיראק ובצל הסנקציות המערביות. סיוע זה ניתן בהנחיית המנהיג העליון על מנת לנצל את היכולות שנרכשו על-ידי הכוחות המזוינים במהלך המלחמה למען אזרחי המדינה. הכוחות המזוינים לא יזמו כל תוכנית כלכלית ללא בקשת הממשלה והם משתתפים אך ורק בפרויקטים ובמכרזים שקבלנים מקומיים אינם נוטלים בהם חלק. רמטכ"ל איראן ציין, כי הסיוע שהעניקו הכוחות המזוינים בתחומים שונים הקשורים לשיקום המדינה הוא שאיפשר את ההתקדמות המשמעותית בבניית סכרים, בהקמת מפעלים וביתר התחומים הכלכליים (http://www.tabnak.ir/fa/mobile/337207).

לאחרונה התייחס גם דובר משמרות המהפכה, רמזאן שריף (Ramazan Sharif), למעורבות משמרות המהפכה בפעילות כלכלית. בריאיון ליומון הרפורמיסטי "שרק" הגן הדובר על מעורבות הארגון בפרויקטים כלכליים לאומיים וטען, כי משמרות המהפכה הוקמו על-מנת להגן על המהפכה ועל הישגיה בכל התחומים. הוא ציין, כי מפקד משמרות המהפכה, מחמד-עלי ג'עפרי (Mohammad-Ali Ja'fari), הגביל מראשית כהונתו את מעורבות הארגון בפרויקטים כלכליים שניתן היה להשלים באמצעות קבלנים מקומיים.^[1]

כמה אמצעי תקשורת המזוהים עם הימין השמרני התגייסו, אף הם, לתמיכה בהמשך מעורבות הכוחות המזוינים ומשמרות המהפכה בכלכלה. האתר בולתן ניוז פרסם לאחרונה מאמר פרי-עטו של ד"ר חסן רחימי מאוניברסיטת בו-עלי סינא (Bu-Ali Sina) בעיר המדאן, בו נטען כי אין כל פסול במעורבות אנשי הצבא בכלכלה או בשילובם בתפקידים ביצועיים בכירים. רחימי טען, כי מכונן המהפכה לא התכוון בצוואתו הפוליטית למנוע מאנשי צבא לנצל את יכולותיהם על מנת לממש את יעדי המהפכה האסלאמית, להיות מעורבים בכלכלה או להשתלב בתפקידים ביצועיים בזמן שלום. זאת ועוד, מאחר שאויבי איראן מנהלים נגדה מלחמה גם בתחום הכלכלי והתרבותי, הרי שנוכחות אנשי הצבא נדרשת גם בתחומים הללו. 

בהתייחס לטענה לפיה מעורבות אנשי הצבא בכלכלה מגבילה את המגזר הפרטי טען רחימי, כי בתנאים הנוכחיים ממילא אין בידי המגזר הפרטי האיראני הכספים והיכולות הנדרשות לביצוע פרויקטים גדולים, כגון: פרויקט השלמת פיתוח שדה הגז דרום-פארס. ניצול היכולות הטכניות, ההנדסיות והאנושיות של הכוחות המזוינים לאחר מלחמת איראן-עיראק סייעה, לדבריו, רבות למדינה ואסור לשלול מאיראן את היכולת לנצל יכולות משמעותיות אלה. הוא ציין, כי גם במדינות מתפתחות אחרות הצבא אחראי על פרויקטי פיתוח והזהיר כי מי שמערער על זכותם של אנשי הצבא להתערב בפעילות כלכלית מעביר מסר לצעירים שלא כדאי להם להשתלב בתחום הצבאי, דבר שעלול לפגוע ביכולת ההגנה של איראן (http://www.bultannews.com/fa/news/161257).

לקראת עימות בין הנשיא למשמרות המהפכה?

העמקת חדירת משמרות המהפכה לפרויקטים כלכליים שהואצה, בין היתר, בהשפעת הסנקציות הבינלאומיות, מעוררת בשנים האחרונות ביקורת גוברת במערכת הפוליטית האיראנית. ביקורת זו נדחתה בתוקף על-ידי בכירים במשמרות המהפכה. כך, למשל, הצהיר סגן מפקד משמרות המהפכה לעניינים משפטיים ופרלמנטאריים, מחמד-רזא יזדי (Mohammad-Reza Yazdi), בריאיון שהעניק במרץ 2011 לאתר ח'בר אונליין (Khabar Online), כי פעילותם הכלכלית של משמרות המהפכה מתבצעת תוך שקיפות מלאה. הוא טען, כי ממשלות רפסנג'אני, ח'אתמי ואחמדינז'אד הן שיזמו את מעורבות תאגיד הבינוי של משמרות המהפכה, ח'אתם אל-אנביאא' (Khatam-ol-Anbia') בפרויקטים כלכליים באיראן ומחוצה לה. פעילותם הכלכלית של משמרות המהפכה מתבצעת, לדבריו, בהתאם לחוק, באישור המנהיג העליון ותחת פיקוח מלא של המג'לס, החשב הכללי וארגון הפיקוח ברשות השופטת (http://www.rahesabz.net/story/34481/).

אף כי הביקורת כנגד מעורבות הכוחות המזוינים, ובראשם משמרות המהפכה, בכלכלה אינה חדשה, נראה כי מבקרי מעורבות זו רואים בבחירתו של חסן רוחאני לנשיאות הזדמנות להגבילה. רוחאני עצמו טרם ביטא עמדות ברורות בנוגע למעורבות הכוחות המזוינים בכלכלה, אך לנוכח תפישת עולמו הניאו-ליברלית המצדדת בהקטנת המעורבות הממשלתית בכלכלה הוא עשוי לקדם רפורמות שיש בהן כדי לפגוע באינטרסים כלכליים של משמרות המהפכה. היענות מצד רוחאני לדרישות הגוברות לצמצום מעורבות משמרות המהפכה בכלכלה עלולה להביא לעימות בינו לבין משמרות המהפכה ולחייב התערבות מצד המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי.

^[1]ראה בהקשר זה:  "זרקור לאיראן": ערב כניסת רוחאני לתפקיד הנשיא: דובר משמרות המהפכה מדבר על יחסי הגומלין בין משמרות המהפכה והממשלה, 24 ביולי 2013, http://www.terrorism-info.org.il/he/article/20551. 

מאמרים נוספים בתחום