הארגון חותר להפיל את משטר אסד ולהקים ח'ליפות אסלאמית בסוריה-רבתי, שתהפוך למוקד אזורי ובינלאומי לטרור וחתרנות.
סמל ג'בהת אלנצרה ("חזית התמיכה") או בשמה המלא: "חזית התמיכה לתושבי אלשאם (סוריה-רבתי)". ברקע נראים מפת סוריה, סמל הסהר האסלאמי ודמותו של לוחם ג'האד (almadenahnews.com)
עיקרי העבודה
התבססות שלוחות אלקאעדה בסוריה
1. במהלך מלחמת האזרחים בסוריה התבססו שתי שלוחות של אלקאעדה בקרב ארגוני המורדים, הנלחמים להפלת משטר בשאר אלאסד. הבולטת מביניהן הינה ג'בהת אלנצרה ("חזית התמיכה"), הכפופה כיום ישירות למנהיג אלקאעדה אימן אלט'ואהרי. לצידה פועל ארגון בשם "המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם", הכפוף לארגון אלקאעדה בעיראק. בנוסף לכך פועלים בסוריה ארגונים צבאיים ג'האדיסטים-סלפים, שלא בהכרח מזדהים עם אלקאעדה. מספר הפעילים בשתי שלוחות אלקאעדה בסוריה נאמד ב-7,000-6,000 איש ולהערכתנו הוא נמצא במגמת עליה.
2. מבין שתי השלוחות של אלקאעדה בסוריה, ג'בהת אלנצרה הינו הארגון הבולט ובו מתמקדת עבודת מחקר זאת[1]. על הקמת הארגון הוכרז הוכרז בסוף ינואר 2012, כעשרה חודשים לאחר פרוץ ההתקוממות בסוריה. בראשית דרכו פעל הארגון כשלוחה של "המדינה האסלאמית בעיראק", מסגרת-על המשויכת לארגון אלקאעדה בעיראק[2]. על מנת לתת לכך תוקף פורמאלי הודיע אבו בכר אלבע'דאדי, מנהיג אלקאעדה בעיראק (אפריל 2013), על איחוד שני הארגונים. לארגון אחד בשם "המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם". אולם הודעתו לא כובדה ע"י ג'בהת אלנצרה והיא בוטלה באופן פורמאלי (יוני 2013) ע"י אימן אלט'ואהרי, מנהיג ארגון אלקאעדה,שקבע, כי ג'בהת אלנצרה היא שלוחתו הרשמית בסוריה. כפועל יוצא מכך חל למעשה פילוג בקרב שתי שלוחות אלקאעדה בסוריה וכיום פועלים בסוריה שני ארגונים מתחרים המסוכסכים זה עם זה.
3. מבחינה אידיאולוגית מזדהה ג'בהת אלנצרה עם האידיאולוגיה הג'האדיסטית סלפית של ארגון אלקאעדה. הוא חותר להקים ח'ליפות אסלאמית בסוריה-רבתי (אלאשאם הכולל את שטח סוריה, לבנון, ירדן ישראל והשטחים הפלסטינים), אשר בה תושלט ההלכה האסלאמית (השריעה). ג'בהת אלנצרה עוין למערב ולישראל, שולל את ערכי המערב (דמוקרטיה, פלורליזם, חופש הפולחן) וכפועל יוצא מכך מתנגד לכל התערבות מערבית או בינלאומית במלחמת האזרחים בסוריה. ג'בהת אלנצרה עוין גם את עדות המיעוט בסוריה, בדגש על העלוים והשיעים, הנתפסים על ידו ככופרים. הוא מבליט את הג'האד כדרך הפעולה הנבחרת להפלת המשטר הסורי וליישום שאר מטרותיו ורואה בו חובה אישית של כל מוסלמי (בהשראת עבדאללה עזאם, מורהו האידיאולוגי של בן לאדן).
|
4. ג'בהת אלנצרה, נציג אלקאעדה בסוריה, ו"המדינה האסלאמית בעיראק ואלשאם", הפועל בניגוד להנחיית אימן אלט'ואהרי, חותרים (כל אחד בנפרד) לקידום אסטרטגייה ארוכת טווח רב-שלבית: השלב הראשון של פעילותם מיועד להשיג אחיזה איתנה בקרב קבוצות המורדים ולבסס בסוריה תשתית ג'האדיסטית איתנה, שתסייעלהפלת משטרו של בשאר אסד. זאת בשיתוף פעולה (ולו גם חלקי ומזדמן) עם קבוצות מורדים אחרות בדגש על קבוצות בעלות אופי אסלאמי. בשלב השני שואפים השניים, להשתלט על המשטר הסורי החדש שיקום ע"י איחוד כל הכוחות הג'האדיסטים- סלפים הפועלים בדמשק, או לפחות להשיג השפעה רבה עליו. בתפיסתם, המשטר הג'האדיסטי, שיקום בדמשק (או כל משטר אחר שלג'האדיסטים תהיה השפעה עליו), יחתור להקים ח'ליפות אסלאמיות בסוריה-רבתי, אשר תהווה שלוחה קדמית של אלקאעדה והג'האד העולמי בלב ליבו של המזרח התיכון. שלוחה זאת של אלקאעדה תנהל מערכת טרור נגד ישראל מחזית רמת הגולן, "תייצא" טרור למדינות המערב ולמדינות נוספות ברחבי העולם, ותהווה מוקד חתרנות וטרור אסלאמיים נגד מדינות ערביות ומוסלמיות פרו-מערביות. |
הערכת היכולות הצבאיות של ג'בהת אלנצרה
5. ג'בהת אלנצרה הינו הארגון הבולט מבין כמה ארגונים ג'האדיסטים סלפים הנוטלים חלק פעיל במלחמת האזרחים בסוריה. בראשו עומדמנהיג, שתוארו "אמיר" (נסיך), תואר המקובל בארגונים ג'האדיסטים בני זמננו. משמעותו של תואר זה הינה שהמנהיג מהווה דמות פוליטית ודתית כאחת, כפי שנקבע בראשית האסלאם. ל"אמיר" כפופים "אמירים" מקומיים, במחוזות ובערים של סוריה (לעיתים מכהנים מספר "אמירים" באותו מחוז). הגוף העליון של ג'בהת אלנצרה נקראמג'לס שורא אלמג'האדין (המועצה המייעצת של לוחמי הג'האד או בקיצור מועצת השורא). בהנהגת-העל של ג'בהת אלנצרה מצויים גופי מטה יעודיים ופעילים העוסקיםבמבצעים, גיוס כספים, רכש אמצעי לחימה והברחתם לסוריה, ענייני דת, הסברה וקשרי חוץ. הנהגת ג'בהת אלנצרה מפעילהמסגרות צבאיות במחוזות השונים (יחידות צבאיות המכונות לרוב "גדודים" ו"פלוגות"). לצידן פועלותמערכות ממשליות, הלכתיות והסברתיות, שפעילותן נועדה להדק את השפעתה של ג'בהת אלנצרה על התושבים, לרכוש את אמונם ולמלא את "החלל הריק" שנוצר עם הסתלקות הממשל הסורי מאזורים נרחבים של סוריה.
6. מנהיג ארגון ג'בהת אלנצרה הינו פעיל שטח בכיר, שכינויו אבו מחמד אלג'ולאני (באשר לשמו האמיתי קיימות גרסאות סותרות, לא מאומתות). המדובר בפעיל, שמוצאו כנראה מסוריה (מרמת הגולן?), שצבר ניסיון מבצעי בעיראק בלחימה נגד ארה"ב ובעלות בריתה, אשר בעבר נמנה על תומכי אבו מצעב אלזרקאוי, שעמד בראש לוחמי הג'האד (המג'אהדין), שנשלחו לעיראק מטעם אלקאעדה בעקבות הפלישה האמריקאית (מרץ 2003). אבו מחמד אלג'ולאני נשלח לסוריה ע"י אלקאעדה עיראק על מנת להקים בה את ג'בהת אלנצרה. בצמרת הפיקוד של ג'בהת אלנצרה בולטים פעילי אלקאעדה נוספים, שרכשו גם הם ניסיון מבצעי בעיראק, בנוסף לכך לוחמים בשורות הארגון אלפי פעילים ג'האדיסטים ממדינות ערביות/מוסלמיות (בקרבם בולטים פעילים מסוריה, לוב, תוניסיה, צ'צ'ניה, סעודיה ומצרים) ומאות פעילים ממדינות המערב (בקרבם בולטים 600-500 פעילים ממדינות אירופה בדגש על צרפת ובריטניה). השורדים שבהם צפויים לחזור למדינות מוצאם לאחר תקופה של לחימה בסוריה (מספר הפעילים הזרים בסוריה נאמד כיום בכ-5,000, מרביתם פועלים במסגרת ג'בהת אלנצרה).
7. ג'בהת אלנצרה פרסם מאות קבלות אחריות על פיגועים שביצע. מוקדי פעילות הצבאית של ג'בהת אלנצרה ושל המדינה האסלאמית בעיראק ואלשאם הינם מרחב דמשק ואזורי צפון סוריה ומזרחה (חלב, חמץ, חמאה, אדלב ודיר אלזור). כמו כן מנהל ארגון ג'בהת אלנצרה פעילות צבאית אינטנסיבית באזור דרעא, שבדרום סוריה, המקום בו החלה ההתקוממות נגד משטר אסד. בכמה ממחוזות צפון סוריה ומזרחה נהנה הארגון ממידה רבה של שליטה/השפעה על האוכלוסיה המקומית (בשיתוף פעולה עם ארגונים אסלאמיים נוספים). לעומת זאת באזורי החוף, שבהם מתגוררת אוכלוסיה עלוית (טרטוס-לאד'קיה), או במחוז אלסוידא, שבדרום סוריה, אשר בו העדה הדרוזית היא הדומיננטית, אין לג'בהת אלנצרה ולארגונים ג'האדיסטים נוספים נוכחות צבאית או ממשלית משמעותית. ג'בהת אלנצרה מנסה להתבסס גם ברמת הגולן. התרשמותנו היא, שבשלב זה אין לו עדיין שם אחיזה צבאית משמעותית, הגם שבמקרה אחד עלה בידו לבצע פיגוע התאבדות, אשר פגע באזור זה בסמל שלטון חשוב של המשטר הסורי (פיצוץ מבנה בעיירה סעסע, שבו שכן ענף המודיעין הצבאי של מחוז קניטרה).
8. במחוזות, שצויינו לעיל מנהל ג'בהת אלנצרה מערכת גרילה וטרורנגד בסיסים, מתקנים ואישים המזוהים עם הצבא הסורי ועם המשטר הסורי (בעיקר כוחות צבא וביטחון, מוסדות ממשל). מטרת פעילות זאת היא ליצור תוהו ובוהו בקרב המשטר ותומכיו, לנתק בין אזורי שלטון שונים, לפגוע במשילותו של המשטר ותומכיו, ולהקנות לג'בהת אלנצרה (ולקבוצות מורדים אחרות) שליטה על אזורים טריטוריאליים נרחבים, בעיקר בצפון סוריה ובמזרחה. לשם כך משתמש ג'בהת אלנצרה בטקטיקות לחימה מגוונות: פיצוץ מכוניות תופת ע"י מחבלים מתאבדים או בשלט רחוק; פיגועי התאבדות באמצעות חגורות נפץ; תקיפת בסיסים, מתקנים ושדות תעופה באמצעות ירי נשק קל ומרגמות; הפעלת מטעני צד בצירי תנועה מרכזיים (דפוס פעולה בו "התמחו" פעילי הארגון בעיראק); ותקיפת מחסומים של כוחות הצבא והביטחון.
9. פיגועי ההתאבדות שמבצע ג'בהת אלנצרה, הם דפוס הפעולה המייחד אותו בסוריה (הארגון קיבל אחריות על מרבית פיגועי ההתאבדות).פעולות ההתאבדות, ובעיקר אלו שבוצעו במוקדי השלטון בדמשק ובחלב, העניקו לג'בהת אלנצרה ”ערך מוסף" בהיבט המבצעי והכאיבו למשטר הסורי. עם זאת, פעולות אלה, גם כאשר הצליחו, יצרו עבור ג'בהת אלנצרה דימוי שלילי. שכן, הן החריפו את חששות מדינות המערב ומדינות ערביותמוסלמיות מפני חדירת גורמי אלקאעדה לשורות המורדים ופגעו במידת נכונותן לסייע למתנגדי המשטר הסורי. זאת ועוד, פעולות ההתאבדות של ג'בהת אלנצרה יש בהן כדי להרחיק מעליו חלקים מהציבור הסורי, שכן הן לעיתים חסרות אבחנה ובחלק מהן נהרגו אזרחים תמימים, שנקלעו למקום הפיגוע. נראה, כי דפוס פעולה זה "הושאל" מהמאבק בעיראק, שמזה שנים רבות מתאפיין בפעולות התאבדות המתבצעות ע"י אלקאעדה עיראק, "ארגון האם" של ג'בהת אלנצרה.
10. ג'בהת אלנצרה וארגונים ג'האדיסטים-סלפים נוספים משתפים פעולה עם קבוצות מורדים בעלי אופי אסלאמי, לאו דווקא כאלו המזדהים עם תפיסת העולם של אלקאעדה. כמו כן מתקיימים שיתופי פעולה אד-הוק בינם לבין צבא סוריה החופשי, הארגון המוביל בלחימה נגד המשטר הסורי, בעל האופי הסורי-לאומי חילוני (אף כי משרתים בו רבים בעלי זהות אסלאמית מובהקת). בכמה אזורים קיים שיתוף פעולה צבאי בין ג'בהת אלנצרה למדינה האסלאמית בעיראק ואלשאם, למרות היריבות ביניהם. מנגד, קיימים מתחים בין ג'בהת אלנצרה וארגונים ג'האדיסטים סלפים נוספים לבין צבא סוריה החופשי שבכמה מקרים גלשו לידי תקריות אלימות. כמו כן קיימים מתחים בתוך הארגונים הג'האדיסטים עצמם. בשלב זה, כל עוד נמשכת הלחימה נגד המשטר הסורי האויב המשותף, מעדיפים הצדדים השותפים למרידה להכיל את הניגודים הבסיסיים ולמנוע הפיכתם לעימות כולל. ברם, "ביום שאחרי", ואולי עוד לפני כן, עלולים להתפתח בסוריה מאבקי שליטה אלימים על דמותו של המשטר הסורי העתידי, שבו ישחק ארגון ג'בהת אלנצרה תפקיד חשוב.
הסיוע האזרחי לאוכלוסיה הסורית
11. אזורים רבים בצפון סוריה ובמזרחה, שנפלו לידי ג'בהת אלנצרה וקבוצות מורדים אחרות הפכו למה שמכונה "אזורים משוחררים". ג'בהת אלנצרה מייחס חשיבות רבה לסיוע לתושבים ולביסוס חלופה ממשלית באזורים הללו, בהם המשטר הסורי אינו ריבון עוד. לשם ייעול הסיוע לתושבים והפעלת השירותים הציבוריים הקים ג'בהת אלנצרה גופים יעודיים, הפועלים במחוזות השונים. גופים אלו עוסקים בחלוקת מזון, בגדים, שמיכות ומוצרי צריכה נוספים ובהפעלת מנגנוני משפט, שיטור, חינוך, בריאות. כתבים מערביים, שביקרו ב"אזורים המשוחררים" דיווחו במרבית המקרים על שביעות רצון התושבים מהחזרת החיים הנורמליים לתיקנם, לאחר שהמשטר הסורי קרס. אולם, בכמה מקומות,החלו להשמע טרוניות מצד התושבים בעיקר בשל השלטת קוד התנהגות אסלאמי קשוח (הקפדה על לבוש צנוע של נשים, למשל) ודפוסי התנהגות אכזריים (השתלטות על משאבים, הוצאה להורג של שבויים, התעמרות בבני עדות מיעוט).
12. בצפון סוריה ובמזרחה עלה בידי ג'בהת אלנצרה ובעלות בריתו להשתלט על תשתיות מדינתיות חיוניות: שדות וצינורות נפט וגז, סכרים, תחנות כוח לייצור חשמל וממגורות תבואה. ג'בהת אלנצרה וקבוצות מורדים אחרות מפעילים תשתיות אלו, לא אחת בהסכמות שקטות עם המשטר הסורי (העברת נפט וגז לידי המשטר נגדו הן נלחמות תמורת תשלום). הרווחים הכספיים מהפעלתם (בעיקר מהפעלת שדות הנפט) מניבים לג'בהת אלנצרה הכנסות חודשיות גבוהות המסייעים לה למימון תשלומי משכורות, רכש אמצעי לחימה והושטת סיוע לאוכלוסיה.
הערכת הסיכונים הנשקפים לישראל, למערב ולמדינות הערביות והמוסלמיות הפרו-מערביות
13. במהלך מלחמת האזרחים, הפכה סוריה לאבן שואבת עבור פעילי אלקאעדה והג'האד העולמי, ותהליך הגעת הפעילים אליה עודנו נמשך. פעילים ג'האדיסטים, אשר הגיעו לסוריה מעיראק, ממדינות ערביותמוסלמיות נוספות וממדינות המערב, חברו לפעילים מקומיים, והקימו בה מסגרות צבאיות ג'האדיסטיות. בקרבם בולטים ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם, שני ארגונים המשוייכים לאלקאעדה. חלק מהמתנדבים הצטרפו לצבא סוריה החופשי ולמסגרות צבאיות אסלאמיות אחרות, שאינן מזוהות עם אלקאעדה והג'האד העולמי. חלקם עברו ממסגרת-צבאית אחת לשנייה והגיעו בסופו של דבר לארגונים הג'האדיסטים בעלי היכולות המבצעיות המשופרות וכוח המשיכה האידיאולוגי. בשלב זה קשה להעריך כיצד תסתיים מלחמת האזרחים, מה יהיה כוחם היחסי של ג'בהת אלנצרה ושאר הארגונים הג'האדיסטים בקרב המורדים, מה יהיה מאזן הכוחות בין הארגונים המזוהים עם הג'האד העולמי לבין ארגונים סורים-לאומיים או סורים-אסלאמיים וכיצד ישפיעו אירועי "הגל השני" של הטלטלה האזורית (מצרים) על כוחם של הארגונים השונים ועל ההתפתחויות במלחמת האזרחים בסוריה.
14. מכל מקום, בעיתוי הנוכחי (קיץ 2013), ג'בהת אלנצרה, המוגדר כארגון טרור ע"י ארה"ב וע"י מספר מדינות אירופאיות, הינו אחד הארגונים הבולטים בקרב המורדים, שיכולותיו המבצעיות ומידת השפעתו על האוכלוסייה נמצאים בקו עלייה. בשלב זה נותן הארגון עדיפות ללחימה נגד המשטר הסורי עד להפלתו על פני השלטת ההלכה האסלאמית בסוריה גופא וקידום סדר היום הג'האדיסטי-טרוריסטי, האזורי והבינלאומי. לשם כך נוקט הארגון, על פי רוב, מדיניות פרגמאטית במסגרתה הוא מנסה לחבור לארגוני מורדים נוספים (גם כאלו המסתייגים באופן מובהק מאלקאעדה), נמנע בדרך כלל מלאכוף בכוח הזרוע את תפיסת העולם שלו על התושבים הסוריים באזורים שבתחומי שליטתו, ומקדיש מאמצים רבים לסיוע לאוכלוסיה המקומית ולמילוי הואקום השלטוני, שנוצר ב"שטחים המשוחררים".
15. אולם, בטווח הבינוני והארוך צפוי, שג'בהת אלנצרה וארגונים ג'האדיסטים סלפים נוספים, ינסו להשתלט על המהפכה הסורית (אם תצליח) בדרך להגשמת חזונם בדבר ח'ליפות אסלאמית בסוריה רבתי. להערכתנו, מימוש מטרת-על זאת עלול להתקל בקשיים רבים, שהינם פועל יוצא מאופיה הפוליטי והחברתי של סוריה כמדינה רבת עדות ודתות, ובעלת מסורת שלטונית ואידיאולוגית של לאומיות ערבית או סורית חילונית. לכך ניתן להוסיף את הפיצול הרב הקיים בקרב הקבוצות האסלאמיות הפועלות בסוריה, גם בקרב אלו המזדהות עם אלקאעדה.כפועל יוצא מכךניתן להעריך, כי סיכויי ג'בהת אלנצרה להשתלט על המהפכה הסורית ולהקים משטר סורי, שיזוהה עם ארגון אלקאעדה אינם גבוהים. אולם עם זאת אנו סבורים, שיש ביכולת הארגון לצבור כוח ולהפוך לשחקן מרכזי גם ב"יום שאחרי", שלא ניתן יהיה להתעלם ממנו, ושקשה מאוד יהיה לדכאו.
16. כבר כיום בולט ג'בהת אלנצרה בקרב קבוצות המורדים בשל יכולותיו הצבאיות והכספיות, מערכת פיקוד ושליטה טובה ומחויבות אידיאולוגית עמוקה יותר של פעיליו. לפיכך, ג'בהת אלנצרה, גם אם לא ישתלט על המהפכה, יהווה, להערכתנו,שחקן חשוב שיעצים את אופיו הדתיעדתי של המרד, יסייע ליצירת חוסר יציבות מתמשך ויקשה על יכולת המשילות של כל משטר סורי שיהיה בשלטון (בין אם יהא זה משטר אסד מוחלש או משטר שישען על קואליציה רופפת של ארגוני המורדים).בתסריט הסביר של משילות רופפת רבת שנים מצד המרכז השלטוני בדמשק עלול ארגון ג'בהת אלנצרה לצאת מחוזק ובעל השפעה על הנעשה בסוריה. את מעמדו זה הוא ישאף לנצללקידום מטרת-העל שלו (ושל הנהגת אלקאעדה): הפיכת סוריה לבסיס קדמי של אלקאעדה בלב ליבו של המזרח התיכון, ובקרבה גיאוגרפית לישראל, לאירופה, למדינות ערביות ומוסלמיות פרו-מערביות.
17. תהליך התחזקות ג'בהת אלנצרה בסוריה (גם ללא תפיסת השלטון ו"השתלטות על המהפכה") טומן בחובו פוטנציאל של איומים, אזוריים ובינלאומיים, שעיקרם:
א. הפיכתם של סוריה ומדינות נוספות הגובלות עם ישראל למוקדי טרור של הג'האד העולמי נגד ישראל:
1) במישור האידיאולוגי אין מקום לקיומה של מדינת ישראל בראיית ג'בהת אלנצרה והארגונים הג'האדיסטים האחרים. המדינה האסלאמית, שתקום בגבולות סוריה-רבתי (אלשאם),צפויה לכלול את סוריה, ירדן, לבנון ו"פלסטין". בסרטון הראשון, שהפיץ הארגון לאחר הקמתו, מופיעה תמונה שלכיפת הסלע בירושלים, שעליה מונפים דגל ג'בהת אלנצרה ודגלי הג'האד העולמי. אימן אלט'ואהרי, מנהיג אלקאעדה, התבטא (12 בפברואר 2012), כי לאחר הפלת המשטר הסוריתהפוך סוריה לבסיס יציאה למלחמת ג'האד, שמטרתו "להקים מדינה, אשר מגנה על אדמות המוסלמים ואשר שואפת לשחרר את הגולן ולהמשך הג'האד עד שיונפו דגלי הניצחון מעל הרי ירושלים הכבושה". פעילים נוספים של ג'בהת אלנצרה התבטאו באופן דומה.
2) במישור המעשי צפוי, כי ג'בהת אלנצרה ישאף להקים תשתית טרור מבצעית ברמת הגולן, בהמשך לתשתית הצבאית שהוא בונה עתה במרחב דרעא, שבדרום סוריה. להערכתנו בפעילות הטרוריסטית מרמת הגולן ישאפו להשתלב גם חזבאללה וארגוני הטרור הפלסטינים, למרות חילוקי הדעות המהותיים השוררים בינם לבין ג'בהת אלנצרה ושאר ארגוני הג'האד העולמי. זאת ועוד, להערכתנו, ישאף ג'בהת אלנצרה לחבור להתארגנויות ג'האדיסטיות במדינות הגובלות עם ישראל, על מנת לקדם מהן פעילות טרור של הג'האד העולמי נגד ישראל כגון אנצאר בית אלמקדס בחצי האי סיני, מועצת השורא של לוחמי הקודש בקצווי ירושלים ברצועת עזה וגדודי עבדאללה עזאם בלבנון. להערכתנו, בפעילות הטרוריסטית מרמת הגולן ישאפו להשתלב גם חזבאללה וארגוני הטרור הפלסטינים, למרות חילוקי הדעות המהותיים השוררים בינם לבין ג'בהת אלנצרה ושאר ארגוני הג'האד העולמי.
אימן אלט'ואהרי בסרטון מה-12 בפברואר 2012 קורא להקים מדינה השואפת לשחרר את רמת הגולן ולבצע ג'האד נגד ישראל "עד שיונפו דגלי הניצחון מעל הרי ירושלים הכבושה" (youtube.com)
ב. השתלטות על אמצעי לחימה מתקדמים של המשטר הסורי ובכלל זה נשק כימי: ג'בהת אלנצרה וארגונים ג'האדיסטים אחרים עושים מאמץ מתמשך להשתלט על מאגרי נשק של המשטר הסורי. ככל שיפחתו כוחו ומשילותו של השלטון המרכזי, עלולים אמצעי לחימה של צבא סוריה, כולל אמצעים מתקדמים, ליפול לידי הג'האדיסטים. כמו כן עלולים "להתגלגל" לידיהם אמצעי לחימה המועברים לידי צבא סוריה החופשי וארגונים נוספים העומדים בקשר עם המערב[3]. זאת ועוד, ככל שיחלש המשטר הסורי, עלולים מערכים של נשק כימי וביולוגי של המשטר ליפול בידי ג'בהת אלנצרה וארגונים ג'האדיסטים אחרים. ארגונים אלה עלולים לעשות בהם שימוש לצרכי טרור, בהעדר שיקולים מרסנים המשפיעים על התנהלותם של ארגוני טרור אחרים, כמו חזבאללה או ארגוני הטרור הפלסטינים. זאת ועוד, אמצעי לחימה, שמקורם בסוריה, עלולים לעבור לזירות אחרות של פעילות טרוריסטית על פי הדגם של לוב (אמצעי לחימה שנבזזו ממחסני המשטר הלובי מצאו דרכם למוקדי פעילות טרוריסטית).
ג. "ייצוא טרור" למדינות המערב: לאחר שרכשו ניסיון מבצעי ומיומנויות לחימה בסוריה, עלולים הפעילים הג'האדיסטים להקים תשתיות טרור וליזום פעולות טרור במדיניות מוצאם. זאת, בין אם ביוזמתם ובין אם בעקבות אכוונה של ג'בהת אלנצרה וארגונים ג'האדיסטים אחרים (מעין חזרה על המודל של אפגניסטאן בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת). בשאר אסד התייחס לאיום פוטנציאלי זה בראיון שהעניק לעיתון הגרמניFrankfurter Allgemeine (17 ביוני 2013) בו הזהיר את האיחוד האירופי מפני הישנות התסריט של אפגניסטאן: "If the Europeans supply weapons, Europe's backyard would become a terrorist haven, and Europe would pay a price for this".
ד. מוקד אזורי של טרור וחתרנות: מרכז ג'האדיסטי בסוריה עלול ליצור סיכון עבור מדינות ערביות או מוסלמיות פרו-מערביות. מדינות כגון ירדן, סעודיה, קטר ומצרים, התומכות במרידה נגד בשאר אסד, עלולות למצוא עצמן "ביום שאחרי" כיעד לחתרנות ולטרור, שמקורם בסוריה[4].ארגוני הג'האד העולמי הפועלים בסוריה עלולים לשתף פעולה עם ארגונים ג'האדיסטים סלפים במדינות ערביות/מוסלמיות בחתרנות נגד המשטרים השונים.יודגש, כי התחזקות ג'בהת אלנצרה ושאר הארגונים הג'האדיסטים בסוריה, והאופי העדתי המוסלמי-סוני המודגש של לחימתם, כבר החלו להקרין על לבנון ולעורר מתחים ואף תקריות אלימות בין סונים לשיעים ברחבי העולם הערבי והמוסלמי.
18. ארה"ב מודעת היטב לפוטנציאל הסיכונים הזה. ב-6 באוגוסט 2013 העניק Michael Morell, סגן ראש ה – CIA היוצא, ראיון לוול סטריט ג'ורנאל בו הגדיר את המשבר בסוריה כאיום המרכזי ("Top Threat"), שבפניו ניצבת כיום ארה"ב. הוא הזהיר, כי התמוטטות המשטר הסורי ,לרבות מערך הנשק הכימי ואמצעי הלחימה המתקדמים שברשותו, עלול להוביל לכך, שסוריהתהפוך למקלט בטוחאשר יתפוס את מקומה של פקיסטאן. הוא הוסיף, שלאלימות בסוריה יש פוטנציאל "לזלוג" גם לשכנותיה: לבנון, ירדן ועיראק (6 באוגוסט 2013, online.wsj.com).
הערות מתודולוגיות
19. בעיה מתודולוגית מרכזית בכתיבת עבודה זאת הינה העדר פרספקטיבה היסטורית למלחמת האזרחים הסורית. שכן, כתיבת עבודה זאת הסתיימה בקיץ 2013, בנקודת זמן בה מלחמת האזרחים בסוריה עדיין ניטשת במלוא עוזה והיא עדיין רחוקה מהכרעה. בחינה מעמיקה יותר של ארגון ג'בהת אלנצרה, יכולותיו, כוונותיו, מקומו בסוריה "ביום שאחרי" וכן השפעתו על ישראל, העולם הערבי ומדינות המערב- כל אלו יהיו חייבים לשוב ולהיבחן בעתיד על רקע תוצאות מלחמת האזרחים וההתפתחויות האזוריות והבינלאומיות. עם זאת, כבר עתה ניתן להצביע על מהותו של הארגון, על דפוסי הפעולה שלו ועל מגוון סיכונים פוטנציאלים אזוריים ובינלאומיים הטמונים בו.
20. הקושי הגדול בכתיבת מחקר שכזה הינו העדר מידע אמין ומפורט על שלוחות אלקאעדה בסוריה ופעילותם לצד ארגוני המורדים. שכן, הגורמים היריבים (תומכי המשטר הסורי ומתנגדיו) נוהגים לפרסם ידיעות מוטות מניפולטיביות, שנועדו לקדם את האינטרסים שלהם (כל צד טוען שידו על העליונה וכל צד נוהג להכפיש את יריביו). סיבה נוספת לכך טמונה באופיין של ג'בהת אלנצרה, והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם. המדובר בארגונים סגורים ומבוזרים, שיש להם יריבים רבים, אשר מקפידים לשמור על חשאיות רבה ונמנעים לחשוף (גם בפני הפעילים שלהם) מידע על מנהיגיהם ועל אופן התנהלותם.
21. העבודה מתמקדת בג'בהת אלנצרה, הארגון המשמעותי יותר מקרב שלוחות אלקאעדה הפועלות בסוריה, הממלא תפקיד חשוב בקרב ארגוני המורדים. אולם, על מנת להשלים את התמונה, התייחסנו גם למדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם, ולארגונים ג'האדיסטים סלפים נוספים, אף כי ברמת פירוט נמוכה יותר.
22. העבודה מבוססת על ניתוח והצלבה של מידע ממקורות גלויים, בדגש על פרסומים המזוהים עם ג'בהת אלנצרה (סרטונים, הודעות, קבלת אחריות, ראיונות עיתונאיים עם פעילי הארגון). בנוסף לכך, השתמשנו במידע אודות הארגון המופץ באתרי אינטרנט ובכלי תקשורת אחרים- סוריים, ערביים ומערביים (ראוי לציון אתר Syria Comment, המפרסם מאמרים חשובים אודות מלחמת האזרחים הסורית ומקומם של הארגונים הג'האדיסטים בה). מידע מועיל מצאנו בדיווחי כתבים מערביים ולעיתים ערביים, אשר ביקרו באזורים, שבשליטת ג'בהת אלנצרה, בצפון סוריה ובמזרחה, ודיווחו מהשטח על פעילותם השלטונית של ג'בהת אלנצרה וארגוני מורדים נוספים ועל הלכי רוח בקרב האוכלוסיה על אף מגבלות הסיקור שבכך[5].
23. בעבודת המחקר הסתייענו בכמה מחקרים, שפורסמו בשנים 2013-2012 ע"י מכוני מחקר מערביים בולטים העוסקים באלקאעדה ובאסלאם הרדיקלי:
א. Quilliam Foundation, מכון מחקר בריטי, פרסם עבודת מחקר, ככל הנראה באמצע 2012, שכותרתה: "Jabhat al-Nusra: Jabhat al-Nusra li-ahl al-Sham min Mujahedi al-Sham fi Sahat al-Jihad, A Strategic Briefing"(שם המחבר והתאריך אינם מוזכרים).
ב. The International Crisis Group, ארגון בינלאומי החותר להציע פתרונות לקונפליקטים ברחבי העולם, פרסם מחקר ב-12 באוקטובר 2012, שכותרתו: "Tentative JIHAD: Syria's FUNDAMENTALIST OPPOSITION" (שם הכותב לא מצוין).
ג. The International Center for the Study of Radicalizalim (ICSR). , מכון מחקר בבריטניה (ב-London, Kings College). במיוחד הסתייענו במאמריו של Aaron Y. Zelinאודות הלוחמים הזרים בסוריה.
מבנה העבודה
עיקרי העבודה:
1. התבססות שלוחות אלקאעדה בסוריה.
2. הערכת היכולות הצבאיות של ג'בהת אלנצרה.
3. הסיוע האזרחי לאוכלוסיה הסורית.
4. הערכת הסיכונים הנשקפים לישראל, למערב ולמדינות הערביות והמוסלמיות הפרו-ערביות.
5. הערות מתודולוגיות.
פרק א': נסיבות הקמת ג'בהת אלנצרה ושיתוף הפעולה שלה עם קבוצות מורדים אחרות:
1. מאפיינים כלליים של מלחמת האזרחים בסוריה.
2. התבססות פעילי אלקאעדה בסוריה בתקופה שקדמה להקמת ג'בהת אלנצרה.
3. ההכרזה על הקמת ג'בהת אלנצרה (24 בינואר 2012).
4. הפיצול בין שלוחות אלקאעדה בסוריה ובעיראק.
5. הקמת ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם והתבססותו כמתחרה לג'בהת אלנצרה.
6. שיתוף הפעולה בין ג'בהת אלנצרה וארגוני מורדים אסלאמיים:
א. מאפיינים כלליים.
ב. ארגונים אסלאמיים בולטים המקיימים שיתוף פעולה עם ג'בהת אלנצרה.
ג. הקמת מסגרות צבאיות משותפות בין ארגונים אסלאמיים בהשתתפות ג'בהת אלנצרה.
7. היחסים בין ג'בהת אלנצרה לבין המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם.
8. קשרי ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם עם צבא סוריה החופשי.
9. העימות בין ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם לבין הכורדים.
פרק ב': האידיאולוגיה של ג'בהת אלנצרה:
1. מאפיינים כלליים.
2. ההזדהות האידיאולוגית של ג'בהת אלנצרה עם אלקאעדה.
3. ההזדהות האידיאולוגית של המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם עם אלקאעדה.
4. משמעות השם ג'בהת אלנצרה (חזית התמיכה).
5. סוריה רבתי כזירת מאבק היסטורית של האסלאם.
6. מטרת-העל של ג'בהת אלנצרה.
7. אופיה האנטי-מערבי של ג'בהת אלנצרה.
8. העוינות לישראל.
9. תפיסת הג'האד.
10. תפיסת העולם ה"תכפירית" של ג'בהת אלנצרה ויישומה בשטח:
א. מאפיינים כלליים
ב. העוינות לשיעים ולעלוים.
ג. פגיעה בנוצרים ובבני עדות אחרות, ניתוץ פסלים ופגיעה במתקנים ובסמלים דתיים.
פרק ג': מבנה ג'בהת אלנצרה, הנהגתה ואופן תיפקודה:
1. עוצמתה של ג'בהת אלנצרה ואזורי פריסתה.
2. מבנה ג'בהת אלנצרה.
3. הנהגת ג'בהת אלנצרה.
4. בטחון ומודיעין.
5. גיוס כספים.
6. רכש אמצעי לחימה והברחתם לסוריה.
פרק ד': ההרכב האנושי של ג'בהת אלנצרה:
1. המתנדבים הזרים ומאפייניהם האישיים.
2. אומדן מספרי של המתנדבים הזרים.
3. פעילים זרים, שנהרגו בסוריה.
4. פעילים מהעולם הערבי והמוסלמי.
5. פעילים ממדינות המערב.
6. הגיוס לג'בהת אלנצרה והכשרת המגויסים.
7. אינדוקטרינציה והכשרה צבאית לילדים ולבני נוער.
פרק ה': מאפייני הפעילות הצבאית של ג'בהת אלנצרה:
1. אופי הלחימה- מאפיינים כלליים.
2. פיצוץ מכוניות תופת באמצעות מחבלים מתאבדים.
3. פיצוץ מכוניות תופת באמצעות שלט רחוק.
4. פיצוץ אופנועי תופת.
5. תקיפת שדות תעופה.
6. תקיפת בסיסי הצבא הסורי בפריפריה.
7. שימוש במטעני צד.
8. תקיפת מעברי גבול.
9. ירי רקטות.
10. תקיפת מחסומים.
11. הוצאה להורג של שבויים.
12. פעילות ג'בהת אלנצרה בדרום סוריה:
א. מרחב דרעא.
ב. מרחב רמת הגולן.
13. תגובת ג'בהת אלנצרה על השימוש של המשטר הסורי בנשק הכימי.
פרק ו': מילוי הואקום השלטוני ע"י ג'בהת אלנצרה וארגונים ג'האדיסטים נוספים:
1. מאפיינים כלליים.
2. פעילותה הממשלית-אזרחית של ג'בהת אלנצרה באזורים שונים:
א. מחוז אלרקה.
ב. מחוז חלב.
ג. מחוז דיר אלזור.
ד. מחוז אדלב.
ה. מחוז אלחסנה.
3. ניהול שדות נפט וגז בצפון סוריה ובמזרחה.
פרק ז': הפעילות התודעתית של ג'בהת אלנצרה:
1. מאפיינים כלליים.
2. כלי התקשורת של ג'בהת אלנצרה:
א. אלמנארה אלביצ'אא' ("הצריח הלבן").
ב. אתרי אינטרנט.
3. מאפייני התנהלותה התקשורתית של ג'בהת אלנצרה:
א. מאפיינים כלליים.
ב. הטפה במסגדים.
ג. הפצת תקליטורים.
[1]שמו המלא של הארגון: ג'בהת אלנצרה לאהל אלשאם ("חזית התמיכה בתושבי אלשאם (סוריה-רבתי)". את המילה אלשאם ניתן לתרגם כסוריה או כסוריה-רבתי. מכיוון שתפיסתה של ג'בהת אלנצרה הינה אסלאמית גלובלית ומטרותיה חורגות מעבר לסוריה ראוי לתרגם את המונח אלשאם כסוריה-רבתי. הארגון נקרא בקיצור ג'בהת אלנצרה ("חזית התמיכה") ובשם זה יעשה שימוש בעבודה זאת. בהמשך העבודה תנותח משמעות מרכיבי שמו של הארגון.
[2]"המדינה האסלאמית בעיראק" הינה מסגרת-על של ארגונים ג'האדיסטים סלפים, בראשות ארגון אלקאעדה בעיראק.
[3]שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב העלה חשש, כי נשק המועבר לסוריה יפול לידי ג'בהת אלנצרה. לדבריו "jebhat al-nusra is the most effective structure of the opposition and the majority of weapons, which: have been supplied to Syria, will be distributed through this extremist organization. I'm Sure of this".. למרות המגמתיות הברורה בדבריו (הד לטקטיקה של המשטר הסורי להעצמת האיום הג'האדיסטי) דומה, כי דברי לברוב משקפים חשש אמיתי, שיש לו על מה להתבסס (בין השאר על רקע פעילות יחידה צבאית של מתנדבים צ'צ'נים בקרב כוחות ג'בהת אלנצרה).
[4]העיתון אלקדס אלערבי, היוצא לאור בלונדון, דיווח, כי כוחות הביטחון הירדנים עוקבים בדריכות אחר הנעשה באזור העיר מעאן, שבדרום ירדן, בשל ההערכות שג'האדיסטים ירדניים בעלי קשרים לחו"ל מסתירים שם נשק ותחמושת. בפשיטה, שנערכה בביתו של תושב דרום ירדן מצאו כוחות הביטחון הירדנים אמצעי לחימהבאחד המבנים באזור, לרבות רובים ומקלעים. (alquds.co.uk, 16 ביולי 2013)
[5]עם זאת ניתן להניח, כי גם עיתונאים מערבים וערבים המבקרים באזורי השליטה של הג'האדיסטים נתונים למגבלות סיקור ולעיתים אף מסכנים את חייהם. ב-22 באוגוסט 2013 התפרסמה בניו יורק טיימס כתבה אודות צלם אמריקאי שנפל בשבי ג'בהת אלנצרה, עונה ע"י שוביו, והצליח להימלט לאחר כ-7 חודשים. בכתבה נאמר כי במהלך 2013 נחטפו או נעלמו 17 אזרחים מערביים בסוריה, רובם מערביים.
