האחים חסן רוחאני וחסין פרידון
פרידון עם מחמד עלי ג'עפרי, מפקד משמרות המהפכה, בכינוס מפקדי משמרות המהפכה שנערך לאחרונה
חסין פרידון וחבר המג'לס חדאד עאדל בדיון המג'לס על אישור שרי הממשלה
פרידון (משמאל לשר החוץ ט'ריף) בפגישת שרי החוץ בניו-יורק
זרקור לחוסין פרידון, אחיו הצעיר ויועצו של הנשיא חסן רוחאני
|
מאז בחירתו של חסן רוחאני כנשיא איראן מוצג אחיו, חסין פרידון (Hossein Fereydoun), בתקשורת האיראנית כאחד ממקורביו ומיועציו הבכירים. הוא מלווה את הנשיא בחלק מפגישותיו, התלווה לנשיא בנסיעתו האחרונה לכינוס עצרת האו"ם בניו-יורק ואף נטל חלק בפגישת שרי החוץ של איראן, קבוצת המדינות 5+1 וארצות-הברית שנערכה בשולי הכינוס. סמוך לכניסת רוחאני לתפקידו כנשיא דיווחו אמצעי תקשורת איראנים על מינוי פרידון לתפקיד ראש לשכת הפיקוח בלשכת הנשיא, אך בריאיון שהעניק לאחרונה לסוכנות הידיעות "פארס" הכחיש אחיו של הנשיא כי הוא ממלא תפקיד כלשהו בממשלה. הוא ציין כי לא הוצא עבורו כתב מינוי לתפקיד בממשלה ואף תפקיד לא הופקד בידיו |
חסין הוא אחיו הצעיר של הנשיא רוחאני ובשונה מאחיו הגדול לא שינה את שם משפחתו מפרידון לרוחאני. בזיכרונותיו סיפר חסן רוחאני, כי אחיו פעל לצדו במאבק נגד המשטר המלוכני טרם המהפכה האסלאמית. כאשר חזר מכונן המהפכה האסלאמית, איתאללה רוחאללה ח'ומיני, מגלותו בפאריס לאיראן בפברואר 1979 היה פרידון חבר בצוות האבטחה של ח'ומיני ושימש כאחראי על ארגון הסדר ועל ניהול טקסי העברת מנהיג המהפכה משדה התעופה בטהראן לבית העלמין בהשת זהרא (Behesht Zahra) שבדרום טהראן. בימים הראשונים שלאחר המהפכה הוא היה אחראי על אחזקת האסירים הפוליטיים וחברי שירות המודיעין והביטחון של השאה, ה"סאואכ", שנכלאו מייד לאחר המהפכה (http://khordadnews.ir/news/4196).
לאחר המהפכה מונה פרידון למושל נפת נישאפור (Nishapur) שבמחוז ח'ראסאן רזוי (Khorasan Razavi) בצפון-מזרח איראן. לאחר מכן מונה כמושל נפת כרג' (Karaj) שבמחוז אלברז (Alborz) הסמוך למחוז טהראן. על-פי דיווחים שונים, נלחם פרידון במהלך מלחמת איראן-עיראק, אך לא ברור מה היה תפקידו בלחימה (http://www.sorkhenews.blogfa.com/post/68).
בתום מלחמת איראן-עיראק הצטרף פרידון לשירות החוץ וכיהן במשך שמונה שנים כשגריר איראן במלזיה. לאחר תום כהונתו במלזיה שימש במשך מספר שנים כחבר במשלחת איראן באו"ם. עם שובו לאיראן מונה כיועצו של אחיו, ששימש כיו"ר המרכז למחקרים אסטרטגיים במועצה לקביעת האינטרס של המשטר.
בדומה לאחיו נחשב גם פרידון מקורב לנשיא לשעבר ויו"ר המועצה לקביעת האינטרס של המשטר, עלי-אכבר האשמי רפסנג'אני, ולמשפחתו. בזיכרונותיו מזכיר רפסנג'אני את פרידון בשתי הזדמנויות שונות. בזיכרונותיו מ-15 במאי 1982 מספר רפסנג'אני על ביקור שקיים בכרג' במהלכו התארח אצל פרידון, ששימש אז כמושל. לרפסנג'אני התלוו חסן רוחאני, שכיהן כיו"ר ועדת הביטחון של המג'לס; עבד אל-כרים מוסוי ארדבילי (Abdolkarim Mousavi Ardebili), מאנשי הדת הבכירים, ממייסדי מפלגת הרפובליקה האסלאמית ונשיא בית הדין העליון לאחר המהפכה; ועלי-אכבר נאטק נורי (Ali-Akbar Nateq Nouri), ששימש אז כשר הפנים. בזיכרונותיו מ-31 במרץ 1984 ציין רפסנג'אני, כי התעורר עניין כלשהו הקשור לחסין פרידון בכרג', אך לא פירט באיזה עניין מדובר
לאחר בחירת רוחאני כנשיא פרסם העיתונאי, הבלוגר והקריקטוריסט האיראני הגולה, ניכ-אהנג כות'ר (Nikahang Kowsar) רשומה בבלוג האישי שלו בו טען מפי "מקור ביטחוני", שמילא תפקיד ביטחוני באיראן בשנות השמונים, כי חסין פרידון ניצל את מעמדו באותן שנים על מנת להטריד מינית נשים שעבדו עימו. דיווח זה אומת, לכאורה, על-ידי אדם נוסף שעבד עם פרידון.
עוד טען כות'ר, כי פרידון העביר מידע רגיש לבנו של רפסנג'אני, מהדי האשמי (Mehdi Hashemi), בתקופה בה שהה האשמי מחוץ לאיראן (2012-2009). כות'ר העלה את האפשרות, כי פרידון, שהיה קשור בעברו למשרד המודיעין, השתתף באיסוף מידע מפליל, שנשלח ממהדי האשמי למספר אנשים מחוץ לאיראן ועסק בהון שנצבר על-ידי משפחתו של המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי. מידע זה התפרסם בסוף שנת 2009 על-ידי במאי הקולנוע, מחסן מח'מלבאף (Mohsen Makhmalbaf, https://khodnevis.org/article/51217#.UlKmqGtBS1s). למידע שמסר כות'ר אין אישור מכל מקור אחר.
