זהו המשך להשתלטות ג'בהת אלנצרה וקבוצות מורדים נוספות על תשתיות מדינתיות חיוניות דוגמת שדות נפט וגז, מתקני זיקוק, סכרים, תחנות כוח ומחסני מזון בצפון סוריה ובמזרחה.
סרט וידאו שהועלה לאינטרנט על ידי כוחות המורדים אודות כיבוש שדה הנפט אלעומר בדיר אלזור, שהוגדר כשדה הנפט הגדול במדינה (יוטיוב, 23 בנובמבר 2013)
כללי
1. הצבא הסורי החופשי יחד עם פעילי ג'בהת אלנצרה ("חזית התמיכה"), השלוחה של אלקאעדה בסוריה , טענו, כי ב-23 בנובמבר 2013 הם הצליחו להשתלט על שדה הנפט אלעומר שבדיר אלזור, לאחר קרב שנמשך מספר ימים. בסרט וידאו, שהועלה לאינטרנט, נראים המורדים עוטי סרטים שחורים נוהגים בטנק עליו נכתב "שדה הנפט אלעומר". לדברי המורדים נסוגו הכוחות הסוריים מהשדה. כמו כן נתפסו בידי המורדים בשדה הנפט שבעה טנקים ואמצעי לחימה נוספים (אלערביה, 23 בנובמבר 2013; גרדיאן, 23 בנובמבר 2013). בכלי התקשורת הממשלתיים הסוריים לא אוזכר כיבוש שדה הנפט.
2. שדה הנפט אלעומר הוגדר בכלי התקשורת הערביים כשדה הנפט הגדול בסוריה (אלחיאת 24 בנובמבר 2013; אלערביה, 23 בנובמבר 2013). כתבת ערוץ אלערביה ציינה כי באמצעות ההשתלטות על שדה הנפט, ובסיס הצבא הסורי שהיה בו, סיפחו לעצמם המורדים שטח גדול ביותר המשתרע מגבול סוריה-עיראק ועד לפאתי מחוז רקה [במערב] ומחוז חסכה [במזרחה].
3. ההשתלטות על שדה הנפט אלעומר, ובמקביל הפגזת בית הזיקוק בחמץ (אלחיאת, 24 בנובמבר) מהוויםפגיעה נוספת בתשתית הנפט הסורית, שנהרסה כמעט כליל מאז פרוץ מלחמת האזרחים[1]. רוב תשתיות הנפט של סוריה מצויות עתה בידי קבוצות המורדים, שהבולטת בהם הינה ג'בהת אלנצרה. שדה הנפט אלעומר, דרומית מערבית לדיר אלזור, הינו השדה היחיד, שנשאר עד לאחרונה ברשות המשטר הסורי לאחר שהמשטר החזיר אליו את השליטה בו בתחילת 2013. לדברי המשטר הסורי הופקו בשדה זה כ-20,000 חביות מידי יום (אלמוניטור 29 באוקטובר 2013). זאת לאחר שבתחילת 2010 היה השדה בעל יכולת הפקה של כ-200,000 חביות ליום (abarrelfull.wikidot.com).
|
4. ההשתלטות על שדה הנפט אלעומר מהווה המשך לנפילת תשתיות מדינתיות חיוניות לידי ג'בהת אלנצרה וקבוצות מורדים אחרות. בין התשתיות, שנפלו לידיהם בצפון סוריה ובמזרחה נמנים שדות וצינורות נפט וגז, סכרים, תחנות כוח לייצור חשמל וממגורות תבואה. לאחר ההשתלטות עליהם מפעילים ג'בהת אלנצרה וקבוצות המורדים האחרות תשתיות אלו, לא אחת בהסכמות שקטות עם המשטר הסורי (העברת נפט וגז לידי המשטר נגדו הן נלחמות תמורת תשלום). הרווחים הכספיים מהפעלתם (בעיקר מהפעלת שדות הנפט) מניבים לג'בהת אלנצרה הכנסות חודשיות גבוהות המסייעים לה למימון תשלומי משכורות, רכש אמצעי לחימה והושטת סיוע לאוכלוסיה באזורים משוחררים[2]. |
ניהול שדות נפט וגז בצפון סוריה ומזרחה ע"י ג'בהת אלנצרה וארגוני מורדים אחרים
5. ההשתלטות על שדה הנפט אלעומר מהווה המשך לתהליך הנמשך כשנה במסגרתו נפלו מרבית שדות הנפט והגז במזרח סוריה ובצפונה לידי המורדים (במחוזות דיר אלזור, אלרקה, אלחסכה). רוב השדות מאובטחים ומנוהלים ע"י קואליציה של מורדים, אשר בקרבם בולט ארגון ג'בהת אלנצרה המשתף פעולה עם שבטים סונים מקומיים.בכיר בג'בהת אלנצרה, שכינויו אבו אלבראא', אשר בזמו קיים שיחה טלפונית עם כתבת הגארדיאן הבריטי, טען כי מרבית בארות הנפט נמצאים בידיהם של המורדים (גארדיאן, 19 במאי 2013).
6. על פי דיווחים בתקשורת הערבית והמערבית, הגיעו ג'בהת אלנצרה ובעלות בריתה להבנות שקטות עם הממשל הסורי המרכזי בכל הנוגע לאבטחת שדות הנפט והמשך שיווקו לסוריה ולחו"ל. במסגרת ההסדרים, שהושגו דואגים המורדים להמשך זרימת הנפט למערב המדינה תמורת תשלומים חודשיים המועברים לג'בהת אלנצרה. אבו סיאף, פעל בתנועת אחראר (אלשאם) התבטא בזמנו בפני כתב הגארדיאן: "המשטר הסורי משלם יותר מ-150 מיליון לירות סוריות [1.4 מיליון לירות שטרלינג] מידי חודש לג'בהת אלנצרה, על מנת להבטיח את שאיבת הנפט באמצעות שני צינורות נפט עיקריים, בבאניאס ובלאד'קיה. מתווכים המקובלים על שני הצדדים מאפשרים את העסקה ואת העברת הכספים לארגון" (גארדיאן, 19 במאי 2013). כתב העיתון גארדיאן ביקר בבית זיקוק לגז, בסביבות העיר שדאדי. הוא דיווח, כי בית הזיקוק, הנכס האזורי החשוב ביותר של ג'בהת אלנצרה, מנוהל ע"י מפקד צעיר של הארגון (סטודנט למשפטים עד לפרוץ המרידה) המכונה ע"י אנשי הארגון "אמיר הגז". אותו מפקד סיפר, כי כאשר המורדים השתלטו על בית הזיקוק הוא נוהל ע"י ועדה משותפת מטעמם. אולם בהמשך החליט האמיר לסלק מהניהול את שאר השותפים, לטענתו בשל גניבות חוזרות ונשנות (לטענתו אנשי צבא סוריה החופשי, הסובלים ממחסור בכספים, גונבים כל דבר הבא לידם) (גארדיאן, 10 ביולי 2013). (הערה: מריבות ועימותים אלימים בין ג'בהת אלנצרה לבין הצבא הסורי החופשי וארגוני מורדים אחרים סביב השליטה על תשתיות הנפט, הגז והזיקוק הינם תופעה רווחת)[3].
7. בנוסף לכך מייצאים ג'בהת אלנצרה ובעלות בריתה בכוחות עצמם מוצרי דלק למיניהם לאזורים רבים בצפון סוריה ולתורכיה. על פי רויטרס (10 במאי 2013), מוברחות לתורכיה אלפי חביות נפט גולמי מידי יום באמצעות מיכליות קטנות הנעות בדרכי עפר. מקורות מהאופוזיציה מסרו כי הממשלה הזמנית בראשות אחמד טעמה, דנו עם בכירים תורכיים ב-22 בנובמבר 2013 על אופן ניצול הנפט והגז בצפון סוריה בקרבת הגבול עם תורכיה (אלחיאת, 24 בנובמבר 2013). זאת ועוד, המורדים מפעילים מתקני זיקוק מקומיים פרימיטיביים, הגורמים לזיהום אויר קשה. באמצעותם הם מפיקים בנזין, סולר ונפט לבישול. סחר הנפט הביא לביקוש גובר למיכליות נפט, שבאמצעותן ניתן לבצע משלוחים, שכל אחד מהם עשוי להניב רווח של 6,600 לירות שטרלינג. בנוסף לכך מוכרים פעילי ג'בהת אלנצרה מוצרים נוספים הנופלים לידיהם: חיטה, שרידים ארכיאולוגים, ציוד מפעלים, מקדחי נפט, מכוניות, ועוד (גארדיאן המצטט את אבו סיאף, פעיל באחראר [אלשאם], 19 במאי 2013).
8. סכומי הכסף הגדולים, שמרוויח ארגון ג'בהת אלנצרה מניצול משאבי הנפט (ומשאבים נוספים) באזורים שבשליטתו, מנוצלים על ידו, בין השאר, לרכישת תמיכת התושבים. כך למשל תאר זאת מנהל בכיר לשעבר בחברת נפט סורית, בפני כתב הגארדיאן: "לא צריך להיות מדען טילים. אתה מספק קמח, מתקן ומשפץ מאפיות, ומביא [בכך] חיוך גדול לפניהם של התושבים המקומיים. זוהי מכונת שיווק מדהימה" (גארדיאן, 19 במאי 2013; ראו גם אקונומיסט, 18 במאי 2013). בנוסף לכך משתמש ארגון ג'בהת אלנצרה ברווחיו לרכישת אמצעי לחימה ותשלום כספים לפעיליו (רויטרס, 10 במאי 2013).
[1]לפני תחילת העימותים בסוריה ייצרה סוריה כ-380,000 חביות נפט ביום וההכנסות ממכירת הנפט היוו כרבע מתקציב המדינה.
[2]על הפעילות האזרחית של ג'בהת אלנצרה ראו פרסום מרכז המידע מ-20 בספטמבר 2013 :" 20 בספטמבר 2013:,ג'בהת אלנצרה ("חזית התמיכה"): ארגון ג'האדיסטי-סלפי המשתייך לאלקאעדה, אשר ממלא תפקיד חשוב בקרב ארגוני המורדים בסוריה. הארגון חותר להפיל את משטר אסד ולהקים ח'ליפות אסלאמית בסוריה-רבתי, שתהפוך למוקד אזורי ובינלאומי לטרור וחתרנות".
[3]על פי היומון הערבי אלחיאת (24 בנובמבר) התחולל מאבק אלים בין ג'בהת אלנצרה לבין המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם, שני ארגוני אלקאעדה המתחרים, סביב השליטה על מפעל חשוב לייצור גז בדיר אלזור. לוחמים מאחד השבטים הסונים התומכים במדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם פרצו למפעל ב-22 בנובמבר ועצרו את אנשי הרשות השרעית של ג'בהת אלנצרה, שהשתלטו עליו קודם לכן. תקרית זאת קדמה להשתלטות על שדה הנפט אל עומר.
