תופעת המתנדבים הזרים ממדינות המערב, הלוחמים בסוריה, רובם בשורות ארגוני מורדים המזוהים עם אלקאעדה והג’האד העולמי *

מסר למדינות המערב ממתנדב אמריקאי, שנהרג בסוריה מתנדב זר, שכינויו אבו דג'אנה אלאמריכי (כנראה אמריקאי במוצאו), אשר נהרג בלחימה בסוריה. אבו דג'אנה הופיע בסרטון של ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם, השלוחה הסורית של אלקאעדה בעיראק  וציין בדבריו:"…זהו מסר לאנשי המערב, מלוחמי הג'האד בסוריה. באנו מהלאומים השונים כדי להגן על אדמותינו, על האדמות האסלאמיות הללו, כדי להפיץ את השריעה של אללה על פני האדמה ולהקריב את חיינו ונשמותינו בג'האד זה. באנו להרוג את כל מי שיעמוד בדרכנו. הדגל הזה [דגל אלקאעדה] עוד יתנפנף מעל בירות מדינות העולם. באמצעות נשק פשוט זה [מצביע על הרובה שאותו הוא נושא] נשחרר את אדמותינו ואת אנשינו ונביא את החוק האסלאמי כדי שישלוט בכל העולם…" (weaselzippers.us)

כללי

1.    עבודה זאת, המהווה עבודת המשך למחקר אודות תופעת המתנדבים הזרים בסוריה, עוסקת במתנדבים הזרים ממדינות המערב הנלחמים לצד המורדים בסוריה. מספרם נאמד על ידינו בכ- 1,600 מתנדבים לכל הפחות, רובם ממדינות מערב אירופה. האומדן המכסימאלי שלנו עומד על כ-2,100 מתנדבים זרים. הסיבות לפער שבין האומדן המינימאלי לאומדן המכסימאלי  תנותחנה בהמשך. שובם של המתנדבים למדינות האם שלהם, לאחר שעברו הכשרה צבאית ואינדוקטרינציה אידיאולוגית, מהווה פוטנציאל של טרור וחתרנות.

2.    העבודה בוחנת את מדינות האם המערביות, מהם מגיעים המתנדבים, על-פי שני חתכים:

א. מדינות אירופה (שמהן מגיעים מרבית המתנדבים ממדינות המערב).

ב. מדינות מערביות נוספות (ארה"ב, קנדה, אוסטרליה).

3.    האומדן הנוכחי גבוה מהערכתנו הקודמת, שעמדה על למעלה מ-1,000 מתנדבים ממדינות המערב. השוני באומדנים נובע בעיקר מהגידול החד, שחל במספר המתנדבים במחצית השנייה של 2013. סיבה נוספת עשויה להיות, להערכתנו, מודעות גבוהה יותר לתופעה ולסיכוניה בצד שיפור, שחל בקרב מדינות המערב, במעקב אחר המתנדבים היוצאים לסוריה והחוזרים למדינות האם^[1].

מדינות אירופה

אומדן מספר המתנדבים האירופאים

5.    במהלך כינוס הפורום הכלכלי הבינלאומי בפטרסבורג ביוני 2013 התבטא נשיא רוסיה פוטין, כי להערכתו מצויים בסוריה כ-600 לוחמים מאירופה, ביניהם גם רוסים (21 ביוני 2013, RT.com). מאז התבטאותו הצטרפו עוד כמה מאות רבות של מתנדבים האירופאים לשורות המורדים, כך שמספר זה כבר אינו עדכני. מכון Gatestoneהאמריקאי העריך, כי מספר המתנדבים האירופאים מתקרב    ל-1,000 אולם הערכה זאת, לדעתנו, גם היא אינה עדכנית. הערכות אחרות עדכניות, נקבו במספרים גבוהים יותר. כך, למשל, הערכה, שמקורה ב"שירותי מודיעין אירופאים" נוקבת במספר הנע בין 1,000 ל-1,700 (Newsmax.com, 9 December 2013). הערכה עדכנית נוספת, מיוחסת לשרת הפנים הבלגית Joelle Milquet: "With regards to the Europeanfigures, we estimate it's between 1,500 and 2,000, given what we have heard from our counterparts."   (בדצמבר 2013, EJP)

מספר המתנדבים במדינות השונות

6.    בקרב מדינות אירופה, ניתן להבחין בשלוש רמות של היקפי היציאה לסוריה (ראו טבלה בהמשך):

א. הרמה הגבוהה – מדינות שבהן היקף המתנדבים הינו גבוה ומגיע לכמה מאות. מדינות אלה הן בריטניה, בלגיה, צרפת, הולנד, גרמניה ומדינות הבלקן (בוסניה הרצגובינה, קוסובו, אלבניה ומקדוניה) בקרב המדינות הללו מובילה בריטניה (למעלה מ-300 מתנדבים).

ב. הרמה הבינונית – מדינות שבהן היקף המתנדבים נע בין כמה עשרות לבין כ-100 מתנדבים מכל מדינה. מדינות אלה הן: אירלנד, ספרד, איטליה, דנמרק, שבדיה, פינלנד, נורווגיה ואוסטריה.

ג. הרמה הנמוכה – מדינות שמהן יצאו בין מתנדבים בודדים ועד כעשרה (בולגריה, אלבניה, הונגריה, רומניה ושוויץ).

7.    להלן טבלה המסכמת את האומדנים השונים לגבי המתנדבים ממדינות אירופה מרבית האומדנים (המפורטים בהמשך)  נשענים על הערכות שרותי מודיעין וביטחון מקומיים או על אומדנים של מומחים וגופים ממשלתיים, שהתפרסמו בכלי התקשורת האירופאים והאמריקאים:

	שם המדינה	אומדן מספר המתנדבים	הערות
1	בריטניה	350-200	מבוסס על אומדני שרותי המודיעין הבריטים, שהתפרסמו בכלי התקשורת הבריטים.
2	בלגיה	300-200	–
3	אירלנד	26-10	על פי התקשורת האירית.
4	צרפת	220-200	על פי אומדנים עדכניים , שהתפרסמו בתקשורת, שמקורם בגורמי ביטחון ומודיעין
5	הולנד	200-100	על פי התקשורת ההולנדית.
6	ספרד	האומדן נע בין כמה עשרות לביןן קרוב ל-100	מרבית המתנדבים הינם מהאזור הספרדי במרוקו.
7	איטליה	60-45	על פי מידע, שמקורו בין השאר, בקהילה המוסלמית המקומית.
8	גרמניה	למעלה מ-200	על פי דו"ח של המשרד הפדראלי להגנה על החוקה (BFV), שפורסם בתקשורת המקומית.
9	דנמרק	כ-65	אומדן שירותי הביטחון הדנים, שפורסם בתקשורת המקומית.
10	שבדיה	לפחות 30	על פי דו"ח שנתי של שירותי המודיעין השבדים, שפורסם בתקשורת המקומית.
11	פינלנד	כמה עשרות	אומדן שמקורו בשירותי המודיעין הפיניים, כפי שהתפרסם בתקשורת.
12	נורווגיה	כ-30-40	אומדן, שמקורו בשרותי הביטחון של נורווגיה, כפי שהתפרסם בתקשורת המקומית
13	אוסטריה	עשרות רבות	על פי עיתון אוסטרי.
14	אוקראינה	בודדים
15	הונגריה	כ-12	על פי אומדן המודיעין ההונגרי, שפורסם בתקשורת המקומית
16	לוקסמבורג	1
17	שוויץ	1
18	רומניה	לפחות 1
19	בולגריה	1
20	בוסניה והרצגובניה	כמה עשרות	על פי התקשורת המקומית, כמה עשרות  מתנדבים שהו  בסוריה ושבו לבוסניה
21	רפובליקת קוסובו	כ-100
22	מקדוניה	עשרות
23	אלבניה	למעלה מ-100	המספר כולל מתנדבים ממוצא אלבני החיים גם מחוץ לאלבניה
24	סרביה	בודדים
25	רוסיה	בודדים	לא כולל לוחמים מצפון קוקז.
26	ארמניה	בודדים	ידוע על הרוג אחד מארמניה

פרופיל כללי של המתנדבים האירופאים

8.    בחינת תופעת ההתנדבות במדינות אירופה השונות מאפשרת לשרטט פרופיל המאפיין להערכתנו חלק גדול מהמתנדבים היוצאים לסוריה. להלן הפרופיל הכלל-אירופי (פרופיל ייחודי של כל מדינה ינותח בהמשך):

א. מדינות האם: מרבית המתנדבים הינן ממדינות מערב אירופה, בהן מתגוררות קהילות מוסלמיות גדולות (בריטניה, בלגיה, צרפת, הולנד וגרמניה). כמו כן ראויות לציון מדינות סקנדינביה (דנמרק, שבדיה, נורווגיה, פינלנד) ומדינות הבלקן (בוסניה, אלבניה, קוסובו).

ב. מניעי ההצטרפות: מרבית המתנדבים הינם בעלי אידיאולוגיה סלפית – ג'האדיסטית, חלקם מתנדבים מתוך כוונה לממש את האידיאולוגיה שלהם ו"לייצא" בהמשך את האסלאם הסלפי-ג'האדיסטי גם למדינות האם שלהם. מקצת המתנדבים יוצאים לסוריה ממניעים אחרים (הזדהות עם סבל העם הסורי, רצון ליטול חלק במערכה להפלת משטר אסד, הרפתקנות)^[2].

ג. ארגונים אליהם מצטרפים המתנדבים:מרבית המתנדבים האירופאים מצטרפים לג'בהת אלנצרה ולארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם (ג'בהת אלנצרה נוקטת במדיניות קליטת זרים סלקטיבית יותר). חלקם משרתים במסגרת ג'יש אלמהאג'רין ואלאנצאר, המזוהה עם ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם (יתכן, שקשורה גם עם ג'בהת אלנצרה). מקצתם משרתים בארגונים אסלאמיים אחרים קיצוניים ומתונים או בצבא סוריה החופשי^[3]. שעורם של המתנדבים המערביים המתגייסים לשורות ארגוני אלקאעדה והג'האד העולמי גבוה יותר להערכתנו מאשר שעור שאר המתנדבים הזרים המגיעים לסוריה.

ד. גיל, דת ומוצא: מרבית המתנדבים הינם בתחילת שנות העשרים לחייהם, מוסלמים סונים, בני הדור השני (ולעיתים השלישי) של קהילות מהגרים מוסלמיות. בולטים בתוכם מתנדבים ממוצא מרוקאי אך ישנם גם כאלו ממוצא תורכי, כורדי, סורי, פקיסטאני, לבנוני, אלבני ואף סומאלי. כמו כן ישנם גם בקרב המתנדבים צעירים נוצרים שהתאסלמו, ועברו תהליך של רדיקליזציה אסלאמית (הללו מהווים מיעוט).

ה. מין ומצב משפחתי: מרבית המתנדבים הינם גברים צעירים, רווקים אך גם ישנם מקרים מעטים של נשים ואף ילדים, שהצטרפו לשורות הלוחמים. במחצית השנייה של 2013 דווח גם על מתנדבים נשואים, חלקם השאירו את משפחותיהם במדינות האם שלהם, ומקצתם אף העבירו משפחותיהם לסוריה. מתנדב גרמני, שכינויו אבו טלחה, קרא בפורום ג'האדיסטי לבעלי משפחות להגיע לסוריה ולא להותיר את משפחותיהם ב"ארצות הכופרים." עם זאת, הוא יעץ שקודם כל יגיעו המתנדבים לסוריה, ישכרו דירה, ורק אחר כך יביאו את משפחותיהם (ממר"י, 16 בדצמבר 2013).

ו. השכלה: בקרב המתנדבים זוהובעלי השכלה ובעלי מקצוע מקרב מעמד הביניים. בכמה מקרים זוהו סטודנטים, שעזבו את לימודיהם, על מנת להצטרף לסבבי לחימה בקרב המורדים בסוריה.

ז. עבר פלילי: נמצאו מקרים לא מעטים של מתנדבים בעלי עבר פלילי (לרוב עברות קלות). שיעורם של בעלי העבר הפלילי מכלל המתנדבים אינו ידוע לנו.

ח. כשירות צבאית: אנו מתרשמים, כי מרבית הצעירים ממדינות אירופה הינם חסרי כישורים צבאיים. לאחר הגיעם לסוריה הם עוברים הכשרה צבאית קצרה במחנות אמונים יעודיים (במשך כ-45 ימים), שלאחריה הם מפוזרים בין היחידות השונות. בכמה המקרים (הולנד, בריטניה) דווח על קיום אימוני כושר במקום, כהכנה ליציאה לסוריה. סביר להניח, כי הכשרות מקדימות מעין אלו קיימות גם במדינות אירופאיות נוספות.

ט. אזורי הלחימה בהם לוחמים המתנדבים– על פי מספר ההרוגים נראה, כי מספר הלוחמים הגדול ביותר בקרב המתנדבים הזרים הוא באזור חלב. עם זאת, המתנדבים האירופאים נהרגו גם בזירות לחימה נוספות ברחבי סוריה.

מימון וסיוע ליציאה לסוריה

9.    בראשית התהליך נעשתה היציאה לסוריה ע"י מתנדבים בודדים, שמימנו ככל הנראה, בעצמם את ההגעה לסוריה. התרשמותנו היא, שבהמשך התמסד הסיוע ליוצאים והתארגנויות מוסלמיות מקומיות במדינות השונות נרתמו לסייע.

10.     את מימון הוצאות ההתנדבות ניתן לחלק לשניים:

א. מימון היציאה– ההגעה לסוריה, שהינה זולה יחסית, ממומנת בדרך כלל ע"י המתנדבים עצמם או ע"י הקהילות המוסלמיות המקומיות. מקור הכספים הללו הינו תרומות, אשר נועדו לצרכים שונים (צדקה, סיוע הומניטארי לאוכלוסיה הסורית). התרומות הללו נאספות בעיקר במסגדים ובמרכזים אסלאמים. לא תמיד האוכלוסייה המוסלמית המקומית מודעת לכך, שבכספי התרומות שנאספו על ידם נעשה שימוש למימון יציאת המתנדבים.

ב. מימון השהות בסוריה– השהייה בסוריה ממומנת, ככל הנראה, ע"י הארגונים המזוהים עם אלקאעדה וארגוני מורדים נוספים, שאליהם מצטרפים המתנדבים. המתנדבים משוכנים בדירות או בוילות והארגונים דואגים לכל מחסורם. נראה גם, כי הארגונים משלמים למתנדבים שכר חודשי כלשהו.

11.     מתנדב גרמני בסוריה, המכנה את עצמו אבו טלחה (Abu Talha, ראו פרק גרמניה), קרא למתנדבים, שלא להניח למחסור בכסף למנוע את יציאתם לסוריה על מנת להצטרף ללוחמי הג'האד. בסרטון וידיאו, שהועלה בפורום ג'האדיסטי ב-8 בדצמבר 2013, הוא יעץ למתנדבים לחסוך את תשלומי הביטוח הסוציאלי במשך חודשיים-שלושה ולאסוף תרומות  (ממר"י, 16 בדצמבר 2013). הוא גם יעץ למתנדבים להביא עימם כסף הנחוץ לכיסוי הוצאות ההגעה לסוריה ובגדים הנחוצים להישרדות. הוא גם הוסיף, כי לאחר הגיעם לסוריה יסופקו להם צרכיהם השוטפים.

12.     במדינות אירופאיות שונות התגייסו ארגונים בעלי אופי סלפי-ג'האדי לסייע למורדים. כמה מהם, המכונים "Sharia 4", היו מעורבים בסיוע למתנדבים המצטרפים לארגונים המזוהים עם הג'האד העולמי^[4] ובחלק מהמקרים היו קיימים קשרים ביניהם. הבולט שבהם היה Sharia4Belgium, בראשות איש דת ג'האדיסטי בשםפואד בלקאסם, אשר היה מעורב בשיגור לפחות שבעים מתנדבים בלגים לסוריה (כשליש ממספר המתנדבים הבלגים!). נגד הארגון ומנהיגו ננקטו צעדים ע"י רשויות אכיפת החוק הבלגיות. ארגונים דומים הוקמו במדינות אירופאיות נוספות בין השארבהולנד ובדנמרק. כמו כן נעשה ניסיון להקים ארגון דומה גםבאיטליה (Sharia4Italy).עם זאת, בחלק מהמקרים הושפעו המתנדבים מחומר תעמולה סלפי-ג'האדיסטי, שפורסם באינטרנט, ולאו דווקא מארגונים או מאנשי דת מקומיים.

13.    ארגון המשטרה האירופאי Europol ציין בדו"ח השנתי המסכם את שנת 2012: "קבוצות מוסלמיות קיצוניות", ששמן מורכב מ-Sharia4ושם המדינה (כמו בלגיה והולנד), מקבלות תשומת לב נרחבת יותר ויותר בגלל ההפגנות וההצהרות השנויות במחלוקת שלהם. קבוצות אלה הינן זהירות מספיק, שלא לגרום לחבריהן לבצע פעולות טרור. אולם הן מעניקות שבחים לארגוני טרור ומציגות את מבצעי פעולות הטרור כגיבורים. בפעילות מעין זו תורמות קבוצות אלה להפצתה של פרשנות חסרת סובלנות של האסלאם, כולל תמיכה בפעולות אלימות בשם הדת במרחב הציבורי, ועל ידי כך הן חושפותפעילים לרעיונות קיצוניים. פעילים של קבוצות אלה, המבקשים להתעמת עם לא- מוסלמים, תקפו במהלך שנת 2012 את כוחות אכיפת חוק במספר מדינות האיחוד האירופי. קיימות אינדיקציות לפיהן האידיאולוגיה המופצת על ידי ארגון Sharia4Belgiumוקבוצות אחרות תרמה לרדיקליזציה (בקרב האוכלוסייה) ולמעורבות של אזרחים באיחוד האירופי בעימות בסוריה" (Europol TE-SAT 2013, סעיף 2.2 עמוד 28)

ההגעה לסוריה

14.    ההגעה לסוריה נעשית בעיקר דרך תורכיה, המהווה "צינור חמצן" לוגיסטי עבור המתנדבים. במרבית המקרים מגיעים המתנדבים לאיסטנבול דרך האוויר תוך נקיטת צעדי הסתרה מפני השלטונות המקומיים ולעיתים גם מפני משפחותיהם (יציאה ממדינה אחרת, רכישת כרטיסים של "הרגע האחרון" בנמל התעופה עצמו, הימנעות מיציאה בקבוצות גדולות). מאיסטנבול מגיעים המתנדבים בדרך האוויר או בתחבורה ציבורית לדירות מסתור בערים,  שבקרבת הגבול הסורי. משם הם מועברים ע"י אנשי קשר ורשתות מקומיות לארגוני המורדים בסוריה בדגש על ג'בהת אלנצרה וארגונים נוספים המזוהים עם הג'האד העולמי.המעבר בין תורכיה לסוריה מתבצע בקלות יחסית כפי שמומחש בצילום הבא:

צילום שהעלה לדף הפייסבוק שלו פעיל בריטי, המתאר את קלות המעבר בין תורכיה לסוריה (http://www.vice.com).

ההתמודדות האירופאית עם התופעה

15.    מה משמעות היקף תופעת ההצטרפות של צעירים אירופים לשורות ג'בהת אלנצרה וארגונים אסלאמיים אחרים? מבחינת מספרי המתנדבים, ובהתחשב בגודל האוכלוסייה המוסלמית המתגוררת באירופה, במרבית המדינות עדיין לא מדובר בתופעה רחבת היקף. אולם התהליך הינו במגמה של גידול במספר המצטרפים ממדינות אירופה וניתן להניח, כי תופעה זו תימשך. שירותי הביטחון האירופאים מייחסים לה חשיבות רבה בשל החשש, שכאשר ישובו פעילים אלה למדינות מוצאם, לאחר שעברו הכשרה צבאית ותהליך ג'האדיזציה בסוריה, הם יהוו פוטנציאל לפעילות אסלאמית קיצונית ואף לביצוע פעולות טרור (כפי שארע במקרה של  "בוגרי אפגניסטאן").

16.    החששות הללו עוררו במדינות אירופה שיח פנימי באשר לדרכי ההתמודדות עם התופעה. בכמה מדינות קיימת גישה לפיה יש להפעיל את רשויות אכיפת החוק המקומיות לשם מניעת יציאת הצעירים לסוריה. אולם מנגד יש הטוענים, כי יציאתם היא פועל יוצא ממצבם החברתי הכלכלי הקשה של הקהילות המוסלמיות, שבו יש לטפל באופן יסודי – במישור הכלכלי, החברתי, והחינוכי – לאו דווקא בהקשר היציאה לסוריה. במקביל מנסים באיחוד האירופאי לבדוק דרכים חוקיות, שבאמצעותן ניתן למנוע מפעילים לעזוב את מדינות האם שלהם או לעקוב אחריהם לאחר שובם אליה. קיימת מודעות באשר לצורך בשיתוף פעולה בין-אירופאי ובינלאומי באיסוף מידע אודות המתנדבים, הגם שקיימות מגבלות חוקיות וקשיים מעשיים בכל הנוגע לאיסוף שכזה. כמו כן, הועלה הרצון להגביר את שיתוף הפעולה עם תורכיה המשמשת, כאמור,  מדינת מעבר עיקרית עבור המתנדבים לסוריה.

17.    בפועל, היכולות של מדינות אירופה לטפל באופן אפקטיבי בתופעה הינן מוגבלות, בין השאר משום שארגוני המורדים הנלחמים בסוריה אינם מוגדרים כארגוני טרור במדינות אירופה (להוציא את ג'בהת אלנצרה, וגם ארגון זה רק בחלק מהמדינות). לפיכך, יציאתם של המתנדבים לסוריה איננה מהווה בהכרח הפרה של החוק המקומי ולעיתים היא אף עולה בקנה אחד עם הקריאות הנשמעות באירופה להפיל את משטרו של אסד. עם זאת, בכמה מקרים נעשו מאמצים למנוע יציאת המתנדבים באמצעות אישי ציבור מהקהילות המוסלמיות, שהתבקשו על ידי השלטונות לשכנע את אותם מתנדבים להימנע מהצטרפות ללחימה. במקביל, הוחל בנקיטת צעדים נגד פעילים וגופים אסלאמים המגייסים את המתנדבים ומסייעים להם להגיע לסוריה. להערכתנו, המדובר בצעדים מהוססים שהשפעתם המעשית עד כה עודנה מוגבלת.

18.    במישור שיתוף הפעולה הבין מדינתיישנם ניצנים של התארגנות משותפת. שרת הפנים הבלגית Joelle Milquetארגנה בתחילת דצמבר 2013 פגישה עם עמיתיה מהולנד, צרפת, בריטניה, שבדיה, ספרד, בלגיה, אוסטרליה, קנדה וארה"ב. הפגישה עסקה בסוגיית הלוחמים הזרים בסוריה והשפעת חזרתם על מדינות האם שלהם. המתאם האירופי למאבק נגד הטרור Gilles de Kerchoveהציג בפני שרי הפנים את "האיום הביטחוני הרציני" ("Major Security Threat") שמהווים "הלוחמים הזרים", אשר הצטרפו לשורות מתנגדי המשטר הסורי. הוא גם קרא לשיפור חילופי מידע בין אנשי ממשל במדינות השונות בכל הנוגע לשימוש בנתיבי ההגעה האוויריים לסוריה (15 בדצמבר 2013,  EJP).

19.    יחד עם זאת הבעיה היא מורכבת. רוב המתנדבים מאירופה נלחמים  נגד משטר אסד, לו מתנגדות גם מדינות אירופה ורוצות בהפלתו, אולם הם עושים זאת במסגרת ארגונים המזוהים עם אלקאעדה וארגוני הג'האד העולמי. בינואר 2014 דווח בכלי התקשורת, כי סוכנויות המודיעין האירופאיות מקיימות קשרים בחשאי עם בכירים במשטר אסד במטרה להסתייע בו במעקב אחר בתופעת המתנדבים האירופאים המגיעים להלחם במשטר הסורי במסגרת ארגוני הג'האד. בתגובה אמר ח'אלד צלאח, דובר האופוזיציה בסוריה ,  כי אם הדיווחים אכן נכונים הדבר יוצר ניגוד בין "המילים למעשים של מתנגדי המשטר הסורי". המזהים בבירור את משטר אסד כמקור הטרור באזור (14 בינואר 2014, BBC).

מאמרים נוספים בתחום