עמר אלברע'ותי, פעיל פלסטיני בראמאללה, הנמנה על מייסדי ומובילי קמפיין youtube.com) BDS)
כללי
1. לאחרונה העניק העיתון האמריקאי החשוב הניו-יורק טיימס במה מכובדת לשיח בינלאומי המתנהל סביב קמפיין BDS) .BDS ראשי תיבות של Boycott, Divestment, Sanctions- קרי, החרמת ישראל, משיכת השקעות ממנה והטלת סנקציות עליה). שורשיו של הקמפיין בועידת דרבן הראשונה, שהתקיימה בדרום אפריקה (2001). מטרתו היא להביא לקריסתה של מדינת ישראל, כפי שקרס משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. זאת ע"י מיתוגה של ישראל כ"מדינת אפרטהייד" וקריאה לצבורים ולמדינות העולם להחרימה ולהטיל עליה סנקציות. קמפיין BDS הינו חלק בלתי נפרד ממתקפה הדה-לגיטימציה נגד ישראל המתנהלת בעיקר במדינות המערב בהובלת התארגנויות ופעילים המשתייכים לשמאל הקיצוני ולאסלאם הקיצוני. התארגנויות אלו פועלות בשיתוף פעולה הדוק עם פעילים ו-NGO's פלסטינים בראמאללה (BNC), המהווים שחקן מרכזי בקמפיין ובהכוונתו (על מהותם של BDSו-BNC ראו נספח ג').
2. ברקע הבמה, שהעניק הניו-יורק טיימס ל-BDS עמדו הצלחות "נקודתיות", שהשיג הקמפיין בחודשים האחרונים, בעיקר במדינות אירופה, אשר העלו את שיח בנושא זה לזירה הפוליטית והתקשורתית הפנים-ישראלית והעולמית. תחילתו של הויכוח, מעל דפי הניו–יורק טיימס, הייתה במאמר, שכתב עמר אלברע'ותי (31 בינואר 2014), פעיל פלסטיני מראמאללה, הנמנה על מובילי מתקפת הדה-לגיטימציה וקמפייןBDS נגד ישראל. בשורש תפיסת העולם של עמר אלברע'ותי עומדים חיסולה של מדינת ישראל, השבת הפליטים הפלסטינים אליה והקמת מדינה ערבית פלסטינית אחת על חורבותיה. את תפיסת עולמו זאת, העומדת בשורש קמפיין BDS, הוא מנסה להטמיע בקרב דעת הקהל האמריקאית והמערבית בכלל זאת באמצעות מאמרים, ספרים והרצאות בהם הוא ממתג את ישראל כ"מדינת אפרטהייד". זאת תוך אימוץ טרמינולוגיה הלקוחה משיח זכויות האדם המתנהל במדינות המערב ושימוש נרחב במונחים כגון חופש , צדק ושוויון זכויות לפלסטינים (קוים לדמותו של עמר אלברע'ותי ראו נספח ב').
3. במאמרו של עמר אלברע'ותי מעומעמות מטרותיו האמיתיות של קמפיין BDS ומושם הדגש על סיסמאות הלקוחות משיח זכויות האדם, זכה לתגובה חריפה מצד רוג'ר כהן, יהודי אמריקאי, בעל טור בניו-יורק טיימס, שבעבר מתח ביקורת חריפה על מדיניות ממשלת ישראל בנושא הפלסטיני. במאמרו קבע רוג'ר כהן, כי הוא מתנגד ל"אג'נדה הנסתרת של [קמפיין] BDS", החותר לחסל את מדינת ישראל באמצעות תחבולות, מרמה והסוואה.הוא גם טען, כי בהתנגדות קמפיין BDS לזכותו של העם היהודי למדינה משלו קיים גם יסוד אנטישמי. תגובתו הבוטה של רוג'ר כהן למאמרו של עמר אלברע'ותי הציתה ויכוח עז בין תומכי קמפיין BDS לבין מתנגדיו מעל דפי הניו-יורק טיימס.
4. התנגדותו הנחרצת של רוג'ר כהן לקמפיין BDS עולה בקנה אחד עם ההתנגדות הנרחבת לקמפיין מצד ממשלות, גופים ואישים במדינות המערב. להתנגדות זאת שותפים גם יהודים אמריקאים בעלי שם, כולל כאלו הנמנים על מבקריה החריפים של מדיניות ישראל (תומס פרידמן, נורמן פינקלשטיין), קל וחומר מצד אלו המסנגרים עליה (אלן דרשוביץ). מרבית הפוליטיקאים, אנשי הממשל, העיתונאים ואנשי האקדמיה במדינות המערב, תומכים בתפיסה של שתי מדינות לשני עמים. מנקודת מוצא זאת הם עושים אבחנה ברורה בין ביקורת נוקבת על מדיניות ממשלות ישראל בסוגיה הפלסטינית, לבין הצטרפות לקמפיין, שמטרתו חיסולה של ישראל כמדינה בעלת אופי יהודי, תוך שימוש בסיסמאות הלקוחות משיח זכויות האדם.
5. בשנה האחרונה היו לקמפיין BDS הצלחות "נקודתיות" בתחומי החרם הכלכלי, התרבותי והאקדמי, שאותם מנסים פעילי הקמפיין למנף, להאדיר ולהעצים. שביעות הרצון של פעילי הקמפיין מהצלחות אלו מצאה ביטוי בסיכום שהועלה לאתר BDS בינואר 2014, המפרט את הצלחות הקמפיין בשנת 2013 וצופה הצלחות נוספות בשנת 2014. על פי הנכתב בסיכום: "During 2014, the BDS movement stepped further into political mainstream and saw major institutions .join the boycott". בה בעת, בחינת התוצאות של הקמפיין לאורך שנים על רקע התפתחותה הכלכלית, הפוליטית והתרבותית של מדינת ישראל, מעלה, כי מאמציו להביא לבידודה של מדינת ישראל ולהחרמת מוסדותיה, כלכלתה, תרבותה, ומנהיגיה לא צלחו. היקף הסחר של ישראל עם מדינות מערב אירופה, ובריטניה בכלל זה, דווקא גדל בעשור האחרון, למרות הקמפיין של BDS. גם השוואת ישראל למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה לא התקבלה ע"י הקהילה הבינלאומית והיא נותרה בדרך כלל נחלתם של קבוצות שוליים קיצוניות העוינות את ישראל.
|
6. להערכתנו הנזק העיקרי למדינת ישראל, אשר נגרם עד כה מקמפיין BDS, אינו בתחום הכלכלי, הפוליטי או התרבותי אלאבתחום התודעתי, קרי-תחילתו של חלחול שיח הדה-לגיטימציה של ישראל ומיתוגה כ"מדינת אפרטהייד" מקבוצות שוליים אנטי-ישראליות מקרב השמאל הקיצוני או האסלאם הקיצוני אל התקשורת הבינלאומית המובילה ואל רבדים חברתיים ופוליטיים המשתייכים לזרם המרכזי של הפוליטיקה והחברה במדינות המערב. מנקודת מבט זאת התהודה הציבורית לה זכה BDS לאחרונה, שמצאה ביטויה בעצם קיומו של שיח החרמות על מדינת ישראל בבמה מכובדת כמו הניו-יורק טיימס, והתייחסותם של ראש ממשלת ישראל ובכירים בארה"ב לתופעת BDS, מהווים הישג לקמפיין[1], שאותו ינסו מארגניו למנף. בה בעת תגובתו הבוטה של רוג'ר כהן, בניו יורק טיימס, ממחישה גם את מגבלות כוחו של הקמפיין בארה"ב ולהערכתנו גם בשאר מדינות המערב, מגבלות כוחו נובעות ממטרתו הבסיסית, שהינה השמדת מדינת ישראל, אותה הוא מנסה לעמעם ולהסתיר. על מנת לנסות להתגבר על מגבלות יסוד אלו ינסו להערכתנו פעילי BDS לנצל הזדמנויות פוליטיות, על מנת למנף את הקמפיין בשיתוף פעולה עם ארגונים עמיתים במערב, וקונקרטית- בתרחיש בו יגיע המו"מ הישראלי-פלסטיני למבוי סתום וישראל תואשם בכישלונו[2]. |
7. מסמך זה כולל ארבעה נספחים :
א. נספח א'– התנצחות בעניין קמפיין BDS מעל דפי הניו-יורק טיימס.
ב. נספח ב'– קוים לדמותו של עמר אלברע'ותי , ממקימי וממובילי קמפיין BDS.
ג. נספח ג'– מאפייני קמפיין BDS ובחינת תוצאותיו עד כה.
ד. נספח ד' – מדוע קמפיין BDS הינו בלתי מוסרי ופוגע בשלום? מאמרו של אלן דרשוביץ.
[1]ביטוי לכך ניתן לראות בתגובתה של רפיף זיידה, דוברת מטעם BNC שאמרה כי "ההתקפה הנואשת" של נתניהו על תנועת DDS הושמעה כאשר קרנות פנסיה אירופאיות הכניסו חברות ובנקים ישראליים לרשימה שחורה שלהם ובשעה שמארגני קונצרטים ישראלים נתקלים בקושי גובר והולך לשכנע אמנים להופיע בישראל ובשעה שממשלות מתחילות לנקוט פעולות כדי הציג את ישראל כאחראית להפרת החוק הבינלאומי.
[2] העיתון הבינערבי הנפוץ אלשרק אלאוסט סיכם כתבת עומק על BDSבמילים הבאות: "צריך לעבור עוד זמן רב עד שיתברר, האם תנועת BDS הייתה בבחינת "רעש רקע" בלבד, או שהיא צפויה לדחוף את ישראל אל תוך "צוואר בקבוק" ולחזק את הבידוד שלה. הדבר יהיה תלוי בהצלחתו או בכישלונו של המו"מ הישראלי-פלסטיני, אשר מצופה, כי פרטיו יחשפו ע"י קרי בשבועות הבאים" (המוסף השבועי אלחצאד של היומון אלשרק אלאוסט, 26 בפברואר 2014).
