התובע הפדראלי הארגנטינאי אלברטו ניסמן (צילום: טוויטר)
שרי החוץ של ארגנטינה (מימין) ואיראן (משמאל) חותמים על מזכר הבנות לביצוע "חקירה משותפת" על מנת להגיע לחקר האמת
מותו של אלברטו ניסמן – תמונת מצב[1]
1. אלברטו ניסמן, התובע הפדראלי הארגנטיני, אשר חקר את הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס (AMIA), נמצא ב-18 בינואר 2015 ירוי בראש בביתו, שבפרבר של בואנוס איירס. ליד גופתו נמצא אקדח, אשר לא היה שייך לו.בדיווחים ראשוניים הועלתה השערה, שהמדובר בהתאבדות אולם לדיווחים אלו אין אישור. סביר יותר, להערכתנו,שהמדובר ברצח, אשר בוצע ע"י אויביו של אלברטו ניסמן על רקע התנגדותו העיקשת לניסיונות הממשל הארגנטינאי לטייח את אחריותה של איראן לשני פיגועי הטרור נגד יעדים ישראלים ויהודים שבוצעו בשנות התשעים של המאה הקודמת בבואנוס איירס. ויויאנה פיין, השופטת החוקרת את מותו של אלברטו ניסמן, הודתה, כי אין היא יכולה לשלול את האפשרות, שהוא "שוכנע" להתאבד.
2. אלברטו ניסמן היה אמור להשתתף בשימוע בדלתיים סגורות, אשר צפוי היה להתקיים בקונגרס הארגנטיני ב-19 בינואר 2015 (יום לאחר מותו). השימוע אמור היה לעסוק בהאשמות, שהטיח אלברטו ניסמן בנשיאת ארגנטינה כריסטינה פרננדז דה קירשנר ובשר החוץ הארגנטיני הקטור טימרמן על ניסיונותיהם להגיע להסדר עם איראן, אשר יוריד מעל סדר היום את מעורבותה של איראן בפיגועי הטרור תמורת יתרונות מדיניים-כלכליים לארגנטינה (ראו להלן).
3. ב-14 בינואר 2015, ארבעה ימים טרם מותו, פרסם אלברטו ניסמן דו"ח מקיף בן 300 עמודים, שהתבסס, בין השאר, על מידע שמקורו בהאזנות לטלפון, בו פרט את האשמותיו נגד הנשיאה ושר החוץ. לדבריו עוזרים קרובים של השניים יצרו ערוץ מגעים חשאי עם איראן, שמטרתו הייתה לגבש עסקה, אשר תביא לנרמול היחסים בין שתי המדינות. כחלק מהעסקה אמורה הייתה ארגנטינה לבטל את צווי המעצר הבינלאומיים של האינטרפול נגד הבכירים האיראנים. תמורת ביטול צווי המעצר הייתה ארגנטינה מעוניינת לקבל הטבות כלכליות, שכללו יבוא נפט מאיראן בתמורה לייצוא חיטה.
4. על רקע הממצאים, שאותם פרט בדו"ח, ביקש אלברטו ניסמן מבית המשפט בארגנטינה לזמן לחקירה את נשיאת ארגנטינה ושר החוץ הארגנטיני על טיוח חלקה של איראן בפיגועים ושיבוש הליכי החקירה. לדבריו הטיוח ושיבוש הליכי החקירה השתקפו בהסכם, שנחתם בין ארגנטינה לאיראן, בינואר 2013.
ההסכם הארגנטיני-איראני (27 בינואר 2013)
5. ב-27 בינואר 2013 הודיעה נשיאת ארגנטינה כריסטינה קירשנר, כי ארגנטינה הגיעה להסכמה עם איראן לפיו שתי המדינות "יקיימו חקירה" אודות נסיבות הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס כדי להגיע לחקר האמת. לשם כך תוקם ועדה משותפת "לחקר האמת". בעקבות זאת, חתמו שרי החוץ של שתי המדינות הקטור טימרמן ועלי אכבר צלחי, ששהו באתיופיה לרגל הכינוס ה-20 של איחוד מדינות אפריקה, על מזכר הבנות בעניין זה.
שרי החוץ של ארגנטינה (מימין) ואיראן (משמאל) חותמים על מזכר הבנות לביצוע "חקירה משותפת" על מנת להגיע לחקר האמת (25 בינואר 2013, http://www.presidencia.gob.ar).
6. על פי ההסכם, אמורה הייתה הועדה המשותפת לכלול משפטנים בינלאומיים, שיבחרו על ידי נציגי שתי המדינות, אולם איש מהם לא יהיה אזרח ארגנטינה או איראן. חברי הועדה יוכלו להיפגש עם כל אחד המוזכר בחומרי החקירה השונים בארגנטינה ובאיראן ולחקור אותם באופן חופשי. עוד הסכימו הצדדים, כי המזכר, שנחתם יוגש על ידי שתי המדינות למזכיר הכללי של האינטרפול, אשר היה מעורב בחקירה ובחיפוש אחר החשודים בעקבות צו המעצר הבינלאומי, שהוצא על ידי ארגנטינה ושתוקפו חודש מידי תקופה (אתר האינטרנט של משרד הנשיאות של ארגנטינה). אלברטו ניסמן, התובע הפדראלי הארגנטיני, המשיך להתנגד בעקביות ובעיקשות לטיוח חלקה של איראן בפיגוע. עמדתו זכתה לניצחון כאשר מאוחר יותר מנע בית המשפט בארגנטינה את הקמת "ועדת החקירה" המשותפת הארגנטינית-איראנית.
7. הקשרים הדיפלומטיים והכלכליים בין איראן לארגנטינה התדרדרו לאחר ששלטונות ארגנטינה הוציאו צווי מעצר בינלאומיים לשבעה איראנים בכירים ולבכיר בחזבאללה (עמאד מע'אניה) בשנת 2006, בחשד שהיו מעורבים בפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס אולם כחמש שנים לאחר מכן החלו השלטונות הארגנטינים לבחון דרכים לשיפור היחסים עם איראן.
8. במרץ 2011 פרסם היומון הארגנטיני פרפיל (Perfil), כי שר החוץ של ארגנטינה ניהל משא ומתן סודי עם איראן על עסקה לפיה "ישכחו" הארגנטינים את פיגועי הטרור נגד מרכז הקהילה היהודית ושגרירות ישראל בתמורה לשיפור היחסים בין שתי המדינות. מתוכן מסמך סודי, שהגיע לידי העיתון, עלה, כי ממשלת ארגנטינה הביעה נכונות להקפיא את חקירת פיגועי הטרור המיוחסים לאיראן בתמורה לחידוש ושיפור ביחסי המסחר ביניהן (הארץ, 27 במרץ 2011). איראן מצידה הכחישה כל קשר לפיגועים אולם במהלך יולי 2012 הציעה לקיים שיחות עם ארגנטינה על מנת "לשפוך אור" על הפרשה (רויטרס, 5 בדצמבר 2011).
9. בספטמבר 2011 הודיעה נשיאת ארגנטינה בעצרת האו"ם, כי ארגנטינה מוכנה לקיים דיאלוג עם איראן וקראה לאיראן לגלות רצון טוב ולסייע בחקירת הפיגועים. לדבריה זו "הצעה לדיאלוג, שארגנטינה אינה יכולה ולא צריכה לדחות". כמחווה לאיראן, נציג ארגנטינה באו"ם, נשאר לשבת במקומו במהלך נאומו של נשיא איראן (אחמדי נג'אד), שתקף את ישראל, ולא יצא מהאולם כפי, שעשו נציגי מדינות רבות במחאה על סגנון דיבורו (רויטרס, 5 בדצמבר 2011).
10. מאמצים אלו של ארגנטינה מצאו ביטויים בהסכם הארגנטיני-איראני מ-2013, אשר שיקף להערכתנו, את האינטרסים של שני הצדדים: לאיראן איפשר ההסכם להמשיך להכחיש את מעורבותה בפיגועי טרור, שבוצעו על אדמת ארגנטינה, בו היו מעורבים בכירי המשטר. הדבר שרת גם את הניסיונות האיראנים להתנער מדימוי של מדינה תומכת טרור ולהעמיק את קשריהם עם מדינות אמריקה הלטינית[2].בראיית ארגנטינה נועד ההסכם להוביל לשיקום קשריה עם איראן ולהשגת יתרונות כלכליים (יבוא נפט, יצוא חיטה(תמורת נכונות מצידה להוריד מעל סדר היום את סוגיית פיגועי הטרור, שבוצעו על אדמתה בהנחיה איראנית.
נספחים
11. רצ"ב שני נספחים:
א) הפיגועים בבניין הקהילה היהודית ובשגרירות ישראל בבואנוס איירס, שבוצעו ע"י מחבלים מתאבדים מחזבאללה, בהנחיית המשטר האיראני.
ב) פרסומים, שהוציא מרכז המידע למודיעין ולטרור, העוסקים בפיגועים בארגנטינה (הפרסומים זמינים באתר האינטרנט של המרכז).
[1]תמונת מצב ראשונית עדכנית ל-20 בינואר 2015, המבוססת על דיווחי התקשורת הארגנטינאית והבינלאומית.
[2]על הפעילות האיראנית במדינות אמריקה הלטינית ראו פרסום מרכז המידע למודיעין ולטרור מה-22 באפריל 2012: "מדינות אמריקה הלטינית כזירת פעילות טרוריסטית תודעתית-חתרנית ופלילית של איראן וחזבאללה".
