מימין: האוטובוס בתל- אביב בו בוצע פיגוע הדקירה. משמאל: זירת האירוע (דף הפייסבוק של משטרת ישראל, 21 בינואר 2015)
כללי
1. ב-21 בינואר 2015 ביצע מחבל פיגוע דקירה בנוסעי אוטובוס בתל- אביב. שעשה דרכו מבת ים לאוניברסיטת תל אביב. על פי דיווחי מגן דוד אדום נפגעו באירוע תשעה בני אדם ארבעה מהם באורח קשה ושלושה באורח בינוני. כמו כן היו 12 נפגעי חרדה (דוברות מגן דוד אדום, 21 בינואר 2015). המחבל, שביצע את הפיגוע הינו תושב טול כרם, ללא עבר ביטחוני פלילי, אשר ככל הידוע הוא אינו משתייך לארגון מחבלים כלשהו. בחקירתו, טען המחבל, כי הוא ביצע את הפיגוע בתגובה למבצע "צוק איתן", האירועים בהר הבית וצפייה בתכנים אסלאמים קיצוניים בהם הועברו מסרים בזכות "ההגעה לגן עדן".
2. פיגועי הדקירה מתבצעים במרבית המקרים באופן בלתי מאורגן, ע"י מחבלים בודדים (אף כי מוכרים מקרים של זוגות), שאינם משתייכים לארגוני הטרור הממוסדים. הפיגועים מתבצעים באמצעות סכין או באמצעות חפצים חדים אחרים (גרזן, מברג וכדומה). זירות הפיגועים הינן מקומות התקהלות של ישראלים, קווי התחבורה הציבורית ומוקדי חיכוך ישראלים-פלסטינים (כגון מחסומים של כוחות הביטחון הישראליים או צמתים). המוטיבציה של המפגעים הינה בדרך כלל נקמה, רצון לתרום למאבק הפלסטיני נגד ישראל רצון להצטייר כגיבורים או שילוב של המניעים הללו. למניעים המוכרים עלול להצטרף מניע נוסף, חדש יחסית, שעיקרו השראה אידיאולוגית סלפית-ג'האדיסטית, על רקע התהודה הרבה לה זוכים הפיגועים והקמפיין התודעתי של דאעש ושאר הארגונים הג'האדיסטים (בכמה מהתגובות הפלסטיניות לפיגוע ניתן למצוא אסוציאציות לדאעש ולפיגועים האחרונים בפאריס, ראו נספח א').
3. פיגועי הדקירה, הקטלניים בחלקם (ראו נספח ב'), הינם חלק מאסטרטגית המאבק הפלסטינית נגד ישראל המכונה ה"ההתנגדות העממית", הנתמכת ע"י הרשות הפלסטינית ופתח[1]. אסטרטגיה זאת מיושמת לרוב ביהודה ושומרון אך "זולגת" גם מפעם לפעם לשטחה של ישראל. הפעולות המתבצעות במסגרת "ההתנגדות העממית אינן בבחינת מחאה שקטה (כפי שמציגה אותה הרשות הפלסטינית) אלא נעשה בה שימוש מאסיבי באלימות ובטרור.ברוב המקרים מתבצעים הפיגועים באמצעי לחימה "קרים" דוגמת יידוי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה לעבר כלי רכב ישראלים וכוחות הביטחון הישראלים. אולם, במסגרת "ההתנגדות העממית" מתבצעים גם סוגים אחרים של פיגועים, כגון פיגועי דקירה או דריסה, המובילים לעיתים לנפגעים בנפש.
פיגוע הדקירה
4. פיגוע הדקירה בנוסעי האוטובוס החל ב-21 בינואר בשעה 07:30 כאשר קו האוטובוס, הנוסע מבת ים לאוניברסיטת תל אביב הגיע לצומת מעריב, כשהוא עמוס בנוסעים. מחבל, שעלה שתי תחנות קודם לכן שלף סכין והחל לדקור את הנהג. לאחר מכם פנה ודקר את נוסעי האוטובוס וחזר לדקור את הנהג. הנהג, שנדקר בפלג גופו העליון הצליח לפתוח את דלתות האוטובוס ואיפשר לנוסעים לרדת ממנו הוא גם, בלם בפתאומיות את האוטובוס וכתוצאה מכך מעד המחבל ובכך מנע מהמחבל דקירה של נוסעים נוספים.
5. עם פתיחת דלתות האוטובוס החלו הנוסעים לרדת ועימם יחד ירד גם המחבל והחל לנוס מהמקום. תוך כדי מנוסתו הצליח לדקור אישה נוספת. לוחמי יחידת נחשון, של שירות בתי הסוהר, שנסעו במקרה אחרי האוטובוס הבחינו, כי משהו אינו כשורה בשל סטיית האוטובוס. הם ירדו מכלי רכבם והחלו לרדוף אחר המחבל. הלוחמים ירו באוויר ולאחר שהמחבל לא נעצר ירו ברגליו ותפסו אותו. המחבל פונה במצב קל לבית החולים. מעצרו הוארך ללא נוכחותו והוא יובא למשפט בבית משפט צבאי.
מימין: פנים האוטובוס בו בוצע פיגוע הדקירה (דף הפייסבוק של משטרת ישראל, 21 בינואר 2015) משמאל: פצועים מטופלים בזירת הפיגוע (דוברות מגן דוד אדום, 21 בינואר 2015)
פרטים על המחבל הדוקר
6. המחבל הוא חמזה מחמד חסן מתרוכ, יליד 1992, תושב טול כרם. בחקירתו עלה, כי הוא הגיע לישראל באותו בוקר ללא אישור וכי רכש את הסכין קודם לכן בטול כרם. לדבריו הוא ביצע את הפיגוע בתגובה למבצע "צוק איתן", האירועים בהר הבית וצפייה בתכנים אסלאמיים קיצוניים בהם שודרו התבטאויות כמו "הגעה לגן עדן" הוא בחר לממש זאת באמצעות פיגוע (אתר שירות הביטחון הכללי 21 בינואר 2015) המחבל עלה לאוטובוס בתחנה המרכזית הישנה בת"א, דקות ספורות לפני שביצע את הפיגוע (דף הפייסבוק של משטרת ישראל, 21 בינואר 2015).
תמונתו של חמזה מחמד חסן מתרוכ, שהעלה לדף הפייסבוק שלו (דף הפייסבוק של מחמד מתרוכ, 27 בדצמבר 2014)
7. חמזה מחמד חסן מתרוכ, בנו של מי שהיה אסיר ביטחוני, אינו חבר בארגון פוליטי, דתי או טרוריסטי כלשהו ואין לו עבר ביטחוני פלילי. לדברי בני משפחתו הוריו פרודים והוא התגורר רוב הזמן אצל אימו בראמאללה שם עבד לפרנסתו כחשמלאי. לדברי בני משפחתו ביקר חמזה מתרוכ אצל אביו במחנה הפליטים בטול כרם לפני יציאתו לפיגוע (לדברי בני משפחתו הוא נהג להגיע לביקורים אצל אביו רק לעיתים רחוקות).
8. מחבריו, עימם בילה ערב לפני ביצוע הפיגוע, סיפר כי מתרוכ דיבר על כך שהוא רוצה למצוא עבודה בתל אביב וכי בבוקר הפיגוע הוא יצא מטול כרם ונסע לירושלים עם נהג הסעות, המסיע עובדים מיהודה ושומרון. משם הגיע, ככל הנראה, לתל אביב (21 בינואר 2015, ynet).
תגובות
כללי
1. פיגוע הדקירה בת"א סוקר בהרחבה ע"י כלי התקשורת הפלסטינים, שהביעו תמיכה בפיגוע ובמבצעו. תנועתפתח הצדיקה את הפיגוע וחמאס ושאר ארגוני הטרור שיבחו אותו. עדכונים, שהעלתה הטלוויזיה הפלסטינית לדף הפייסבוק הרשמי שלה, זכו לתגובות אוהדות של גולשים, אשר שיבחו את הפיגוע ומבצעו וקראו להמשיך ולבצע פיגועים דומים בעתיד. בשתי כרזות אף ניתן למצוא אסוציאציות לדאעש ולפיגועי הג'האד העולמי בפאריס (מבחר דוגמאות לפרסומים ברשתות החברתיות המשבחות את הפיגוע והמפארות את מבצעו ראו נספח א').
2. הרשות הפלסטינית לא פרסמה הודעה רשמית בנושא (נכון לבוקר ה-25 בינואר 2015). גם בישיבת הועד הפועל של אש"ף, בראשות אבו מאזן, שנערכה בשעות אחר הצהרים של יום הפיגוע, לא הוזכר הפיגוע ולו במילה אחת (ופא, 21 בינואר 2015).
מחנה הפליטים טול כרם
3. במחנה הפליטים טול כרם שיבחו את המעשה וכינו את חמזה מחמד חסן מתרוכ "גבר וגיבור" . בדף הפייסבוק, שכתבו לו חבריו, הוא כונה אבו סיאף. אחד מהתרגומים האפשריים לכינוי אבו סיאף הינו כורת הראשים/המוציא להורג ע"י כריתת הראש, כינוי המעורר אסוציאציה לדאעש.
פתח
4. אמין מקבול, מזכיר המועצה המהפכנית של פתח, הטיל על ישראל את האחריות לפיגוע בתל אביב. לדבריו פעולותיה של ישראל דוחפות את הצעירים הפלסטינים לבצע "פעולות נקמה" כגון אלה. הוא ציין, כי פיגועים כגון אלה הם תגובה פלסטינית ל"הפרות הישראליות" במסגד אלאקצא והבנייה בהתנחלויות (קדספרס, 21 בינואר 2015).
חמאס
5. בחמאס שיבחו את הפיגוע ואת מבצעו:
א. עזת אלרשק חבר הלשכה המדינית של חמאס כתב בחשבון הפייסבוק והטוויטר שלו, כי פיגוע הדקירה הוא "מעשה גבורה נועז" ותגובה לגיטימית על "פשעיה של ישראל נגד העם הפלסטיני" (דף הפייסבוק של עזת אלרשק, 21 בינואר 2015).
דף הטוויטר של עזת אלרשק, חבר הלשכה המדינית של חמאס
ב. סאמי אבו זהרי, דובר חמאס אמר, כי הפיגוע בתל אביב הוא "תגובה טבעית" לטרור הישראלי, שפוגע בפלסטינים (עמוד הפייסבוק של סאמי אבו זהרי, 21 בינואר 2015).
ג. משיר אלמצרי, בכיר חמאס, אמר כי הפיגוע הוא "מעשה גבורה נועז" והדגיש שעל הפלסטינים להמשיך בדרך "ההתנגדות" עד שישראל תובס. הוא דרש מאבו מאזן, יו"ר הרשות הפלסטינית לעמוד לצד בני עמו, לסייע להתנגדות ולהפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל (אלרסאלה.נט, 21 בינואר 2015).
שאר ארגוני הטרור
6. פעילים בחזית הדמוקרטית, החזית העממית וועדות ההתנגדות העממית בירכו על הפיגוע אותו הם תיארו כ"תגובה טבעית למעשיה של ישראל" וכביטוי לרצון העם הפלסטיני להשתמש בהתנגדות (קרי, דרך הטרור) כאופציה אסטרטגית.
[1]ניתוח "ההתנגדות העממית" ומאפייניה ראו לקט מידע מה-20 במאי 2013: "ההתנגדות העממית הפלסטינית והאלימות המופעלת במסגרתה".
