בחלקו השני של הראיון, שהעניק אבו מחמד אלג’ולאני, הוא תקף בחריפות את דאעש, הזים את השמועות על כוונת ארגונו להתנתק מאלקאעדה וטען, כי האיראנים שואפים להשתלט על המזרח התיכון ולחדש את האימפריה הפרסית*

אבו מחמד אלג'ולאני (רעול פנים) מנהיג ג'בהת אלנצרה בראיון עיתונאי נדיר (אלג'זירה, 6 ביוני 2015)

כללי

1.    ב-6 ביוני 2015 שודר חלקו השני של הראיון, שהעניק אבו מחמד אלג'ולאני מנהיג ג'בהת אלנצרה לערוץ אלג'זירה. הראיון שודר במסגרת תוכנית האקטואליה השבועית "ללא גבולות" בהנחייתו של הכתב אחמד מנצור. בין הנושאים, שעלו בראיון, היו שאיפות ההתפשטות של איראן בסוריה ובמזרח התיכון, המערכה של ארה"ב נגד אלקאעדה, יחסי ג'בהת אלנצרה עם דאעש, קשרי ג'בהת אלנצרה עם אלקאעדה וחשיבות הפעילים הזרים הלוחמים בשורות ג'בהת אלנצרה.

2.    להלן התובנות העיקריות, שעלו מחלקו השני של הראיון:

א.       שאיפות ההתפשטות של איראן: אלג'ולאני פיתח את התזה, כי האיראנים שואפים להשתלט על המזרח התיכון ולחדש את ימי האימפריה הפרסית תוך עשיית שימוש בעדה השיעית. בהציגו את המאבק כפרסי-ערבי (ולא כסוני-שיעי) מנסה אלג'ולאני לעמעם במידה מסוימת את אופיים העדתי של העימותים המתחוללים בסוריה, עיראק ותימן ובכך לבדל את עצמו מדאעש הרואה בשיעים כופרים ומתייחס אליהם בברוטאליות.

ב.      ביקורת חריפה על דאעש: לדברי אלג'ולאני דאעש הורג אנשים למען אינטרסים שונים, כולל פעילים מג'בהת אלנצרה, במשתמע שלא על פי ההלכה האסלאמית. ג'ולאני הדגיש, כי ארגונו מתנגד לח'ליפות האסלאמית, שהוקמה ע"י דאעש על בסיס לא חוקי. הוא טען, כי דאעש מעניק עדיפות ללחימה בעיראק וכי הוא אינו רציני במלחמתו נגד המשטר הסורי. לפיכך, הדגיש אלג'ולאני, אין סיכוי בעיתוי הנוכחי לפתרון הבעיות התלויות ועומדות בין שני הארגונים.

ג.       קשרי ג'בהת אלנצרה עם הנהגת אלקאעדה: אלג'ולאני הזים את הידיעות על כוונת ג'בהת אלנצרה לנתק קשריו עם אלקאעדה. הוא הוסיף, כי העניין הובהר לכל הארגונים, שעימם הוא משתף פעולה. עם זאת, ניסה אלג'ולאני להפיג את החששות מפני קשריו עם אלקאעדה בהדגישו, כי ג'בהת אלנצרה אינו שואף להשתלט על סוריה, אלא אך ורק להקים שלטון אסלאמי במדינה. להערכתנו נאמרים הדברים הללו מן הפה ולחוץ ובפועל ג'בהת אלנצרה שואף למלא תפקיד דומיננטי בכל משטר, שיקום בסוריה גם אם בשלב זה הראשון יעשה הדבר בשיתוף פעולה עם ארגוני מורדים אחרים.

 ד.       חשיבותם של הפעילים הזרים: אלג'ולאני ציין, כי הפעילים הזרים מהווים כ-30% מאנשי ג'בהת אלנצרה. לדבריו יש בקרבם אירופאים, "מספר מועט של אמריקאים", צ'צ'נים ואסיאתים רבים. לדבריו הפעילים הזרים נמצאים בשורות הראשונות של הלוחמים ומובילים בקרבות ולפיכך יהיה צורך להבטיח את "זכויותיהם" בכל משטר סורי, שיקום. מדבריו עולה, כי חלק מהפעילים הזרים צפויים להתיישב באורח קבע בסוריה (וזוהי הסיבה שהם מגיעים אליה עם משפחותיהם). עם זאת הניסיון, שנצבר עד כה מעיד, כי פעילים זרים רבים מצטרפים לג'בהת אלנצרה (ולדאעש) לתקופה מוגבלת בלבד, שלאחריה הם שבים למדינות-האם שלהם.

ה.      ישראל לא הוזכרה במהלך הראיון, על שני חלקיו^[1]. להערכתנו, נובע הדבר מסדר העדיפויות הנוכחי של ג'בהת אלנצרה, המתמקד בעיתוי הנוכחי בלחימה נגד המשטר הסורי. מאותה סיבה הבהיר גם אלג'ולאני (בחלקו הקודם של הראיון), כי ארגונו אינו משתמש בסוריה כקרש קפיצה לביצוע פיגועים נגד מדינות המערב. עם זאת, סדר עדיפויות זה עלול בעתיד להשתנות, כפועל יוצא מההתפתחויות בסוריה ומהיחסים שבין ג'בהת אלנצרה לארגונים האחרים, לכשתתקבל החלטה לפעול נגד ישראל, עלול ארגון ג'בהת אלנצרה לנצל לצרכי פיגועים את רמת הגולן שם הוא נהנה מעמדת כח בקרב ארגוני המורדים.

נספח א'

כמה מהנושאים שעלו בחלקו השני של הראיון, שהעניק אבו מחמד אלג'ולאני לערוץ אלג'זירה (6 ביוני 2015)

שאיפות ההתפשטות של איראן

1.        לדברי אלג'ולאני שאיפות ההתפשטות של איראן לא החלו עם המהפכה האסלאמית בשנת 1979 אלא אלפי שנים קודם לכן. הוא ציין, כי במשך אלפי שנים לטשה האימפריה הפרסית הקדומה את עיניה לעבר האזור. הדבר נמשך, לדבריו, עד לעליית האסלאם, אשר הוא זה, ששם קץ לאימפריה הפרסית. אלג'ולאני פיתח את התזה, כי האיראנים משתמשים בשיעה ככלי ל"השבת התהילה" של האימפריה הקדומה שלהם (לדבריו בדומה ליהודים, אשר "נמצאים כיום בפלסטין בטענה שהם היו שם לפני 3,500 שנה"). אלג'ולאני טען, כי האיראנים מנסים להשתלט על המזרח התיכון משום שהם פרסים (קרי, אינם ערבים) ולכן הם מנסים לחדור לאזור בשמם של השיעים. לדבריו זוהי דרך הפעולה, שאותה נוקטים האיראנים באמצעות חזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן וכך גם קורה גם בעיראק.

2.        אלג'ולאני הוסיף, כי איראן חדרה גם לסוריה באמצעות הברית, שכרתה עם משטרו של חאפט' אלאסד (אביו של בשאר). גם בסוריה שימשו השיעים ככלי בידי איראן והברית ביניהם התבססה על הפצת השיעה בסוריה. עם זאת, קיים לדבריו הבדל מהותי בין מעמדה של איראן בסוריה לבין מעמדה במדינות אחרות: כלבנון, עיראק ותימן שם מפעילים האיראנים ארגונים שיעים הלוחמים למענם. לעומת זאת בסוריה האיראנים "אינם מנהלים אותו [את בשאר אלאסד] אלא תומכים בו".

4.        בהתייחסו למצב הפנימי באיראן הזהיר אלג'וללאני את האיראנים, כי הם עומדים בפני הר געש העומד להתפוצץ בכל רגע.  שכן, לדבריו, מצויות באיראן קבוצות אוכלוסייה גדולות, שמרביתן סוניות, הנמצאות בשולי המדינה האיראנית. בין הקבוצות הללו הוא מנה את הכורדים, הערבים מאהואז (דרום איראן) הבלוצ'ים והתורכים. לדבריו המדובר בכעשרים מיליון מוסלמים סונים מקבוצות אתניות שונות. אלג'ולאני טען, כי לאחרונה התבצעו כמה התקוממויות באהואז ובאזורי הכורדים באיראן. אלג'ולאני קרא להעניק תמיכה למיליוני הסונים המתגוררים באיראן, משום שהדבר יאלץ את האיראנים להסיט את תשומת ליבם מאזורי התפשטותם במזרח התיכון כדי לטפל בבעיותיהם מבית.

יחסי ג'בהת אלנצרה עם דאעש

5.        בראיון מתח אלג'ולאני ביקורת חריפה על דאעש, הארגון הג'האדיסטי המתחרה. לדבריו פרסמו חכמי הדת פסקי הלכה לפיהם דאעש נמנים על הח'וארג', כת פורשים קיצונית מהאסלאם ששמה הפך לכינוי גנאי^[2] . על רקע ביקורת זאת נשאל אלג'ולאני ע"י המראיין מדוע הוא נשבע בזמנו אמונים למנהיג דאעש אבו בכר אלבע'דאדי.

6.        בתשובתו נגע אלג'ולאני בהשתלשלות הקרע, שהתגלה בין אלקאעדה לבין השלוחה שלו בעיראק: לדבריו של אלג'ולאני בעידן אבו מצעב אלזרקאוי, ואפילו זמן קצר לאחר שהוכרזה המדינה האסלאמית [בעיראק], הייתה לארגון זה מחויבות לאידיאולוגיה של אלקאעדה. אולם, הוא הוסיף, כי המדינה האסלאמית התעלמה מכמה פקודות, שניתנו על ידי הנהגת אלקאעדה (אסאמה בן לאדן

ואימן אלט'ואהרי), כגון האיסור לבצע פיגועי הרג ללא אבחנה בשווקים ובבתי תפילה של שיעים[3]. בכך, לדבריו, התעלם הארגון מהוראות הנהגת אלקאעדה ואבו בכר אלבע'דאדי (מנהיג דאעש) התכחש למעשה לשבועת האמונים שלו לאימן אלט'ואהרי (ולפיכך שבועת האמונים של אלג'ולאני לאלבע'דאדי אינה מחייבת יותר).

 

7.        אלג'ולאני הוסיף, כי לאחרונה התגלתה אצל דאעש תופעה של הריגת אנשים למען אינטרסים שונים של הארגון. לדבריו אנשי דאעש מתירים את דמם של אנשים רבים, שלא לצורך, ובמשתמע שלא על פי ההלכה האסלאמית. בין השאר הם הוציאו להורגמפקדים רבים של ארגון ג'בהת אלנצרה על נשיהם וטפם. כדוגמא לכך הביא אלג'ולאני את מחמד פאתח,  מי שהיה המפקד ("אמיר") ג'בהת אלנצרה באדלב, אשר הוצא להורג ע"י דאעש יחד עם נשיו וילדיו.

8.     במאמציו (לארוך כל הראיון) לבדל עצמו מדאעש הדגיש אלג'ולאני, כי ג'בהת אלנצרה מתנגדת לח'ליפות האסלאמית, שהוכרזה על ידי דאעש. לדבריו הח'ליפות הוקמה על בסיס לא חוקי. זאת משום שדאעש אילץ את האנשים לקבל אותה, ביטל את נוכחות ופעילות שאר הארגונים הג'האדים בשטחי הח'ליפות ויצר פילוג בקרב לוחמי הג'האד. בכך, לדבריו, עשה דאעש "שירות לארה"ב" מבלי שהיה מודע לכך.

9.    אלג'ולאני, שארגונו ממקד לחימתו בסוריה, הטיל ספק ברצינות הלחימה של דאעש נגד המשטר הסורי.לטענת אלג'ולאני קיים הבדל גדול בין התנהלות דאעש בעיראק לבין התנהלותו בסוריה. לדבריו דאעש, שמוצא רוב מפקדיו הוא מעיראק, רואה בעיראק את בסיס הכוח שלו. לפיכך מעניק דאעש עדיפות ללחימה בעיראק ומייחס לה חשיבות גדולה יותר. לדבריו אחת ההוכחות לכך, שדאעש אינו רציני במלחמתו נגד המשטר הסורי הינה, שאנשי דאעש הורגים בשיעים בעיראק אך נמנעים מלהרוג את בני העדה העלוית בסוריה [בסיס כוחו של המשטר הסורי].

ארה"ב ומלחמתה באלקאעדה

11.    לדברי אלג'ולאני הצליח אסאמה בן לאדן לגרור את ארה"ב למלחמה קרקעית באפגניסטאן ובעיראק. במקומות הללו "המתין להם ארגון אלקאעדה" וזאת הייתה הפתעה עבור האמריקאים. לדבריו כל המחקרים שעשו האמריקאים בשנים 2003-1990 לא העלו על הדעת, שארגון אלקאעדה יצליח להתבסס בעיראק לאחר, שצבא ארה"ב יצא מעיראק ומאפגניסטאן.

12.    ארה"ב של היום אינה מסוגלת להלחם נגד אלקאעדה באמצעות כוחות קרקעיים. לדבריו לאחר המלחמות באפגניסטאן ובעיראק נקלעו האמריקאים למצב של נסיגה וארה"ב כבר אינה יכולה לשגר כוחות, שיילחמו מחוץ לשטחה. לפיכך מנהלת ארה"ב נגד ארגון אלקאעדה "מלחמה מודיעינית". הגורמת להרג מנהיגים אך אינה פותרת לאמריקאים את הבעיה מהשורש: "ארה"ב אינה יכולה לשים סוף לאלקאעדה באמצעות מל"טים. היא יכולה להרוג מנהיג פה ומנהיג שם, אך השבח לאל האומה שלנו מרבה ללדת, ומידי שנה נולדים עוד ועוד אנשים".

13.    אלג'ולאני טען (בראייה מזימתית), כי ארה"ב העניקה לאיראן חופש פעולה באזורים מסוימים המזרח התיכון: בתימן, סוריה, לבנון ועיראק. לדבריו "יש אומרים שאיראן שולטת בעיראק. אולם לאמתו של דבר לא איראן השתלטה על עיראק אלא ארה"ב מסרה את עיראק לידי איראן". הוא הוסיף: "ארה"ב רוצה לגרור את איראן למלחמה איתנו, עם ארגון אלקאעדה ועם כלל לוחמי הג'האד".

הקשר שבין ג'בהת אלנצרה לארגון אלקאעדה

14.    אלג'ולאני נשאל מדוע ארגונו אינו מנתק את קשריו עם ארגון אלקאעדה ובכך שם קץ להתקפות הבינלאומיות נגדו. אלג'ולאני השיב, כי "הנושא נופח הרבה מעבר למימדיו האמיתיים", שכן הגורמים הבינלאומיים, התוקפים את ארגונו, אינם מגדירים אותו כארגון טרור בשל קשריו עם אלקאעדה אלא על פי קריטריונים אחרים. כך למשל, חזבאללה, חמאס וצפון קוריאה אינם קשורות לארגון אלקאעדה ובכל זאת הוגדרו כטרוריסטים משום ש"מי שחורג מהמערכת הבינלאומית, ומי שאינו נכנע לגופים הבינלאומיים, מסווג [על ידם] באופן שלילי".

15.    כיוון שכך, המשיך אלג'ולאני, "אין פה עניינים של ניתוק קשר עם אלקאעדה" (קרי, ארגונו אינו מתכוון לנתק את הקשר שביניהם). הוא הוסיף, כי "הבהרנו זאת לכל הפלגים" (קרי, לארגוני המורדים שעימם ג'בהת אלנצרה משתף פעולה). לדבריו התבטא ד"ר אלט'ואהרי (מנהיג אלקאעדה), כי "ברגע שתוקם ממשלה אסלאמית בסוריה אנחנו נהייה החיילים הראשונים בממשלה הזאת, איננו שואפים לשלטון או לכל דבר אחר". אלג'ולאני שב והדגיש, כי "איננו שואפים לשלוט במדינה, אלא להנחיל את שלטון ההלכה האסלאמית במדינה. אנו שואפים להשגת צדק ולסילוק העוול מכל תחומי החיים".

היחס לאוכלוסייה ומקומם של הפעילים הזרים שהצטרפו לג'בהת אלנצרה

17.    אלג'ולאני התייחס לשליטה על האוכלוסייה באזורים, שנכבשו על ידי ארגונו בסוריה, תוך הדגשת ההבדל בין ג'בהת אלנצרה לבין דאעש. לדבריו ב"אזורים המשוחררים" (בסוריה)  פעילי ג'בהת אלנצרה "נלחמים ובונים בו זמנית". הם מספקים לאוכלוסייה מים וחשמל, חיטה, הגנה בתי משפט ומשטרה. באזורים אלה מתבצעת בנייה ומתקיים מסחר בשווקים וארגונו נהנה בהם מ"תמיכת עממית" גדולה. לדבריו, ג'בהת אלנצרה אינו שואף  לכפות שליטתה בסוריה אלא רק להנחיל את שלטון ההלכה האסלאמית במדינה ולהבטיח את "זכויותיהם" של ה"מהגרים הזרים", שהצטרפו לשורות הארגון, הממלאים תפקיד חשוב בסוריה.

18.    אלג'ולאני נשאל מה אחוז "המהגרים" (קרי, הפעילים הזרים), שהצטרפו לג'בהת אלנצרה, והשיב כי הם מהווים כ- 30% מאנשי הארגון. לדבריו הפעילים הללו מגיעים מכל העולם. יש בקרבם אירופאים "ומספר מועט של אמריקאים". ישנם גם רבים מאסיה וצ'צ'נים. המהגרים הללו, לדבריו, "נמצאים בשורות הראשונות ומובילים בקרבות".

 

^[*]על חלקו הראשון של הראיון ראו פרסום מרכז המידע מ-1 ביוני 2015 : "בראיון, שהעניק אבו מחמד אלג'ולאני, מנהיג ג'בהת אלנצרה, הוא הציג את הפלת המשטר הסורי והקמת משטר בעל אופי אסלאמי כמטרת-העל של ארגונו ופרט את הישגיו הצבאיים, שבמרכזם הניצחונות במרחב אדלב. בנאומו ניסה אלג'ולאני לשוות לארגונו חזות פרגמאטית תוך בידולו מדאעש".
^[1]אלג'ולאני איזכר בחלקו השני של הראיון את היהודים. הוא השווה בין הפרסים, השואפים לחדש את ימי האימפריה שלהם לבין "היהודים, הנמצאים כיום בפלסטין, בטענה שהיו שם לפני  3,500 שנים". הוא גם האשים את המערב, כי הוא מממן את היהודים "כדי שיכבשו את אדמתנו מחדש".
^[2]החו'ארג' -כת קיצונית באסלאם, שראשיתה בפורשים ממחנהו של הח'ליף הרביעי עלי בן אבו טאלב, בן דודו וחתנו של הנביא מחמד. הח'וארג' ראו בכל מוסלמי שאינו ח'ארג'י כופר, שדמו מותר. ברבות השנים הפך הכינוי ח'וארג' לשם גנאי. לפיכך מרבים אויבי ארגון דאעש לטעון, כי הוא נמנה על הח'וארג' (חזבאללה למשל, מכנה את דאעש וארגונים ג'האדיסטים נוספים בשם הגנאי "תכפירים", קרי- כאלו המכריזים על מוסלמים ככופרים ומתירים את דמם).
^[3]לאחר מינויו כאמיר אלקאעדה בעיראק (אוקטובר 2014) גיבש אבו מצעב אלזרקאוי אסטרטגיה באשר לאופן ניהול המערכה נגד ארה"ב. אסטרטגיה זאת נועדה, בראייתו, להשיג מספר מטרות: לפגוע בכוחות ארה"ב ובבעלות בריתה בקואליציה; למנוע שיתוף פעולה של העיראקים עם ארה"ב באמצעות פגיעה בתשתיות הממשלה ואנשיה; לפגוע במאמצי השיקום של עיראק ע"י תקיפות אזרחים עיראקים ועובדי סיוע המעורבים בשיקום; ולהציב את ארה"ב במרכזה של מלחמת אזרחים סונית-שיעית ע"י פגיעה באוכלוסייה השיעית. גל פיגועי הטרור נגד האוכלוסייה השיעית, שיזם אלזרקאוי, אשר נבע מתפיסתו האידיאולוגית האנטי-שיעית החריפה, התבצע באמצעות מחבלים מתאבדים ומכוניות תופת. הללו גרמו לנפגעים רבים, זרעו תוהו ובוהו בעיראק, הקשו מאוד על ייצוב המצב הפנימי בעיראק ויצרו מורשת רצחנית הטבועה עמוק בדאעש בן זמננו (ממנו מנסה אלג'ולאני לבדל את ג'בהת אלנצרה). האסטרטגיה של אבו מצעב אלזרקאוי, שבמהלכה הושם דגש על ביצוע התקפות רחבות היקף נגד האוכלוסייה השיעית (ולעיתים גם בקרב האוכלוסייה הסונית), עוררה ביקורת מצד אסאמה בן לאדן ואימן אלט'ואהרי. הללו חששו, כי פגיעה חסרת אבחנה באזרחים מוסלמים תמימים עלולה לפגוע בתמיכה הציבורית באלקאעדה באזור כולו. ביולי2005 מתחו השניים ביקורת על האסטרטגיה של אלזרקאוי והורו לו להפסיק את התקפותיו על אתרים דתיים ותרבותיים של העדה השיעית. אלזרקאוי סרב ויחסיו עם הנהגת אלקאעדה הידרדרו. בדיעבד ניתן לראות בכך את שורשי המתחים בין שלוחת אלקאעדה בעיראק לבין ההנהגה המרכזית של אלקאעדה, שמצאו ביטויים בימינו אלה, בהתנהלותו העצמאית של דאעש, בקרע בינו לבין הנהגת אלקאעדה, וביחסיו הבעייתיים עם ג'בהת אלנצרה.

מאמרים נוספים בתחום