כרזה של קמפיין BDS המופיעה באתר BNC, הועדה הלאומית הפלסטינית בראמאללה, המתיימרת להנהיג את קמפיין BDS העולמי (4 בספטמבר 2014, אתר BNC bdsmovement.net).
מבוא: עיקרי הממצאים
1. מסמך זה בוחן את מקומם של פעילים וארגונים פלסטינים ביהודה ושומרון וברצועת עזה בקמפיין BDS נגד ישראל. קמפיין זה, שמקורו בועידת דרבן הראשונה (2001), מתנהל ע"י רשת של פעילים והתארגנויות אנטי-ישראליים ברחבי העולם, בדגש על מדינות המערב, שמקורם בעיקר בשוליים הקיצוניים של השמאל והאסלאם. מטרת הקמפיין היא למתג את ישראל כ"מדינת אפרטהייד" ולקדם חרם בינלאומי עליה, על מוסדותיה, מנהיגיה, כלכלתה, תרבותה ועל אלה המסייעים לה. זאת כדי להביא בסופו של דבר לקריסתה, כפי שקרס משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. מארגני הקמפיין מתנגדים לכל הכרה בישראל ומשא ומתן עימה, שוללים את תפיסת שתי המדינות, מדגישים את "זכות השיבה" של הפליטים הפלסטינים לשטח ישראל וחותרים לממש את החזון של מדינה אחת בשליטת הפלסטינים.
2. פעילים וארגונים פלסטינים בראמאללה הצטרפו לקמפיין BDS בשנת 2005, ארבע שנים לאחר ועידת דרבן. בנובמבר 2007 הקימו פעילים פלסטינים בראמאללה את BNC, ועדה לאומית פלסטינית לקידום קמפיין BDS(BDS National Committee). BNCמורכב כיום מ-27 ארגונים פלסטינים בלתי-ממשלתיים, חלקם ארגונים שיש להם אחיזה בחברה האזרחית הפלסטינית, וחלקם ארגונים קיקיונים או וירטואליים, שאין מאחוריהם ממש.
3. BNC שותף פעיל לקמפיין BDS נגד ישראל. בולטת בו קבוצה קטנה של פעילים פלסטינים, חסרת משקל משמעותי בפוליטיקה הפנים-פלסטינית, אך מקושרת היטב לפעילים המערביים המובילים את קמפיין BDS ברחבי העולם.בקרב קבוצה זו בולטים שני פעילים, שגדלו במדינות המערב ולמדו בהן באוניברסיטאות מובילות. הדמות הפלסטינית המובילה הינה הוא עמר אלברע'ות'י, תועמלן פלסטיני אנטי-ישראלי רהוט, המגדיר עצמו כפעיל זכויות אדם, שהפך ברבות השנים לדמות מפתח בקמפיין BDSבמדינות המערב (בעיקר בארה"ב ובבריטניה). לצידו פועל מיכאל דיס, שהתחנך בבריטניה (בוגר LSE, בית הספר לכלכלה בלונדון), המשמש כיום נציג BNC באירופה ושוהה דרך קבע בבריטניה, מרכז מתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל (משם הוא יוצא לגיחות למדינות מערב אירופה ולמוסדות האיחוד האירופאי).
4. BNC מתיימר להנהיג את הקמפיין העולמי של BDS ולטענתו יש לו תמיכה מאסיבית בחברה הפלסטינית. שתי הטענות הללו להערכתנו אינן נכונות ותכליתן להעצים את BNC מעבר למשקלו האמיתי.שכן BNC הפלסטיני אינו מנהיג את קמפיין BDS, המתאפיין במבנה רשתי מבוזר ברחבי העולם, ללא היררכיה ברורה. גם במישור הפוליטי הפנים-פלסטיני אין ל-BNC ולפעיליו אחיזה של ממש בפוליטיקה ובחברה הפלסטינית, בשטחי הרשות הפלסטינית וברצועת עזה. עיקר חשיבותו של BNC הינה, להערכתנו, העובדה שהוא מהווה את "הפנים הפלסטיניות" האוטנטיות לכאורה של קמפיין ולכך יש חשיבות,מנקודת מבטם של פעילים וארגונים אנטי-ישראלים ברחבי העולם, המתיימרים לפעול לקידום "הזכויות הפלסטיניות".
5. הרשות הפלסטינית ופתחאינם מהווים חלק מקמפיין BDS אך הם רואים בו אמצעי מועיל להפעלת לחצים על ישראל ומנהלים מערכה אנטי-ישראלית נרחבת, הנותנת רוח גבית לפעילות BDS ברחבי העולם. מהבחינה העקרוניתהתגלעו בעבר חילוקי דעות חריפים בין אבו מאזן לבין עמר אלברע'ות'י, הדמות הפלסטינית הבולטת ב-BDS. קמפיין ההחרמות נגד ישראל שהרשות הפלסטינית ופתח מנהלות מתמקד בדרך כלל ביהודה ושומרון והוא כולל חרם על מוצרים ישראלים המיובאים ליהודה ושומרון, החרמת מוצרים המיוצרים בהתנחלויותוהפעלת לחצים דיפלומטיים על מדינות וחברות מאירופה לסמן מוצרים שמקורם בהתנחלויות. בו בזמן הרשות הפלסטינית מאפשרת את פעילותו של BNC מראמאללה ולעיתים אף תומכת בו ומסתייעת בו לצרכי המערכה המדינית, ההסברתית והמשפטית (שהיא מנהלת נגד ישראל). פרשת הקמפיין להשעיית חברות ישראל בפיפ"א עלולה להעיד על סחף בעמדת הרשות לכיוון של אימוץ טקטיקות הלקוחות מקמפיין BDS (פעילים בקמפיין BDSהביעו אכזבה מ"הבגידה בפיפ"א" של הרשות אך הביעו ביטחונם, שהמאמץ לבידודה של ישראל יימשך).
6. פעילי BNC ופעילי BDS ברחבי העולם מרבים להתהדר בהצלחות הרבות, שנחל הקמפיין. בחינת תוצאות הקמפיין עד כה מעלה, כי קיים פער רב בין תוצאותיו המעשיות לבין הדימוי האימתני שפעיליו מנסים לשוות לו:
א. המישור המעשי: על אף כמה הצלחות "נקודתיות" לא הצליחה עד כה פעילות BDS ברחבי העולם, בדגש על מדינות המערב, לבודד את ישראל ולפגוע באופן משמעותי במוסדותיה, כלכלתה ותרבותה. כמו כן לא הצליח הקמפיין לסחוף לשורותיו מדינות ידידותיות לישראל או אישים משפיעים מהזרם המרכזי, המאמינים בתפיסת שתי המדינות.
ב. במישור התדמיתי: מרבית העיסוק בקמפיין ה-BDS נותר עדיין נחלתם של התארגנויות ואישים אנטי-ציונים מהשוליים הקיצונים. אולם בשנה האחרונה הצליח הקמפיין בכמה מקרים לחדור אל מרכז השיח הציבורי ואל התקשורת המערבית המובילה ולעורר סביבו שיח ציבורי (למשל, התנצחות מעל דפי הניו יורק טיימס האמריקאי[1]). יתרה מזאת, קמפיין ה-BDS זכה בשנה האחרונה להבלטה רבה בתקשורת הישראלית ובהצהרות מנהיגים ישראלים. פעילי BDS שואבים עידוד רב מהתהודה התקשורתית בישראל ומרבים לצטט פרסומים בהם מוצג ה-BDS כ"איום קיומי" או "איום אסטרטגי" על ישראל. פרסומים אלו ממונפים על ידם ומשמשיםבידיהם "הוכחה" להצלחת הקמפיין ולאפקטיביות שלו (לאחרונה צוטטו ע"י פעילי BDS התבטאויות של נשיא המדינה ראובן רבלין ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו אודות האיום הגלום ב-BDS).
מינוף כתבות המתפרסמות בתקשורת הישראלית ע"י BNC
(13 בינואר 2015, bdsmovement.net)
|
7. מידת האפקטיביות של קמפיין BDS בעתיד תהייה תלויה להערכתנו בראש ובראשונה בעתידו של המו"מ הישראלי-פלסטיני. חידוש התהליך המדיני והפחתת המתחים בין ישראל לפלסטינים עשוי להציף את הניגודים הקיימים בין הרשות הפלסטינית ופתח לבין קמפיין BDS ולהביא לדעיכתו של הקמפיין ולהשארתו נחלתם של השוליים הקיצוניים. לעומת זאת, העדרם של הידברות ושל תהליך מדיני, והמשך המערכה המדינית והמשפטית, שמנהלת הרשות הפלסטינית נגד ישראל, עלולים לטשטש ההבדלים שבין הרשות לבין קמפיין BDS ולהביא לאימוץ טקטיקות של BDSע"י הרשות, למשל – יוזמות נוספות להחרמת ישראל במוסדות בינלאומיים כדוגמת השעיית ישראל מחברותה בפיפ"א. אימוץ טקטיקות של קמפיין BDS ע"י הרשות הפלסטינית עלול להערכתנו להפוך אותו לאפקטיבי יותר מאשר היה עד כה. |
מבנה העבודה
8. העבודה כוללת את הפרקים הבאים:
א. מבוא: עיקרי הממצאים.
ב. פרק א': קמפיין BDS ושורשיו.
ג. פרק ב': BNC– מסגרת-העל הפלסטינית המשתתפת בקמפיין BDS העולמי:
1) נסיבות הקמת BNC והארגונים השותפים לו.
2) מטרות BNC.
3) משקלו של BNC בקמפיין BDS.
4) משקלו של BNC בזירה הפנים-פלסטינית.
5) אתר האינטרנט, דף הפייסבוק וחשבון הטוויטר של BNC.
6) The Electronic Intifada, אתר המהווה פלטפורמה לפעילי BNC ולקמפיין BDS.
7) מימון פעולות ה-BNC.
8) ארגונים פלסטינים, שאינם נכללים ב-BNC, אך שותפים למתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל.
ד. פרק ג': קוים לדמותם של הפעילים הפלסטינים המרכזיים ב-BNC:
1) עמר אלברע'ות'י.
2) מיכאל דיס.
3) מחמוד נואג'עה.
4) זיד אלשעיבי.
ה. פרק ד': השוואה בין עמדות הרשות הפלסטינית לבין קמפיין BDS:
1) השוני שבין עמדות הרשות הפלסטינית לבין קמפיין BDS.
2) קיומו של מכנה משותף ברמה האידיאולוגית.
3) ביקור אבו מאזן בדרום אפריקה: חשיפת ההבדלים העקרוניים, שבין הרשות ל-BDS.
4) החרם נגד סחורות ישראליות ביהודה ושומרון המתבצע ע"י הרשות הפלסטינית ופתח.
5) פרשת ניסיון השעיית ישראל מפיפ"א: סימן מעיד לאימוץ טקטיקות של BDS ע"י הרשות?
6) מקומו של השמאל הפלסטיני: מצטפא אלברע'ות'י ותנועת אלמבאדרה ("היוזמה").
[1]ראו פרסום מרכז המידע למודיעין ולטרור מה-26 במרץ 2014: "התנצחות מעל דפי הניו-יורק טיימס סביב מאמרו של עמר אלברע'ות'י, פעיל פלסטיני מראמאללה הנמנה על מובילי קמפיין ה-BDS, חושפת את מטרותיו האמיתיות של הקמפיין, החותר לחיסולה של מדינת ישראל, כמו גם את חולשתו ומגבלות כוחו במדינות המערב, זירת פעילותו העיקרית".
