מחמד עלאן, פעיל הג’האד האסלאמי בפלסטין, נעצר בצו מנהלי מיד עם שחרורו מבית החולים ושב לשבות רעב*


כותרת כתבה בעיתון אלאסתקלאל, ביטאונו של הג'האד האסאלמי בפלסטין, בעקבות מעצרו המנהלי המחודש של מחמד עלאן: "האסיר עלאן... יצית את השטח"
כותרת כתבה בעיתון אלאסתקלאל, ביטאונו של הג'האד האסאלמי בפלסטין, בעקבות מעצרו המנהלי המחודש של מחמד עלאן: "האסיר עלאן… יצית את השטח" (אלאסתקלאל, 17 בספטמבר 2015)

כללי

1.    מחמד עלאן, פעיל הג'האד האסלאמי בפלסטין, שב ונעצר ב-16 בספטמבר 2015 ע"י משטרת ישראל בצו מעצר מנהלי. זאת, עם שחרורו מבית החולים ברזילי באשקלון שם היה מאושפז  העקבות התדרדרות במצבו ללאחר שקיים שביתת רעב, שנמשכה 65 ימים. מייד לאחר מעצרו חידש מחמד עלאן את שביתת הרעב שלו (פאל-טודיי, 16 בספטמבר 2015). יוזכר, כי בית המשפט העליון ביטל באופן זמני את צו המעצר המנהלי שלו בשל החמרת מצבו והחשש הרפואי מפני נזק מוחי בלתי הפיך בשל שביתת הרעב הממושכת. מאז הסתיימה שביתת הרעב של מחמד עלאן דומה היה, כי הוא שב לאיתנו.

העציר המנהלי מחמד עלאן בעת אשפוזו בבית החולים ברזילי באשקלון (מען, 17 בספטמבר 2015)
העציר המנהלי מחמד עלאן בעת אשפוזו בבית החולים ברזילי באשקלון (מען, 17 בספטמבר 2015)

2.    מחמד עלאן נכלא בעבר בשנים 2009-2006 בשל פעילותו לגיוס מחבלים מתאבדים וסיוע למבוקשים. בנובמבר 2014 הוא נעצר במעצר מנהלי לאחר, שהתקבל במערכת הביטחון מידע על כך שהוא עומד בקשר עם פעילי טרור מארגון הג'האד האסלאמי בפלסטין כדי לקדם פיגועים. "גורמי ביטחון" מסרו לכתב הארץ, כי המידע שהתקבל בעניינו של מחמד עלאן, הינו "רב וחמור" (הארץ, 17 בספטמבר 2015).

3.    להלן תגובות ראשוניות למעצרו המנהלי המחודש של מחמד עלאן:

א.  העיתון אלאסתקלאל, ביטאונו הרשמי של הג'האד האסלאמי בפלסטין,פרסם כתבה אודות המעצר המנהלי של מחמד עלאן מייד עם צאתו מבית החולים באשקלון. הכותרת המאיימת של הכתבה הינה: "האסיר עלאן… יצית את השטח" (אלאסתקלאל, 17 בספטמבר 2015). 

ב.  אחמד אלמדלל, בכיר הג'האד האסלאמי בפלסטין ברצועת עזה, טען, כי ישראל, כהרגלה, מפרה את האמנות וההסכמים. הוא קרא לארגוני זכויות אדם בינלאומיים להתערב בנושא. עוד, ציין אלמדלל כי הג'האד האסלאמי בפלסטין ימשיך לתמוך באסיריו ולא ינטוש אותם (אתר פלוגות ירושלים, 17 בספטמבר 2015). הערה: בכירים נוספים בג'האד האסלאמי בפלסטין נמנעו עד כה (17 בספטמבר 2015) מלהתייחס למעצרו המחודש של מחמד עלאן והתבטאויותיהם התמקדו בהסתה לאלימות ולטרור בעקבות האירועים בירושלים ובהר הבית (כולל קריאה של ח'אלד אלבטש לחידוש פיגועי ההתאבדות).

ג.   נצר אלדין עלאן, אביו של מחמד עלאן, גינה את המעצר המחודש של בנו וכינה אותו "חטיפה". לדבריו, פעולה זו של ישראל מבטלת את ההסכמה אליה הגיעו הצדדים, אשר הביאה להפסקת שביתת הרעב, שקיים (אתר פלוגות ירושלים, 17 בספטמבר 2015).

ד.  קדורה פארס, יו"ר מועדון האסיר הפלסטיני, אמר כי מעצרו מחדש של העציר המנהלי מחמד עלאן הינה בבחינת "הצגה", שביצעה הפרקליטות הצבאית הישראלית יחד עם בית המשפט העליון בישראל (פאלטודי, 16 בספטמבר 2015).

4.    ההפסקה (הזמנית) של המעצר המנהלי של מחמד עלאן נתפס ע"י הג'האד האסלאמי בפלסטין כ"ניצחון" על ישראל זאת משום שבראייתו הוא כפה עליה להיענות לדרישות מחמד עלאן באמצעות שילוב של לחצי דעת הקהל ואיומים בהפרת הרגיעה. המעצר המנהלי המחודש, ושביתת הרעב המחודשת מחמד עלאן, עשויים להיתפס ע"י הג'האד האסלאמי בפלסטין כפגיעה יוקרתית השוחקת אם לא מבטלת את דימוי ה"ניצחון" על ישראל, שעלה בידו להשיג. לפיכך עלולה שביתת הרעב המחודשת של מחמד עלאן, ככל שתתמשך, להיות מלווה בהסתה להפרות סדר ביהודה ושומרון ובחידוש האיומים להפרת הרגיעה ברצועת עזה. בהתנהלות זאת טמונים סיכוני הידרדרות לעתיד.

 

"השיטה האירית"

5.    ב-20 באוגוסט 2015, בעקבות הפסקת שביתת הרעב של מחמד עלאן, פרסם נאצר אללחאם, העורך הראשי של סוכנות הידיעות הפלסטינית הנפוצה מען, מאמר בו שיבח את שביתות הרעב של העצירים המנהליים. במאמר נכתב, כי השביתות מבטאות את מה שהוא כינה "השיטה האירית", שהינה שביתות רעב המתבצעות ע"י בודדים. שיטה זאת עשויה לדעתו להיות אפקטיבית יותר מה"שיטה הפלסטינית" של שביתת רעב קולקטיבית. נאצר אללחאם סבור שהשימוש ב"שיטה האירית" הינו כורח המציאות, חרף הקושי וסכנת החיים הטמונים בשיטה זאת.

6.    להלן נספח המציג סיכום קצר של פרשת שביתות הרעב של פעילי IRA, שאליה מתייחס נאצר אללחאם בכותבו על "השיטה האירית". זאת מבלי לעשות גזירה שווה בין פרשת שביתת הרעב של פעילי IRAלבין שביתת הרעב של פעילי הג'האד האסלאמי בפלסטין. שכן המדובר בשביתות רעב, שבוצעו במדינות שונות, בנסיבות שונות, בנקודות זמן שונות ותחת ממשלים שונים.

[*]בהמשך ללקט מידע ה-2 בספטמבר 2015: "הג'האד האסלאמי בפלסטין הצליח פעמיים להביא לשחרור פעיליו, שהיו בישראל במעצר מנהלי, באמצעות איומים להפר את הרגיעה ברצועת עזה. זוהי מדיניות של הליכה על הסף הטומנת סיכוני הידרדרות בעתיד".