פיגוע הירי והדקירה בשער שכם מהווה המשך למספר פיגועים המסמנים “עליית מדרגה” ברמת המורכבות והתעוזה של מתקפת הטרור הנוכחית

הפיגוע בשער שכם ומשמעותו

1.   ב-3 בפברואר 2016 ביצעו שלושה צעירים פלסטינים פיגוע ירי ודקירה סמוך לשער שכם בעיר העתיקה בירושלים. לוחמת משמר הגבול נורתה ונהרגה. לוחמת אחרת נפצעה קשה. שלושת הפלסטינים, תושבי העיירה קבטיה, שבצפון השומרון (ממנה יצאו פעילי טרור רבים), נהרגו מירי תגובתי של לוחמי משמר הגבול. הריגתם שיבשה את הפיגוע ומנעה ככל הנראה פיגוע הרג, שתוכנן להתבצע במקום הומה אדם בירושלים (פרטיו אינם ידועים בשלב זה).

2.   במאפייניו המבצעיים של פיגוע הירי והדקירה בשער שכם ישנם מרכיבים חריגים, בהשוואה למרבית הפיגועים במתקפת הטרור הנוכחית. שכן הוא בוצע ע"י חוליה של שלושה מחבלים (שהתארגנו על בסיס מקומי) וקדמו לו תכנון והיערכות לוגיסטית (השגת אמצעי לחימה, מעבר דרך מחסומי צה"ל, כניסה לשטח ישראל). השלושה תכננו להוציא לפועל פיגוע מורכב יחסית הכולל מרכיבים של ירי, דקירות והפעלת מטענים. בניגוד לדפוס הפעולה המקובל במרבית המקרים, ביצעו השלושה את הפיגוע בירושלים, הרחק ממקום מגוריהם, למרות הקושי הלוגיסטי הכרוך בכך.

3.   בשל מאפייניו אלה מהווה הפיגוע בשער שכם המשך למגמה, שהסתמנה בשבועות האחרונים של עלייה באיכות כמה מהפיגועים וברמת התעוזה של מבצעיהם (לצד המשך הפיגועים ה"שגרתיים"). מגמה זאת נובעת להערכתנו בראש ובראשונה מהשאיפה להעלות מספר הנפגעים הישראלים ולזכות בתהודה רבה יותר.זאת לנוכח תחושה אפשרית, שפיגועי דקירה, דריסה או אפילו ירי, שבוצעו ע"י יחידים, מתקשים להשיג את התהודה המבוקשת משום שהפכו למעין "שגרת חיים", שגם הציבור הישראלי החל "להתרגל" אליה. לכך ניתן להוסיףהפקת לקחים מפיגועים קודמים (במישור האישי ולא בצורה ממוסדת) ואולי גם רצון לשפר את סיכויי הישרדות של מבצעי הפיגועים.

תגובות בזירה הפנים-פלסטינית

4.   תנועת פתח הביעה הזדהות עם מבצעי הפיגוע בשכם: מחמד אלעאלול, חבר הוועד המרכזי של פתח, הגיע ב-8 בפברואר 2016 לקבאטיה כדי לנחם את משפחות שלושת המחבלים (דף הפייסבוק של מחמד אלעאלול, 8 בפברואר 2016). חשבון הטוויטר של פתח פרסם קריקטורה, שהביעה תמיכה בשלושת המחבלים. בהלווית השלושה, שנערכה בקבטיה (5 בפברואר 2016) בלטו דגלי פתח. בכירי פתח ביהודה ושומרון השתתפו בתהלוכת הזדהות, שנערכה בקבאטיה (8 בפברואר 2016).

5.   הרשות הפלסטינית לא ברכה על הפיגוע ולשלושה לא נערכה הלוויה "ממלכתית". אולם היא המשיכה לתת לגיטימציה לפיגוע בשער שכם  כמו גם לכל מבצעי הפיגועים האחרים. ביטויים לכך ניתן למצוא בפגישות, שמקיים אבו מאזן עם משפחות ההרוגים, בסיוע הכספי שמגיש אש"ף למשפחות, ובגיבוי ההסברתי-מדיני לפעולותיהם. כחלק ממתן הלגיטימציה אבו מאזן שב ומביע תמיכה במה שהוא מכנה "ההתנגדות הבלתי-אלימה", למרות שהמדובר במתקפת טרור אלימה וקטלנית^[1]. מנגד, חמאס [ושאר ארגוני הטרור ברצועה] משבחים את פיגועי האיכות וקוראים להסלמה ב"אנתיפאדת ירושלים" (למרות שהסלמה שכזאת עלולה לפגוע ברגיעה ברצועת עזה, שלחמאס יש עניין להמשיך לקיימה).

 המאפיינים המבצעיים של הפיגוע בשער שכם

6.   ב-3 בפברואר 2016 בשעות הצהרים, הגיעו לירושלים שלושה מחבלים חמושים ברובים, סכינים  ומטעני חבלה. צוות של ארבעה לוחמי משמר הגבול הבחינו בשניים מהם יושבים על ספסל, סמוך לשער שכם בעיר העתיקה בירושלים. הם עוררו את חשדם ולכן ביקשו מהם להציג את תעודות הזהות שלהם. האחד נענה לבקשה והציג את תעודת הזהות שלו. השני שלף את כלי הנשק שלו וירה לעבר הכוח. המחבל השני החל לדקור את אחת הלוחמות. בתגובה ירו לוחמי משמר הגבול בשני המחבלים והרגו אותם. מחבל שלישי הגיח מאחור ופתח באש. אחת הלוחמות נפגעה אולם הצליחה לפגוע במחבל. קצין משטרה, שהגיע למקום ירה בו והרג אותו. בפיגוע נפצעו שתי לוחמות משמר הגבול, אחת הלוחמות, שנפגעה באורח אנוש נפטרה מפצעיה. השנייה נפצעה באורח קשה מדקירות בכל חלקי גופה.

7.   שלושת המחבלים, שביצעו את הפיגוע, הינם צעירים בתחילת שנות העשרים, רווקים, אשר ביקשו לנקום את מותם חבריהם. ככל הידוע לנו השלושה אינם משתייכים לאחד מארגוני הטרור^[2]. בכך מההיבט האישי, עונים המחבלים לפרופיל השכיח של רוב מבצעי הפיגועים במתקפת הטרור הנוכחית. אולם מניתוח הפיגוע עולה, כי דפוס הפעולה של השלושה היה שונה מרוב הפיגועים במתקפת הטרור הנוכחית:

א.     מטרת הפיגוע– הפעולה נועדה להיות פיגוע הרג המוני, במקום הומה אדם, שיעורר תהודה רבה. כזירת הפיגוע נבחרה העיר ירושלים משום חשיבותה והסמליות שבה, למרות היותה מרוחקת ממקום מגורי המחבלים (מרבית תושבי קבאטיה פעלו במתקפת הטרור הנוכחית במחסום ג'למה הקרוב לעיירה). ייתכן, שעל בחירת ירושלים השפיעו גם שיקולי נוחות מבצעית (שער שכם והעיר ירושלים בכלל, היו מוכרים לפחות לשניים מהמחבלים, שביקרו בה בעבר והעלו צילומים מהביקור בדפי הפייסבוק).

ב.     תכנון הפיגוע–רוב הפיגועים במתקפת הטרור הנוכחית נעשו ע"י מחבלים בודדים, שפעלו באופן ספונטאני כתוצאה מהחלטה אישית. המדובר הפעם בחוליה המונה שלושה מחבלים, שהתארגנה מבעוד מועד לביצוע הפיגוע. פיגוע שכזהמצריך להערכתנו תכנון מוקדם ושיתוף של גורמים נוספים. לצורך ביצוע הפיגוע היו השלושה צריכים להשיג  את תת המקלעים המאולתרים ואת מטעני החבלה, שהביאו עימם. כמו כן סביר להניח, כי הם נזקקו לסיוע לוגיסטי בהעברתם לירושלים (לשלושה היו תעודות זהות פלסטיניות, שאינן מקנות להם אישור לשהות ירושלים ולפחות שניים מהם היו מנועי כניסה לישראל).

ג.  מורכבות הפיגוע– שלא כרוב הפיגועים "השגרתיים" הפיגוע הנוכחי היה מורכב יותר והוא אמור היה לשלב בתוכו ירי מתת-מקלעים מאולתרים (מדגם קרל גוסטב^[3]), דקירות ופיצוץ מטעני חבלה. יעד הפיגוע, הרחוק ממקום מגוריהם, אילץ את חברי החוליה לתכנן את תנועתם ליעד תוך התחמקות מכוחות הביטחון הישראלים. לפי שעה לא ברור האם הגיעו לירושלים, שברשותם אמצעי הלחימה או שהם קיבלו אותם מסייענים כאשר הגיעו לסביבות ירושלים או לעיר עצמה.

הפיגוע בשער שכם כמבטא מגמת עליה ב"איכות" הפיגועים

8.   בשל אופיו של הפיגוע בשער שכם אנו סבורים, כי הוא מהווה המשך למגמה, שהסתמנה בשבועות האחרונים, של עלייה ב"איכות" כמה מהפיגועים, וברמת התעוזה של המבצעים. מגמה זאת באה לידי ביטוי במספר פיגועים, שמרכיביהם חרגו מהשגרה המוכרת של מתקפת הטרור הנוכחית:

א.  שאיפה לביצוע הרג המוני: פיגוע הירי והדקירה בשער שכם ופיגוע הירי בפאב הסמטה בתל-אביב נועדו להרוג מספר רב של ישראלים, במקום הומה אדם ובעיר גדולה. זאת בניגוד למרבית פיגועי הדקירה או הדריסה (המאפיינים את מתקפת הטרור הנוכחית), שנועדו להרוג ישראלים בודדים.

ב.  התארגנות של כמה מחבלים: בפיגוע בשער שכם השתתפו שלושה מחבלים ובפיגוע הדקירה בבית חורון שניים. ההתארגנות של המחבלים נעשתה על בסיס של הכרות אישיתמקומית ולא בהכוונה של אחד מארגוני הטרור (על בסיס מוצא משותף, לימודים משותפים, חברות). זאת בניגוד ל"פיגועי הבודדים" המאפיינים את מרבית הפיגועים במתקפת הטרור הנוכחית.

ג.  חדירה לתוך ישוב ישראלי: בשלושה מקרים חדרו המחבלים לתוך ישוב ישראלי ביהודה ושומרון, גם כאשר הייתה גדר מסביבו וביצעו בתוכו פיגועי דקירה (תקוע, עתניאל, בית חורון). זאת תוך הימנעות מביצוע הפיגועים ב"מוקדי החיכוך" (מחסומים, טרמפיאדות וכו'), שבהם מתבצעים מרבית הפיגועים (שם נוקט צה"ל אמצעי ביטחון).

ד.  שימוש בכמה אמצעי לחימה (תת-מקלע/אקדח, סכין, מטעני חבלה). בפיגוע בשער שכם ובחדירה לבית חורון תכננו המחבלים לעשות שימוש בכמה אמצעי לחימה כדי להגביר את עוצמת הפיגוע, בשני המקרים התכנון המוקדם השתבש (המטענים לא הופעלו). זאת בניגוד למרבית הפיגועים, שהם נעשה שימוש בכלי נשק אחד (סכין, מכונית).

ה.  ביצוע פיגועים ע"י מחבלים החורגים מהפרופיל השכיח: שני פיגועים בוצעו ע"י מחבלים שבשל נתוניהם האישיים יכלו להיטמע בקרב ישראלים או שהייתה להם נגישות למחסומים, שבהם מצויים חיילי צה"ל (פיגוע הירי בתל-אביב, שבוצע ע"י ערבי ישראלי; והפיגוע במחסום צה"ל בבית-אל שבוצע ע"י שוטר פלסטיני).

מידע אישי על מבצעי הפיגוע

9.    שלושת מבצעי הפיגוע הם תושבי העיירה קבאטיה, שבצפון השומרון:

א.     אחמד נאצר זכארנה המכונה גם אבו חמיד. בן 21. למד משפטים באוניברסיטה האמריקאית בג'נין. בדף הפייסבוק שלו הוא מציין כי הוא משמש כ"מפקד" בגוף מקומי בשם "קבאטיה אלצמוד" (NGOהפועל בקבטיה). נראה, כי מבין השלושה זכארנה היה הבולט בפעילותו הפוליטית. זכראנה היה חבר קרוב של מחמד עלאונה, שנהרג ב-21 ביולי 2015  בעימותים עם כוחות הביטחון בכפר בורקין. כמו כן הוא היה חברו של אחמד עוצ' אבו אלרב, מקבאטיה, שנהרג בידי כוחות הביטחון הישראליים כאשר ניסה לבצע פיגוע דקירה במעבר ג'למה. בדף הפייסבוק שלו הרבה זכארנה לספוד להם, להתאבל על מותם ואף הבטיח לנקום את מותם.

מימין: כרזת אבל שפרסמה חמאס (דף הפייסבוק של התנועה האסלאמית בג'נין, 3 בפברואר 2016).  משמאל: אחמד זכארנה נושא רובה מסוג M-16  (דף הפייסבוק קבאטיה אלאן, 3 בפברואר 2016).

ב.   מחמד אחמד חלמי כמיל, בן 20, מקבאטיה. למד בבית הספר התיכון ע"ש השהיד עזת אבו אלרב בקבאטיה. שיחק כדורגל בקבוצה המקומית (דף הפייסבוק PALDF, 3 בפברואר 2016, (דף הפייסבוק של מחמד כמיל, 15 במרץ 2015). הוא השאיר צוואה, שפורסמה באתרי תקשורת פלסטינים מייד לאחר מותו (בדף הפייסבוק האישי שלו לא נמצאה צוואה זו לפני הפיגוע). בצוואה הוא הצהיר, כי בכוונתו להיות שהיד ולהקריב את דמו ומבקש מהוריו שלא יכעסו עליו ושיסלחו לו. מאמו מבקש לצהלל משום שבנה מת כשהיד. על הצוואה חתום: "קבוצות השהיד אחמד עוצ' אבו אלרב" (דף הפייסבוק PALDF, 4 בפברואר 2016). חמאס פרסמה הודעת אבל רשמית על מותו.

מימין: צוואתו של המחבל מחמד כמיל, שפורסמה באתרי תקשורת פלסטינים לאחר מותו (4 בפברואר 2016 דף הפייסבוק PALD ). משמאל: הודעת אבל רשמית מטעם חמאס ( 3 בפברואר 2016.דף הפייסבוק PALDF).

ג.    אחמד נאג'ח אבראהים אבו אלרב, בן 21 מקבאטיה (מען, 4 בפברואר 2016). למד באוניברסיטה האמריקאית בג'נין. קודם לכן למד בבית הספר התיכון ע"ש השהיד עזת אבו אלרב בקבאטיה (דף הפייסבוק של אחמד אבו אלרב, 7 בפברואר 2016). חמאס פרסמה הודעת אבל רשמית על מותו (3 בפברואר 2016,  דף הפייסבוק PALDF).

10. על פי העדויות היו השלושה חברי ילדות, שנהגו להתרועע. קרובי משפחהשל שלושתם סיפרו בראיון, לאחר שביצעו את הפיגוע, כי ילדיהם היו קשורים מאד לחברם אחמד עוצ' אבו אלרב (בן 17, קבאטיה), שנהרג ב-2 בנובמבר 2015 במעבר ג'למה, כאשר ניסה לדקור חיילי צה"ל. לטענתן, אירוע זה שינה  את חייהם (של השלושה) והשפיע עליהם באופן ניכר. עוד סיפרו המשפחות, כי השלושה נהגו לפקוד באופן קבוע את קברו של אחמד עוצ' אבו אלרב. חבריהם סיפרו, כי כך גם עשו יום לפני ביצוע הפיגוע לאחר מכן  התפללו יחדיו במסגד העיירה, הסתובבו ברחובות ולאחר מכן הלכו כל אחד לביתו (4 בפברואר 2016, אתר PALINFO ).

תגובות

פתח

11.   לאחר הפיגוע בשער שכם ניתן היה להבחין במגוון של ביטוי הזדהות ותמיכה של פתח:

א.     עיריית קבאטיה ותנועת פתח בקבאטיה פרסמו הודעת אבל על מותם של שלושת "השהידים הגיבורים" (דף הפייסבוק קבאטיה אלא'ן, 7 בפברואר 2016).

ב.     חשבון הטוויטר של פתח פרסם קריקטורה, שהביעה תמיכה בשלושת המחבלים מקבאטיה ("מקבאטיה אל ירושלים. ברכות").

ג.     מחמוד אלעאלול, חבר הועד המרכזי של פתח, המשמש גם כאחראי משרד הגיוס והארגון של פתח ביהודה ושומרון, הגיע עם בכירי פתח נוספים לקבאטיה כדי לנחם את משפחות שלושת המחבלים.

ד.     בהלוויית השלושה בקבאטיה(5 בפברואר 2016) בלטו דגלי פתח הצהובים ששולבו בתמונותיו של יאסר עראפת.

ה.     בכירי פתח ביהודה ושומרון ובהם גם מחמוד אלעאלול, ג'מאל מחיסן ומושל מחוז ג'נין (איש הרשות הפלסטינית) אבראהים רמצ'אן, השתתפו בתהלוכת הזדהות בקבאטיה (8 בפברואר 2016). המשתתפים הניפו דגלי פתח צהובים ואף נשאו כרזת אבל גדולה המבכה "בגאון ובהערכה" את שלושת המחבלים מקבאטיה שביצעו את הפיגוע בשער שכם בירושלים. בצידי השלט ניתן להבחין בתמונותיהם של אבו מאזן ויאסר ערפאת (הטלוויזיה הפלסטינית, 8 בפברואר 2016).חמאס

12.   בדפי הפייסבוק של השלושה לא נמצא אזכור לחמאס אלא דווקא לג'יהאד האסלאמי בפלסטין. ולמרות זאת הציבה עצמה חמאס בראש הארגונים, שחלקו דברי שבח לשלושה בהציגם את הפיגוע כנקודת מפנה ב"אנתיפאדת ירושלים".

13.   חמאס פרסמה בדף הפייסבוק שלה פוסט המאדיר את שלושת המחבלים מקבאטיה (דף הפייסבוק PALDF, 4 בפברואר 2016) כמו כן פרסמה התנועה האסלאמית בשכם (קרי, חמאס) כרזת אבל מטעמה על השלושה (ראו צילום).

14.   חסאם בדראן, דובר חמאס בירך על הפיגוע ושיבח את מבצעיו על שהצליחו לחדור לירושלים למרותמחסומי צה"ל. לדבריו מהווה הפיגוע נקודת תפנית חשובה באנתיפאדת ירושלים (אתר חמאס, 3 בפברואר 2016).

מימין: הודעה רשמית, שפרסמה חמאס המברכת על  הפיגוע (4 בפברואר 2016,דף הפייסבוק PALDF). משמאל: כרזת האבל שפרסמה (דף הפייסבוק של התנועה האסלאמית בשכם, 3 בפברואר 2016).

כרזה, שפרסמה, אמיה ג'חא, קריקטוריסטית המזוהה עם חמאס, המאדירה את "גיבורי קבאטיה" שלושת מבצעי הפיגוע (4 בפברואר 2016,דף הפייסבוק PALDF )

מאמרים נוספים בתחום