כרזה בה רעול פנים דוקר בגרזן יהודי (דף הפייסבוק QUDSN, 18 באוקטובר 2015).
כרזה הקוראת לביצוע פיגועי דקירה. בערבית : "דקור ! " (דף הפייסבוק QUDSN, 14 באוקטובר 2015). פיגועי הדקירה הינם דפוסי הפעולה השכיח ביותר במתקפת הטרור העממי.
עימותים במזרח ירושלים בין פלסטינים לכוחות ביטחון ישראלים במהלך חול המועד סוכות (RAYA.PS, 30 בספטמבר 2015).
פלסטינים אוספים אבנים בהר הבית לקראת יידויי לעבר כוחות ביטחון ישראליים (אלביאן, מצרים, 28 בספטמבר 2015). ידויי האבנים בהר הבית היה בחלק מהמקרים ע"י קבוצות פלסטינים, שנערכו לכך מבעוד מועד.
פיגוע דקירה, דפוס הפעולה הבולט ביותר במתקפת הטרור העממי: תמונה שצולמה במצלמת אבטחה בכניסה ליישוב ביתר עילית בו נראית המחבלת, חלוה סלים מחמד עליאן, שולפת סכין מתיקה ודוקרת מאבטח ישראלי (דף הפייסבוק בית לחם אלחדת', 8 בנובמבר 2015)
כרזות כאמצעי הסתה: מכונת דפוס שהוחרמה ע"י צה"ל בבית דפוס פרטי, שבעליו מזוהה עם פתח. בית הדפוס התמחה בהכנת כרזות ושלטי הסתה עבור פתח בבית לחם (דף הפייסבוק של בית הדפוס שעפוט).
הסתה ישירה לטרור ברשתות החברתיות: קריאה מפורשת להריגת יהודים. למטה כתוב בערבית "מוות למתנחלים".
כללי
1. מסמך זה הינו סיכום ביניים של מתקפת הטרור, שבימים אלו מלאו לה שבעה חודשים. הניצוץ, שחולל את המתקפה, הוצת בהר הבית ע"י מסיתים, שטבעו את הסיסמא הכוזבת "מסגד אלאקצא בסכנה". העימותים האלימים בין הפלסטינים לכוחות הביטחון הישראלים, שהתחוללו במתחם הר הבית התפשטו לירושלים במהלך חגי תשרי (המחצית השנייה של ספטמבר 2015). בתחילת אוקטובר 2015 החל גל של פיגועי דקירה בעיר העתיקה בירושלים (3, 4, 7 באוקטובר 2015). מהעיר העתיקה התפשטו הפיגועים לעומק ישראל- פתח תקווה, קריית גת ועפולה (7, 8 ו-9 באוקטובר 2015). משם התפשטו הפיגועים למוקדים שונים ביהודה ושומרון.
2. במתקפת הטרור ניתן להבחין במגמה עקבית של ירידה מאז שיאם של הפיגועים באוקטובר 2015. בשלב זה מוקדם עדיין לקבוע האם מתקפת הטרור נמצאת בדעיכה או שמא המדובר בירידה, שלאחריה תתחולל עלייה מחודשת בהיקף הפיגועים והחמרה באופיים.
3. בסיכום ביניים זה השתמשנו במידע רב ומגוון, שמקורו בעיקר במערכת הביטחון הישראלית ובתקשורת הפלסטינית. מידע זה מצא ביטויו בעשרות פרסומים של מרכז המידע העוסקים במתקפת הטרור מאז תחילתה (הזמינים בשמונה שפות באתר האינטרנט של המרכז). כדי להקל על הקוראים נעשה סיכום הביניים בצורה של שאלות ותשובות סביב היבטים טקטיים ואסטרטגיים של מתקפת הטרור. למסמך צורף נספח ובו דוגמאות להסתה המלווה והמלבה את מתקפת הטרור.
4. הערות מתודולוגיות: ממצאי סיכום הביניים אינם תואמים בהכרח את הנתונים והמסקנות של הגופים השונים, הביטחוניים והאזרחיים, בישראל ומחוצה לה, העוקבים אחר מתקפת הטרור הפלסטינית. ההבדלים במסקנות, ולעתים גם בנתונים, עשויים לנבוע מבסיס מידע שונה, ממתודולוגיה שונה מזווית הסתכלות שונה של כל אחד מהגופים.
מאפיינה של מתקפת הטרור
5. תיארוך: מתי החלה מתקפת הטרור הנוכחית?
א. את תחילת מתקפת הטרור הנוכחית ניתן לדעתנו לראות בפיגוע, שבוצע בערב ראש השנה (ה-13 בספטמבר 2015),בו נהרג אלכסנדר לבלוביץ ז"ל כתוצאה מיידוי אבנים לעבר מכוניתו בדרום ירושלים (אלכסנדר לבלוביץ ז"ל נפצע באורח קשה ונפטר למחרת מפצעיו). במהלך חגי תשרי (המחצית השנייה של ספטמבר 2015) התקיימו הפרות סדר אלימות בהר הבית ובמזרח ירושלים, שהונעו ע"י גל של הסתה שקרית, לפיה מסגד אלאקצא נמצא בסכנה. החל מה-1 באוקטובר 2015 הפכו ההפגנות האלימות לפיגועים משמעותיים ולמתקפת טרור רחבה, שתחילתה במזרח ירושלים ובהמשך התפשטה לערים נוספות בישראל ולמוקדים שונים ביהודה ושומרון.
ב.יש הרואים את תחילת מתקפת הטרור ב-1 באוקטובר 2015, מועד ביצוע פיגוע הירי בו נהרגו בני הזוג הנקין ז"ל סמוך לאיתמר שבשומרון. ההיגיון שבכך הינו שבעקבות פיגוע הירי התחולל גל של פיגועי דקירה בירושלים, שסימן את הפיכת העימותים האלימים למתקפת טרור רחבת היקף.אולם תיארוך זה מתעלם מהאלימות בחגי תשרי (במחצית השנייה של ספטמבר 2015), שהקדימה את מתקפת הטרור ולדעתנו הוא מהווה חלק בלתי נפרד ממנה.
6. מהו הכינוי המתאים למתקפת הטרור?
א. לטרמינולוגיה יש חשיבות רבה במלחמה על התודעה ולפיכך נועדת משמעות לאופן בו מכונה מתקפת הטרור ע"י כל צד. מתקפת הטרור הנוכחית מהווה להערכתנו החרפה של טרור עממי מתמשך, שהתבצע במסגרת מדיניות הרשות הפלסטינית ופתח בין השנים 2015-2009. עם זאת יש למתקפת הטרור הנוכחית מאפיינים משלה, המבדילים אותה מהפיגועים בשנים הקודמות המהווים, למעשה, שידרוג של פעולות הטרור העממי שבוצעו בהן (האינטנסיביות של הפיגועים, "הזליגה" שלהם לשטח ישראל, רמת הקטלניות הגבוהה של הפיגועים).
ב. חמאס (וארגוני טרור אחרים) מכנים את מתקפת הטרור בשם אנתיפאדת אלקדס. זאת משום שהניצוץ שעורר אותה היו האירועים בירושלים, ומתוך מגמה להציג אתהאירועיםכהמשך שתי האנתיפאדות הקודמות.הרשות הפלסטינית קוראת למתקפת הטרור ההתעוררות העממית (אלהבה אלשעביה), מתוך רצון להבליט את אופייה העממי, להצניע את האלימות שבה ולבדל אותה מכינוי חמאס. בתקשורת הישראלית היא מכונה לעיתים אנתיפאדת הבודדים, למרות שאין המדובר באנתיפאדה בנוסח השתיים הקודמות (ולמרות, שבמקצת מהמקרים ביצעו את הפיגועים זוגות של מחבלים או אף שלישיות ולא מחבלים בודדים).
7. האם מתקפת הטרור העממי הינה תופעה ספונטנית או פרי מדיניות מכוונת?
א. מתקפת הטרור העממי לא החלה בעקבות תכנון מוקדם או הנחיות של הרשות הפלסטינית, פתח או ארגון מחבלים כלשהו. אין לה גם הנהגה אחודה הקובעת יעדים ואסטרטגיה למימושה. שורשיה, כאמור לעיל, מצויים בתפיסת "ההתנגדות העממית", שאומצה בוועידה השישית של פתח (אוגוסט 2009) ויושמה מאז ביהודה ושומרון. תפיסה זאת הפכה מאז למרכיב מרכזי במדיניות הרשות הפלסטינית העושה בה שימוש לקידום המאבק המדיני, ההסברתי והמשפטי, שהיא מנהלת נגד ישראל. תפיסת "ההתנגדות העממית" מהווה, בראיית הרשות, חלופה קבילה על הציבור הפלסטיני לתפיסת "ההתנגדות החמושה" של חמאס.
ב. במהלך שש שנות "ההתנגדות העממית" נעשה שימוש רב בטרור ובאלימות. הפיגועים שבוצעו בהם כללואת דפוסי הפעולה הקיימים כיום:השלכת בקבוקי תבערה, יידוי אבנים, פיגועי דקירה, פיגועי דריסה ופיגועי ירי. כך למשל, לפי נתוני שירות הביטחון הכללי, בוצעו במהלך 2013 1,271 פיגועים, מרביתם "פיגועי טרור עממי" ומקצתם פיגועים "חמים" (פיגועי ירי, הטמנת מטענים, השלכת רימונים)[1]. במהלך פיגועי הטרור העממי נהרגו בשש שנות ההתנגדות העממית הללו ארבעים ישראלים, בעיקר אזרחים. נתונים אלו מוכיחים בעליל, כי הגדרת הטרור העממי בעבר ובהווה ע"י אבו מאזן כ"התנגדות בדרכי שלום" או "התנגדות בלתי חמושה" אין לה על מה לסמוך וכי המדובר במתקפת טרור ואלימות, שמרבית פעולותיה מכוונות כלפי אזרחים ישראלים.
8. מהו היקף הפיגועים ובאלו מתווים הם בוצעו?
א. על פי מעקב מרכז המידע ( נכון ל-13 באפריל 2016) בוצעו או סוכלו עד כה בסביבות 248 פיגועים משמעותיים (בעיקר פיגועי דקירה, דריסה וירי). מתוך הפיגועים הללו 204 פיגועים בוצעו להלכה למעשה ולפחות 45 פיגועים סוכלו, קרי- הם לא הגיעו לכלל מימוש מסיבות שונות (בעיקר בשל פעולות סיכול ומנע של כוחות הביטחון הישראלים[2]). התפלגות הפיגועים בחתך חודשי (ראה להלן) מצביעה, כי מתקפת הטרור הגיעה לשיאה באוקטובר 2015 ומאז היא נמצאת במגמת ירידה כללית (עם עליות וירידות שבועיים). הנתונים הללו אינם כוללים מאות אירועים מדי חודש של ידויי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון ולעבר אזרחים ישראלים.
ב. דפוס הפיגועים השכיח ביותר הינם פיגועי דקירה (144) שהינם המאפיין הבולט של מתקפת הטרור הנוכחית. לאחריו באים פיגועי דריסה (28) ופיגועי ירי (19), פיגועי הירי הינם הקטלניים ביותר (הם גרמו למותם של 16 בני אדם מתוך 35 הרוגי מתקפת הטרור הנוכחית, כ-46%). 76 מתוך 204 הפיגועים המשמעותיים (כשליש) בוצעו בירושלים רבתי ובערים ישראליות נוספות. 128 פיגועים משמעותיים (כשני שליש) בוצעו בשטחי יהודה ושומרון, בדגש על אזור העיר חברון (ראו גרף).
9. להלן התפלגות הפיגועים:
הערות: הגרף אינו כולל מאות אירועים של יידוי אבנים וידויי בקבוקי תבערה[3] (למעט אירוע ידויי האבנים, שהביא למותו של אזרח ישראלי). "פיגוע משולב" הינו כזה, שהיו בו כמה מרכיבים- למשל דקירה ודריסה, ירי ודריסה וכו'. ההגדרה "שונות" מתייחסת לשימוש באמצעים נוספים כגון אלה, פטיש או גרזן. פיגועי הירי המופיעים בגרף אינם כוללים עשרות רבות של ארועי ירי לעבר כוחות הביטחון הישראלים בין אם בשגרה ובין אם במהלך פעילות כוחות הביטחון.
10. כמה מחבלים היו מעורבים בביצוע הפיגועים וכמה מהם נהרגו?
א. ב-204 הפיגועים המשמעותיים היו מעורבים 240 מחבלים, קרי- רובם של הפיגועים המשמעותיים היו פיגועי בודדים. בנוסף לכך לפחות 59 מחבלים נעצרו במהלך פעולות הסיכול כך, שהמספר הכולל של המחבלים, שביצעו או התכוונו לבצע פיגועים הינו לפחות 299.
ב. מתוך 240 מחבלים, שביצעו פיגועים משמעותיים,נהרגו 138 במהלך הפיגוע. שניים מהם נהרגו במהלך "תאונות עבודה" בעת הפיגוע (תאונת דרכים, התפוצצות מטען בידי המחבל). 102 מחבלים נוספים נתפסו ונעצרו במהלך ביצוע הפיגועים או שהצליחו להימלט.
11. מהו המספר הכולל של ההרוגים הפלסטינים במתקפת הטרור הנוכחית?ל-138 המחבלים שנהרגו בעת ביצוע הפיגועים המשמעותיים ניתן להוסיף עשרות פלסטינים, שנהרגו בעת עימותים אלימים עם כוחות הביטחון הישראלים במהלך מתקפת הטרור. על פי נתוני הסהר האדום הפלסטיני (2 באפריל 2016) מגיע המספר הכולל של המחבלים ההרוגים ל-204. מכאן עולה כי מספר הפלסטינים,שנהרגו בעימותים אלימים הינו 66. מתוכם27 נהרגו ברצועת עזה (על פי Ngoבשם "ההתאחדות הלאומית של משפחות השהידים"). מכאן עולה, כי 39 נהרגו ביהודה ושומרון (הערה: מכיוון שספירת ההרוגים לא נעשה ע"י מרכז המידע אין בידינו ודאות כי מספרים אלו הינם מדויקים, אך להערכתנו הם משקפים את המציאות).
12. מהו הפרופיל השכיח של המחבלים, שביצעו את הפיגועים?
א. מבדיקות של מרבית מבצעי הפיגועים עלו מאפיינים הנכונים לרובם, אך לא לכולם. המחבלים שביצעו את הפיגועים היו בדרך כלל נערים צעירים, חלקם תלמידי בית ספר וסטודנטים מובטלים או בעלי עבודה בלתי הולמת לכישוריהם, ללא עבר של מעורבות בפיגועים וללא השתייכות קודמת לארגוני הטרור. רובם ביצעו את הפיגוע לבדם, כתוצאה מהחלטה אישית, ספונטאנית, ללא הנחייה מ"למעלה" ולעיתים גם ללא ידיעת בני מפשחתם (לפרופיל זה יש כאמור חריגים לא מעטים[4]).
ב. מאפיין בולט הוא גילם הצעיר של מבצעי הפיגועים. כ-50% ממבצעי הפיגועים (126 מבצעים מתוך 240), היו בגילאים, שבין 16 ל-22 שנים. רק מחבלים בודדים היו בגילאי 15 ומטה או 27 ומעלה. בולט מספרם היחסי הנמוך של גילאי השלושים. מקרב המבצעים הצעיר ביותר הינו בן 12 (מבצע פגוע הדקירה בפסגת זאב). המבוגרת ביותר הינה בת 72 מחבלת, שביצעה פיגוע דריסה בחברון.
ג. מקום מוצאם של המחבלים:מרבית המחבלים (60) הגיעו מהשכונות הערביות של מזרח ירושלים ומכפרים נוספים במרחב ירושלים. במקום השני ( 59) מצויים מחבליםתושבי חברון והכפרים הסמוכים לה. במקום השלישי נמצאים אזור שכם (16 מחבלים) ולאחריו אזור ראמאללה (15 מחבלים) . בניגוד לאנתיפאדה השנייה מילא עד כה אזור השומרון מקום משני בהשוואה ליהודה ולבנימין. מרבית המחבלים העדיפו לבצע את הפיגועים באזורים גיאוגרפיים הסמוכים למקום מגוריהם (אך גם לכך ישנם יוצאים מהכלל).
ד. משקלן של הנשים במתקפת הטרור הנוכחית: 27 מתוך 240 מחבלים שביצעו פיגועים (ראו להלן) היו נשים, קרי- כ-11%. לעומת זאת בקרב 59 המחבלים שנעצרו במהלך סיכולים היו 23 נשים, קרי- כ-39%. נתונים אלו מעידים על חלקן הגדול של הנשים במתקפת הטרור הנוכחית המגיע ל-17% (50 נשים מקרב 299 מבצעי הפיגועים, שהצליחו או שסוכלו). הפער בין מספר הנשים שביצעו פיגועים לבין מספרם בקרב פיגועים שסוכלו עושי להעיד על רמת מוטיבציה גבוהה של נשים להשתתף בפיגועים לעומת יכולת ביצוע נמוכה שלהן.
13. מה היו המניעים של מבצעי הפיגועים?
א. סביב מניעי המחבלים קיימותמסקנות שונות של גופים שונים (מישראל, מהרשות הפלסטינית וממדינות המערב). המסקנות השונות נובעות לדעתנו בשל מסד נתונים חלקי, מתודולוגיות בדיקה שונות ואף הטיות פוליטיות. המסקנות השונות באות לידי ביטוי, בין השאר, בכל הנוגע להערכת משקלו של המניע הלאומי לעומת המניעים האישיים. סוגית מניעי המחבלים זקוקה להערכתנו בדיקה אובייקטיבית מעמיקה יותר של אנשי מקצוע, על בסיס נתונים רחב יותר, שקשה לבצעה כל עוד נמשכת מתקפת הטרור.
ב. מבדיקות מרכז המידע, עולה המסקנה, כי מרבית מבצעי הפיגועים היו טעונים במוטיבציות פלסטיניות לאומיות. הם באו מקרב דור של צעירים, אשר חי ונשם את אירועי הטרור העממי, שהתחוללו ביהודה ושומרון בשנים שקדמו למתקפת הטרור הנוכחית. המוטיבציות הלאומיות שלהם הושפעו מאוד מהחינוך (הפורמאלי והבלתי פורמאלי), שהטמיע בהם מינקות את הנרטיב השולל את זכות קיומה של מדינת ישראל ותופס את האלימות והטרור כמרכיב המרכזי באסטרטגיה הפלסטינית. הם הושפעו מהמשפחה ומהרחוב, ומההסתה האנטי-ישראלית בתקשורת (ראו להלן)בחלקם (בעיקר בחברון, ובמזרח ירושלים) הושפעו גם מהחיכוך הבלתי פוסק עם כוחות הביטחון הישראלים ועם אזרחים ישראליים (מקומות החיכוך הבולטים שימשו גם כמוקדי פיגועים).
ג. השיקולים האישיים והמימד והספונטאני של צעירים,שביצעו את הפיגועים, מילאו תפקיד חשוב בהחלטה האישית של כל אחד לבצע את הפיגוע. שיקולים אלו כוללים בעיות במשפחה, תסכול אישי על רקע אבטלה או אי מציאת עבודה הולמת, קיפוח מגדרי של נשים, רצון להימלט מקשיי היום-יום ע"י הפיכה לשהיד והגעה לגן עדן. לכך ניתן להוסיף חברים שנהרגו או אף שהידים בלתי מוכרים, שהפכו למודל לחיקוי ("תופעת החיקוי" בולטת מאוד בקרב הצעירים). כל אלו נותנים הסבר מדוע דווקא צעירים מסוימים היו מוכנים להקריב את עצמם ולבצע פיגועים, שרבים סיכוייהם למות במהלכם. אולם הסבר זה איננו מלא ולא ניתן לנתקו מהמציאות בה חיים הצעירים הפלסטינים ומהקונפליקט הפלסטיני-ישראלי בכללותו.
ד. מה משקלו של המניע הדתי?
תחילת מתקפת הטרור באה על רקע דתי לכאורה של הגנה על מסגד אלאקצא וירושלים. אולם בהמשך, משקל ירושלים ומסגד אלאקצא פחת. התרשמותנו היא שבמרבית המקרים משקלו של המניע הדתי לא היה גבוה. על פי בדיקה של תמונות ופוסטים, שהועלו על ידי חלק ממבצעי הפיגועים לדפי פייסבוק עולה, כי רובם היו חשופים לעולם המודרני. הדבר ניכר בלבושם, בבילויים אליהם יצאו ובתחומי העניין שלהם. רובם ניהלו אורח חיים חילוני ולגבי מעטים בלבד ידוע בברור, כי היו דתיים או שהביעו רגשות דתיים. עם זאת צעירים לא-דתיים לא היססו להשתמש בטרמינולוגיה דתית לקראת צאתם לביצוע הפיגוע, בעיקר זאת העוסקת במנעמי גן העדן המזומנים לשהיד.
כרזה בה נראית תמונתו של סוס ומתחתיה נכתב: "ביום מין הימים נסתלק (מן העולם) בלי רכוש!.. הוי אלוהים.. שים פעמינו לגן עדן".הכרזה הועלתה לפייסבוק ע"י קאסם ג'אבר מבצע פיגוע דריסה וירי בכניסה לקריית ארבע, יום לפני הפיגוע, בפיגוע נפצע חייל (14 במרץ 2016). חברו לפיגוע אמיר אלג'נידי שיתף כרזה זו בדף הפייסבוק שלו באותו היום.
14. כמה ישראלים (ואזרחים זרים) נהרגו עד כה במתקפת הטרור הפלסטינית?עד כה נהרגו 35 בני אדם במתקפת הטרור הנוכחית, מתוכם 29 אזרחים ושישה אנשי כוחות הביטחון[5]. מרביתם (16) נהרגו כתוצאה מפיגועי ירי, שהינו דפוס הפיגועים הקטלני ביותר,12 בני אדם נהרגו בפיגועי דקירה, שהינם דפוס הפעולה הנפוץ ביותר.שניים נהרגו בפיגועי דריסה ואדם אחד נהרג כתוצאה מידויי אבנים. ארבעה בני אדם נהרגו בשוגג משום שהם נחשדו כמחבלים או כתוצאה מירי בשגגה של כוחות הביטחון הישראלים. הרוב הגדול של ההרוגים היו ישראלים (31), שניים היו בעלי אזרחות אמריקאית, אחד בעל אזרחות אריתראית ואחד אזרח פלסטיני.
15. מהו תפקידה ומשקלה של ההסתה במתקפת הטרור?
א. אין ספק, כי מבצעי הפיגועים, ובעיקר הצעירים שבהם, הושפעו מאוד מההסתה המתמשכת לבצע פיגועים, שהתקיימה גם בשנים שלפני מתקפת הטרור הנוכחית והתעצמה במהלכה. ההסתה מתקיימת בכלי התקשורת הפלסטינים הממוסדים והלא ממוסדים; בכלי התקשורת של הרשות הפלסטינית ופתח, בכלי התקשורת של חמאס ושאר ארגוני הטרור ובכלי התקשורת שאינם מזוהים פוליטית; יש לה ביטויים נרחבים באתרי האינטרנט, ברשתות החברתיות ובתקשורת הכתובה והאלקטרונית; היא גם מוצאת ביטוי בתקשורת הערבית הממוסדת והלא ממוסדת. כמו כן היא מתבצעת בדרכים נוספות כגון במערכת החינוך הפורמאלית והלא פורמאלית, במהלך הלוויות של הרוגים, וברחוב, בדמות גרפיטי ופוסטרים (דוגמאות להסתה ראו נספח).
ב. סוגי ההסתה:
1) את מבול הפרסומים המטיפים לאלימות ולטרור ניתן לחלק לשני סוגים: הסתה ישירה, קרי- פרסומיםהקוראים באופן ישיר ובוטה לביצוע פיגועים והסתה עקיפה, שאינה קוראת במפורש לביצוע פיגועים אך היא מעודדת אותם. ההסתה הישירה מאפיינת בעיקר את חמאס ושאר ארגוני הטרור הפועלים ברצועה אך יש לה גם ביטויים אצל פתח. ההסתה העקיפה מאפיינת בעיקר את הרשות הפלסטינית ופתח אך היא משתלבת היטב עם ההסתה הישירה של חמאס ושאר ארגוני הטרור.
2) ההסתה העקיפה מתבצעת בדרכים מגוונת: האדרת השהידים (למשל, ע"י פרסום מודעות אבל; התבטאויות בשבח ההרוגים; ביטויי תמיכה בהרוגים מסביבתם הקרובה והרחוקה); פירוט מנעמי גן העדן הצפויים לשהיד (מוטיב בעל השפעה רבה, גם על כאלו שאינם מקיימים אורח חיים דתי); דמוניזציה של ישראל והכפשתה השיטתית (למשל, האשמתה ב"הוצאה להורג" של מחבלים); תמיכה הצהרתית ומעשית של הרשות הפלסטינית ופתח בשהידים ובבני משפחותיהם (השתתפות בכירי הרשות ופתח בהלוויות של הרוגים, פרסום הודעות אבל לזכרם, תמיכה כספית במשפחות השהידים ואסירים, סיוע לבניית בתים שנהרסו). ברובד העמוק יותר נמצאים ביטויי הסתה רבים גם במערכת החינוך הפלסטינית הפורמאלית והלא פורמאלית.
האדרת השהידים. מימין: הפגנת הזדהות של חמאס עם המחבל נשא'ת מלחם שביצע פיגוע ירי ברחוב דיזנגוף בתל אביב, שבו נהרגו שושה בני אדם ונפצעו שבעה (1 בינואר 2016) (דף הפייסבוק של מנגנון הפעילות הציבורית של חמאס במערב העיר עזה, 9 בינואר 2016). משמאל: כרזה המאדירה את דמותו של נשא'ת מלחם ומציגה אותה כמי שנלחם נגד ישראל בשם פלסטין (דף הפייסבוק PALDF, 8 בינואר 2016)
ג. למרות משקלה הרב של ההסתה בכלי התקשורת יש לזכור, כי היא מהווה רק אחד הגורמים, המשפיעים על תודעתם של מבצעי הפיגועים. קיימים גם רבדים אחרים בעלי השפעה עמוקה על תודעת המפגעים ובמרכזם החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי של הנערים והסטודנטים בבתי הספר והאוניברסיטאות והאווירה האנטי-ישראלית לה הם חשופים בסביבתם הקרובה (ברצועת עזה עוברים הנערים הכשרה צבאית בבתי הספר ובמחנות הקיץ). המשמעות היא שהורדת רמת ההסתה בתקשורת, ללא טיפול שורש ברבדים האחרים שהוזכרו, הינה חשובה אך לא יעילה דיה להביא לסיומה של מתקפת הטרור.
16. מהו תפקידן של הרשתות החברתיות במתקפת הטרור הנוכחית?
רבים מהצעירים, שהשתתפו במתקפת הטרור הנוכחית, עשו שימוש ברשתות החברתיות (בדגש על הפייסבוק). מניתוח דפי הפייסבוק של מבצעי הפיגועים, שנעשה ע"י מרכז המידע עולה, כי הרשתות החברתיות שימשו כמקור השראה למבצעי הפיגועים (ולעיתם רחוקות יותר גם כאמצעי קשר בין מבצעי הפיגועים). פעמים רבות נמצאו בדפי הפייסבוק שלהם תכנים המעידים על רצונם להקריב עצמם, על ההגעה לגן עדן, על שכרו של השהיד ועל גלוריפיקציה של שהידים שביצעו פיגועים במתקפת הטרור הנוכחית או בעבר והפכו למודל לחיקוי לבאים אחריהם. מניתוח דפי הפייסבוק עולה, כיחבריהם של המחבלים ופלסטינים רבים נוספים, שהיו חשופים לתכנים הללו, הביעו תמיכה ולא ניסו להניע את המחבלים מכוונתם להפוך לשהידים.
17. מהי מדיניותה של הרשות הפלסטינית?:
א. הרשות הפלסטינית ופתח לא יזמו את מתקפת הטרור העממי הנוכחית ("ההתעוררות העממית"), אולם הרשות הפלסטינית תומכת בה, נמנעת מלגנות אותה ושואפת לרתום אותה לצורכי המאבק, שהיא מנהלת נגד ישראל. בו בזמן חוששת הרשות, שה"התעוררות העממית" תצא מכלל שליטה (בעיקר ע"י הפיכתה לאנתיפאדה מזוינת) ותשרת את עניינה של חמאס להחליש את הרשות ולהתבסס ביהודה ושומרון תוך ניצול תקופת הדמדומים, בשלהי כהונתו של אבו מאזן. זאת ועוד, הפיכתה של "ההתעוררות העממית" לאנתיפאדה מזוינת טומנת, בראיית הרשות, סיכונים רבים נוספים: היא עלולה לפגוע בחיי היום יום של הציבור הפלסטיני ביהודה ושומרון, להרע את המצב הכלכלי ולהפריע לרשות הפלסטינית במאבקה המדיני, המשפטי וההסברתי נגד ישראל (הנזקים שגרמה האנתיפאדה השנייה עודם צרובים בתודעתם של אבו מאזן, הנהגת הרשות ופתח והציבור הפלסטיני ביהודה ושומרון בכללותו.
ב. על רקע זה נוקטת הרשות הפלסטינית מדיניות הכוללת שני מרכיבים:
1) תמיכה במתקפת הטרור הנוכחית המכונה על ידי הרשות ופתח "ההתעוררות העממית". תמיכה זאת מתבטאת בהאדרת השהידים שנהרגו במהלך המתקפה ובו בזמן בניית נראטיב כוזב לפיה ישראל מבצעת מדיניות של "הוצאות להורג" כלפי הפלסטינים. לתמיכת הרשות ופתח ביטויים רבים נוספים: הודעות אבל רשמיות של פתח לכבודם של ההרוגים; ביקורי תנחומים של בכירים אצל משפחות שהידים; הלוויות "ממלכתיות" בעלות אופי צבאי; סיוע מעשי ומוראלי למשפחות שהידים, לאסירים ולפצועים; רתימת כלי התקשורת המזוהים עם הרשות ופתח לתמיכה ב"התעוררות העממית ולטיפוח השנאה כלפי ישראל.
מימין: מחמוד סעיד עליאן בן 20, מכפר ענאתא, שנפצע במהלך הפרות סדר אלימות ליד בית אל ומת מפצעיו (תמונה של הערוץ הירדני רו'יא, שפורסמה בדף הפייסבוק ענאתא ניוז, 20 בנובמבר 2015). מחמוד עליאן השתייך לפתח והשתתף בעבר בהפרות סדר רבות בקו הקדמי של המפגינים. משמאל: הלוויה צבאית "ממלכתית", שבמהלכה נישאה גופתו של מחמוד עליאן ע"י אנשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, כשברקע דגלי פתח ( חשבון הטוויטר הרשמי של פתח, 20 בנובמבר 2015).
2) בו בזמן פועלת הרשות הפלסטינית כדי למנוע הפיכתה של התפרצות העממית ל"אנתיפאדה צבאית", שתשרת את חמאס.הרשות מנסה גם להכיל את העימותים האלימים ולמנוע הפיכתם לעימותים נרחבים העלולים להוביל להידרדרות. ביטויים מעשיים לכך: הפעלת מנגנוני הביטחון הפלסטינים נגד התארגנויות של חמאס[6]; המשך שיתוף הפעולה של המנגנונים עם כוחות הביטחון הישראלים (למרות המחאות העזות מצד חמאס); ואף ניסיונות של פקידי הרשות (מורים, מנהלים, אנשי משרד החינוך ואנשי מנגנוני הביטחון) למתן את היקף השתתפותם של תלמידי בית ספר בפיגועים ובאירועים אלימים[7].
18. ומה הלאה?:
|
"האם האינתיפאדה נעצרה? האם היא נחנקה? נהרגה? האם היא ההתעוררות, שאיבדה את המומנטום שלה? או האם היא שינתה צורה ועתידה להתפוצץ בעימות עתידי בדרכים אלימות יותר וקטלניות יותר?" (נאצר אללחאם, עורך סוכנות מען במאמר, שכותרתו: "האם אנתיפאדת אלקדס פסקה או שהיא שינתה את פניה?", 9 באפריל 2016). |
א. חמאס וארגוני הטרור שואפים לתחזק את מתקפת הטרור העממי ולהפוך את המאבק העממי לאנתיפאדה שלישית. משמעות הדבר היא, בראיית חמאס, מאמצים מתמשכים לעודד פיגועים בעלי אופי צבאי במקביל לטרור העממי (הגברת היקף פגועי ירי, חטיפת ישראלים לצורכי מיקוח, פיגועי התאבדות). חמאס נכשלה בכך בעיקר בשל הפעילות היעילה של כוחות הביטחון הישראלים ובמידה מסוימת גם של מנגנוני הביטחון הפלסטינים. לנוכח דעיכת מתקפת הטרור העממי בשבועות הקרובים צפוי שחמאס, וארגוני טרור נוספים יגברו מאמציהם להעניק לה תנופה מחודשת.
כרזה באתר חמאס הקוראת לשילוב ידיים של כל הארגונים ובהם חמאס ופתח לשם קידום האנתיפאדה למעלה נכתב: "האנתיפאדה פרצה; למטה "הגדה מתנגדת" (דף הפייסבוק PALDFשל חמאס, 8 באוקטובר 2015). הכרזה משקפת את שאיפת חמאס ל"שילוב ידיים" בין הארגונים השונים לשם הפיכה האנתיפאדה מעממית לאנתיפאדה מאורגנת ומוכוונת ע"י הנהגה אחת.
ב. היקפה ומידת חומרתה של מתקפת הטרור העממי נמצאים במגמת של ירידה, מאז שהגיעה לשיאה בחודש אוקטובר 2015 (14 באפריל 2016). בשלב זה לא ניתן עדיין לקבוע האם מתקפת הטרור העממי איבדה מומנטום ומיצתה את עצמה או שמא אנו עדים לירידה זמנית, שאחריה תבוא עלייה חדשה. מבחן אפשרי למגמות מתקפת הטרור עשויה להיותתקופת חג הפסח העלולה להיות מנוצלת למאמץ לתת תנופה מחודשת למתקפת הטרור העממי (ביטויי הסתה ראשוניים לקראת חג הפסח ניתן למצוא כבר עתה[8]). מכל מקום, להערכתנו, גם אם תדעך המתקפה, שהחלה ב-14 בספטמבר 2015, ימשכו פיגועי הטרור העממי ("ההתנגדות העממית"), לכל הפחות על פי מאפייניהם בשנים הקודמות, כל עוד לא חל שינוי יסודי במרכיבי היסוד של המציאות ביהודה ושומרון.
[1]פרוט ראו פרסומי מרכז המידע. פרסום מה-20 במאי 2013: "ההתנגדות העממית" הפלסטינית והאלימות המופעלת במסגרתה"; פרסום מה-26 בפברואר 2014: "טרור ואלימות ביהודה ושומרון בשנת 2013: נתונים, מאפיינים ומגמות".
[2]מספר הפעולות שסוכלו הינו מינימאלי, אין בידינו את מלוא המידע אודות פיגועים שסוכלו. על פי נתוני שירות הביטחון הכללי בוצעו מאז ה-1 באוקטובר 2015 כ-270 פיגועים וניסיונות לפיגועים משמעותיים, בעיקר פיגועי ירי, דקירה ודריסה (ידיעות אחרונות, מעריב, 11 באפריל 2016).
[3]על פי נתוני משרד החוץ מאז תחילת אוקטובר 2015 אירעו 1,135 אירועים של יידוי אבנים ועימותים אלימים ו-254 ארועי השלכת בקבוקי תבערה ורימונים, קרי- מאות ארועים מדי חודש (עדכני ל-3 באפריל 2016). אין בידי מרכז המידע מסד נתונים אמין על אירועי יידוי האבנים והשלכת בקבוקי התבערה.
[4]מרכז המידע למודיעין ולטרור פרסם שלושה מחקרים אודות ממצאי הבדיקה של פרופיל המחבלים, שביצעו פיגועים בישראל, ביהודה ושומרון ושל כאלה שנהרגו במהלך עימותים אלימים עם כוחות הביטחון הישראלים. המדובר בממצאי ביניים הזקוקים לעדכון לנוכח המשך מתקפת הטרור.
[5] גם בתקופת האנתיפאדה השנייה כוונו מרבית פיגועי ההתאבדות נגד יעדים אזרחיים, מתוך 525 ההרוגים בפעולות ההתאבדות 513 היו אזרחים ורק 12 היו אנשי כוחות הביטחון.
[6] דוגמה עדכנית לכך הינה מעצרם של שלושה צעירים ע"י מנגנוני הביטחון הפלסטינים באזור הכפר קטאנה (מצפון מערב לירושלים). בראשותם נמצאו אמצעי לחימה והם התכוונו ככל הנראה לבצע פיגוע ירי וחטיפה. דוברי חמאס מתחו ביקורת קשה על מעצרם, שנועד לדבריהם להכיל את האינתיפאדה.
[7] דוגמא עדכנית לכך ניתן למצוא בראיון, שהעניק אבו מאזן לתוכנית "עובדה" של ערוץ 2, אשר נועד לאוזניו של הציבור הישראלי (ערוץ 2, 31 במרץ 2016). בראיון ציין אבו מאזן כי מנגנוני הביטחון פועלים בבתי ספר כדי למנוע מצעירים פלסטינים לבצע פיגועי דקירה.
[8]שיח' מחמד חסין, מופתי ירושלים והרשות, המשמש גם כדרשן של מסגד אלאקצא הזהיר מפני קריאותיהם של גורמים יהודיים קיצונים לבקר בהר הבית לקראת חג הפסח. לדבריו, המשך פעולות ישראל נגד אתרים קדושים לפלסטינים ובראשם מסגד אלאקצא יהפכו את האזור ל"פצצת זמן". השיח' מחמד חסין האשים את ישראל, כי היא מנסה לרוקן את הר הבית ממוסלמים. על כן, קרא חסין לכלל המוסלמים להגיע למסגד אלאקצא כדי להתפלל בו ולסכל את ביקורי יהודים קיצוניים בו (וטן 24, 13 באפריל 2016).
