אודות מחקר שערך מכון גרמני על ספרי הלימוד ברשות הפלסטינית מאת: תא”ל (בדימוס) עמוס גלבוע*


המחקר שנעשה לאחרונה ע"י מכון גרמני על ספרי הלימוד הפלסטינים (אתר MFFB, מרץ 2016).
המחקר שנעשה לאחרונה ע"י מכון גרמני על ספרי הלימוד הפלסטינים (אתר MFFB, מרץ 2016).

פול צלאן, יהודי שעבר את השואה, הינו אחד מגדולי המשוררים המודרניים בשפה הגרמנית. הוא כתב  את הפואמה המצמררת "פוגת המוות", הידועה יותר בשם "חלב שחור". השורות הפותחות את הפואמה, וכל בית שבה, אומרים: " חלב שחור של שחר. אנחנו שותים אותו בערב, אנחנו שותים אותו בצהרים ובוקר, שותים אותו בלילה, אנחנו שותים ושותים" (על פי תרגום נתן זך) .הפואמה מספרת על דמותו של האדם הגרמני המגלם בניגודיו התהומיים את החלב השחור: פסגת האיכות התרבותית, המוסיקה העילאית, מול תעשיית המוות ובור התחתיות של הרשע והרוע של מעשיו. החיבור האולטימטיבי של הניגודים.

ראיתי לפני את מילות הפתיחה המקפיאות , שעה שקראתי  דו"ח מחקר  גרמני על החינוך בבתי הספר של הרשות הפלסטינית. מדובר בדו"ח של מכון גרמני בשם "The Mideast Freedom Forum Berlin" (MFFB), אשר חרת על דיגלו את קידום הדמוקרטיה וזכויות האדם במזרח התיכון ובצפון אפריקה ואת המאבק נגד האנטישמיות והעוינות לישראל. נושא הדו"ח מ-12 במרץ 2016 הוא "ניתוח

הצגת ישראל והיהודים בספרי הלימוד הפלסטיניים"[**]הניתוח כולל 15 ספרי לימוד בנושאי היסטוריה וחינוך לאומי החל מהכיתה הראשונה ועד הכיתה התשיעית: טקסטים, מפות, מרשמים וצילומים (עיקר ממצאי הדו"ח ראו נספח). הדו"ח בוחן מה יש בהם ומה אין בהם.  הספרים הוכנסו לתוכניות הלימוד של הפלסטינים בין 2000 ל-2005  והודפסו מחדש בין 2011 ל-2014 . כולם מצויים בשימוש (נכון לתחילת 2016 ) בבתי הספר של הרשות הפלסטינית וכן בבתי הספר של סוכנות הסעד לפליטים של האו"מ ביהודה ושומרון וברצועת עזה. כל התוכן של הספרים נקבע ואושר ע"י הרשות הפלסטינית. ניתוח הספרים הללו נעשה על פי העקרונות וקווי ההנחיה  של "אסטרטגית החינוך, 2014 –  2020 " של אונסק"ו.

 מחברי המחקר בחרו לנתח את ספרי הלימוד הפלסטינים, מכיוון שהם רואים בהם את הסימן המשמעותי ביותר לערכיה של חברה ורצונה להעביר לילדיה את האידיאלים שלה ואת אוצר הידע  של תרבותה ותרבות האחרים. ספרי הלימוד הם אלו המורים את הדרך לילדים לכל מערכות היחסים החברתיים והתרבותיים. הפרט יכול כמובן לרכוש  גישה לכלי ידע והכוונה אחרים, אך חשיבותם היתרה של ספרי הלימוד הממלכתיים , לדעת מחברי המחקר, היא בכך שהם אמורים להציג לתלמיד בצורה מוסמכת ואובייקטיבית את המציאות, לצמצם דעות קדומות, אי סובלנות  ותפיסות מוטות.

אז מה העלה המחקר לגבי ספרי הלימוד הפלסטיניים?  הוא העלה, שספרי הלימוד הפלסטיניים נוהגים בדיוק בצורה הפוכה לחלוטין. מדינת ישראל והעם היהודי נמחקים לגמרי, אינם קיימים, בצורה טוטאלית, בטקסטים, במפות, במרשמים. אפילו בבול מתקופת המנדט הבריטי  נמחקה הכתובית "פלסטינה א"י (ארץ ישראל ) והושארה רק הכתובית "פלסטינה". התלמיד הפלסטיני אינו לומד דבר וחצי דבר על העם היהודי, על השואה, על החלטת החלוקה מ-1947 על הקמת מדינה יהודית וערבית. הוא כן לומד על היהודים בהיסטוריה פעמיים: בפעם הראשונה כאויבים לנביא מחמד, ובפעם השנייה ככובשים ציוניים קולוניאליסטים בסוף המאה התשע-עשרה. הם התגלמות הרשע והרוע, אלימים ואכזריים. מכתה ב' מלמדים את הילד שצריך לשנוא אותם ויש לפעול נגדם באלימות. השיבה של הפליטים לבתיהם, מהם גורשו כתוצאה ממזימה ציונית – אימפריאליסטית, היא בבחינת ציווי עליון. לא רק לצאצאי הפליטים, אלא לכל ילד פלסטיני. היהודי שחור, הפלסטיני צח ולבן כחלב. 

אצלנו  עומדים במוקד השיח הציבורי הלוהט שלושה מושגים מרכזיים: הכיבוש כשורש הבעיה, השלום המיוחל ופתרון שתי המדינות כדרך המועדפת ליישוב הסכסוך. ובכן, בספרי הלימוד הפלסטינים אין מושג כזה של שלום, אשר צריך לשרור עם היהודים. אין חינוך לשלום או לחתירה לשלום. אין דבר כזה! ואין דבר כזה של פתרון שתי מדינות, בוודאי לא של שני עמים, בוודאי לא עם העם היהודי. יש ויש כיבוש, אך זה בשום אופן לא ה"כיבוש" של הגדה המערבית ורצועת עזה שאליו מתייחסים אצלנו. זהו הכיבוש של כל פלסטין, כפי שהיא מופיעה במפות. מהים ועד לירדן.

אכן, חלב שחור. זה מצמרר, זה מדכא, אך זאת התמונה למי שיש לו עיניים הרוצות לראות ומוח המבין את שרואות עיניו. לחינוך בבתי הספר ניתן להוסיף את  טיפות החלב השחור, שהילד הפלסטיני מקבל בבית, ברחוב, בלימודי השלמה במסגד, בהסתה בתקשורת,  בחיכוך עם חיילי צה"ל –  ונקבל את התמונה האמיתית של הדור הפלסטיני הצעיר. האם צריך להתייאש? האם צריך בשל כך לוותר על החתירה לשלום כציווי עליון שלנו? לא רבותי. אך צריך להבין יותר טוב בפני איזה חומת ברזל פלסטינית, חברתית ותרבותית, אנו ניצבים.

 

[*] תא"ל (בדימוס) עמוס גלבוע שירת בעבר כראש חטיבת המחקר בחיל המודיעין, כיום הוא משמש כעמית מחקר במרכז המידע למודיעין ולטרור.

[**]"An Analysis of the Representation of Israel and Jews in Palestinian Textbooks": http://www.mideastfreedomforum.org/fileadmin/editors_de/Broschueren/mffb_brochure_textbooks.pdf