![כרזה שפרסמה חמאס לזכרו של אחמד ריאצ' שחאדה, מבצע פיגוע דריסה באזור הישוב דולב, שמצפון מערב לראמאללה (בפיגוע נפצע חייל באורח קשה ושניים באורח קל), בתוך הגלגל נכתב: "הבאנו לכם [פיגוע] דריסה, האנתיפאדה נמשכת".](/data/articles/Art_21008/093_16_02_321532324.jpg "כרזה שפרסמה חמאס לזכרו של אחמד ריאצ' שחאדה, מבצע פיגוע דריסה באזור הישוב דולב, שמצפון מערב לראמאללה (בפיגוע נפצע חייל באורח קשה ושניים באורח קל), בתוך הגלגל נכתב: \"הבאנו לכם [פיגוע] דריסה, האנתיפאדה נמשכת\".")
כרזה שפרסמה חמאס לזכרו של אחמד ריאצ' שחאדה, מבצע פיגוע דריסה באזור הישוב דולב, שמצפון מערב לראמאללה (בפיגוע נפצע חייל באורח קשה ושניים באורח קל), בתוך הגלגל נכתב: "הבאנו לכם [פיגוע] דריסה, האנתיפאדה נמשכת".
כללי
1. ב-13 בספטמבר 2015 החל גל טרור עממי (המכונה "ההתעוררות העממית" ע"י הרשות הפלסטינית[1]). גל הטרור הנוכחי החל בעימותים אלימים בהר-הבית ובירושלים בעת חגי תשרי (במחצית השנייה של ספטמבר 2015) ונמשך במתקפת פיגועים, שהגיעה לשיאה בחודש אוקטובר 2015 (59 פיגועים). הפיגועים הללו עדיין נמשכים אולם מאז אוקטובר נמצא גל הטרור בדעיכה מתמשכת, כפי שממחיש הגרף הבא:
פיגועים משמעותיים[2] בחתך חודשי ביהודה, שומרון וישראל מאז תחילת גל הטרור הנוכחי (14 בספטמבר 2015- 24 במאי 2016)
2. מסמך זה נכתב קצת יותר משמונה חודשים לאחר פרוץ גל הטרור העממי. הוא מהווה המשך לסיכום ביניים, שהוצא ב-14 באפריל 2016 ע"י מרכז המידע, אשר בחן את המאפיינים של שבעת החודשים, שחלפו מאז תחילת גל הטרור. מטרת המסמך הנוכחי הינה לבחון את השאלההאם גל הטרור הנוכחי כבר הגיע לסיומו? ואם הוא אכן הסתיים אזי עולה השאלה: מהם מאפייני פעילות הטרור הממשיכות להתבצע ע"י הפלסטינים, ובאיזה הקשר ניתן לראות אותה?
3. שתי המסקנות המרכזיות העולות מבדיקה השוואתית של גל הטרור העממי הנוכחי לטרור העממי בשלוש השנים, שקדמו לו, הן:
א. גל הטרור העממי, במאפייניו הנוכחיים, הגיע להערכתנו לסיומו בסביבות חודש אפריל 2016. ביסוד מסקנה זאת עומדים: הירידה המשמעותית בהיקף הפיגועים (מעשרות פיגועים מידי חודש לפיגועים בודדים מידי חודש); השינוי שחל בזירת הפיגועים (ירידה משמעותית של מספר הפיגועים בעומק ישראל, הגם שהפיגועים בירושלים רבתי נמשכים); הירידה ברמת הקטלניות של הפיגועים (מאז ה-8 במרץ 2016, הריגת אזרח אמריקאי בפיגוע הדקירה ביפו ועד כה, לא נהרג אף אדם). לאלו נוספה הירידה בהיקף המשתתפים בהפרות סדר אלימות ביהודה ושומרון ורצועת עזה ( גם במהלך אירועים "מועדים לפורענות" כגון "יום הנכבה"ובחג הפסח, שבו ביקרו ישראלים רבים בירושלים). כל אלו הביאו לירידה בהתעניינות הציבורית והתקשורתית בפעילות הטרור הפלסטינית הגם שזו שבה ועולה סביב פיגועים נקודתיים משמעותיים.
ב. גל הטרור הנוכחי הסתיים, אולם הטרור העממי נמשך ועתההוא מתקרב בהיקפו ובמאפייניו לטרור העממי ("ההתנגדות העממית"), שהתחולל בשבע השנים שחלפו מאז הועידה השישית של פתח (אוגוסט 2009). הטרור העממי רחוק מסיומו, שכן תפיסת "ההתנגדות העממית" הינה מרכיב מרכזי במדיניות הרשות הפלסטינית העושה בה שימוש לקידום המאבק המדיני, ההסברתי והמשפטי שהיא מנהלת נגד ישראל. הטרור העממי הינו רווי אלימות והגדרתו ע"י אבו מאזן והרשות הפלסטינית כ"התנגדות בדרכי שלום" או "כהתנגדות בלתי חמושה" הינה חסרת בסיס. גם ההסתה, אשר ליוותה את גל הטרור הנוכחי, ממשיכה להתקיים והיא מעצימה רגשות תסכול וזעם ומוטיבציות לאומיות פלסטיניות בקרב הציבור הפלסטיני, בעיקר בקרב הדור הצעיר (אשר הוביל את גל הטרור האחרון).
|
4. ומה הלאה? אנו סבורים כי למרות שגל הטרור הסתיים, תמשך התופעה של הטרור העממי, שמקורו ביהודה ושומרון ובירושלים המזרחית. בהיקפו ובמידת חומרתו של הטרור העממי צפויים להיות עליות ומורדות במסגרתם יתכנו גל טרור עממי חדש או היווצרות דפוס של גלים עולים ויורדים של טרור עממי. הרשות הפלסטינית תמשיך להערכתנו, לתמוך בטרור העממי ולהימנע מלגנותו ובד בבד תמשיך במאמציה להכיל אותו ולמנוע את התרחבותו. חמאס וארגוני הטרור האחרים ימשיכו במאמציהם להפיח רוח חיים מחודשת בטרור העממי ולהפוך אותו לאנתיפאדה שלישית, שמשמעותה, בראיית חמאס, עידוד פיגועים בעלי אופי צבאי, שיתבצעו במקביל לטרור העממי (הגברת היקף ואיכות פיגועי הירי, חטיפת ישראלים לצורכי מיקוח, פיגועי התאבדות). עיתוי אפשרי לניסיונות הוצאה לפועל של טרור עממי או של פיגועים צבאיים עלול להיות חודש רמצ'אן המתקרב (ערב תחילת רמצ'אן חל "יום ירושלים, במהלכו חל גם חג השבועות[3]). |
מתודולוגיה
5. כדי להבין את מאפייני גל הטרור הנוכחי ואת הקשרו המדיני והמבצעי נעשתה השוואה בינו לבין הטרור העממי, שהתחולל בשלוש השנים הקודמות לו (2013, 2014 ושנת 2015 מה-1 בינואר ועד ל-13 בספטמבר). בשנים הללו התקיימה פעילות רצופה ושיטתית של טרור עממי במסגרת מדיניות "ההתנגדות העממית", שאומצה ע"י הרשות הפלסטינית ופתח, אף כי בהיקף נמוך בהרבה ובדפוסים שונים מאלו של גל הטרור הנוכחי.ההשוואה בין הגל הנוכחי לבין השנים הקודמות נועדה להבליט את מאפייניו הייחודיים של גל הטרור הנוכחי (הכמותיים וה"איכותיים") ולנסות ולבחון האם ומתי הפסיקו מאפיינים אלה להתקיים, או האם ומתי הם נשחקו באופן משמעותי.
6. הנתונים אודות פיגועי הטרור מסתמכים על מידע גלוי רב ומגוון, שמקורו בעיקר בפרסומי מערכת הביטחון הישראלית ובמידע, שהופיע בתקשורת הישראלית הפלסטינית והערבית. מידע זה מצא את ביטויו בסיכום הביניים של גל הטרור הנוכחי בתוספת מידע, שהתווסף מאז. כדי לבחון את הפיגועים בשנים הקודמות הסתייענו בפרסומים השבועיים של מרכז המידע ("חדשות הסכסוך הישראלי-פלסטיני") ובעשרות פרסומים נוספים, שהוציא המרכז, אודות היבטים שונים של גל הטרור הפלסטיני. יש לקחת בחשבון שהנתונים והמסקנות של מרכז המידע אינם תואמים במלואם את אלו של הגופים השונים, הביטחוניים והאזרחיים, בישראל ומחוצה לה, העוסקים בטרור. השוני ביניהם עשוי לנבוע מבסיס מידע שונה, ממתודולוגיה שונה ומזווית הסתכלות שונה של אחד מהגופים.
7. מסמך זה כולל ארבעה נספחים:
א. נספח א': המימד הכמותי: היקפו של גל הטרור הנוכחי לעומת הטרור העממי בשלוש השנים הקודמות.
ב. נספח ב': המימד האיכותי: סוגי הפיגועים בגל הטרור הנוכחי בהשוואה לטרור העממי בשלוש השנים הקודמות.
ג. נספח ג': מקום ביצוע הפיגועים בגל הטרור הנוכחי בהשוואה לטרור העממי בשלוש השנים הקודמות.
ד. נספח ד': מספר ההרוגים בגל הטרור הנוכחי בהשוואה בשלוש השנים הקודמות.
* בהמשך לפרסום מרכז המידע מה-14 באפריל 2016: "שבעה חודשים למתקפת הטרור העממי-תמונת מצב".
[1] הרשות הפלסטינית ופתח מכנים את גל הטרור אלהבה אלשעביה ("ההתעוררות העממית"), כינוי שנועד לעורר אסוציאציה "להתנגדות העממית", המדיניות שאימצו הרשות הפלסטינית ופתח. חמאס (וארגוני טרור אחרים) מכנים את גל הטרור בשם אנתיפאדת אלקדס, משום שהאירועים שהחלו בירושלים היו אלה, שהציתו את גל הטרור, שחמאס קיוותה שהוא יהפוך למתקפת טרור רחבת היקף ובעלת עוצמה כדוגמת האנתיפאדה השנייה (בפועל הדבר לא קרה). התקשורת הישראלית כינתה אותו לעתים אנתיפאדת הבודדים, משום שפיגועים רבים (לא כולם) בוצעו ע"י מחבלים בודדים, ללא אכוונה מצד ארגוני הטרור השונים.
[2] "פיגועים משמעותיים" הינם פיגועי דקירה, דריסה, ירי ופיגועים משולבים הכוללים כמה דפוסי פעולה. הגרף כולל רק פיגועים שבוצעו הלכה למעשה ולא נכללים בו פיגועים, שסוכלו טרם ביצועם. כמו כן לא נכללים בגרף ידויי אבנים וזריקת בקבוקי תבערה.
[3]חודש רמצ'אן מתחיל ב-6 ביוני 2016 וצפוי להסתיים ב-4 ביולי 2016. בתאריכים אלו עשויים לחול שינויים קלים בהתאם למולד הירח. חג השבועות חל ב-12 ביוני ו"יום ירושלים" חל ב-5 ביוני, ערב תחילת רמצ'אן.
