כרזות שהופצו ע"י תומכי חמאס בעקבות בחירתו של יחיא אלסנואר לראש הלשכה המדינית בעזה. מימין : "פלפל עזתי" (גבעול הפלפל הוא סרט הראש של גדודי עז אלדין אלקסאם) (חשבון הטוויטר של Palinfo, 13 בפברואר 2017). משמאל : יחיא אלסנואר מוצג כאיום על ישראל (גולש בפורום PALDFשל חמאס, 14 בפברואר 2017).
כללי
1. לאחרונה התקיימו בחירות ללשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה, מוסד ההנהגה העליון ברצועה. בבחירות, שבהן השתתפו כמה עשרות אלפי בוחרים, נבחרו 15 חברים. כראש הלשכה המדינית נבחר יחיא אלסנואר, מבכירי הזרוע הצבאית של חמאס לשעבר וחבר הלשכה המדינית הקודמת, המייצג באופן מובהק את עמדות הזרוע הצבאית. כסגנו נבחר ח'ליל אלחיה, גם הוא חבר הלשכה המדינית (הקודמת). השניים נתפסים כבעלי עמדות קיצוניות ובחירתם מסמלת בבירור את התחזקות האגף הניצי בחמאס, שבבסיסו עומדים יוצאי הזרוע הצבאית.
2. מבין החברים החדשים שנבחרו ללשכה המדינית, לפחות חמישה מזוהים עם הזרוע הצבאית של חמאס(גדודי עז אלדין אלקסאם). שניים מהם הינם ממשוחררי "עסקת שליט". כמה מהם ריצו תקופות מאסר שונות בכלא הישראלי. בין הנבחרים תושבי מחנות הפליטים ברצועת עזה, חברי פרלמנט, שרים לשעבר וראש עיר, אולם הפעילים המזוהים עם הזרוע הצבאית הם אלו המהווים את מוקד הכוח המרכזי בלשכה החדשה. רבים מחברי הלשכה המדינית הנבחרים הם ילידי שנות השישים, אשר מייצגים את דור הביניים של חמאס, שתפס את מושכות ההנהגה עם הסתלקות מרבית אנשי דור המייסדים (נציג אחרון לדור המייסדים בלשכה המדינית החדשה הינו מחמוד אלזהאר, המזוהה גם הוא כבעל עמדות קיצוניות).
3. הבחירות להנהגת חמאס ברצועת עזהמהוות שלב בתהליך הבחירות למוסדות ההנהגה של חמאס. תהליך זה כולל בחירות גםביהודה ושומרון ובזירת "החוץ". שיאו של התהליך צפוי להיותבחירת ראש הלשכה המדינית על ידי מועצת השורא הכללית, מוסד ההנהגה העליון של החמאס. ההערכה הרווחת היאשאסמאעיל הניה, שסיים תפקידו כראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועה, יתמנה לראש הלשכה המדינית של חמאס (במקומו של ח'אלד משעל המסיים את תפקידו).
| 4. תוצאות הבחירות מהוותביטוי נוסף לתהליך התחזקות הזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה והגברת השפעתה על תהליך קבלת ההחלטות של התנועה. במערכות האיזונים, הקיימות בין חמאס ברצועת עזה לבין "החוץ", נוטה הכף באופן ברור לצד הזרוע הצבאית והאגף הרדיקלי בתנועה. להערכתנו, להחלטות שתתקבלנה בהשראת הפלג הצבאי ברצועת עזה תהיה השפעה רבה (ואולי אף מכרעת) על קבלת ההחלטות במוסדות-העל של חמאס ועל מדיניות התנועה. זאת למרות ההיררכיה הפורמאלית המחייבת כפיפות של הזרוע הצבאית (גדודי עז אלדין אלקאסם) להנחיות ההנהגה המדינית. זוהי להערכתנו המשמעות המרכזית של הבחירות האחרונות ללשכה המדינית. |
5. עליית משקלה של הזרוע הצבאית עלולה להערכתנו להשפיע בהמשך על החלטות במגוון סוגיות חשובות במדיניות החוץ והפנים הניצבות לפתחה של חמאס: ההתנהלות מול ישראל (האם להמשיך במדיניות הריסון כלפיה ובאלו נסיבות יש לחרוג ממנה?); הקשרים עם מצרים (האם יש להמשיך בתהליך השברירי של שיפור היחסים עימה או להמשיך ולקיים את שיתוף הפעולה הצבאי עם מחוז סיני של דאעש ולהסתכן בהמשך העוינות המצרית?); מערכת היחסים עם איראן (האם יש לקדם שיפור משמעותי ביחסים עימה כדי לספק את צרכי הזרוע הצבאית, גם על חשבון הקשרים עם מצרים, סעודיה ומדינות המפרץ?); משקלם של המשאבים המופנים להתעצמות מול החובות הממשליות של חמאס (האם יש להמשיך לתת עדיפות הבולטת לצרכי ההתעצמות על חשבון הצרכים הדוחקים של האוכלוסייה והסתכנות בהגברת התרעומת בקרבה?) הפיוס עם פתח והרשות (האם לאפשר יוזמת פיוס אמיתית או להמשיך בתהליך הנוכחי של התחזקות הישות החמאסית ברצועה?).
6. הפרשנויות בישראל ובזירה הפנים-פלסטינית, שהדגישו (בצדק, לדעתנו) את הסיכונים הנובעים מעליית משקלה של הזרוע הצבאית, גרמו לאי-נוחות רבה בחמאס. זאת, להערכתנו, מתוך חשש, שהפרשנויות אודות עליית משקלו של האגף הקיצוני בתנועה (המגולם בבחירת יחיא סנואר) יהפכו לנבואה המגשימה את עצמה ויגרמו להסלמה בעיתוי שחמאס אינה מעוניינת בו. לפיכך נרתמו בכירי חמאס ופרשנים המזוהים עימה לקמפיין תקשורתי, שהדגיש את ההמשכיות הצפויה במדיניות הנוכחית של חמאס ובכלל זה במדיניות כלפי ישראל. פרשנויות אלו שבו והציגו את אופייה "הדמוקרטי" כביכול של חמאס והדגישו, כי ההחלטות בתנועה מתקבלות על-ידי מוסדות ולא על-ידי יחידים.
|
7.ברצועת עזה קיים פוטנציאל להידרדרות הנוגע בראש ובראשונה ממדיניות חמאס הרואה בטרור ("ההתנגדות") הדרך המועדפת לניהול הסכסוך עם ישראל. העדיפות הניתנת להתעצמות חמאס לאחר מבצע "צוק איתן" (כמו לאחר מבצעי צה"ל הקודמים) והפעלת התארגנויות טרור ביהודה ושומרון הינן ביטוי למדיניות זאת, הגם שבגבולה עם ישראל מקפידה חמאס לשמור על רגיעה חסרת תקדים. בחירתו של יחיא אלסנואר ועליית השפעתה של הזרוע הצבאית על מדיניות חמאס מגבירה להערכתנו את הפוטנציאל להסלמה ברצועה. זאת, בין השאר, בשל הנטייה של "בוגרי" הזרוע הצבאית לראות את האתגרים הניצבים לפתחה של חמאס מבעד לפריזמה של האינטרסים של הזרוע הצבאית, והסחף הצפוי במשקלם של השיקולים המדיניים המרסנים העומדים ביסודה של המדיניות הנוכחית. |
8. עבודה זאת כוללת שני נספחים:
א. נספח א': פרטים אודות חברי הלשכה המדינית החדשה.
ב. נספח ב': תגובות חמאס לפרסומים על תוצאות הבחירות.
