איומי מנהיג חזבאללה חסן נצראללה כלפי ישראל והערכת משמעותם

חסן נצראללה בנאום ביום הזיכרון השנתי לשלושה שהידים בכירים של חזבאללה ("המפקדים השהידים") ראע'ב חרב, עבאס מוסוי ועמאד מע'ניה. בתמונה נראות (משמאל) דמויותיהם של, שלושת השהידים הבכירים, שהפכו ע"י חזבאללה לסמל ההקרבה (אלמנאר, 16 בפברואר 2017).

כללי

1.   בנאומו לרגל יום השנה להריגתם של שלושת השהידים הבכירים של חזבאללה (ראע'ב חרב, עבאס מוסוי ועמאד מע'ניה), ובראיון לערוץ טלוויזיה איראני, התייחס חסן נצראללה בהרחבה לסוגיות המלחמה עם ישראל. לדבריו רואה ישראל בחזבאללה איום אסטרטגי ראשון במעלה ולפיכך היא מרבה לאיים במלחמה ולהדגיש את ההרס הרב שיגרם לתשתיות לבנון במלחמה זאת ("דוקטרינת הצ'אחיה"). לדברי נצראללה איומים מעין אלו הושמעו בעבר אולם הם התרבו לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב. נצראללה ציין, כי הוא אינו סבור, כי פני ישראל למלחמה. הוא שב והדגיש, כי בפועל ישראל מורתעת מלצאת למלחמה משום שהיא מודעת היטב ליכולותיו הצבאיות של חזבאללה, שתמנענה ממנה להשיג "ניצחון מובהק ומוחלט" במלחמה הבאה.

2.   כדי להמחיש את היכולות הללו, ולחזק בכך את המסר ההרתעתי, שם נצראללה את הדגש על יכולת הטילים המדויקים שבידי חזבאללה להסב לישראל נזק רב. הוא ציין את "תרומתו" להעברת מיכל האמוניה ממפרץ חיפה והתרברב (על בסיס מעקב אחר התקשורת הישראלית), כי גם אם יועבר מיכל האמוניה למקום אחר תפגע בו חזבאללה. נצראללה הוסיף, כי יש ביכולתו של הארגון לפגוע בספינה המובילה את האמוניה אל מפרץ חיפה. בנוסף לכך ציין, כי חזבאללה מסוגל לפגוע בכור הגרעיני בדימונה ולהסב לישראל נזק קשה. לדבריו ישראל מודעת לכך, "שאם הטילים [של חזבאללה] יפגעו בכור זה- היא תיפגע, הישות שלהם תיפגע". לשאלת המראיין האיראני "האם באמת תתקוף חזבאללה את דימונה" השיב נצראללה: "אנו מוכנים לבצע זאת ויש לנו את האומץ לעשות כן…".

 

3.   ברקע ההתבטאויות של נצראללה עומדות להערכתנו ההתפתחויות האזוריות והבינלאומיות, שהעלו את "מפלס החששות" של חזבאללה (ונותנת חסותו איראן). בארה"ב עלה לשלטון נשיא הנתפס כפרו-ישראלי וכמי שעלול לנקוט במדיניות תקיפה יותר כלפי איראן. בסוריה ממשיכה חזבאללה במעורבותה העמוקה במלחמת האזרחים תוך שהיא משקיעה תשומות רבות, סופגת אלפי הרוגים ופצועים^[1], וזוכה לביקורת קשה בלבנון ובעולם הערבי. בזירה האזורית מתנהל מאבק בין הציר השיעי בהנהגת איראן לבין הציר הסוני בהנהגת סעודיה במעורבות חזבאללה, אשר הפכה ל"זרוע הארוכה" האיראנית  בזירות המאבק השונות (עיראק, בחריין, תימן).

4.   עליית "מפלס החששות" הניע להערכתנו את נצראללה לשוב ולשלוח מסרי הרתעה כלפי ישראל. התבטאויות נצראללה בדבר הנזק הרב שביכולת חזבאללה לגרום לישראל, עליהם הוא חזר מספר פעמים בשנים האחרונות, נשענות על השדרוג ביכולות הצבאיות של חזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה. שדרוג זה מצא ביטויו, בין השאר, באספקת אמצעי לחימה מתקדמים ע"י איראן ובכלל זה טילים ארוכי טווח בעלי יכולת פגיעה מדוייקת. לטילים הללו ניתן להוסיף מערך כלי טיס בלתי מאוישים אותם ניתן לשגר נגד יעדים "נקודתיים" בישראל. יכולות אלו מאפשרות לחזבאללה, לפגוע באופן חמור ביעדי תשתית ולגרום לאבידות רבות בקרב האזרחים בעת מלחמה.

5.   המצאות היכולות הללו בידיו בידי חזבאללה מאפשרת לחסן נצראללה בשנים האחרונות לשוב ולאיים על ישראל לשם הרתעתה מפני מהלך צבאי נגד הארגון. בהתבטאויותיו הוא ציין, כיברשות חזבאללה "בנק מטרות", שהפגיעה בהן יכולה "להפוך את חייהם של מאות אלפי ישראלים לגיהנום". "בנק מטרות" זה כולל לדבריו יעדים בעלי אופי אזרחי, כלכלי ותעשייתי, כולל תחנות כוח ויעדים בעלי אופי גרעיני (ערוץ אלמיאדין, 3 בספטמבר 2012). אחת מההתבטאויות הללו היה נאומו של נצראללה לפני שנה, שבו איים לפגוע במיכל האמוניה בחיפה, וטען כי האפקט של פגיעה שכזאת יהיה דומה "לפצצה גרעינית"^[2].

קריקטורה בה נראה חסן נצראללה דורך על ארונות קבורה של פעילי חזבאללה ואומר: "אנו [נמצאים] בתימן, בעיראק, בלבנון ובסוריה" (חשבון טוויטר של גורם המכנה עצמו בערבית "פורש מחזבאללה", 16 בפברואר 2016).

6.    נראה לנו, כי על רקע ההתפתחויות האזוריות והבינלאומיות מעוניין נצראללה לחזק פעם נוספת את המסר ההרתעתי כלפי ישראל. מסר זה, בראיית חזבאללה, נשען על יכולותיו הצבאיות המתקדמות של הארגון, ובעיקר על ארסנל הרקטות והטילים שבידיו, היוצרים "משוואה הרתעתית" בינו לבין ישראל. עיקרה של משוואה זאת הינו הימנעות שני הצדדים מיוזמה מלחמתית בשל החשש הרב מהנזק שהצד האחר יכול לגרום להם. "משוואה הרתעתית" זאת, בראיית נצראללה, היא הבסיס לרגיעה בגבול הישראלי-לבנוני, והיא זאת המאפשרת לחזבאללה להעמיק מעורבותו במלחמה בסוריה, מבלי שישראל תנצל זאת לנקיטה של יוזמה צבאית נגדו בגזרה הלבנונית.

 

נספחים

7.   מסמך זה כולל שלושה נספחים:

א.  נספח א': ההתייחסות לישראל בנאום חסן נצראללה ביום הזיכרון השנתי לשלושת בכירי הארגון (16 בפברואר 2017).

ב.  נספח ב': התייחסות לישראל בראיון חסן נצראללה לערוץ הראשון של רשות השידור האיראנית (20 בפברואר 2017).

ג.  נספח ג': פרשנויות שהופיעו ביומון הלבנוני אלאח'באר המבטא את עמדות חזבאללה (24 בפברואר 2017).

מאמרים נוספים בתחום