האשטאג מיוחד, שהושק במחאה על כוונת אונר"א לשנות את תכני הלימוד בבתי הספר שלה. בהאשטג נראית מפת ארץ ישראל בצבע דגל פלסטין, המעבירה את המסר, שפלסטין כולה הינה של הפלסטינים. בערבית נכתב : "#זהותנו _נשארת (באותיות בולטות). #_לא למחיקת_ זהותנו _הלאומית_ בבתי הספר_ של אונר"א" (דף הפייסבוק של הוועדה העממית לפליטים במחנה הפליטים אלבריג', 27 במרץ 2017).
המאמר וסאם עפיפה בביטאון חמאס התוקף את תוכנית הלימודים החדשה של אונר"א. הכותרת: "אונר"א הופכת את פלסטין לדלעת" (אלרסאלה.נט, 16 במרץ 2017).
צברי צידם, שר החינוך הפלסטיני (דף הפייסבוק של צברי צידם, 4 בספטמבר 2015).
הפגנת מחאה של הוועדה העממית לפליטים במחנה הפליטים אלשאטי בעזה מול משרד מנהל החינוך של אונר"א במערב העיר. בשלטים נכתב (מימין לשמאל) : "השיבה היא זכות מקודשת, שלא ניתן לוותר עליה", "ירושלים בליבנו", "החינוך קו אדום" (דף הפייסבוק של הוועדה העממית לפליטים במחנה הפליטים אלשאטי בעזה, 29 במרץ 2017).
"לא לייהוד תרבותנו ומורשתנו", "זהותנו הפלסטינית הושקתה בדם השהידים והאסירים" (דף הפייסבוק של הוועדה העממית לפליטים במחנה הפליטים אלבריג', 29 במרץ 2017).
הפגנת מחאה מול משרד מנהל החינוך של אונר"א במערב העיר ח'אן יונס. "ירושלים בליבנו", "החינוך קו אדום", "זכותנו להנחיל את המושגים הלאומיים לדורות הבאים", "זהותנו הפלסטינית הושקתה בדם השהידים והאסירים" (אחואל אלבלאד, 21 במרץ 2017).
פעילות מחאה של התאחדות עובדי אונר"א ברצועת עזה מול המטה הראשי של אונר"א בעזה לרגל אירועי "יום האדמה". המפגינים הניפו מפות ופוסטרים שביטאו את התפיסה כי כל פלסטין שייכת לפלסטינים ואת הדרישה ל"זכות השיבה".
ראש סוכנות אונר"א ברצועה ג'ון גינג (אתר אונר"א, 23 באפריל 2009). גינג הואשם ע"י חמאס כי הוא "פועל לזהם חברה שמרנית ונקייה...".
שרידי מחנה קיץ של אונר"א, שנשרף ע"י קבוצה של חמושים רעולי פנים. המשטרה מצאה במקום כרוז המזהיר את אונר"א מלהמשיך בפעולותיה "המסבות נזק למוסר הילדים" (www.alresalah.ps, 24 במאי, 2010).
בו שאק, אחראי המבצעים של אונר"א ברצועה, פותח בטקס רשמי בעזה את עונות מחנות הקיץ של סוכנות אונר"א לשנת 2016 (פלסטין, 23 ביולי 2016). על פי אונר"א בשנת 2016 השתתפו במחנות הקיץ של הארגון 165 אלף ילדים. מחנות הקיץ היוו "חזית מאבק" נוספת בין אונר"א לבין חמאס וגורמים אסלאמים קיצוניים אך דומה שבשנים האחרונות "נרגעה" חזית זאת.
כללי
1. לאחרונה תקפה חמאס בחריפות את אונר"אבשל כוונתה לבצע שינויים בתכני הלימוד של הכיתות הנמוכות בבית הספר היסודיים ברצועה המופעלים על ידה. לטענת חמאס נועדו השינויים הללו, המשרתים את ישראל, לפגוע בזהותם הלאומית של הצעירים הפלסטינים. בכמה מחנות פליטים התקיימו מחאות "עממיות" נגד אונר"א. כמו כן התקיימה הפגנת מחאה סמוך למטה אונר"א ברצועה במהלך ציון אירועי "יום האדמה" (30 במרץ 2017). למחאות הללו התווספה קריאה להחזיר לתפקידו את ד"ר סהיל אלהנדי, שהושעה מתפקידו ע"י אונר"א לאחר שנבחר ללשכה המדינית של חמאס ברצועה. צברי צידם שר החינוך הפלסטיני ומשרד החינוך הפלסטיני ברמאללה הודיעו על התנגדותם לכל שינוי של אונר"א בתכני הלימוד וציינו כי בהתאם לחוק הבינלאומי על אונר"א ליישם את תוכנית הלימודים של המדינה המארחת (קרי, של הרשות הפלסטינית).
2. בעבר ניסתה אונר"א מספר פעמים להכניס תכנים משלה לבתי הספר שבניהולה אולם הסתבר לה, כי יכולתה לעשות זאת מוגבלת ביותר. זאת, להערכתנו בשל שלוש סיבות: חמאס הינה הריבון ברצועה בידה השליטה על מערכת החינוך, והיא מצויה בעמדת כח מול אונר"א; התנגדות חמאס לשינויים בספרי הלימוד מגובה ע"י משרד החינוך של הרשות הפלסטינית; כמו כן החינוך הלא-פורמאלי המתבצע ע"י מורים ומנהלי בתי ספר, שרובם תומכי חמאס, אשר צפוי שיתנגדו לכל שינוי שאינו מקובל על חמאס[1].
|
3. ספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית הנלמדים בתי הספר ברצועה מטמיעים בקרב התלמידים ערכי-יסוד של שנאה לישראל, אי-נכונות להשלים עם קיומה, ודבקות ב"זכות השיבה" של הפליטים הפלסטינים[2]. לכך ניתן להוסיף את החינוך הבלתי פורמאלי ברצועה, הניתן ע"י מנהלים ומורים תומכי חמאס, המטמיעים בקרב התלמידים את האידיאולוגיה האסלאמית הרדיקלית של חמאס ומאפשרים קיומה של הכשרה סמי-צבאית בין כותלי בתי הספר. |
התקפות חמאס על אונר"א בשל כוונתה לבצע שינויים בתוכנית הלימודים
4. לאחרונה פתחה חמאס בקמפיין נגד אונר"א בשל כוונתה לבצע שינויים בתוכנית הלימודים בבתי הספר שבניהולה. במסגרת קמפיין זה:
א. כמאל אבו עון, ראש אגף החינוך והתרבות (במשרד החינוך של חמאס ברצועה), נפגש בעזה עם פריד אבו עאד'רה, מנהל החינוך של אונר"א. בפגישתם הביע כמאל אבו עון את התנגדות משרדו לכל שינוי בתכני הלימוד ע"י אונר"א. שינוי שכזה יפגע לדבריו ב"עקרונות הלאומיים" ו"בערכים החברתיים" של הפלסטינים. אבו עון ציין, כי כל שינוי בתכני הלימוד הפלסטינים צריך להתבצע ע"י הגורמים המוסמכים במשרד החינוך (של הרשות הפלסטינית) (דף הפייסבוק של משרד החינוך בעזה, 28 במרץ 2017).
ב. יוסף חמדונה, מזכיר התאחדות עובדי אונר"א ברצועה (גוף הנמצא בשליטת חמאס), הזהיר את אונר"א מפני יישום השינויים בתכני הלימוד בבתי הספר של הארגון. לדבריו, המורים (הפלסטינים) לא יפעלו על פי השינויים הללו. חמדונה ציין, כי בכוונת אונר"א לבצע 52 שינויים בתכני הלימוד מבלי שהתקיימה התייעצות מקדימה עם גורם מוסמך. לדבריו המהלך של אונר"א מהווה חריגה מסמכותה משום שנושא זה נתון רק בידי הרשות הפלסטינית ומשרד החינוך הפלסטיני (קדס ניוז, 24 במרץ 2017).
5. לאחרונה התפרסם בביטאון חמאס מאמר פר עטו העיתונאי וסאם עפיפה[3], התוקף את תוכנית הלימודים החדשה, שגיבשה מחלקת החינוך של אונר"א לתלמידי כיתות א-ד. המאמר מאשים את אונר"א כי למרות שהתוכנית אושרה בתחילה בעזה ובגדה, ביצעה בה אונר"א שינויים ב"ניחוח ישראלי", שנועדו "להסיר מהצעירים הפלסטינים את זהותם הלאומית". כותב המאמר מאשים את אונר"א, כי היא נהייתה "כלי משחק" בידיו של מתאם פעולות הממשלה בשטחים וקובע בסיום המאמר: "במידה ואונר"א מתעקשת על דרך זו, יש להתייחס אליה כאל גורם פוליטי מוטה ולא כאל ארגון סיוע בינלאומי" (אלרסאלה.נט, 16 במרץ 2017).
6. להלן כמה דוגמאות לשינויים המתוכננים בתוכנית הלימודים בבתי הספר של אונר"א, שעוררו את כעסו של מחבר המאמר:
א. הסרת כל מפות פלסטין מספרי הלימוד והכחשת כל אזכור לירושלים כבירת פלסטין.
ב. הימנעות מאזכור ערים המצויות בשטח ישראל, אשר "נכבשו" על ידה ב-1948:"… כאשר [באים] לתאר שיעור על מזג האוויר והאקלים בעיר כמו טבריה, [הרי שזו] הוחלפה בעזה, וצפת הוחלפה בשכם. כך מונעים מאיתנו אפילו להזכיר את ערינו הכבושות משנת 1948. [הדבר מהווה] פגיעה בוטה בעקרונות [הפלסטינים] שלנו" [הערה: חמאס רואה בטבריה ובצפת "ערים כבושות" ובראייתה אין זכות קיום למדינת ישראל].
ג. עירוב בין המינים: הוספת תמונות נערות לתמונות נערים הרוקדים את ריקוד ה"דבקה" העממי בשיעורי מסורת.
ד.הימנעות מהשימוש הדידקטי במילה פלסטין לשם לימוד האות ט':כדי ללמוד את האות ט' בכיתה א' נעשה שימוש במילה דלעת (יקטין בערבית) במקום במילה פלסטין (בלשונו של מחבר המאמר: "אונר"א הופכת את פלסטין לדלעת").
ה.הימנעות מהאדרת האסירים הפלסטינים: באחד השיעורים מוצג מחזה אודות יציאת תושבי עיירה פלסטינית כדי לקבל פני אסיר משוחרר. המחזה שונה "לסיפור דמיוני בו יוצאים אנשים לקבל פני נסיך".
ו. ייפוי דמותה של ישראל: אונר"א הסירה נושא של "בנייה מחדש של בית, אשר הכיבוש [קרי, ישראל] הרס בגדה ובירושלים" במסגרת העמידה האיתנה הפלסטינית.
עמדת הרשות הפלסטינית
| 7. ההתנגדות הנחרצת של חמאס לעריכת שינויים בתוכנית הלמודים ע"י אונר"א זכתה לגיבויו של צברי צידם, שר החינוך בממשלת ההסכמה הלאומית של הרשות הפלסטינית. הוא ציין, כי הרשות הפלסטינית ומשרדו לא יאפשרו לאונר"א לבצע את השינויים בתכני הלימודים (אלערבי אלג'דיד, 29 במרץ 2017). |
8. אתר חדשות ערבי פרסם התייחסות של משרד החינוך הפלסטיני ושל צברי צידם לכוונת אונר"א לבצע את השינויים (124News, 25 במרץ 2017):
א. משרד החינוך הפלסטיני (ברמאללה) הביע התנגדות לכל שינוי בתכני הלימוד הפלסטינים. לדבריו, בהתאם לחוק הבינלאומי על אונר"א ליישם את תוכנית הלימודים של המדינה המארחת, וכי בכוונת (משרד החינוך הפלסטיני) לנקוט בצעדי ענישה נגד כל מי שינסה לשנות את התכנים או "לשחק בהם". בהודעת משרד החינוך צויין, כי "כל ניסיון לשנות את תכני הלימוד נחשב כתוקפנות נגד פלסטין ומחיקת הזהות הלאומית".
ב. צברי צידם, שר החינוך הפלסטיני, אמר כי "משרד (החינוך) לא יקבל שינוי, סילוף של תכנית הלימודים מכל מוסד שהוא, יהא זה אונר"א או כל גורם אחר". הוא הדגיש את דבקותו בתוכנית הלימודים הפלסטינית כפי שהכין משרד החינוך, וציין כי הוא לא יאפשר כל שינוי בתוכנית הלימודים ע"י אונר"א (I24News, 25 במרץ 2017).
9. הגם שהרשות הפלסטינית גיבתה את התנגדותה הנחרצת של חמאס לשינויים שביקשה לעשות אונר"א נראה, כי היא מנסה לשמור על "פרופיל תקשורתי נמוך" בויכוח מול אונר"א בסוגיה זאת. עמדות שר החינוך ומשרד החינוך בנושא זה לא הופיעו בדף הפייסבוק של צברי צידם או באתר הרשמי של משרד החינוך, ולא קיבלו תהודה תקשורתית נרחבת. גם בשטח לא אותרו "מחאות עממיות" נגד אונר"א ביהודה ושומרון כפי שאותרו ברצועת עזה. מנגד, מנסה צברי צידם, שר החינוך ברשות הפלסטינית, "להסיט את האש" כלפי ישראל[4].
ביטויי מחאה "עממיים" ברצועה ביוזמת חמאס
| 10. בעקבות כוונתה של אונר"א להכניס שינויים בתוכנית הלימודים החלו מחאות "עממיות" ברחבי הרצועה. מחאות אלו עדיין לא הגיעו לסיומן. להערכתנו המחאות הללו לא היו ספונטניות אלא פרי יוזמה וארגון של חמאס, הגם שחמאס העדיפה להישאר מאחורי הקלעים.כמו כן קיימה התאחדות עובדי אונר"א ברצועה, שבשליטת חמאס, הפגנת מחאה מול המטה הראשי של אונר"א בעזה, בהפגנה, שהתקיימה במהלך אירועי "יום האדמה" נכח גם ד"ר סהיל אלהנדי שהושעה מתפקידו ע"י אונר"א.הפגנה זאת נוצלה גם להעלאת התביעהה שאונר"א תחזור בה מהצעדים שנקטה נגד ד"ר סהיל אלהנדי. |
11. במסגרת ביטויי המחאה התקיימו הפגנות מול משרדי מנהל החינוך של אונר"א במערב העיר עזה, במערב העיר ח'אן יונס ובמחנה הפליטים נציראת. את ההפגנות ערכו "הועדות העממיות לפליטים", להערכתנו בהשראת חמאס. המשתתפים נשאו כרזות שגינו את כוונת אונר"א לשנות את תכני ספרי הלימוד והאשימו אותה במחיקת הזהות הלאומית הפלסטינית. להלן כמה תמונות.
12. התאחדות עובדי אונר"א ברצועת עזה קיימו ב-30 במרץ 2017 הפגנת מחאה מול מטה אונר"א הראשי בעזה לציון אירועי "יום האדמה". במסגרת זו, הביעו המפגינים מחאה על הצעדים שנקט אונר"א נגד יו"ר ההתאחדות ד"ר סהיל אלהנדי, וקראו לסוכנות לחזור בה מהצעדים שננקטו נגדו. בנוסף, מחו המפגינים נגד כוונת הארגון "למחוק את זהותם הלאומית [של] הפלסטינים ולזייף עובדות היסטוריות פלסטיניות". באירוע נכח גם כן ד"ר סהיל אלהנדי, יו"ר ההתאחדות עובדי אונר"א, אשר הושעה לאחרונה מהארגון (דף הפייסבוק של התאחדות הפקידים הערביים, 30 במרץ 2017).
מחלוקות בעבר בין חמאס לאונר"א
13. המחלוקת הנוכחית בין חמאס ואונר"א מהווה המשך למחלוקות העבר אודות אופי הלימודים בבתי הספר של אונר"א. סוגיה עקרונית זאת צפה על פני השטח באפריל 2009, כאשר ביטאון חמאס פלסטין פרסם מאמר מאת העורך הראשי מצטפא צואף, ובו השתלחות בראש סוכנות אונר"א ברצועה דאז ג'והן גינג. במאמר הואשם גינג כי הוא "פועל לזהם חברה שמרנית ונקייה" באמצעות "מאמציו הנמהרים להפיץ את תרבות העירוב [בין המינים] בבתי הספר…" [הערה: גם במאמר הנוכחי יצא קצפו של המחבר על העירוב בין המינים]. גינג הואשם גם בהקמת מחנות קיץ "מעורבים" וקיום "מסיבות, מוסיקה ושעשועים" במסגרת מה שמכונה "יום המשפחה". המחבר כותב כי ב"יום המשפחה" "מוטל על פקידי הסוכנות להגיע עם משפחותיהם ולארגן מסיבות הוללות מעורבות, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם ערכי חברה מוסלמית, מזרחית, שמרנית, שחיה באווירה של מלחמה והרס" (פלסטין, 16 באפריל 2009).
14. למחלוקת עקרונית זאת היו בעבר ביטויים נוספים:
א. המאבק על אופיים של מחנות הקיץ, אשר מארגנת אונר"א מידי שנה ברצועה, מחנות קיץ אלו"מתחרים" עם מחנות הקיץ של חמאס, הרואה בהם זירה חשובה להטמעת האידיאולוגיה האסלאמית-רדיקלית שלה. במחנות קיץ הללו מתקיימות פעילויות ספורט ושעשועים, ללא סממנים צבאיים או אסלאמיים המאפיינים את מחנות הקיץ של חמאס וארגוני טרור אחרים. בעבר הואשמה אונר"א ע"י פעילי חמאס וגורמים אסלאמיים כי במחנות הקיץ שלה יש "ערבוב בין המינים" וכי מתקיימת בהם פעילות, שמטרתה לקדם פיוס בין הפלסטינים לישראל. כיוון שכך היוו בעבר מחנות הקיץ של אונר״א יעד להתנכלויות של חמאס וגורמים אסלאמים קיצוניים, הגם שבשנים האחרונות "נרגעה" חזית מאבק זאת[5].
ב. לימודי השואה בבתי הספר של אונר"א: ב-17 בפברואר 2011 פרסמה הוועדה לענייני פליטים בממשל חמאס הודעה לפיה לא תאפשר לאונר"א ללמד אודות השואה בתוכנית הלימודים של בתי הספר הפלסטינים שלה ברצועת עזה, כחומר העשרה וכחלק מתוכנית הלימודים בנושא זכויות האדם. על פי ההודעה אונר"א הפתיעה את הפלסטינים בתכנית "מבישה ולא מתקבלת על הדעת, באמצעותה היא מתכוונת להרעיל את דעתם של ילדינו, על ידי נקיטה של אמצעים המשרתים לא אחר מלבד את הכיבוש" (צפא, 17 בפברואר 2011). עוד נטען בהודעה, שחומר ההעשרה המועבר ע"י אונר"א דן "בסבל, דיכוי, טבח וטיהור אתני אשר היהודים היו קורבן להם, ומציג את היהודים כמסכנים, מדוכאים ומשועבדים. על פי ההודעה הזהירה הוועדה לענייני פליטים בממשל חמאסבעבר את אונר"א באומרה כי בשום נסיבות שהן לא יתאפשר לאונר"א "להפוך את בתי הספר הפלסטינים ברצועה לפלטפורמה עבור הכיבוש… ולעשות שימוש באונר"א כדי ליפות את הפנים המכוערות שלו" (צפא, 17 בפברואר 2011).
סיכום
| 15. חמאס חותרת למונופול על החינוך של הדור הצעיר ברצועת עזה,גם זה שניתן בבתי הספר של אונר"א. למרותשאונר"א מממנת את הפעלת התשתית החינוכית במחנות הפליטים (בתרומות מהמערב) נראה כי יכולתה להשפיע באופן משמעותי על תכני הלימודים, ולמתן במקצת את תכני השנאה לישראל, הינה מוגבלת ביותר. זאת, להערכתנו משלוש סיבות: האחת, חמאס הינה הריבון ברצועה ולפיכך היא מצויה בעמדת כח מול אונר"א; השנייה, התנגדות חמאס לשינויים בספרי הלימוד מגובה ע"י הרשות הפלסטינית (משרד החינוך ברמאללה); והשלישית, לחמאס השפעה על החינוך הלא פורמאלי משום שרוב המורים ומנהלי בתי הספר העובדים בשורותיה הינם תומכי חמאס. |
[1] ד"ר סהיל אלהנדי, העומד בראש ההתאחדות, הושעה מתפקידו ע"י אונר"א בעקבות בחירתו כחבר הלשכה המדינית החדשה של חמאס ברצועה. הוא שימש כמנהל בית ספר יסודי לבנים של אונר"א וכיו"ר התאחדות עובדי אונר"א ברצועה, גוף הנתון לשליטת חמאס.
[2]ראו לפרסום מרכז המידע מ-20 באפריל 2016: " אודות מחקר שערך מכון גרמני על ספרי הלימוד ברשות הפלסטינית" (המדובר במכון בשם: "The Mideast Freedom Forum Berlin (MFFB)".
[3]וסאם עפיפה הינו עיתונאי פלסטיני ופרשן פוליטי מעזה, הכותב בביטאון חמאס אלרסאלה. למד עיתונות באוניברסיטה האסלאמית בעזה.
[4] ב-26 במרץ 2017 נועד צברי צידם עם רוברט פייפר, סגן המתאם המיוחד של האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון והמתאם ההומניטארי לשטחים הפלסטינים הכבושים. בפגישתם הוא קרא לאו"ם להקים ועדה מיוחדת לבחינת ההסתה המופיעה בתוכנית הלימודים הישראלית. זאת על רקע הטענות הישראליות אודות תכני הסתה המופיעים בתוכניות הלימודים הפלסטיניות (דניא אלוטן, 28 במרץ 2017).
[5]ראו למשל פרסום מרכז המידע מ-27 במאי 2010: "המאבק על חינוך של בני הדור הצעיר ברצועת עזה: מחנות הקיץ שמארגנת אונר"א – "המתחרים" במחנות הקיץ של חמאס – מהווים יעד להתנכלויות ולאיומים. עשרות חמושים שרפו השבוע מחנה קיץ של אונר"א בעזה. חמא גינתה את האירוע אך המעיטה ממשמעותו ו"יעצה" לאונר"א לתקן דרכיה".
