כללי
1. ה-IHH הינו ארגון תורכי אסלאמי-רדיקלי המהווה מרכיב חשוב בקואליציה הבינלאומית העוסקת במתקפת הדה-לגיטימציה על ישראל. ה-IHHנטל חלק מרכזי במשט שהסתיים בעימות האלים על גבי ה"מרמרה". מרכזיותו התבטאה בתכנון המשט, ברכישת שלושת כלי שיט (כולל ה-Mavi Marmara); בהעמדת יכולות מדינתיות של תורכיה לרשות הקואליציה ששיגרה את המשט; ובמעורבות פעיליו באימות האלים על גבי ה"מרמרה", שהסתיים ב-9 פעילים תורכיים הרוגים ובפצועים לצה"ל.
2. ה-IHH ראוי להתעניינות לא בשל אופיו האסלאמי קיצוני, ולא רק בשל סיועו בעבר לג'האד העולמי ולחמאס, אלא גם משום שהואממשיך למלא תפקיד חשוב בקואליציה הבינלאומית המתכננת מכלול פרויקטים שמטרתם להכפיש את ישראל ולסייע לחמאס, ובכלל זה לשגר משט משודרג לישראל באביב 2011.
3. המידע שבידינו אודות ארגון זה עדיין לוקה בחסר, אך הוא השתפר באופן ניכר מאז פרשת ה"מרמרה".
אופיו של ה- IHH
4. ל- IHH" שני כובעים":
א. כובע אחד כארגון הומניטארי, המקיים פעילות הומניטארית לגיטימית באזור מצוקה בעולם, בדגש על זירות אסלאמיות שונות (ל-IHHישנוכחות בלמעלה מ-120 מדינות). במסגרת זאת הוא מעביר משלוחי מזון ותוכניות סיוע ליתומים, עוסק בחינוך, בונה מסגדים ומוחה על הפרת זכויות אדם, בעיקר (אך לא רק) למען קהילות אסלאמיות.
ב. הכובע השני כארגון אסלאמי רדיקלי, ג'האדיסטי ופרו-חמאסי,בעל עבר של סיוע לארגוני הג'האד העולמי, המסייע בשנים האחרונות לתנועת חמאס ברצועת עזה וביהודה ושומרון. ה-IHHאף היה מעורב בפיגוע טרור בארה"ב (פיגוע המילניום, חג המולד של שנת 2000).
5. ה-IHH וממשלת תורכיה מציגים את IHHכארגון זכויות אדם ומסתירים או מכחישים את אופיו האסלאמי רדיקלי ג'האדיסטי;פרשת המרמרה ופרשה קודמת (עימות אליום בין פעילי IHHלכוחות הביטחון המצריים) מצביעים על אופיו האלים של ארגון זה, שבשל קשריו עם ארגוני טרור הוא הוצא מחוץ לחוק בישראל ובגרמניה.
אידיאולוגיה
6. ל-IHH אידאולוגיה אסלאמית-סונית רדיקלית, אנטי-מערבית ואנטי-ישראלית, הקרובה לזו של האחים המוסלמים (תנועת האם של חמאס).
7. בבסיס האידאלוגית שלו עומדת השקפת העולם של מסדר מרכזי בזרם הצופי של האסלאם הסוני הקרוי נקשבנדיה. למסדר זה השפעה רבה בתורכיה (למעלה משני מליון חסידים) ובהם בכירי הממשלה התורכית ומפלגת השלטון ה- AKP.
8. ביטוי לתפיסת עולמו של IHHניתן למצוא בנאום שנשא ילדרים ב-31 במרץ, כחודשיים לפני המשט, בפני קהל תומכים גדול באחת משכונות אסתנבול. בנאוצו שטח ילדרים את תפיסת עולמו האסלאמית- רדיקלית:
א. הסכסוך הישראלי-פלסטיני והישראלי- חמאסיהינו חלק מסכסוך נרחב, כלל עולמי, שבמסגרתו כוחות אימפריאליסטים וקולוניאליסטים הורגים ומדכאים מוסלמים במקומות שונים בעולם.
ב. ישראל הינה מדינה המתאכזרת למוסלמים וכדוגמא לכך- היא אילצה במיליון אנשים לעקור מבתיהם במבצע עופרת יצוקה. היא נשלטת ע"י אנשים קיצוניים וראש ממשלה נתניהו הוא פסיכופט.
ג. על העולם המוסלמי להתאחד. "ברגע שנסיר את המתנגדים לדרכנו, נהייה האוכלוסיה עם העוצמה הדתית הגדולה ביותר".
ד. לשליטה על מסגד אלאקצא, ועל ירושלים בכלל, נובעת חשיבות רבה. "אם הבעלים של אלקדס יהיו המוסלמים, השליטה על העולם תהייה בידי המוסלמים".
ה. על המוסלמים להתנגד ל"מתקפה" בה הם נתונים בזירות שונות בעולם מצד ארה"ב, כוחות נאטו, ישראל, הודו ועוד. פלסטין היא חלק מתמונה רחבה יותר, בה נכללים גם עיראק אפגניסטן וציציניה.
ו. המשט הינו חלק ממערכה כוללת שמטרתה "לבודד את ישראל" מרגע שהוא יצא לדרכו "אנחנו מנצחים". שכן "ישראל מאבדת את תורכיה, את ירדן, ולא תישאר לה באסור אף מדינה ידידה.
9. האידיאולוגיה שלו מביאה אותו לשיתוף פעולה עם גורמים אסלאמיים רדיקלים ברחבי העולם כגון "קואליציית הצדקה", האחים המוסלמים, ובמסגרת זו חמאס.
קשרי IHH עם הג'האד העולמי
10. ה- IHH הוקם בגרמניה בשנת 1992 על רקע המלחמה בבוסניה ע"י התנועה התורכית הלאומנית דתית MGIT(Mili Gorus), המזוהה עם מפלגת Saadet האסלאמית קיצונית.
11. בראשית דרכו היה IHH ארגון בעל אופי אסלאמיסטי- קיצוני ג'האדיסטי מובהק. מידע מהימן מצביע על קשרים שקיימו פעילי IHHעם גורמי ג'האד עולמי בדגש על זירות בוסניה וצ'צ'ניה, בשנות התשעים של המאה הקודמת ובמחצית הראשונה של המאה העשרים.
12. מתווה הפעילות העיקרי של IHH מול גורמי הג'האד העולמי התבטא בעיקר בסיוע לוגיסטי והעברות כספים בין פעילים במדינות השונות, אך גם בפעילות מבצעית. במסגרת זו בין היתר:
א. IHH קיים קשר ישיר עם "אלקאעדה" וגייס פעילים לזירות הג'האד השונות.
ב. IHH קיים קשרים עם פעילים בזירת צ'צ'ניה,ובכל זה קרבה אישית בין מנהיג הארגון, בולנט ילדרים, לבין שאמיל בסאייב, אחד ממנהיגי הפעילים הצ'צ'ניים. כמו כן סייע IHHלפעילים צ'צ'ניים בהעברות כספיםובהלבנת כספים אשר הועברו בציר סעודיה- צ'צ'ניה, ואף שימש מוקד ליצירת קשר (בלתי ישיר) עם הנהגת "אלקעדה".
ג. IHH סייע להעברת לוחמים לבוסניה בשנות התשעים.כחלק מהעזרה לפעילי הג'האד, פעל הארגון כדי לממן להם טיפולים רפואיים ואספקת מגורי ביניים לפעילים במעברם דרך תורכיה.
ד. IHH העניק סיוע לוגיסטי לפעילות ארגוני הג'האד העולמים האוזבקיים, IMU ו- IJU.
13. מקצת ממידע מהימן זה קיבל ביטוי פומביבמחקר שערך (שנת 2006) מכון מחקר בדנמרק בשם Danish Institute for International studies במחקר נקבע כי IHHקיים בעבר קשרים עם ארגון "אלקאעדה" ופעילי ג'האד עולמי. המחקר נערך ע"י חוקר אמריקני בכיר בשם איוואן קוהלמן, מומחה שעבד בעבר עבור FBI וסוכנויות ממשל נוספות; עוסק במעורבות קרנות צדקה אסלאמיות בסיוע לטרור.
14. במחקר נכתב כי השלטונות התורכיים החלו לערוך חקירה על אודות IHH לפחות החל מדצמבר 1997, בעקבות ידיעות לפיהן בכיריםב- IHH רכשו כלי נשק מארגונים אסלאמיים קיצוניים.בעקבות זאת, נערכה פשיטה על משרד הארגון באיסטנבול, ונעצרו פעילים של IHH. כוחות הביטחון התורכיים (דאז) חשפו במהלך הפשיטה ממצאים רבים, ביניהם כלי נשק, חומרי חבלה, הוראות להכנת מטעני חבלה ודגל נושא מסר של ג'האד.מניתוח המסמכים שנמצאו במשרד הארגון ע"י הרשויות התורכיות, עלה כי פעילים ב-IHHהתכוונו ליטול חלק בפעילות הג'האד באפגניסטן, בבוסניה ובצ'צ'ניה.
15. שמו של הארגון אף שורבב במהלך משפטו של פעיל אלקאעדה בשם אחמד רסאם, שהתקיים בארה"ב בשנת 2000. המדובר בבכיר "אלקעדה" בקנדה, שנכנס לארה"ב כשבמכוניתו כ- 600 ק"ג חומר נפץ בשלהי שנת 1999. רסאם תיכנן פיגוע רב נפגעים בנמל התעופה של לוס אנג'לס בארה"ב לרגל המילניום. תובעים פדרליים בארה"ב ביקשו לז'אן לואי בורגייר, שופט- חוקר צרפתי מומחה ללוחמה בטרור, שעקב, אחר ה-IHH למסור עדות מומחה. בעדות המומחה שלו נחשפה זהותו של ארגון IHHכארגון כיסוי לאלקאעדה, באמצעותו ארגון "אלקאעדה" השיג מסמכים מזויפים, גייס פעילים והעביר אמצעי לחימה.
16. יצוין בהקשר זה, כי היומון התורכי "הורייט" חשף (20 באוגוסט 2010) כי פעיל בשם ארדינצ' טקיר שנפצע על גבי ה- "Mavi Marmara" נטל חלק בחטיפת המעבורת הרוסית "אברסיה" בים השחור בתחילת שנת 1996 (ונפצע במהלך האירוע). פיגוע החטיפה בוצע ע"י קבוצה חמושה של אבחזיםקווקזים בעלי זהות אסלאמית קיצונית שנהנתה מתמיכה בקרב אסלאמיסטים בתורכיה. טקיר נגון למאסר של כתשע שנים בעקבות פיגוע החטיפה אולם שוחרר לאחר כשלוש שנים וחצי, והצטרף למשט לעזה כפעילIHH .
קשרי IHH עם הממשל התורכי
17. ה-IHH מקיים קשרים ענפים עם מפלגת השלטון בתורכיה, ה-AKP , ועם הנהגתה. מפלגת השלטון רואה ב- IHHגורם משפיע בחברה ובפוליטיקה הפנימיתהמחזק את בסיס התמיכה שלה ומשמש כלי בידי מפלגת השלטון לקידום השפעתה ומטרותיה מחוץ לגבולות תורכיה. (באמצעות גוף הקרוי "המרכז לשת"פ ולפיתוח בינלאומי", TIKA).
18. הקשר ההדוק בין IHHלממשל התורכי זה העניק למשט יכולות ממלכתיות שלא היו למשטים ולשיירות קודמים. יכולות אלו באו לידי ביטוי הן ברכישת ה"מרמרה" מעיריית איסתנבול (שבראשה עומד חבר AKP) והן בסיוע דיפלומטי- הסברתי של הממשלה התורכי למשט.
קיום לדמותו של בולנט ילדרים, ראש IHH
19. בולנט פהמי ילדרים נולד שנת 1966 בארזרום, למד בבית הספר למשפטים באוניברסיטת אסטנבול. הוא עורך דין במקצועו, מתגורר באסטנבול, נשוי ואב לארבעה ילדים. ילדרים היה בין מקימי ארגון IHHעל רקע האירועים בבוסניה ובהרצגובינה ומאוחר יותר הפך למנהיגו.
20. זמן קצר לאחר הקמת הארגון נחשד ילדרים במעורבות ישירה בניסיון לגייס חיילים לצרכי "ג'האד" ובשליחתם לאזורי לחימה במדינות מוסלמיות, כדי שירכשו ניסיון צבאי. בשנים 2003-2002 מילא הארגון, בהובלת ילדרים, תפקיד מרכזי בארגון מחאה ציבורית נגד כוונת ארה"ב להפיל את משטר צאדם חסין, בעיראק, ובהסתה אנטי- מערבית בקרב המוסלמים בתורכיה. בדצמבר 2004 הוא קרא להפסקת השת"פ התורכי עם ארה"ב ובריטניה ואיים בארגון הפגנות ענק סביב הקונסוליות המערביות באסטנבול.
21. התבטאויות אנטי-אמריקאיות ואנטי- ישראליות נשמעו גם מפיו בתקופת ההכנות למשט. במהלך ההפלגה עשה בולנט ילדרים מאמץ רב לשלהוב היצרים על גבי ה"מרמרה". כיום ממשיך להוביל את הסתה אנטי-ישראלית, אנטישמית ואנטי-מערבית בתורכיה ופועל לחזוק קשרי IHHעם חמאס.
22. ליילדרים קשרים הדוקים עם צמרת הממשלה התורכי וברשם ראש הממשלה טאיף ארדואן, קשרים אלו ניצלו על ידו לארגון המשט. ולניהול המערכה המדינית- תעמולתית נגד ישראל.
סיוע IHH לחמאס
23. ארגון IHHמשתף פעולה עם חמאס על בסיס אידיאולוגיה אסלאמיות-סונית-רדיקלית דומה. הוא תומך פומבית בחמאס ואינו מסתיר קשריו עימה.
24. בשנים האחרונות הידק IHH קשריו עם ממשל חמאס ברצועהועם האחים המוסלמים. בנובמבר 2009 הוא שלח נציג ליהודה ושומרון בשם עזה שהין, שהחל לסייע לתשתית האזרחית של חמאס. הוא נעצר וגורש, נציג נוסף, מחמט כאיא, נמצא עד היום ברצועת עזה ומגלה פעלתנות רבה בסיוע לממשל חמאס. בשנים האחרונות סיעע IHHלאחים המוסלמים ולגופים אסלאמים קיצוניים לקיים ועידות וכינוסים בהם הועלתה על נס דרך הג'האד.
25. בראיון שהעניר בולנט יילדרים לאחר המשט הוא הרבה להשתמש במוטיבים אנטישמיים, השאובים מהפרוטוקולים של זקני ציון הוא טען כי ארה"ב נמצאת בשליטת הציוניםף הקונגרס נשלט ע"י הציונים, השולטים גם על התקשורת העולמית, תעשיית התרופות, תעשיית המזון, ותעשיית הנשק.
26. סיוע ה- IHH לחמאס בא לידי ביטוי במספר מישורים :
א. סיוע לממשל חמאס– בשנים האחרונות מעביר IHHסיוע כלכלי לממשל חמאס ברצועת עזה. הסיוע מוצג אומנם כהומניטארי אך הוא מסייע מעשית, פוליטית והסברתית לממשל חמאס. הסיוע שה-IHHהתחייב לספר לעזה לאחר מבצע "עופרת יצוקה" מסתכם בכ- 50 מיליוני יורו. בין השאר הוא תורם כספים למשפחות שהידים ברצועה ותומכי במערכת החינוכים של חמאס מטעימה את תפיסת האסלאם הרדיקלי בקרב הדור הצעיר.
ב. סיוע פוליטי-תעמולתי– IHH מקיים קמפיינים פוליטי-תעמולתיים בתורכיה ומחוצה לה לגיוס תמיכה בחמאס. מנהיג IHHילדרים נפגש עם ח'אלד משעל, יו"ר הלשכה המדינית של חמאס בדמשק (ינואר 2009). הפגישה הודה משעל לילדרים על הסיוע שארגונו מעניק לחמאס. בינואר 2010 ביקר ילדרים בעזה, ונפגש שם עם אסמאעיל הניה, ראש ממשל חמאס ברצועה. במרץ 2009 קיים ילדרים ביקור נוסף בעזה, לשם השתתפות בעצרת לכבוד ראמ"מ תורכיה, ארדואן (בעקבות העימות המילולי בינו לבין הנשיא פרס בכינוס בדאבוס).
27. אחת מצורות הסיוע לחמאס הינה מעורבות-IHH במשטים, שהחלה לפני כשנה. בדצמבר 2009 השתתף ארגון ה-IHHבשיירת סיוע מטעם הארון "Viva Palestina" (בראשות חבר הפרלמנט הבריטי לשעבר, ג'ורג' גלאויי המזוהה עם השמאל הקיצוני). השיירה עברה בתורכיה, בסוריה, ובירדן, אך נעצרה (ינואר 2010) במצרים. במו"מ בין מארגני השיירה לבין כוחות הביטחון המצריים הוסכם כי כ 350 מאנשי השיירה (רובם תורכים וסורים) יורשו להיכנס לרצועה דרך מעבר רפיח בלוויית 139 משאיות ציוד.
28. למרות ההסדר, ניהלו אנשי השיירה בעימות אלים עם כוחות הביטחון המצריים, במהלכו נפצעו 55 מאנשי השיירה ובהם כ- 40 פעילי IHH. התקרית המחישה את מאפייני התנהלותו האלימים של ארגון ה-IHH, שבאו לידי ביטוי בנכונותם של פעיליו להתעמת בכוח עם כוחות הביטחון המצריים ואף לקחת מהם "שבויים" בני ערובה (דפוס שבא לידי ביטוי ב- Mavi Marmara).
העימות על ה"מרמרה"
ההכנות למשט
29. ממכלול המידע המצוי בידינו ברור, כי למארגני המשט הייתה כוונה מלכתחילה להביא לעימות אלים מתוקשר עם צה"ל. המטרה העיקרית של מארגני המשט לא הייתה להעביר סיוע לרצועת עזה, אלא להוקיע את ישראל ולפגוע בדימוי שלה באמצעות התנהלות פרובוקטיבית. זאת למרות שמנהלי המשט הרבו להציג עצמם כפעילי שלום וזכויות אדם הדוגלים בפעילות בלתי אלימה.
30. ניהל במשך מספר חודשים הכנות מסודרות למשט יחד עם שותפיו לקואליציה. אולם ידוע לנו כי ה-IHH הסתיר את כוונותיו והכנותיו לנהל עימות אלים עם צה"ל מקברניט ה"מרמרה" ומשותפיו לקואליציה שהרכיבה את המשט. על פי פרוטוקול פגישת מארגני המשט (16 במאי 2010), IHHושאר הארגונים המשתתפים השאירו את ההחלטה כיצד לשמור על ביטחון הנוסעים לשיקול קברניטי הספינות בניגוד גמור להתרחשויות בשטח.
31. ההתנהגות האלימה היתה גם נחלת שותפי IHHלקואליציה אף כי ברמת אלימות נמוכה יותר. מסמך שאותר בקובץ מחשב שנמצא על הספינה, הצביע באופן בורר גם על היערכות מראש של אנשי Free Gaza Movementלתרחיש של התנגדות לעלייה ישראלית על הספינה, תוך מחשבה על צורך בהפרדה של חלק מהנוסעים שיסרבו להשתתף בהתנגדות לעלייה.בין השאר דובר במסמך על הנחת מכשולים, חפצים חדים וקביעת מוטות פלדה בצידי הספינה כמכשול.
32. מארגני המשט קיבצו לתורכיה מאות משתתפים בהם בלטו פעילי האחים המוסלמים וקבוצות אסלאמיות מרחבי העולם הערבי והאסלאמי. בראיונות שהתקיימו עם חלק מהנוסעים אלו הם הביעו נכונותם ואף רצונם להקריב עצמם למען ההגעה לעזה. בתיעוד מצולם משעות המתנה על גבי ה"מרמרה" הביעו השתוקקותם להילחם עם כוחות צה"ל ואת נכונותם למות מות קדושים אסלאמי ("שהאדה") למען מטרה זו.
33. על גבי המרמרה שהו 561 נוסעים, כ-60% מהם (353) היו תורכים. בקרב הנוסעים התורכים בלטו 91 פעילים ומתנדבים של IHH, שעלו בנמלי אסתנבול (ללא בדיקה בטחונית) ואיטליה. בקרב פעילי ה-IHHבלטה קבוצה אלימה, שמנתה עשרות רבות של פעילי IHHוארגונים אסלאמיים נוספים בעלי בריתה אשר ניהלה את הלחימה נגד צה"ל.
34. העדויות והחומרים המצולמים שברשותנו מוכיחים, כי אלימות זו לא הייתה בגדר פעולה ספונטנית, אלא פעולה מאורגנת ומתוכננת מראש שבוצעה ע"י "גרעין קשה" של עשרות פעילי IHH ותומכיהם, שרבים מהם גילו מיומנויות צבאיות בעת הלחימה. פעילים אלו, שבקרבם הייתה היררכיה פנימית ברורה, והם נבדלו מאשר הנוסעים. שלטו בכל היבט של ניהול המשט, החל ביציאת הספינה באיסטנבול, עבור בארגון עצרת בזמן ההמתנה באנטליה וכלה בשליטה מוחלטת על הנעשה בספינה.
35. ההכנות לעימות עם צה"ל כללו גם את הפרדת אנשי "הגרעין הקשה" של אנשי ה-IHHמשאר הנוסעים, שהורחקו לבטן הספינה.שומרים מטעם ארגון IHH הוצבו במעבריםונאסר על שאר הנוסעים לעלות לסיפון העליון. גם תנועת אנשי צוות הספינה הוגבלה, והם היו זקוקים לאישור אנשי IHHכדי לעבור מאגף לאגף, קרי – לצוות הספינה לא הייתה שליטה על המתרחש בספינה. דברים אלו גובו, בין היתר, ע"י העדויות שנמסרו בישראל מפי קפטן הספינה, Mahmut Turalוהקצין הראשוי, Gokkiran Gokhan, לפיהן "לאנשים שהם (פעילי IHH) לא הכירו לא נתנו לעבור".
36. ההכנות המקדימות של פעילי IHHכללו חלוקה לקבוצות לחימה של שלושה-ארבעה פעילים, חלוקת עמדות, העלאת ציוד ואמצעי לחימה מאולתרים וקבלת תדרוך. לפעילים חולקו אמצעי קשר (בעת העלייה לספינה), הם השתלטו על הסיפון העליון, והוקם מעין חמ"ל תקשורת ותדרוך שניתן לפעילים כשעתיים לפני העימות ע"י מנהיג ה-IHH, ילדרים, ששהה על הספינה (יחד עם בכירים נוספים ב-IHH), ופיקד על אנשיו.
37. פעילי IHHלבשו אפודי מגן (עליהם היה הדפס של דגל תורכיה) ומסכות אב"כ; והצטיידו – כמה שעות לפני עליית חיילי צה"ל על הספינה – בכמויות גדולות של אמצעי ראיית לילה ונשק קר אותו הכינו ואלתרו במהלך ההפלגה מציוד שנמצא על גבי הספינה (סכינים, גרזנים, שרשראות, אלות ברזל, פטישים ועוד), בין היתר באמצעות מסורי דיסק שהועלו לצורך זה לסיפון מבעוד מועד.
38. כמה דוגמאות לאמצעי הלחימה שנמצאו על גבי ה"מרמרה":
א. 100 מוטות ברזל באורכים שונים– המוטות הוכנו ממעקי הברזל של סיפון הספינה. שבעה מסורי דיסק חשמליים הועלו על הספינה כדי לנסר מעקים ושרשראות, ולהכין מהם אמצעי לחימה מאולתרים (מוטות ברזל ושרשראות ברזל).
ב. 50 אלות עץ, שאולתרו מפריטים זמינים בספינה. בנוסף לכך נמצאו אלות "תקניות", שהועלו על גבי הספינה והוסתרו בתוך שמיכות מגולגלות.
ג. 200 סכינים בגדלים שונים.רוב הסכינים נלקחו מהמטבח ומשש הקפיטריות שעל הספינה. בנוסף לכך הובאו לספינה עשרות חפיסות סכינים "ייעודיים" (כל סכין באורך 18 ס"מ).
ד. 20 גרזנים,שנלקחו מעמדות כיבוי האש שעל גבי הספינה.
ה. מספר בקבוקי תבערה.
ו. 100 כלי עבודה מסוגים שונים, שהוסבו לציוד תקיפה.
ז. 100 יחידות תרסיסי פלפל.
ח. רוגטקות (קלע דוד) מסוגים שונים. על כמה רוגטקות נמצא הכיתוב חזבאללה. כמו כן נמצאו כ-1,500 גולות ואבנים מגדלים שונים כמו גם ברגים ואומים.
39. ציוד נוסף שהוכן לקראת הלחימה ונמצא על גבי ה"מרמרה":
א. כ-150 אפודי מגן, חלק מהם היו אפודי מגן על פלטה קרמית, מסוג הנמצא בשימוש צבאי. על האפודים היה הדפס של דגל תורכיה. האפודים נועדו גם עבור העיתונאים שסיקרו את הלחימה.
ב. ציוד אופטי:ארבע משקפות טלסקופיות; 20 משקפות אישיות; ארבעה אמצעי ראיית לילה.
ג. אמצעי קשר:כמות רבה של מוטורולות לשם התקשרות בין פעילים בעמדות הלחימה, שהוכנו על גב הספינה. על פי המידע שבידינו כל פעיל מ"הגרעין הקשה" של ה-IHHצוייד באמצעי קשר בו השתמש במהלך ההפלגה. על פי עדות אחת מקציני הספינה חולקו אמצעי קשר גם לאנשי צוות הספינה אולם אלה היו בתר שונה מאלה של פעילי IHH.
ד. 50 זיקוקי עשן.
ה. 300 מסכות אב"כ ו-200 מסנני אב"כ נוספים. על פי עדות קצין בכיר בחיל הים נלחמו הפעילים שעל גבי הספינה דקות ארוכות עם מסכות אב"כ.
ו. 150 פנסי ראש.
ז. ציוד צלילה –באונייה נמצא ציוד צלילה שכלל בין השאר ארבע מערכות ציוד צלילה מלאות (סנפירים; משקפות; חליפות ומיכלים). כמו כן נמצאו שני רובי צלילה. להבנתנו חלק מציוד הצלילה, ובכלל זה רובי הצלילה, הועלה לספינה על סמך הערכה כי חיל הים ינסה לפגוע בספינה מתחת למים.
40. במהלך ימי המסע עברו פעילים עם גבי ה"מרמרה", ובעיקר אנשי הגרעין הקשה של IHH, הטפות ואינדוקטרינציה אסלאמית קיצונית מפי בכירים, כמו ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, שיח' ראא'ד צלאח ושלהוב יצרים מפי מנהיג ה-IHHילדרים.
הלחימה נגד צה"ל
41. מספר שעות לפני עליית כוחות צה"ל על הספינה, ובמקביל לארגון הפעילים והכנת אמצעי הלחימה, החלו הפעילים על הסיפון העליון להשמיע קריאות קרב כדי לשלהב את אלו האמורים לקחת חלק בעימות האלים. ברשותנו כמה סרטונים המתעדים את שלהוב היצרים, שכלל קריאות כגון "ח'יבר ח'יבר יא יהוד" (אזכור לטבח שעשה הנביא מחמד בגברים היהודים תושבי ח'יבר בחצי האי ערב) ו"הולכים לירושלים במיליוני שהידים".
42. במענה לפניות חיל הים הישראלי לספינות (עוד לפני העלייה על הספינה "מרמרה"), הושמעו במערכות הקשר של אחת הספינות קריאות אנטישמיות ואנטי-מערביות ואמירות מפורשות בדבר נחישות המשט להמשיך בדרכו לעזה: "תשתקו, תחזרו לאושוויץ"; "אנחנו עוזרים לערבים להתנגד לארה"ב, אל תשכחו את 11 בספטמבר".
43. עדויות לוחמי צה"ל,הנתמכות ע"י מכלול המידע שבידינו, מפריכות באופן חד-משמעי טענות כוזבות, שהועלו ע"י פעילים שהיו על גבי ה"מרמרה", וע"י ממשלת תורכיה כאילו הרג צה"ל בכוונה תחילה נוסעים תורכיים תמימים להלן עיקרי המסקנות העולות מהמידע ומהעדויות שבידינו:
א. בפני כוח צה"ל, שהשתלט על ה"מרמרה", ניצבה התנגדות מאורגנת, שכללה עשרות רבות של פעילים (פעילי IHHושותפיהם). פעילים אלו היו ברמת מוטיבציה גבוהה, חמושים, בין השאר, בסכינים, אלות, גרזנים, ושרשראות ומצוידים היטב (אפודי מגן, מסכות גז, תרסיסי גז מדמיע, פנסי ראש, מכשירי קשר). אופי היערכותם ודפוסי פעילותם מצביעים כי חלקם לפחות היו בעלי מיומנויות צבאיות (תדרוך מוקדם, אכוונה מרכזית, חלוקה לעמדות, ידע מקצועי בהפעלת ציוד צבאי ואמצעי לחימה, טקטיקות לחימה ועוד).
ב. הטענות כאילו בוצע ירי ממסוק צה"ל לעבר סיפון ה"מרמרה", או כאילו בוצע ע"י לוחמי צה"ל ירי ללא אבחנה, או כאילו בוצע ירי מטווח קצר לעבר פצועים, אינן נכונות. בשום שלב שהוא לא בוצע ירי מהמסוקים, ועל המסוקים כלל לא הותקנו כלי נשק המאפשרים ירי לעבר כלי השיט. על פי עדויות הקצינים והחיילים נזרקו מהמסוק הראשון שהגיע רימוני הלם להרתעת הפעילים (יתכן שזהו מקור הטענה על ירי שבוצע ממנו). החיילים שירדו מהמסוק לא השתמשו בנשק חי והשימוש בו באופן נקודתי החל רק לצרכי הגנה עצמית, כשהבינו החיילים כי הם נמצאים בסכנת חיים ממשית ומיידית.
ג. שני חיילי צה"ל נפצעו כתוצאה מירי בנשק חם עליהם, זמן קצר ביותר מעת הגיעם לסיפון העליון, האחד בבטנו והשני ברגלו. על פי עדויות לוחמים נורתה לעברם אש חיה במהלך הלחימה. בחלק מהמקרים המדובר בשימוש בנשק שנחטף מחיילי צה"ל.
ד. בשלבים הראשונים של הלחימה נחטפו שלושה לוחמים על מנת לשמש כבני ערובה והועברו ע"י הפעילים כשהם פצועים לבטן האוניה. במהלך הובלתם והחזקתם בבטן האוניה הם הותקפו באלימות חריפה (למרות הפציעות הקשות מהם סבלו) במוטות עץ, נדקרו, נחנקו, ונשקפה סכנה מוחשית לחייהם. לוחמי צה"ל החטופים לא קיבלו טיפול רפואי למרות שביקשו זאת. חייהם ניצלו ככל הנראה בשל הימצאות נוסעים, שלא היו מעורבים בלחימה, וכתבים מצוידים במצלמות, שתעדו את הכאת החיילים ובכך הרתיעו את שוביהם מלהרוג אותם. בסופו של דבר הוציאו הפעילים את שלושת חיילי צה"ל החוצה בעקבות כריזת הקברניט כי הספינה נמצאת בשליטת חיילי צה"ל.
ה. חיילי צה"ל נהגו בנוסעים באופן ראוי אחרי נטרול ההתנגדות של הפעילים. חיילי צה"ל אזקו פעילים שהתפרעו, או כאלו שהיוו סיכון. נוסעים אזוקים שלא היוו סיכון, ובקשו מהחיילים לשחררם מהאזיקים, שוחררו. לאחר שנרגע המצב שוחררו מהאזיקים נוסעים נוספים שלא היוו סיכון, גם מבלי שביקשו. על פי העדויות, כולל עדותו של רופא שהיה על גבי ה"מרמרה", הטיפול בפצועים היה מסור ויעיל, למרות שכמה מהם סרבו לקבל טיפול רפואי ולהתפנות לישראל בטענה שהם רוצים למות כשהידים. למרות התנאים הקשים שעמדו בפני הצוות הרפואי שטיפל בפצועים, לא ארע, ולו מקרה אחד, בו אחד הפצועים נפטר.
ו. מעדויות לוחמי צה"ל עולה כי בלחימה השתתפו עשרות רבות של פעילים חמושים בסכינים, גרזנים, שרשראות, אלות ויתכן שאף בנשק חם (בניגוד מוחלט להתבטאות בולנט ילדרים, מנהיג IHHבמהלך המשט, לפיה "איננו נושאים אפילו אולר אחד").על פי העדויות חיילי צה"ל מצאו עצמם בעימות נגד עשרות רבות של פעילים מאומנים, שאופן התנהגותם היה שונה בתכלית מאלו של הנוסעים הרגילים, שלא נטלו חלק בלחימה. הפעילים הללו נלחמו על פי תוכנית סדורה ואכוונה מרכזית, מצוידים באמצעי לחימה וציוד צבאי, בכוונה לפגוע בחיילי צה"ל ולמנוע מהם בכל מחיר לעלות על גבי הספינה.
ז.לוחמי צה"ל שהיו על גבי ה"מרמרה" התרשמו כי ההערכות ואופן הפעולה של הפעילים במהלך ההשתלטות מעידים על היותם בעלי מיומנויות צבאיות. הביטויים לכך: תדרוכים מוקדמים;חלוקה לעמדות;ניתוח נקודות העלייה האפשריות של חיילי צה"ל על גבי ה"מרמרה" והיערכות בהתאם; התקרבותם של הפעילים התורכים למסוקים וחוסר רתיעתם מהשלכת רימוני הלם לעברם; הישארותם של הפעילים בעמדות קבועות; ידע מקצועי שגילו הפעילים בתפעול כלי נשק קרים וחמים; אופן הלחימה של הפעילים במהלך השתלטות צה"ל על ה"מרמרה".
ניתוח זהות הרוגי המשט
44. כל תשעת ההרוגים היו תורכים שמונה מהם פעילי IHH או ארגונים תורכים אסלאמיסטיים. שבעה מתוך התשעה הודיעו באופן זה או אחר על כוונתם למות כ"שהידים" אף אחד מהם אינו מוכר כפעיל זכויות אדם.
סיכום
45. לסיכום, המשט היווה התארגנות מתוכננת היטב של קואליציה בינלאומית אנטי-ישראלית רחבה, בהנהגת ארגון IHH ובסיוע לוגיסטי ומדיני של ממשלת תורכיה.
46. הצהרות מארגני המשט על הרצון להגיש סיוע הומניטרי לתושבי עזה היוו רק אמתלה כדי להשיג את היעדים הפוליטיים האמיתיים של המשט: הוקעת ישראל והצרת ה"מצור" מעל עזה. לשם כך, מארגני המשט נערכו מראש בצורה קפדנית לעימות אלים עם כוחות צה"ל, תוך הכנת אמצעי לחימה, שלהוב "הגרעין הקשה" של הפעילים ובידולם משאר אנשי הספינה. כל זאת, כדי למנוע מחיילי צה"ל לעצור את המשט, בכל מחיר.
47. לאחר הפרשה הוריד ה-IHH פרופיל פומבי במעורבות במשטים, בשיירות אולם הוא עדיין ממשיך להוות מעורב, מאחורי הקלעים, בתכנון המשט המשודרג הבא. במחצית הראשונה של 2011.
