ד"ר עצאם עדואן, ראש המחלקה לענייני פליטים בחמאס (צילום: אתר המחלקה לענייני פליטים בחמאס, 15 ביוני 2017).
כללי
| 1. ב-7 ביוני 2017 התפרסם בעיתון פלסטין של חמאס מאמר מאת ד"ר עצאם עדואן, שכותרתו "העימות המבוקר"[1]. המאמר מנתח בהרחבה את יתרונותיו של תסריט, אשר לפיו ייזום חמאס "עימות מבוקר" נגד ישראל כמענה ל"הגברת המצור"על רצועת עזה. במסגרת עימות שכזה תינתן לחמאס ולשאר הארגונים יד חופשית להנחית "מהלומות מוגבלות ביותר" על ישראל (שאת טיבן ד"ר עדואן אינו מפרט). ד"ר עדואן סבור שישראל תגיב בעוצמה. אולם במקרה שכזה אסור יהיה לארגוני המחבלים להגיב באופן דומה אלא התגובה שלהם חייבת להיות מבוקרת ומינימליסטית. המחבר סבור כי תסריט של "עימות מבוקר" נגד ישראל עשוי להעלות את עזה ואת צרכיה על סדר היום של התקשורת העולמית ולגרום לכל הגורמים הרלבנטיים לפעול למציאת פתרונות למצב החדש שיצרו ארגוני המחבלים ("ההתנגדות")[2].ד"ר עצאם עדואן ממליץ לחמאס ולשאר הארגונים לשקול חלופה זאת. |
2. ד"ר עצאם עדואן הינו יליד 1967. תושב עזה. בעל תואר ד"ר בהיסטוריה במכון המחקר והלימודים הערביים בקהיר בשנת 2004 (את לימודי התואר הראשון והשני בהיסטוריה עשה עצאם עדואן באוניברסיטת אלירמוכ בירדן ובאוניברסיטה האסלאמית בעזה). בשנים האחרונות הוא משמש כראש המחלקה לענייני פליטים בחמאס[3], וכמרצה להיסטוריה מודרנית באוניברסיטה האסלאמית בעזה ואוניברסיטת אלקדס הפתוחה. ד"ר עצאם עדואן כתב ספרים ומחקרים בנושא הפליטים והוא נוהג להתראיין לערוצי טלוויזיה מקומיים וערביים. בשני בדפי הפייסבוק שלו ובכלי תקשורת מזוהי חמאס. הוא נוהג לפרסם מאמרים ופוסטים שונים בנושא "זכות השיבה" של הפליטים הפלסטינים. בעבר העלה ד"ר עדואן פוסטים מיליטנטיים כלפי ישראל[4].
3. לא ברור לנו האם הקריאה ליזום עימות מבוקר, שפורסמה בעיתון חמאס ע"י ד"ר עצאם עדואן, פעיל מדרג הביניים בעל שיעור קומה, משקפת חשיבה הרווחת בקרב הנהגת חמאס; או שזוהי דעתו האישית אותה כבר פרסם בעבר (מאמר דומה נכתב על ידו לאחר מבצע "צוק איתן" ופורסם גם הוא בעיתון פלסטין, ב-17 במאי 2015). להערכתנו, עצם פרסום המאמר בעיתוי הנוכחי, כשברקע הלחצים הגוברים על חמאס ואיומיה הפומביים בהסלמה[5], עשוי להצביע על עיסוק פנימי בחמאס בכל הנוגע לחלופות האסטרטגיות העומדות בפניה באשר לאופי המענה למצב הקשה, שאליו היא נקלעה.
עיקרי מאמרו של ד"ר עצאם עדואן
המאמר, שכתב ד"ר עצאם עדואן בביטאון חמאס, שכותרתו: "העימות המבוקר הכרחי" (פלסטין, 7 ביוני 2017).
4. להלן עיקרי המאמר:
א. ד"ר עצאם עדואן פותח את המאמר בקביעה, שחמאס מתמודדת עם הגברת המצור על הרצועה, שהפכה למדיניות המועדפת של כוחות מקומיים, אזוריים ובינלאומיים. הגברת המצור על הרצועה נועדה להביא לכך, שתושבי רצועת עזה ייצאו נגד ה"התנגדות" (קרי, חמאס ושאר ארגוני הטרור).
ב. בהמשך מנותחות שלוש חלופות, שלדעת ד"ר עדואן עומדות בפני חמאס בבואה להתמודד עם מצב סבוך זה. ד"ר עצאם עדואן מעלה שתי חלופות אפשריות, שאותן הוא שולל:
1) "עימות בלתי מזויין" לאורך גבולות הרצועה: עימות המתבצע ע"י מאות צעירים לאורך גבולות הרצועה, אשר מביא תועלת מוגבלת בלבד (הכוונה להפגנות בקרבת הגבול, מעין אלו הנערכות לאחרונה ביוזמת חמאס). לדעת עצאם עדואן כל עוד לא ישולבו בעימותים שבקרבת הגבול עשרות אלפי צעירים, השפעתם על המצב תהייה מעטה מאוד.
2) חידוש העימות הנרחב[6] עם ישראל"יביא לאש גיהינום" על רצועת עזה, בתנאים הנוכחיים. המחבר סבור כי בתנאים הנוכחיים לא יוכלו חמאס ושאר הארגונים ("ההתנגדות") לבלום את ישראל, "ולכן כולם מתחמקים מהעלאת הנושא כחלופה אפשרית".
| ג. מכאן עובר ד"ר עצאם עדואן לחלופה השלישית, המועדפת לדעתו. עיקרה "עימות ממושך אולם מבוקר", הנשלט ע"י חמאס.במסגרת חלופה זאת תינתן לחמאס ולשאר הארגונים "יד חופשית" להנחית על ישראל מהלומות מוגבלות ביותר.חלופה זאת, לדעתו, תהווה "פתרון הולם" למצב הנוכחי ותהייה שונה לחלוטין מהחלופה של חידוש העימות הנרחב עם ישראל. העימות המוגבל יאפשר לכוחות ברצועת עזה הכועסים על "המשך המצור" "להוציא קיטור" מול ישראל ובו בזמן הוא יבהיר לקהילה הבינלאומית את ההשלכות של "המשך המצור" על רצועת עזה. |
ד. מחבר המאמר מודע לכך, שישראל תגיב בחוזקה על המהלומות המבוקרות. אולם הוא ממליץ ל"התנגדות" (ארגוני המחבלים) להימנע מתגובה דומה (על התגובה הישראלית). לדבריו התגובה של "ההתנגדות" צריכה להיות "מבוקרת לחלוטין ומינימלית". משמעות הדבר היא ירי רקטות לעבר שטחים פתוחים בישראל, גיוון המטרות שלעברן משוגרות הרקטות, ופיזור הירי למשך תקופה ארוכה יחסית. כל זאת תוך התעלמות מהיקף ה"תגובה הפראית" הצפויה מצד ישראל ("האויב") כלפי עזה וכלפי ה"התנגדות" שלה (קרי, ארגוני הטרור).
ה. טקטיקה שכזאת, סבור ד"ר עצאם עדואן, תגרום לישראל לאחר מספר ימים להפחית את היקף ההתקפות שלה, מתוך הבנת "אופי העימות, שבו מעוניינת ההתנגדות". דעתו שישראל תגיב באותו האופן (קרי, בהתקפות מוגבלות על ארגוני המחבלים), נשענת על הערכתו, שישראל מעוניינת להימנע מהסלמה העלולה להביא להיווצרות תסיסה בעורף. העורף הישראלי, לדעת ד"ר עצאם עדואן, מסוגל להשלים עם ירי מספר (קטן של) רקטות מידי יום, אך לא עם מלחמה רחבת היקף במשך מספר חודשים.
ו. ד"ר עצאם עדואן סבור שהחלופה שהוא מציע תואמת את הניסיון ההיסטורי של "תנועות השחרור" האחרות בעולם, שהשתמשו בטקטיקות של מלחמת התשה ולוחמת גרילה כדי להשיג ניצחון על האויב, או לפחות לרשום לזכותם נקודות, במערכת השחרור הארוכה. ה"התנגדות" ברצועה חייבת לנצל את העובדה, שאזרחי האויב מצויים בטווח האש שלה בשונה ממרבית המדינות שהיו נתונות תחת כיבוש. רצונה של ישראל ושל החברה שלה בביטחון יאפשר ל"התנגדות" להשיג (בתמורה) את "דרישותיה הלגיטימיות", ולו גם תמורת (הענקת) ביטחון זמני לישראל (להבדיל מהכרה בה).
| 5. בסיום המאמר מצביע המחבר על שני רווחים הצפויים לדעתו מ"עימות המבוקר": הוא יגרום לכך "שעזה וצרכיה יעמדו בראש סדר היום של התקשורת העולמית"; והוא גם יגרום לכל הכוחות, הבינלאומיים, האזוריים והמקומיים, לפעול למציאת פתרון למצב החדש, ש"ההתנגדות" יצרה. לפיכך ממליץ המחבר למקבלי ההחלטות בקרב כל "כוחות ההתנגדות הפלסטינית" (קרי, חמאס ושאר ארגוני הטרור) לשקול חלופה זאת, שהמחבר סבור, שהינה "החלופה היחידה המועילה בנסיבות הסבוכות הנוכחיות". |
[1]במקור: אלמואג'ה אלמנצ'בטה.
[2]ד"ר עצאם עדואן מוצא בתסריט ה"עימות המבוקר" יתרונות אך נמנע מלנתח את חסרונותיו של תסריט זה, הנשען על ההנחה שישראל תיגרר ל"כללי המשחק" שחמאס יכתיב לה.
[3] המחלקה לענייני פליטים בחמאס נוסדה בשנת 2001 עפ"י החלטת הנהגת התנועה כמחלקה מקצועית האמונה על טיפול בנושא הפליטים בחמאס. בראשה עומד כיום ד"ר עצאם עדואן. מטרת המחלקה היא לשמור על זכויות הפליטים, לפעול לשיפור מצבם, לתמוך ולתאם את המאמצים המקומיים, האזוריים והבינלאומיים למען הגנה על זכויותיהם (אתר המחלקה לענייני פליטים בחמאס, 15 ביוני 2017). במסגרת פעילותו עומד ד"ר עצאם עדואן בקשר עם אונר"א. ב-2016 הוא קרא להדחת נציב אונר"א פייר קרהנבול בשל הירידה בהיקף הפעולות של הסוכנות (חשבון הטוויטר של עצאם עדואן, 10 באוקטובר 2016).
[4] בשנת 2014 וב-26 באפריל 2017 העלה ד"ר עצאם עדואן את הפוסט הבא בדפי הפייסבוק שלו: "יש להציב בפני האויב (קרי, ישראל) משוואה קשה: הרס בית ערבי ישראל פירושו רקטה שתיפול בתל אביב, ופגיעה במסגד אלאקצא פירושה כי אין קווים אדומים בפני ההתנגדות" (דף הפייסבוק של ד"ר עצאם עדואן, 26 באפריל 2017).
[5]במסגרת הלחצים הללו ניתן להצביע על החמרת המצב ההומניטרי ברצועה; הלחצים הכלכליים, אשר מפעיל אבו מאזן נגד חמאס;סילוק אנשי חמאס מקטר; הריגתו של מאזן פקהאא', מבכירי הזרוע הצבאית של חמאס; והחלטת ממשלת ישראל להיענות לבקשת אבו מאזן, שמשמעותה צמצום אספקת החשמל לרצועה. בעקבות ההתפתחויות הללו איימו בכירים בחמאס מספר פעמים בהסלמה וב"פיצוץ המצב" אולם עד כה לא נתקלנו בעיסוק פומבי ומפורט כיצד ניתן לממש איומים אלו הלכה למעשה.
[6] במקור: מוג'הה מפתוחה,קרי- עימות פתוח, חסר גבולות. הכוונה היא לעימות נרחב כגון מבצע "צוק איתן" או "עופרת יצוקה", הנמשך תקופה ארוכה.
