המלחמה נגד התפשטות נגיף הקורונה במחנות הפליטים הפלסטינים בלבנון

כללי

• ב-1 בפברואר 2020 נרשם מקרה ראשון של הדבקות בנגיף הקורונה בלבנון. ב-10 במרץ 2020 נפטר חולה הקורונה הראשון. עד כה (10 באפריל 2020) חלו 582 אנשים בנגיף בלבנון, מהם 29 באורח קשה. עד כה מתו מהנגיף 19 אנשים ו-67 החלימו. לא נמסר על חולים בקרב הפלסטינים המתגוררים במחנות הפליטים, אולם יש לקחת בחשבון כי קיימים מקרים שלא אותרו.
• הממשל הלבנוני הכין תכנית למלחמה בנגיף הקורונה והחל בביצועה. אליו הצטרפו ארגון חזבאללה ומוקדי כוח עדתיים שונים, שכל אחד מהם הכין תכנית פעולה משלו לאזורים בהם מתגוררים בני עדתו^[1]. מגזר חשוב שלא זכה למענה מסודר וכולל בתכניות הללו היו מאות אלפי הפלסטינים המתגוררים ברובם במחנות פליטים צפופים בלבנון, המועדים להתפשטות מחלות ומגיפות.
• צעדי המנע הראשונים במלחמה בנגיף הקורונה במחנות הפליטים ננקטו ע”י אונר”א בסוף פברואר\תחילת מרץ 2020. אולם צעדים אלו לא היו מספיקים, מה גם שהממשל הלבנוני (כדרכו) לא שש לסייע לפלסטינים המתגוררים במחנות. לנוכח זאת הבינו תושבי המחנות שהם יאלצו להסתדר בכוחות עצמם והתארגנו למען מענה לקורונה ע”י הגופים המקומיים והכלל-פלסטינים הפועלים במחנות.
• הגוף הפלסטיני המוביל במלחמה בקורונה הם הועדות העממיות המקומיות, המצויות בכל מחנה פליטים וממלאות בפועל את תפקיד הרשות המקומית. ועדות אלו מסתייעות ע”י גופים כלל-פלסטינים: כוח הביטחון הפלסטיני המשותף העוסק התפקידי שיטור מקומיים; השלוחה הלבנונית של ההגנה האזרחית הפלסטינית; הסהר האדום הפלסטיני המפעיל מרפאות במחנות הפליטים. לאלו נוספה אגודת אלשפאא’ לשירותים הרפואיים והומניטריים, הפועלת בלבנון ועוסקת בהענקת שירותי בריאות לפלסטינים. הגופים הללו מסתייעים ע”י אונר”א והארגונים הפלסטינים השונים.
• הארגונים הפלסטינים מסייעים לגופים הפלסטינים המקומיים להתמודד עם נגיף הקורונה במחנות הפליטים. אולם התפקיד שהם מילאו עד כה היה משני. כך למשל: תנועת חמאס סייעה לבעלי דוכנים במחנה הפליטים עין אלחלוה; תנועת פתח קיימה מבצעי חיטוי ופעילות הסברה במחנות השונים; הג’האד האסלאמי בפלסטין ערך מבצעי חיטוי רחבי היקף במחנות השונים; החזית העממית לשחרור פלסטין ערכה מבצעי חיטוי, חלוקת מזון לנזקקים ואיסוף תרומות והחזית העממית הדמוקרטית עסקה בחיטוי ומבצעי הסברה. גם הסיוע הכספי שהעבירו הארגונים השונים לוועדות המקומיות היה דל, ורחוק מלספק את צרכי המערכה.
• צעדי המנע שננקטו עד כה במחנות הפליטים התמקדו בכמה נושאים: הסברה לתושבים; חיטוי; הערכות לטיפול בחולי הקורונה לכשיתגלו; הטלת פיקוח על הכניסות למחנה; עוצר מרצון; סיוע לנזקקים והנחה בתשלומים (חשמל, דמי שכירות). כמו כן אונר”א תרמה 5 מיליון דולרים לשם חלוקה לנזקקים. החמאס הודיעה על הקצאת חצי מיליון דולרים ונראה כי כמה מאות אלפי דולרים הגיעו מתרומות מחו”ל. להערכתנו, צעדי המנע הללו והמשאבים שהוקצו להם, לא יספיקו במקרה של התפרצות המחלה בתוך המחנות והיווצרות צורך בטיפול רפואי, בדגש על החולים באורח קשה ובינוני. זאת בשל התנאים הסביבתיים הקשים במחנות הפליטים, העדר תשתית רפואית מתקדמת והקושי לקבל סיוע רפואי משמעותי משירותי הרפואה של הממשל הלבנוני.

    
מימין: כרזה של המוסדות הפלסטיניים המסייעים לוועדות העממיות במלחמה בנגיף הקורונה: אונר”א, הסהר האדום הפלסטיני, אגודת אלשפאא’, ההגנה האזרחית הפלסטינית ואגודת הקריאה האנושית (אלנדא אלאנסאני)(עמוד הפייסבוק מחנה ברג’ אלבראג’נה אונליין, 16 במרץ 2020). משמאל: מבצע חיטוי מסגדים שנערך ע”י אגודת אלשפאא’ במחנות הפליטים (סוכנות הידיעות קדס פרס אינטרנשיונל, 14 במרץ 2020).

מבנה העבודה

• העבודה כוללת את הפרקים הבאים:
  • פרק א’: מחנות הפליטים הפלסטינים בלבנון: כר פורה להתפשטות מחלות ומגיפות.
  • פרק ב’: ההיערכות הראשונית במחנות הפליטים למלחמה בנגיף הקורונה.
  • פרק ג’: הגופים העוסקים במלחמה בנגיף הקורונה.
  • פרק ד’: צעדי המנע שננקטו עד כה במחנות הפליטים הגדולים.
  • פרק ה’: מימון עלות המלחמה בנגיף קורונה.

מחנות הפליטים הפלסטינים בלבנון: כר פורה להתפשטות מחלות ומגיפות

• הפליטים הפלסטינים החיים בלנון מרוכזים ב-12 מחנות פליטים ובעוד כ-50 ריכוזים נוספים מחוץ למחנות. האוכלוסייה הפלסטינית מפוזרים בכל רחבי לבנון, בדגש על אזור החוף לכל אורכו. ב-2017 העריכה אונר”א שיש בלבנון 463,664 פליטים פלסטינים (אנציקלופדיית המחנות הפלסטיניים, ללא תאריך), אך מספרם האמיתי הינו ככל הנראה נמוך מכך. הפליטים הפלסטינים החיים בלבנון אינם מוכרים כאזרחי המדינה ואינם נהנים מזכויות אזרחיות רבות^[2].
• להלן כמה מאפיינים של מחנות הפליטים הפלסטינים המגבירים את פוטנציאל הסיכון להתפשטות נגיף הקורונה בקרבם:
  • תפוצה רחבה של מחלות כרוניות: לפי נתוני אונר”א, ב-72% מהמשפחות במחנות, לפחות בן משפחה אחד סובל ממחלה כרונית. 31% מהפליטים הפלסטינים בלבנון חולים במחלות כרוניות ו-32% מהפלסטינים סובלים מלחץ דם גבוה. בקרב הפליטים נפוצות מחלות כרוניות כמו כולסטרול, מחלות לב, שבץ, אנמיה, ערמונית, סרטן, דלדול עצם, מחלות כליה, אוטיזם ומחלות נוירולוגיות נוספות (העיתון אלקדס אלערבי, 28 במרץ 2020).
  • שירותי רפואה חסרים: ברוב מחנות הפליטים הפלסטינים אין יותר ממרכז רפואי אחד, אשר משרת לעתים עשרות אלפי אנשים (אתר אונר”א, ללא תאריך).
  • הצפיפות במחנות: הבנייה במחנות הפליטים הפלסטינים בלבנון אינה נתונה לפיקוח וצפופה מאוד. התשתיות במחנות חסרות או שחוקות (כבישים צרים, לחות בבתים, תעלות ניקוז פתוחות, תשתיות ביוב ומים שלא הולמות את מספר התושבים וכו’). לכך ניתן להוסיף ריבוי טבעי גבוה, אחוזי אבטלה גבוהים ונשירה מרובה מבתי הספר. כל אלו יוצרים עומס נוסף על התשתית הרעועה ממילא (אנציקלופדיית המחנות הפלסטיניים , ללא תאריך; אתר אונר”א, ללא תאריך).
• מנגד, אוכלוסיית מחנות הפליטים הפלסטינים בלבנון הינה צעירה יחסית. הדבר עשוי לסייע להקטנת מספר החולים בנגיף הקורונה באורח קשה בקרב תושבי המחנות. על פי אתר אונר”א (ללא תאריך) רק כ-10% מהפלסטינים בלבנון עברו את גיל ה-60 ורובם (כ-70%) נמצאים בגיל העבודה.

ההיערכות הראשונית במחנות הפליטים למלחמה בנגיף הקורונה

• הצעדים הראשונים שננקטו במחנות הפליטים למלחמה נגד נגיף הקורונה התבצעו ע”י אונר”א. מטרתם הייתה למנוע הידבקות בתוך המחנות מחשש שאפילו מקרה בודד עלול להוביל להתפשטות בלתי נשלטת. החל מה-24 בפברואר 2020 הוקמה מחלקת הבריאות באונר”א הקימה חדר חירום להתמודדות עם נגיף הקורונה במחנות הפלסטיניים בלבנון, בתיאום עם משרד הבריאות ועם ארגון הבריאות העולמי. החדר נועד לתאם תוכניות מתחומי הבריאות, החינוך והסעד במטרה לצמצם את התפשטות הנגיף (אתר מרכז השיבה הפלסטיני, 24 בפברואר 2020).
• בנוסף לכך, פתחה אונר”א במבצע הסברה נרחב במחנות; סגרה את כל בתי הספר שלה ורכשה סבון וחומרי חיטוי למוסדות הרפואיים שלה במחנות (פורטל הפליטים הפלסטינים, 3 במרץ 2020; סוכנות הידיעות הסעודית, 4 במרץ 2020). צעדים אלה בוצעו בתיאום ובשיתוף פעולה עם הסהר האדום הפלסטיני ועם אש”ף (סוכנות הידיעות הסעודית, 4 במרץ 2020; העיתון אלחיאת אלג’דידה, 6 במרץ 2020).
• לאחר פרסום “התכנית הלאומית למתן מענה לנגיף הקורונה” של משרד הבריאות הלבנוני ב-10 במרץ 2020, התברר שמחנות הפליטים הפלסטינים לא זכו להתייחסות ייחודית בתוכנית, למרות היותם פוטנציאל להתפשטות נגיף הקורונה. משרד הבריאות אף לא התייחס בתכנית לצורך להכשיר מתקנים רפואיים בתוך המחנות לקליטת חולי קורונה (אתר Lebanon24 , 11 במרץ 2020; העיתון “אלאח’באר”, 11 במרץ 2020).
• על רקע זה הבינו תושבי מחנות הפליטים עד מהרה שהם יאלצו להסתדר בכוחות עצמם. בעקבות זאת החלו הפלסטינים במחנות בצעדים ראשוניים למניעת התפשטות הנגיף. התאחדות הרופאים הפלסטינים באירופה ואגודת אלשפאא’ (ראו להלן) פתחו במבצע הסברה בנוגע להתגוננות מפני הנגיף. בנוסף לכך ההגנה האזרחית הפלסטינית החל לערוך מבצעי חיטוי של בתי ספר, שכונות ומקומות ציבוריים בכל מחנות הפליטים בלבנון (אתר Panet, 10 במרץ 2020; אתר Lebanon24, 10 במרץ 2020; פורטל החדשות אלהדף, 13 במרץ 2020).

     
חלוקת עלונים בנוגע להתמודדות עם נגיף הקורונה במחנות הפליטים, במסגרת מבצע הסברה של התאחדות הרופאים הפלסטינים באירופה ואגודת אלשפאא’ (אתר Panet, 10 במרץ 2020)

• במקביל הכריזה אונר”א על “גיוס כללי” ופתחה בצעדי מנע כגון הפצת חומרי הסברה ומעבר לעבודה וללמידה מרחוק. בנוסף, פנתה אונר”א לסוכנויות נוספות של האו”ם בבקשה לקבלת סיוע. במקביל, הוקמה וועדה משולשת ובה נציגי משרד הבריאות הלבנוני, אונר”א וגופים פלסטינים, שתפקידה לתאם את המאמצים למנוע זליגת המגפה אל תוך המחנות. הנציג הפלסטיני הבכיר בוועדה הוא שגריר פלסטין בלבנון אשרף דבור ולצידו פועלים נציגי חמאס, פתח ושאר הארגונים החברים באש”ף (העיתון אלג’מהוריה, 14 במרץ 2020; אתר צידא אונליין, 16 במרץ 2020). בהמשך הוקמה גם “וועדת בריאות מרכזית“, עליה הוטל להתוות תכנית פעולה מהירה למניעת התפשטות הנגיף למחנות, בין היתר ע”י הקמת מרכזי בידוד והספקת ציוד מגן לסגל הרפואה במחנות (ערוץ אלמנאר, 18 במרץ 2020).
• מיד לאחר שלב ההתארגנות הראשון נכנסו לפעולה גם הוועדות העממיות, שהן מקור הסמכות הראשי במחנות הפליטים. בין הצעדים שנקטו הוועדות: מבצעי חיטוי נרחבים; הסברה; אכיפת ההנחיה להישאר בבתים, ביטול התכנסויות והכנת מרכז לבידוד חשודים בכל מחנה (העיתון אלג’מהוריה, 14 במרץ 2020; העיתון אלערבי אלג’דיד 16 במרץ 2020). פעילות זו נעשתה בשיתוף עם גורמים אזרחיים במחנות, בראשם “אגודת אלשפאא’ לשירותים רפואיים והומניטריים“. אגודה זאת החלה בחיטוי מסגדים, מועדוני ספורט ומקומות ציבוריים נוספים ולחלק יותר מ-16,000 סטיקרים ועלונים עם הנחיות לבידוד בית והסברים על הנגיף ועל דרכי ההתגוננות מפניו (העיתון “אלערבי אלג’דיד” 16 במרץ 2020).

הגופים העוסקים במלחמה בנגיף הקורונה

• את המאבק נגד התפשטות נגיף הקורונה מובילים גופים מקומיים במחנות הפליטים, המסתייעים במוסדות כלל-פלסטיניים ובאונר”א. הגופים הפלסטיניים הבולטים הנוטלים חלק במלחמה בנגיף הקורונה הם:
• הוועדות העממיות המקומיות: עוסקות בהספקת צרכי החיים היומיומיים: חשמל, מים וטיפול בתשתיות. כל זאת בתיאום עם הממשל הלבנוני, אונר”א ומוסדות חברתיים שונים. בנוסף לכך עוסקות הוועדות הללו ביישוב סכסוכים אישיים. וועדות אלה ממלאות את תפקיד הרשות המקומית או המח’תאר.
• כוח הביטחון הפלסטיני המשותף: זהו גוף המורכב מנציגי הפלגים הפלסטיניים השונים, אשר פועל בכל מחנות הפליטים ככוח שיטור וביטחון פנים המחנה. כוח זה מוציא סיורים ומטפל בתלונות של תושבי המחנה (אתר תנועת פתח בלבנון, 24 במרץ 2015; פורטל הפליטים הפלסטינים, 23 באוקטובר 2019). גוף זה ממלא את תפקיד השיטור העירוני ברשות המקומית.

     
מימין: לוגו כח הביטחון הפלסטיני המשותף במחנה הפליטים ברג’ אלבראג’נה (עמוד הפייסבוק של כח הביטחון הפלסטיני המשותף, 7 בדצמבר 2019). משמאל: אנשי כוח הביטחון הפלסטיני המשותף במחנה הפליטים אלמיה ומיה (אתר דניא אלוטן, 24 במרץ 2015)

• השלוחה הלבנונית של ההגנה האזרחית הפלסטינית: ההגנה האזרחית הפלסטינית הוקמה בשנת 1996 ע”י משרד הפנים של הרשות הפלסטינית לשם אספקת שירותי חירום (עזרה ראשונה, פינוי, כיבוי אש וכו’). השלוחה הלבנונית של גוף זה מספקת את אותם שירותים במחנות הפליטים במדינה (עמוד הפייסבוק של ההגנה האזרחית הפלסטינית, ללא תאריך). גוף זה ממלא את תפקיד גופי החירום וההצלה במחנות הפליטים.

לוגו ההגנה האזרחית הפלסטינית
(עמוד הפייסבוק של השלוחה הלבנונית של ההגנה האזרחית הפלסטינית בלבנון, 23 בינואר 2017)

• הסהר האדום הפלסטיני: זוהי אגודה לאומית פלסטינית, שהוקמה בשנת 1968. היא משמשת אגודת סעד התנדבותית לסיוע לרשויות בכל שטחי הרשות הפלסטינית ובכל ארצות ערב שבהם מצויים פליטים פלסטינים. לסניף הלבנוני של האגודה יש “נציגות” (מרפאה או בית חולים) בכל מחנה פליטים גדול בלבנון (אתר הסהר האדום הפלסטיני, ללא תאריך).

לוגו הסהר האדום הפלסטיני
(עמוד הפייסבוק של אגודת הסהר האדום הפלסטיני, 21 באוקטובר 2015)

• אגודת אלשפאא’ לשירותים רפואיים והומניטריים: זוהי אגודה הפועלת בלבנון על בסיס רישיון ממשרד הפנים הלבנוני (2008). מרכז האגודה נמצא בשכונת עין אלמריסה בבירות ומטרת פעילותה היא הגברת המודעות לנושאי בריאות בקרב הפלסטיניים, מתן שירותי רפואה לנזקקים, סיוע בהספקת תרופות ובפרט למחלות כרוניות, סיוע למשפחות נזקקות ולחולים, מתן שירותים הומניטריים וכו’ (הרשומות הלבנוניות, 9 באפריל 2008).

לוגו אגודת אלשפאא’ לשירותים רפואיים והומניטריים
(עמוד הפייסבוק של אגודת אלשפאא’ בצידון, 10 בינואר 2020)

    
מימין: סדנת הדרכה של הג’האד האסלאמי הפלסטיני במחנה שאתילא, בנושא המאבק בנגיף הקורונה
(אתר שבאביכ, 26 במרץ 2020). ברקע, איור של פתחי שקאקי, מייסד הג’האד האסלאמי הפלסטיני.
משמאל: מבצע חיטוי במחנה שאתילא (אתר “קבוצת 194”, 18 במרץ 2020)

צעדי המנע שננקטו עד כה במחנות הפליטים הגדולים

הצעדים שננקטו במחנות הפליטים הפלסטינים הגדולים במסגרת המלחמה נגד נגיף הקורונה התמקדו במספר נושאים: התגוננות מפני הנגיף (הסברה, חיטוי, היערכות לטיפול בחולים); מניעת התפשטות הנגיף במחנות (עוצר מרצון, הטלת פיקוח על הכניסות); וטיפול בהשלכות הכלכליות של הנחיות ההתגוננות (הנחה בתשלום מסים, חלוקת מזון לנזקקים וכו’). להלן פירוט.

מחנה הפליטים עין אלחלוה

• מחנה הפליטים עין אלחלוה נמצא סמוך לעיר צידון שבדרום לבנון. רשומים בו יותר מ-47,500 פליטים. יש בו 8 בתי ספר ו-2 מרכזים רפואיים (אתר אונר”א, ללא תאריך). צעדי המנע העיקריים שננקטו עד כה:
  • מבצעי חיטוי
  • פעולות הסברה בקרב התושבים
  • סגירת חנויות
  • סגירת הכניסות למחנה מידי ערב
  • מדידות חום לנכנסים למחנה וחיטוי כלי רכב נכנסים
  • תמיכה כלכלית בדוכנים ובמרכולים שבמחנה
  • איסוף וחלוקת מזון

מחנה הפליטים אלמיה ומיה

• מחנה הפליטים אלמיה ומיה נמצא כ-4 ק”מ ממזרח לעיר צידון, שבדרום לבנון. רשומים בו יותר מ-4,500 פליטים. יש בו שני בתי ספר ומרכז רפואי אחד (אתר אונר”א, ללא תאריך). עיקרי צעדי המנע להתמודדות עם נגיף הקורונה:
  • הקמת מחסום לחיטוי ומדידת חום בכניסה למחנה
  • פטור מלא מתשלום חשמל לחודש מרץ
  • הקלה על שוכרי הדירות במחנה
  • השבתת בתי הספר
  • עריכת מבצעי הסברה
  • גיוס תרומות מגולים פלסטינים לשם חלוקת מזון לנזקקים

   
מחסום של תנועת הפתח בכניסה למחנה אלמיה ומיה בו מתבצעת מדידת חום
(רשת החדשות “אחפאד”, 23 במרץ 2020)

מחנה הפליטים אלבץ

• מחנה הפליטים אלבץ נמצא באזור צור ורשומים בו יותר מ-9,500 פליטים. במקום 4 בתי ספר ומרכז רפואי אחד. עיקרי צעדי המנע להתמודדות עם נגיף הקורונה:
  • מבצעי חיטוי
  • שמיטת חובות לנזקקים משום שרוב תושבי המחנה עובדים בשכר יומי ואינם יכולים לצאת לעבודתם.

    
מבצעי חיטוי של הג’האד האסלאמי הפלסטיני ברחובות מחנה אלבץ ובכניסה אליו
(סוכנות הידיעות אלקדס, 20 במרץ 2020; אתר החדשות המקומי של מחנה אלבץ, 30 במרץ 2020)

מחנה הפליטים ברג’ אלשמאלי

• מחנה הפליטים ברג’ אלשמאלי נמצא ממזרח לעיר צור, שבדרום לבנון. רשומים בו יותר מ-19,500 פליטים ויש בו 4 בתי ספר ומרכז רפואי אחד (אתר אונר”א, ללא תאריך). צעדי המנע העיקריים להתמודדות עם נגיף הקורונה שנערכו:
  • מבצעי חיטוי
  • הכנת חדר בידוד במרכז הסהר האדום הפלסטיני במחנה
  • פעולות הסברה של הג’האד האסלאמי בפלסטין
  • הסדרת תרומות ציוד רפואי של בני המחנה החיים בגרמניה

    
מימין: תליית כרוזים בנושא ההתמודדות עם נגיף הקורונה, במסגרת מבצע הסברה של הג’האד האסלאמי הפלסטיני במחנה ברג’ אלשמאלי (אתר מחנה אלבץ, 25 במרץ 2020). משמאל: חניכי תנועת הנוער של החזית העממית מחלקים מסכות ודגלי פלסטין לתושבי מחנה ברג’ אלשמאלי, לכבוד יום האדמה (אתר החזית העממית לשחרור פלסטין בלבנון, 30 במרץ 2020)

מחנה הפליטים אלרשידיה

• מחנה הפליטים אלרשידיה מרוחק 5 ק”מ מהעיר צור, שבדרום לבנון. במחנה רשומים יותר מ-27,500 פליטים. יש בו ארבעה בתי ספר ומרכז רפואי אחד (אתר אונר”א, ללא תאריך). עיקרי צעדי המנע להתמודדות עם נגיף הקורונה:
  • מבצעי חיטוי
  • סגירת בתי ספר
  • איסור התכנסויות

    
מימין: מבצע חיטוי של צוות השהיד ודיע חדאד^[3] במחנה אלרשידיה, לכבוד יום השנה למותו (אתר החזית העממית לשחרור פלסטין בלבנון, 28 במרץ 2020). ודיע חדאד היה אחד ממייסדי החזית העממית ומת מהרעלה (יתכן חוסל) במרץ 1978. משמאל: מבצע חיטוי של הג’האד האסלאמי הפלסטיני במחנה אלרשידיה, לכבוד יום האדמה (אתר החדשות המקומי של מחנה אלבץ, 31 במרץ 2020)

מחנה הפליטים אלבדאוי

• מחנה הפליטים אלבדאוי נמצא כ-5 ק”מ מצפון לטריפולי, שבצפון לבנון. רשומים בו יותר מ-16,500 פליטים. יש בו שבעה בתי ספר, גן ילדים אחד ומרכז רפואי אחד (אתר אונר”א, ללא תאריך). עיקר צעדי המנע שננקטו להתמודדות עם נגיף הקורונה:
  • מבצע חיטוי
  • סגירת הכניסות למחנה והטלת עוצר פנימי
  • אכיפת בידוד ביתי
  • חלוקת מסכות, כפפות וחומרי חיטוי
  • ויתור על תשלום חשמל לחודש מרץ
  • פעילות הסברה ומדידת חום
  • מבצעי התרמה בקרב גולים בני המחנה באירופה לשם רכישת מזון וסיוע לנזקקים

    
חניכות תנועת הנוער של החזית הדמוקרטית במבצע חלוקת עלונים ובדיקת חום במחנה אלבדאוי
(אתר דניא אלוטן, 26 במרץ 2020)

מחנה הפליטים נהר אלבארד

• מחנה הפליטים נהר אלבארד ממוקם כ-16 ק”מ מטריפולי, שבצפון לבנון. בשנת 2007 ננטש המחנה ורוב בתיו נהרסו בעימות שבין צבא לבנון לארגון “פתח אלסלאם”, ומשפחות רבות לא חזרו אליו (אתר אונר”א, ללא תאריך). עיקרי צעדי המנע שננקטו להתמודדות עם נגיף הקורונה:
  • מבצעי חיטוי
  • פעולות הסברה
  • סגירת הכניסות למחנה
  • בדיקות חום לנכנסים למחנה

     
מימין: חיטוי כלי רכב שנכנסים למחנה נהר אלבארד, במסגרת מבצע חיטוי של הג’האד האסלאמי הפלסטיני במחנה (סוכנות הידיעות אלקדס, 20 במרץ 2020). משמאל: אנשי אגודת אלשפאא’ המשתתפים במבצע בדיקת חום לנכנסים למחנה נהר אלבארד (אתר דניא אלוטן, 22 במרץ 2020)

מחנה הפליטים אלג’ליל

• המחנה נמצא סמוך לעיר בעלבכ שבבקאע. רשומים בו כ-8000 פליטים ויש בו 2 בתי ספר ומרכז רפואי אחד (אתר אונר”א, ללא תאריך). עיקרי צעדי המנע להתמודדות עם נגיף הקורונה:
  • מבצעי חיטוי
  • סגירת במסגד במחנה
  • מעבר ללמידה מרחוק במוסדות החינוך במחנה
  • עוצר וסגירת חנויות
  • חלוקת מזון לנזקקים
  • הנחה בתשלומי חשמל
•  סיוע בשחרור מוקדם של בני המחנה הנמצאים בבתי כלא לבנונים

    
מימין: מבצע חיטוי של תנועת הנוער של החזית העממית במחנה אלג’ליל (אתר החזית העממית לשחרור פלסטין בלבנון, 24 במרץ 2020). משמאל: חלוקת מזון לנזקקים על ידי ההגנה האזרחית הפלסטינית במחנה אלג’ליל (עמוד הפייסבוק ההסברה המרכזית מחנה אלג’ליל, 31 במרץ 2020)

מחנה הפליטים ברג’ אלבראג’נה

• מחנה הפליטים ברג’ אלבראג’נה נמצא בפרבר הדרומי של בירות, סמוך לנמל התעופה של העיר. רשומים בו יותר מ-16,000 פליטים ויש בו 7 בתי ספר, מרכז הכוונה תעסוקתית, מרכז רפואי אחד ודיור מוגן (אתר אונר”א, ללא תאריך). עיקרי צעדי המנע להתמודדות עם נגיף הקורונה:
  • מבצעי חיטוי והסברה
  • הכנת חדרי בידוד
  • חלוקת מזון וחומרי ניקוי בחינם לנמצאים בבידוד ביתי
  • סגירת הכניסות הצדדיות למחנה והטלת פיקוח הדוק על הכניסה הראשית
  • יוזמה לייצור המוני של מסכות מבד הכפיה (המכונות “מסכות אלקדס”). החל מה-1 באפריל מיוצרות במחנה 50,000 מסכות מידי יום.

     

    
מימין: מבצע חיטוי של ההגנה האזרחית הפלסטינית במחנה ברג’ אלבראג’נה (אתר מרכז השיבה הפלסטיני, 16 במרץ 2020). משמאל: חסימת כניסה צדדית למחנה ברג’ אלבראג’נה (עמוד הפייסבוק מחנה ברג’ אלבראג’נה אונליין, 30 במרץ 2020). למטה: “מסכת אלקדס” מבד הכאפייה הפלסטינית, המיוצרת במחנה ברג’ אלבראג’נה (אתר החדשות המקומי של בנת ג’ביל, 1 באפריל 2020; העיתון אלח’ליג’, 2 באפריל 2020)

מחנה הפליטים שאתילא

• מחנה הפליטים שאתילא נמצא בביירות. רשומים בו יותר מ-8500 פליטים. במחנה יש שני בתי ספר ומרכז רפואי אחד (אתר אונר”א, ללא תאריך). עיקרי צעדי המנע להתמודדות עם נגיף הקורונה:
  • מבצעי חיטוי
  • הקמת וועדות חירום וקרן כספית למקרי חירום
  • הקמת צוות חובשים בן 25 אנשים
  • הקמת חדרי בידוד וטיפול בחולים בבית הספר
  • פעילות הסברה ע”י הג’האד האסלאמי בפלסטין
  • הנחה של 50% על תשלום חשמל

מימון עלות המלחמה בנגיף קורונה

• בעלות המלחמה בנגיף הקורונה במחנות הפליטים נושאים אונר”א וגופים פלסטיניים שונים. אונר”א הקצתה סכום של 5 מיליון דולרים לחלוקה לנזקקים. סכום זה עורר תרעומת בקרב הפליטים שטענו שהוא אינו מספיק (עמוד הפייסבוק ההסברה המרכזית מחנה אלג’ליל, 1 באפריל 2020).
• בנוסף לאונר”א התקבלו עד כה תרומות ממקורות נוספים:
  • אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של החמאס, הודיע על מתן סיוע דחוף לפלסטינים בלבנון, במחנות הפליטים ובריכוזים שמחוצה להם. הסכום שהקצתה לשם כך חמאס הינו חצי מיליון דולרים (אתר חמאס, 29 במרץ 2020).
  • גולים פלסטינים בחו”ל העבירו חלק מהכסף והציוד הדרוש למימון תוכנית הפעולה הפלסטינית (אתר צידא סיטי, 22 במרץ 2020). כמו כן דווח כי הוועדה הלאומית הפלסטינית בחו”ל תרמה 120,000 דולר ו-4,000 מנות מזון לחלוקה לנזקקים (סוכנות הידיעות אמד, 31 במרץ 2020).

^[1] ראו מסמך מרכז המידע בנושא "התמודדות חזבאללה עם נגיף הקורונה: מקרה מבחן להתנהלות “המדינה בתוך מדינה”, שהקים חזבאללה בקרב האוכלוסייה השיעית בלבנון", 2 באפריל 2020. ↑
[^2] למשל: חל עליהם איסור לעסוק במקצועת כגון רפואה והנדסה. ברשותם תעודת מסע לבנונית ולא דרכון, והדבר מקשה על יציאתם אל מחוץ למדינה ("אנציקלופדיית המחנות הפלסטיניים", ללא תאריך). ↑
^[3] ממייסדי החזית העממית לשחרור פלסטין. עמד בראש מערך הפיגועים בחו"ל נגד ישראל עד למותו (מרץ 1978). ↑

מאמרים נוספים בתחום