חדשות הטרור והסכסוך הישראלי- פלסטיני (15-9 בספטמבר 2020)

רצועת עזה^[1]

• אשרף אלקדרה, דובר משרד הבריאות ברצועה, אמר כי נגיף קורונה נמצא בעלייה מתמדת וכי ישנם מוקדי הדבקה חדשים המתגלים מידי יום. לדבריו המעבדה הראשית ברצועה מסוגלת לבצע רק כאלפיים בדיקות ביום וכדי לשבור את שרשרות ההדבקה יש להכפיל את כמת הבדיקות (ערוץ אלאקצא, 13 בספטמבר 2020). עמיד משתהא, מנהל המעבדות במשרד הבריאות ברצועה, אמר שבקרוב יוכלו צוותי המעבדה לדגום יותר מ-2,000 בדיקות ביום וכי הם עומדים לקבל מכשיר מתקדם נוסף שיזרז את מועד קבלת תוצאות הבדיקות (פלסטין אליום, 14 בספטמבר 2020).
• חברות התרופות ברצועת עזה הודיעו על יוזמה חדשה, שמטרתה לספק את כל הצרכים הרפואיים לאסירים הפלסטינים השוהים בבתי הכלא בישראל. זאת לאחר שלטענתם נמנעת מהם קבלת ציוד רפואי ותרופות משלטונות ישראל (ופא, 13 בספטמבר 2020). הודעה זאת, שבאה על רקע דיווחים בתקשורת על תחלואה בקרב מחבלים כלואים, נועדה למטרות תעמולה.

יהודה ושומרון

• בישיבה שערכה הועדה הלאומית למגפות והוועדה הלאומית לקורונה בראשות שרת הבריאות המליצו הנוכחים שבמידה והעליה במספר החולים תמשך, יקבע מנגנון סיווג (מעין “רמזור”), שיחלק את האזורים הנגועים על פי צבעים בהתאם לרמת התחלואה שלהן. ככל הנראה יחל יישום המנגנון ביום ראשון 20 בספטמבר 2020 (סוא, 14 בספטמבר 2020).

ירי רקטות לעבר ישראל

• במהלך השבוע לא אותר שיגור רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל.

ירי רקטות ופצצות מרגמה בחתך חודשי

ירי רקטות בחתך שנתי

יידוי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה

• ברחבי יהודה ושומרון נמשכו אירועי יידוי האבנים והשלכת בקבוקי תבערה. להלן אירועים בולטים:
  • 14 בספטמבר 2020: אבנים יודו לעבר כלי רכב בכביש 55 סמוך לעזון (מזרחית לאלפי מנשה). לא היו נפגעים (הצלה ללא גבולות יו”ש, 14 בספטמבר 2020).
  • 14 בספטמבר 2020: אבנים יודו לעבר אוטובוס בכביש גוש עציון-חברון, סמוך למחנה הפליטים אלערוב (צפונית מזרחית לחברון). לא היו נפגעים (הצלה ללא גבולות יו”ש, 14 בספטמבר 2020).
  • 13 בספטמבר 2020: אבנים יודו לעבר כוח צה”ל דרומית מערבית לחברון. אחד ממידי האבנים נתפס. לא היו נפגעים (הצלה ללא גבולות יו”ש, 13 בספטמבר 2020).
  • 13 בספטמבר 2020: חפץ, ככל הנראה מטען צינור, התפוצץ סמוך לגדר הישוב בית-אל. לא היו נפגעים (הצלה ללא גבולות יו”ש, 13 בספטמבר 2020).
  • 11 בספטמבר 2020: אבנים יודו לעבר כלי רכב בכביש חוצה יהודה סמוך לגשר חלחול (צפונית לחברון). לא היו נפגעים. נזק נגרם לכלי רכב צבאי (הצלה ללא גבולות יו”ש, 11 בספטמבר 2020).
  • 10 בספטמבר 2020: אבנים יודו לעבר כלי רכב בין אדם לחיזמא (דרומית מזרחית לראמאללה). לא היו נפגעים (הצלה ללא גבולות יו”ש, 10 בספטמבר 2020).
  • 10 בספטמבר 2020: אבנים יודו לעבר כלי רכב מזרחית למודיעין עילית. לא היו נפגעים (הצלה ללא גבולות יו”ש, 10 בספטמבר 2020).
  • 10 בספטמבר 2020: אבנים יודו לעבר אוטובוס וכלי רכב נוספים בכביש גוש עציון-חברון סמוך לחלחול. לא היו נפגעים. נזק נגרם לאוטובוס (הצלה ללא גבולות יו”ש, 10 בספטמבר 2020).
  • 10 בספטמבר 2020: אבנים יודו לעבר אוטובוס בוואדי חרמייה (צפונית מזרחית לבית-אל). לא היו נפגעים. נגרם נזק לכלי רכב (הצלה ללא גבולות יו”ש, 10 בספטמבר 2020).
  • 10 בספטמבר 2020: אבנים יודו עבר כלי רכב בין צומת יקיר לרבבה (צפונית מערבית לאריאל). לא היו נפגעים. נזק נגרם לאוטובוס (הצלה ללא גבולות יו”ש, 10 בספטמבר 2020).
  • 9 בספטמבר 2020: אבנים יודו לעבר אוטובוס שהסיע חיילים סמוך ל”כיכר גרוס” (דרומית מזרחית לחברון). לא היו נפגעים. נזק נגרם לשמשת האוטובוס (הצלה ללא גבולות יו”ש, 9 בספטמבר 2020).
  • 9 בספטמבר 2020: אבנים יודו לעבר כלי רכב סמוך לחיזמא. לא היו נפגעים. נגרם נזק לכלי הרכב (הצלה ללא גבולות יו”ש, 9 בספטמבר 2020).

פיגועים משמעותיים ביהודה ושומרון^[2]

אקדח ומחסנית נמצאו בכלי רכב באבו דיס

• ב-9 בספטמבר 2020, במהלך פעילות משטרתית באבו דיס, עצרו לוחמי משמר הגבול כלי רכב שעורר את חשדם. לאחר חיפוש אותרו אקדח ומחסנית שהוסתרו בכלי הרכב. נהג כלי הרכב, תושב ג’נין בשנות העשרים לחייו נעצר לחקירה (דוברות המשטרה, 10 בספטמבר 2020).

סיוע לרצועה

• עדנאן אבו חסנה דובר אונר”א מסר על התחלת פרויקט חלוקת מזון מטעם אונר”א ל-1,100,000 פליטים פלסטינים באזורים שונים ברצועת עזה. כמו כן דיווח על פתיחת 22 מרפאות ברחבי הרצועה (דניא אלוטן, 14 בספטמבר 2020). קודם לכן חתמו שגריר סין ברשות הפלסטינית ופיליפ לאזארני, הנציב הכללי של אונר”א, על הסכם לפיו תעביר סין תרומה לאונר”א בשווי של מיליון דולרים עבור סיוע במזון לתושבי הרצועה, כחלק מסיוע כללי המוענק לשטחים (פלסטין אליום, 11 בספטמבר 2020).
• שיירת סיוע מירדן הגיעה לרצועה דרך מעבר ארז. השיירה כוללת תשע משאיות של סיוע רפואי וצוות רפואי של שמונים רופאים וחובשים (אלקדס, 14 בספטמבר 2020).

טיפול בחולים מחוץ לרצועה

• ניקולי מלדנוב, השליח המיוחד של האו”ם למזרח התיכון, אמר כי הוסכם על סידור לטיפול חולים תושבי הרצועה מחוץ לרצועה. דווח, כי דברי מלדנוב מסתמכים על הסכם שנחתם בין משרד הבריאות ברשות הפלסטינית לבין ארגון הבריאות העולמי לפיו חולים מהרצועה יוכלו לקבל טיפול בבתי חולים “מעבר לקו הירוק”, כנראה בישראל וברשות הפלסטינית (סוא, 7 בספטמבר 2020).

ביקור משלחת מצרית ברצועה לתיווך בנושא שבויים ונעדרים

• השבוע ביקרה ברצועת עזה משלחת ביטחונית מצרית בראשות לואא’ אחמד עבד אלח’אלק אחראי התיק הפלסטיני במודיעין הכללי. חברי המשלחת נועדו עם בכירי חמאס. המשלחת עזבה את הרצועה דרך מעבר ארז כדי לקיים שיחות עם הצד הישראלי ושבה לרצועה מאוחר יותר להתייעצויות נוספות (פלסטין אליום, 11 בספטמבר 2020).
• העיתון אלאח’באר הלבנוני דיווח, כי המשלחת קיימה שתי פגישות נפרדות עם הנהגת חמאס ברצועת עזה, בהשתתפות רוחי משתהא, חבר הלשכה המדינית של חמאס, ו”דמות צבאית בכירה” שזהותה לא נחשפה. על פי מקורות בחמאס חותרת המשלחת להגיע לנוסחה המבוססת על יוזמתו של יחיא אלסנואר, ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועה, לשחרור ילדים, נשים וחולים מבתי הכלא בישראל בתמורה למידע על החיילים המצויים בידי חמאס (אלאח’באר, 12 בספטמבר 2020). יו”ר הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, גילה כי מצרים מתווכת עתה בין חמאס לישראל כדי להגיע להסכם חילופי שבויים חדש (סוכנות אנטוליה, 11 בספטמבר 2020)

כתבת תחקיר על הזרוע הצבאית של חמאס

• ערוץ אלג’זירה שידר כתבת תחקיר במסגרת התוכנית “רב הנסתר על הגלוי”, שעסקה ביכולות הלחימה של גדודי עז אלדין אלקסאם, הזרוע הצבאית של חמאס. בכתבה התראיין מפקד ביחידת הפיתוח הצבאי שציין שאמצעי הלחימה של הזרוע הצבאית מגיעים מאיראן. בין אמצעי הלחימה שבידי חמאס הוא מנה רקטות ארוכות טווח מסוג פג’ר וטילי נ”ט מסוג קורנט. הוא ציין כי מלבד איראן היה גם לסוריה ולסודאן תפקיד בהעברת אמצעי לחימה לידי הזרוע הצבאי. כמו כן צוין כי המנהרות בין חצי האי סיני לרצועה שמשו אף הן למטרה זו אולם מצרים בנתה מערך שלם כדי למנוע את העברת אמצעי הלחימה משטחה.
•   בכתבת אלג’זירה דווח על מקורות האספקה לחומרי גלם לייצור אמצעי הלחימה של הזרוע הצבאית לאחר שמקורות האספקה מבחוץ נחסמו על ידי מצרים. כך למשל נטען כי הרקטות ששוגרו לעבר ישראל בסבב ההסלמה של מאי 2019 יוצרו ממיחזור תחמושת שהשאיר צה”ל בשטח הרצועה לאחר מבצע “צוק איתן” ומצינורות מים של הישובים הישראליים ברצועה. כמו כן נמסר, כי צוללנים של הכוח הימי של הזרוע הצבאית מצאו, לא הרחק מחופי הרצועה, שרידי שתי ספינות נשק ובהן פגזים רבים.
• אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, רואיין לתוכנית. הוא ציין, כי התמיכה של איראן ניתנת ללא תנאים. לדבריו סודאן הייתה גורם מרכזי עבורם אולם מקור זה נפגע בשל שינוי יחסה של סודאן כלפי העניין הפלסטיני. הניה גם טען כי משרדו של ג’ראלד קושנר יועצו הבכיר של הנשיא טראמפ ניסה ליצור עמם קשר בנוגע ל”עסקת המאה”, אולם חמאס החליטה שלא להענות לפנייה. הוא הדגיש כי אם ישראל תפתח ב”תוקפנות” חדשה נגד הרצועה כל הארגונים ובראשם הזרוע הצבאית של חמאס יפתיעו אותה.
• דוברי חמאס התייחסו לשידור תכנית התחקיר בהדגישם כי הצגת יכולותיה הצבאיות של חמאס מעבירה מסר לכל הגורמים שניסו לשבש את אספקת אמצעי הלחימה כי כל הניסיונות הללו נועדו לכישלון (סוא, שהאב, 14 בספטמבר 2020). גם גולשים רבים ברשתות החברתיות התייחסו לשידור התוכנית . חלקם טענו כי מטרת התוכנית היא להפחיד את ישראל ולאיים עליה וחלקם ציינו כי היא מהווה מקור גאווה ל”התנגדות” ולפעיליה.

המשך ביקור אסמאעיל הניה בלבנון

•  אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, ממשיך בביקורו בלבנון ובפגישות עם גורמים פלסטינים שונים. במהלך השבוע ביקר הניה, בין השאר, באזור מרג’ אלזהור שבדרום לבנון, 27 שנה לאחר ששהה במקום כאחד מ-400 פעילי חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין שגורש ללבנון (אתר חמאס, 12 בספטמבר 2020)^[3].

   
ביקור הניה במרג’ אלזהור (אתר חמאס, 12 בספטמבר 2020)

• אסמאעיל הניה ראש הלשכה המדינית של חמאס התייחס לביקורת שנמתחה על התבטאויותיו במהלך ביקורו בלבנון. הניה טען כי הוא לא התכוון לעשות שימוש בלבנון כפלטפורמה לשגר איומים כלפי ישראל. לדבריו חמאס מכבדת את ריבונות לבנון והיא מתכוונים להילחם נגד ישראל רק משטחה של “פלסטין”. בהקשר זה ציין הניה כי הם ניצבים בפני “איומים אסטרטגיים” חסרי תקדים הדורשים מהם לקבוע “חזון אסטרטגי” ולא להסתפק בתגובות פרטניות. עוד ציין את חשיבות התיאום בין “ההתנגדות החמושה” לבין הפעילות המדינית (אלג’ומהוריה, 12 בספטמבר 2020).
• קדמה להתבטאות הניה התבטאותו של וליד אלכילאני, אחראי ההסברה של חמאס בלבנון, לפיה חמאס לא אימצה אפשרות צבאית מחוץ לפלסטין ולא ביצעה שום פעולה צבאית מחוצה לה ועמדתה הברורה היא שזירתה הצבאית היא בתוך “פלסטין” (נדאא’ אלוטן, 8 בספטמבר 2020). השניים נאלצו להגיב בשל השיח שעוררה קבלת הפנים שערכו להניה חמושים פלסטינים בעת ביקור הניה במחנות הפליטים בלבנון והתבטאות שלו שהתפרשה כאיום לפעול לא רק מרצועת עזה.

תגובות פלסטיניות להחלטת הליגה הערבית

• ב-9 בספטמבר 2020 נערך כינוס של הליגה הערבית בדרג שרי חוץ שעסק במספר נושאים ובראשם הסוגיה הפלסטינית. במהלך הכינוס נדונה הצעת החלטה שהגישו הפלסטינים בנושא הסכם נרמול היחסים בין ישראל למאע”מ. ריאצ’ אלמלאכי, שר החוץ והמהגרים ברשות הפלסטינית, ששימש כיו”ר הכינוס, ביקש מבאי הועידה לבטא תמיכה וסולידריות כלפי הסוגיה הפלסטינית ולהביע התנגדות להסכם הנורמליזציה בין מאע”מ לישראל. בהודעת הסיכום של הכינוס לא הושגה הסכמה בין מדינות הליגה הערבית על גינוי ההסכם. יתרה מזו הודעת הסיכום גם הותירה פתח למדינות נוספות לחתום על הסכמי נורמליצזיה עם ישראל.

• ברשות הפלסטינית הביעו אכזבה מרה מהחלטת הליגה הערבית, שנוספה לשתי המכות האחרות שניחתו על הפלסטינים (הסכמי הנורמליזציה עם האמירויות ועם בחריין). במהלך ישיבת הממשלה אמר מחמד אשתיה, ראש הממשלה ברשות הפלסטינית, כי יום חתימת ההסכמים הוא “יום שחור בהיסטוריה של האומה הערבית” ותבוסה של הליגה הערבית. לדבריו שוקלת הממשלה הפלסטינית להמליץ לאבו מאזן לבחון מחדש את היחסים עם הליגה הערבית (ופא, 14 בספטמבר 2020).
• חמאס גינתה את מועצת הליגה הערבית על ש”הפילה” את הצעת ההחלטה הפלסטינית. בנוגע להסכם הנורמליזציה בין ישראל למאע”מ וטענה כי הליגה הערבית החלה להצדיק חתימת הסכמים עם ישראל ובכךויתרה למעשה על תפקידה ועל חובתה כלפי הסוגיה הפלסטינית (שהאב, 9 בספטמבר 2020). מחמוד אלזהאר, חבר הלשכה המדינית של חמאס, אמר כי הליגה הערבית התכחשה למטרה שלמענה היא הוקמה : שמירה על האומה הערבית ופרט על סוגית היסוד שהיא פלסטין (קדס פרס, 11 בספטמבר 2020). אחמד מדלל, בכיר הג’האד האסלאמי בפלסטין, ציין כי עמדתה של הליגה הערבית מהווה נסיגה חדשה בעמדותיה כלפי הסוגיה הפלסטינית והוסיף כי עמדה זו מספקת לגיטימציה למדינת ישראל להתקיים כישות טבעית בלב העולם הערבי (פלסטים אליום, 10 בספטמבר 2020).

תגובות ראשוניות לנרמול היחסים עם בחרין

• ב-11 בספטמבר 2020 הודיע נשיא ארה”ב דונלד טראמפ כי ישראל ובחרין הסכימו לנרמל יחסיהן בחסות ארה”ב. כמו כן הוסכם שבחרין תצטרף לטקס חתימת הסכם נרמול היחסים עם מאע”מ בבית הלבן. ההכרזה עוררה ביקורת קשה בקרב הפלסטינים, אשר קראו לבחרין לחזור בה מהחלטתה. אבו מאזן יו”ר הרשות הפלסטינית החזיר את ח’אלד עארף, שגריר הרשות בבחרין.
• מחמד אשתיה גינה את ההסכם עם בחרין ואמר כי נרמול היחסים מעניק לגיטימציה ל”מדיניות הכיבוש ולתוקפנות ישראל”. עוד ציין כי הצעד מהווה עזיבה ברורה של בחרין את העמדה הערבית הרשמית (ופא, 11 בספטמבר 2020). ברחבי יהודה ושומרון העלו גולשים פוסטים לפיהם ההסכם לא הפתיע את הציבור הפלסטיני ולא ניתן לסמוך על מדינות ערב. חלק מהגולשים תארו את ההסכם כ”בגידה “.
• גם חמאס ושאר הארגונים הפלסטינים מחו נגד ההסכם. חסאם בדראן, דובר חמאס, ציין שנרמול היחסים עם בחרין פוגע בסוגיה הפלסטינית וכי הצהרות מדינות ערב התומכות בנרמול היחסים נובעות מלחצים אמריקאים המופעלים עליהן (אלאקצא, 11 בספטמבר 2020). בדיר אלבלח הציתו עשרות פלסטינים תמונות מלך בחרין (שהאב, 11 בספטמבר 2020).

  
מימין: הפגנת חמאס בדיר אלבלח (PALSAWA, 12 בספטמבר 2020). משמאל: שריפת תמונות של הנשיא טראמפ, ראש הממשלה נתניהו, ומלך בחרין (חשבון הטוויטר של חסן אצליח, 12 בספטמבר 2020)

אירועי מחאה מאורגנים

• ההנהגה הלאומית המאוחדת של ההתנגדות העממית, גוף שהוקם בפגישה הווירטואלית של מזכ”לי הארגונים ב-3 בספטמבר 2020, הכריזה על שני ימי מחאה במטרה להדגיש את ההתנגדות לנרמול היחסים בין מאע”מ ובחריין לבין ישראל. ההנהגה המאוחדת הדגישה, כי על הפלסטינים להתמקד בפעילויות של התנגדות עממית בכל האזורים ובמיוחד בירושלים. להלן האירועים הצפויים (פלסטין אליום, 13 בספטמבר 2020):
  • יום שלישי 15 בספטמבר 2020 הוכרז כ”יום סירוב עממי” בשטחים הפלסטינים. ביום זה יונפו דגלי פלסטין בכל הערים ומחנות הפליטים הפלסטינים כולל בפזורה הפלסטינית. הכוחות הלאומיים האסלאמיים בראמאלה ואלבירה קראו להשתתף בפעילות מחאה בכיכר אלמנארה במקביל להפגנה שתערך מול הבית הלבן בוושינגטון (ופא, 13 בספטמבר 2020).
  • יום שישי 18 בספטמבר 2020 הוכרז כ”יום אבל” שבמהלכו יונפו דגלים שחורים כהבעת צער על חתימת ההסכמים בין ישראל למאע”מ ובחרין ויושמעו קינות במסגדים .

פאנל משותף של ראשי הארגונים

• ג’בריל אלרג’וב, מזכיר הועד המרכזי של פתח, צאלח אלערורי, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס ומחמד אלהנדי, ראש המחלקה המדינית של הג’האד האסלאמי בפלסטי, השתתפו בפאנל משותף ששודר בערוצי התקשורת הפלסטינים (ביהודה, שומרון ורצועת עזה). להלן עיקרי המסרים של הדוברים (הטלוויזיה הפלסטינית, 13 בספטמבר 2020):
  • ג’בריל אלרג’וב מסר, כי ההודעה של ההנהגה הלאומית המאוחדת של ההתנגדות העממית איחדה את העמדות המדיניות של כל הארגונים. הוא קרא לכל הארגונים להצטרף להנהגה הלאומית ולפתור את חילוקי הדעות שעדיין נותרו. הוא הדגיש כי לצד המאבק העממי ימשיכו פתח וחמאס לדון בכל סוגיות הפילוג והביע תקוה שתוך מספר שבועות יושג הסכם אודות לוח זמנים ומסגרת לקיום תהליך בחירות .
  • צאלח אלערורי אמר כי למרות שבמהלך האנתיפאדה הראשונה לא הייתה הנהגה מאוחדת, כל הארגונים חלקו עמדה משותפת. כעת יש הנהגה משותפת ויש “חזון עממי” משותף . הוא קרא לעם הפלסטיני להביע את זעמו על ישראל ביום המחאה שנקבע ולכלי התקשורת לסקר את האירועים.
  • מחמד אלהנדי הדגיש את חשיבות הפעילויות שיערכו וציין כי ארגונו ייקח חלק בפעילויות ויפעל להצלחתן בכל מקום. הוא הדגיש כי הם מעוניינים לפתוח דף חדש ולדון במכנה המשותף שבין הארגונים.

אבו מאזן מעודד את “ההתנגדות העממית”

• גם אבו מאזן ממשיך לעודד את “ההתנגדות העממית”. סוכנות ופא דיווחה, כי אבו מאזן התקשר לוליד עסאף, יו”ר הרשות למאבק בגדר ובהתנחלויות, והביע את הערכתו ל”גיבורי ההתנגדות העממית” על פעילותם ועל ההישגים שהשיגו ב”סילוק המאחזים הקולוניאליים”. אבו מאזן הדגיש את החשיבות שב”הסלמת ההתנגדות העממית בדרכי שלום” להגנה על העם הפלסטיני ועל אדמתו (ופא, 11 בספטמבר 2020).

בנקים פלסטיניים ממשיכים למנוע העברת משכורות לאסירים ולמשוחררים

• בתחילת ספטמבר 2020 סירב הבנק הערבי לקבל ממשרד האוצר של הרשות הפלסטינית העברות שכר עבור 94 אסירים ואסירים לשעבר, והחזיר אותן לחשבון משרד האוצר. הרשות לענייני אסירים ומשוחררים גינתה את הצעד שנקט הבנק^[4].
• קדרי אבו בכר, יו”ר הרשות לענייני אסירים ומשוחררים, אישר כי כמה בנקים פלסטינים מסרבים לפתוח חשבונות חדשים עבור האסירים שזה עתה נעצרו. הם גם מסרבים לשלם את משכורותיהם של מספר אסירים למרות שהן הועברו אליו ממשרד האוצר. לדבריו, מאז תחילת המשבר עם הבנקים בעקבות לאחר החלטת ישראל לנקוט נגדם הליכים, התקיימו מספר ישיבות בין הרשות לענייני אסירים, משרד האוצר, לשכת ראש הממשלה, הבנקים והרשות המוניטרית. בישיבות הללו התבקשו הבנקים להמשיך בתשלום המשכורות עד להקמת הבנק המקומי. בפועל, לדבריו, מסרבים הבנקים לפתוח חשבון לאסירים משוחררים וחלק מהמשכורות הוחזרו למשרד האוצר. אבו בכר הדגיש כי עמדת ההנהגה בראשות אבו מאזן ברורה ופומבית : עמידה מאחורי כל ההתחייבויות לאסירים ומשפחותיהם, הוא שב וקרא לבנקים להתחייב לשלם את המשכורות עד לפתיחתו הקרובה של הבנק הלאומי, שידאג למשימה זו (דף הפייסבוק של הרשות לענייני אסירים ומשוחררים, 7 בספטמבר 2020).
• קדורה פארס, יו”ר מועדון האסיר, קרא במסיבת עיתונאים לרשות הפלסטינית ולמשרד האוצר להפסיק לעבוד עם בנקים שלא כיבדו את החוק הפלסטיני וסגרו את חשבונות האסירים והמשוחררים, לדבריו הם יחלו בקרוב בקמפיין בו יכריזו על “רשימה שחורה” הכוללת את הבנקים הללו. עוד ציין קדרי אבו בכר כי כחלק מפתרון “משבר האסירים” הם ביקשו מאבו מאזן לקלוט אסירים משוחררים כעובדים במוסדות הרשות. לצורך כך הוקמה ועדה, אשר טרם התכנסה, בראשות ראש הממשלה מחמד אשתיה (אלערבי אלג’דיד, 7 בספטמבר 2020).
• יוזכר כי ב-30 ביולי 2020 פנה חבר בית הנבחרים האמריקני, חבר המפלגה הרפובליקנית מקולורדו דאג למבורן (Doug Lamborn), לנשיא טראמפ בדרישה להכניס את יו”ר הרשות, קדרי אבו בכר, לרשימת הטרור ולהטיל עליו סנקציות. זאת בשל המשך עידוד “הטרור” באמצעות המשך תשלום כספים והענקת שירותים לאסירים ולמשפחותיהם. בתגובה פרסמה הרשות לענייני אסירים ומשוחררים הודעה בה הדגישה כי היא דבקה בשליחות הלאומית שלה, ללא קשר ללחצי ישראל וארה”ב, וכי היא ממשיכה להגן על חירות האסירים הפלסטינים ועל זכויותיהם הלגיטימיות (דף הפייסבוק של הרשות לענייני אסירים ומשוחררים, 13 בספטמבר 2020).