חסאם אלקאטרג'י (במרכז) (SYRIATV, 11 בדצמבר 2019).
הריסות מבנה בזירת פיצוץ מכונית התופת (חשבון הטוויטר דיר אלזור 24, 1 בינואר 2020).
פיצוץ מטען חבלה של דאעש נגד לוחמי SDF (טלגרם, 24 ביוני 2020).
אחמד אלח'ביל, מפקד המועצה הצבאית של דיר אלזור, שניצל מניסיון ההתנקשות (Shahed Agency, המזוהה עם ארגוני המורדים בסוריה, 1 בנובמבר 2020).
מכוניתו של מפקד המועצה הצבאית של דיר אלזור, שנפגעה מהפעלת המטען (ערוץ היוטיוב North Press Agency העוסק בסוריה ופועל מגרמניה, 31 באוקטובר 2020).
אוטובוס, שנסעו הו חיילים סורים, עולה באש (חשבון הטוויטר البادية 24@ALBADIA24, 30 בדצמבר 2020).
אוטובוס, שנסעו הו חיילים סורים, עולה באש (חשבון הטוויטר البادية 24@ALBADIA24, 30 בדצמבר 2020).
לוחם של הכוחות להגנת המולדת מוצא להורג ע"י פעיל דאעש (תמונה של אעמאק, כפי שפורסמה בטלגרם, 12 בנובמבר 2020).
כלי רכב של צבא סוריה עולה באש (טלגרם, 13 בינואר 2020).
לוחם אש ואיש ההגנה האזרחית מתיזים מים על שרידי מכונית התופת (חשבון הטוויטר Nagi N. Najjar@NagiNajjar, המזוהה עם ארגוני המורדים בחסות תורכיה, 19 ביולי 2020).
מאפיינים כלליים[1]
- פעילות דאעש בסוריה בשנת 2020 עמדה בסימן מאמצי התאוששות משתי מכות קשות, שספג הארגון במהלך שנת 2019: התמוטטות המדינה האסלאמית בסוריה ובעיראק תהליך שהגיע לסיומו עם נפילת אלבאע’וז, המאחז האחרון של דאעש בעמק הפרת (מרץ 2019); והריגתו של מנהיג דאעש אבו בכר אלבע’דאדי בסיכול ממוקד ע”י ארה”ב (אוקטובר 2019). המכות הללו פגעו קשה בכוחו הצבאי של דאעש, ביכולותיו הכספיות, במספר הפעילים שלו ובאחיזתו בקרב האוכלוסייה המקומית בעיראק ובסוריה. הן גם פגעו במותג דאעש, שטופח במשך השנים בקהילות מוסלמיות ברחבי העולם והביאו לקטיעת זרם המתנדבים הזרים, שנהרו לסוריה ולעיראק, בשנות התפשטותה והתחזקותה של המדינה האסלאמית (רבים מהמתנדבים הזרים נהרגו, אחרים נעצרו או חזרו למדינות מוצאם).
- עם זאת, דאעש ממשיך לפעול בכלל הזירות, כאשר מבין שתי “מדינות הליבה” שם דאעש בשנת 2020 את הדגש על הזירה העיראקית, שבה הגביר הארגון את היקף פעילותו באופן משמעותי (עלייה מכמה עשרות פיגועים לחודש ליותר ממאה). במקביל שיפר דאעש בעיראק גם את איכות הפיגועים, הגם שבשנת 2019 הוא נמנע עדיין מביצוע פעולות מורכבות ופעולות ראווה (כגון שחרור אסירים מבתי כלא או פיגועי התאבדות קטלניים)[2]. בסוריה, לעומת זאת חלה בשנת 2020 ירידה בהיקף פעילות דאעש בהשוואה לשנת 2019: על פי דיווחי דאעש ביצע הארגון בשנת 2020 593 פעולות לעומת 1,021 פעולות שביצע בשנת 2019[3]. להערכתנו, הירידה בהיקף הפעולות חלה בעיקר בעמק הפרת (שם התבצעה עיקר פעילותו של הארגון) בעוד שבמדבריות מזרח סוריה ניכרת עלייה בהיקף ההתקפות וחל שיפור ב”איכותן”.
- למרות הירידה בהיקף פעילות דאעש בסוריה בשנת 2020 ביצע מחוז סוריה את מספר הפעולות השני בהיקפו מבין המחוזות השונים של דאעש. מחוז עיראק המשיך להוביל בהיקף הפעילות (1,422 התקפות), לאחריו סוריה (593 התקפות) ובמקום השלישי מחוז מערב אפריקה (385 התקפות). מספרים אלו מעידים על המשך מרכזיותו של מחוז סוריה, גם בשנה של רה-ארגון וירידה משמעותית בהיקף הפעילות.
- במהלך שנת 2020 דאעש פרסם הודעות נטילת אחריות על 29 פיגועים, שבוצעו במסגרת מחוזות דרעא והחוראן, מהם שניים בחודש דצמבר האחרון. עם זאת, גורמים מקומיים בדרום סוריה הצביעו במשך שנת 2020 על פעולות נוספות שלטענתם בוצעו ע”י דאעש, ללא הודעות קבלת אחריות. כמו כן, לא בוצעו פיגועים/ ניסיונות פיגועים שכוונו כנגד ישראל.
- על פי דיווחי דאעש, כתוצאה מפעילות הארגון בסוריה בשנת 2020 נהרגו 1,327 בני אדם. רבים מהם אנשי צבא ובכללם קצינים בכירים בכוחות מולם פעל הארגון (בין ההרוגים גנרל רוסי, מספר קצינים בכירים מצבא סוריה ובכוחות הכורדים).
- כיצד ניתן להסביר את הירידה המשמעותית, שחלה בהיקף פעולות דאעש בזירה הסורית בשנת 2020? להערכת מרכז המידע ניתן למצוא לכך מספר הסברים אפשריים:
- החלטת דאעש לשים את הדגש על רה-ארגון בזירה הסורית: במהלך 2019 חתר דאעש להוכיח, כי הארגון “חי ובועט” גם לאחר נפילת אלבע’וז, ולפיכך הוא המשיך לרכז מאמץ נגד הכורדים בעיקר בעמק הפרת. לעומת זאת, בשנת 2020 החליט דאעש “להוריד הילוך” בזירה הסורית ולהתמקד בבניין הכוח ובהתארגנויות להמשך (תוך שימת הדגש על הגברת הפעילות בזירה העיראקית).
- הטיה בדיווחי דאעש: יתכן וההבדל האמתי בין נתוני התקפות דאעש בשנים 2019 ו-2020 אינו כה גדול כפי שעולה מדיווחי מערך ההסברה של דאעש. הדיווחים השוטפים של דאעש והאינפוגרפים שלו אינם כוללים את כל ההתקפות (הימנעות מקבלת אחריות על פיגועים ניכרת בבירור בפעילות דאעש במרחב המדברי של סוריה).
- יתכן שגם מגפת הקורונה תרמה לירידה בהיקף פעילות דאעש בעיקר במרחבים המיושבים. שכן היא הותירה תושבים רבים בבתיהם והקלה על חשיפת תנועת פעילי דאעש במרחבים המיושבים ובצירים שבין מקומות הישוב. הדבר ניכר בעיקר בעמק הפרת בעוד, שבמרחבים המדבריים הדלילים לא הייתה לגורם זה שום השפעה.
- מדוע חלה עלייה בהיקף הפעולות וב”איכותן” במרחב המדברי, בניגוד לירידה במספר הכולל של פעולות דאעש בזירה הסורית? להערכתנו היו לכך שתי סיבות בסיסיות:
- במרחב המדברי הצליח דאעש לשמור על עיקר כוחו, בעוד שבעמק הפרת ובמקומות נוספים הוא נפגע קשות עם התמוטטות הח’ליפות האסלאמית. במהלך הלחימה בעמק הפרת ולאחריה ניהלו הכוחות הסורים כמה מבצעים נגד פעילי דאעש במרחב המדברי אך לא הצליחו לטהר את האזורים המדבריים הנרחבים מנוכחות ופעילות דאעש ואפשרו לארגון לשקם כוחו בתא שטח זה.
- המרחב המדברי הינו אידיאלי ללוחמת הגרילה שמנהל דאעש. באזורים המדבריים וההרריים רחבי הידיים יכלו חוליות קטנות וניידות של דאעש לבצע פעולות “פגע וברח” נגד הכוחות הסורים ולהימלט לעומק המדבריות ולנקיקי ההרים.
- המרחב המדברי אינו מהווה איום משמעותי עבור המשטר הסורי בהשוואה לאזורים אחרים הנשלטים ע”י ארגוני המורדים (אדלב למשל). כפועל יוצא סד”כ של צבא סוריה הפועלים במרחב זה הינו קטן, הציוד שברשותם גרוע, והם התבססו בחלקם על כוחות עזר (הכוחות להגנת המולדת, חטיבת אלקדס הפלסטינית ומיליציות שיעיות המופעלות ע”י איראן). הכוחות הסורים הדלילים מתקשים לפעול ביעילות בשטחים המדבריים הרחבים מעבר למשימות אבטחה לאורך הצירים המרכזיים. גם סיוע אווירי רוסי לכוחות הקרקע הסוריים, שניתן מעת לעת, לא הוכיח עצמו כאפקטיבי.
להערכתנו, בשנת 2021 צפוי היקף הפעילות של דאעש במחוז סוריה לעלות, לכשיסתיים שלב השיקום וההתארגנות מחדש. אנו סבורים כי עיקר המאמץ של דאעש עלול להיות מופנה לפעילות במרחב המדברי, המאפשרת לו לצבור הישגים תוך השקעת כוחות קטנים יחסית, ולמצות היטב את אסטרטגיית הגרילה שאימץ. ניתן להעריך, כי מהמרחב המדברי עלולות פעולות דאעש לזלוג לאזורים נוספים כגון דרום סוריה, שבהם רמת המשילות של המשטר הסורי נמוכה. במקביל ימשיך דאעש להשקיע את עיקר המאמץ בהתקפותיו נגד כוחות SDF והממשל הכורדי בעמק הפרת ובמחוז אלחסכה, תוך ניצול היחלשותם האפשרית של הכורדים בעקבות נסיגת ארה”ב ומדינות הקואליציה ופגיעה בסיוע האמריקאי. להערכתנו מרבית התקפות דאעש ימשיכו להיות במתווה של פעולות גרילה “פשוטות”, אך דאעש עלול לנצל את “נקודות התורפה” של אויביו, בעיקר במרחב המדברי ובעמק הפרת, כדי לבצע מעת לעת גם פעולות מורכבות וקטלניות יותר.
מבנה העבודה
- פרק א’: פעילות דאעש בסוריה בשנת 2020:
- מאפיינים כלליים
- התפלגות הפעילות במחוזות השונים
- סוגי הפיגועים
- מספר הנפגעים במחוזות השונים
- פרק ב’: מאפייני הפעולות בתאי השטח השונים:
- עמק הפרת
- צפון מזרח סוריה (מחוז אלחסכה)
- המרחב המדברי (אלבאדיה)
- דרום סוריה (אזורי דרעא ורמת הגולן)
- צפון סוריה (האזור שבקרבת הגבול הסורי-תורכי)
[1] זוהי עבודת המחקר האחרונה של ד"ר ראובן ארליך, מקים ומנהל מרכז המידע למודיעין ולטרור, אשר נפטר באופן פתאומי ב-29 לינואר 2021. יהא זכרו ברוך. ↑
[2] ראו פרסום מרכז המידע מ-23 בספטמבר 2020: "התעצמות דאעש בזירה העיראקית: תמונת מצב" ↑
[3] הנתונים לגבי שנת 2019 מבוססים על דיווחי דאעש: אינפוגרף של דאעש שריכז חצי שנה של פעילות בשנת 2019; אינפוגרף נוסף שסיכם שלושה חודשי פעילות של הארגון בשלהי שנת 2019; ריכוז הודעות קבלת האחריות של דאעש במהלך שנת 2019 (המופיעים בסיכומים השבועיים מבט לג'האד העולמי של מרכז המידע). ↑
