זרקור לאיראן (לשבוע שבין 1/2/12 –8/2/12)

זרקור לאיראן

זרקור לאיראן

זרקור לאיראן

זרקור לאיראן

זרקור לאיראן

זרקור לאיראן

בחירות 2012

בחירות 2012

הנשיא מגיש את הצעת התקציב ליו”ר המג'לס

הנשיא מגיש את הצעת התקציב ליו”ר המג'לס

מהפכה עשויה קרטון

מהפכה עשויה קרטון

תמונות היסטוריות של ח'מיני

תמונות היסטוריות של ח'מיני

הבלוג האישי של עלי-רזא פרקאני

הבלוג האישי של עלי-רזא פרקאני

הפגנת סטודנטים חברי בסיג' מול המג'לס בדרישה להפסיק יצוא נפט איראני לאירופה

הפגנת סטודנטים חברי בסיג' מול המג'לס בדרישה להפסיק יצוא נפט איראני לאירופה


במוקד אירועי השבוע:

  • בחירות 2012: פורסמו רשימות המועמדים מטעם השמרנים.

  • הפיצול במחנה השמרני – עובדה מוגמרת.

  • הממשלה הגישה את תקציב המדינה לאישור המג’לס: עליה של 127% בתקציב הביטחון.

  • מהפכה עשויה קרטון: סערה סביב טקס יום השנה לחזרת מנהיג המהפכה לאיראן.

  • בלוגר איראני: איראן צריכה לתקוף את ישראל עד שנת 2014.

  • איראן נגד חברת סמסונג בעקבות פרסומת חברת הוט.


עיקרי דברים:

בחירות 2012: פורסמו רשימות המועמדים מטעם השמרנים;
הפיצול במחנה השמרני – עובדה מוגמרת

שתי החזיתות הבולטות במחנה השמרני: חזית האצולגראיאן המאוחדת וחזית העמידה האיתנה פרסמו השבוע את רשימות המועמדים מטעמן במחוז טהראן לקראת הבחירות למג’לס הצפויות ב-2 במרץ.

רשימת המועמדים של החזית המאוחדת במחוז טהראן (המיוצג על-ידי 30 חברי מג’לס מתוך 290 חברי המג’לס) כוללת 30 מועמדים, ובהם: יו"ר המג’לס לשעבר, ע’לאם-עלי חדאד עאדל; יו"ר המרכז למחקרים של המג’לס, אחמד תוכלי; סגן יו"ר המג’לס, מחמד-רזא באהנר; סגן יו"ר ועדת המג’לס לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ, אסמאעיל כות’רי; יו"ר ועדת ביטחון הפנים של המג’לס, פרויז סרורי; ושר הנפט לשעבר, מסעוד מיר-כאט’מי. ברשימה נכללות שש נשים.

ברשימה לא נכללו שמותיהם של שלושה חברי מג’לס שמרנים מכהנים הנחשבים למבקריו החריפים של הנשיא אחמדינז’אד: עלי מטהרי, חמיד-רזא כאתוזיאן ועלי עבאספור. בעקבות פרסום הרשימה הודיע עלי מטהרי על כוונתו להתמודד במסגרת רשימה נפרדת בשם מבקרי הממשלה העשירית [ממשלת אחמדינז’אד]. אם אכן יציג מטהרי רשימה נפרדת, צפויות להתמודד במחוז טהראן לפחות 3 רשימות נפרדות מטעם הזרם השמרני.

במקביל פרסמה גם חזית העמידה האיתנה את רשימת מועמדיה בטהראן. הרשימה כוללת 20 מועמדים, ובהם: ע’לאם-עלי חדאד עאדל ומסעוד מיר-כאט’מי (הנכללים גם ברשימת "חזית האצולגראיאן המאוחדת" לצד שלושה מועמדים משותפים נוספים); יועצו לשעבר של הנשיא אחמדינז’אד לעניינים דתיים, מחמד-נאצר סקאי-ביריא; חג’ת אל-אסלאם קאסם רואנבח’ש, מתלמידיו של איש הדת הרדיקלי, איתאללה מחמד-תקי מצבאח-יזדי; חברת ועדת המג’לס לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ, פאטמה אליא; ושר  התקשורת לשעבר, מחמד סלימאני. 

יו"ר מועצת המומחים, איתאללה מחמד-רזא מהדוי-כאני, אחד מאנשי הדת העומדים מאחורי חזית האצולגראיאן המאוחדת, העריך השבוע, כי קלושים הסיכויים להגיע להסכמה בין שתי החזיתות במחנה השמרני בנוגע לרשימת מועמדים משותפת.

בתוך כך הצהיר מחמד-רזא ח’אתמי, מבכירי הזרם הרפורמיסטי ואחיו של הנשיא לשעבר, מחמד ח’אתמי, כי הזרם הרפורמיסטי אינו מתכוון להשתתף בבחירות הקרובות וכי התמודדות עצמאית של כמה מועמדים המגדירים עצמם רפורמיסטים – אין משמעותה השתתפות הזרם הרפורמיסטי בבחירות. בריאיון ליומון רוזגאר, שנסגר בעקבות כך על-ידי השלטונות למשך חודש ימים, אמר ח’אתמי, כי תוצאות הבחירות קבועות מראש.

בימים הקרובים צפויהמועצת שומרי החוקה לפרסם את רשימת המועמדים הסופית, שאושרה על-ידה לקראת הבחירות. בסוף השבוע שעבר מסר דובר המועצה, כי למעלה מ-3,000 מבין 5,395 המועמדים שנרשמו לבחירות אושרו על-ידה.

הממשלה הגישה את תקציב המדינה לאישור המג’לס: עליה של 127% בתקציב הביטחון

באיחור של קרוב לחודשיים הגיש הנשיא אחמדינז’אד ביום רביעי שעבר (1 פברואר) את הצעת התקציב לשנה האיראנית הבאה (שנת 1391, 2013-2012) לאישור המג’לס.
התקציב השנתי עומד על 510,000 מיליארד ריאל (מעל 415 מיליארד דולרים) והוא משקף ירידה קלה בהוצאותיה השוטפות של הממשלה לצד עליה משמעותית של 127% בהוצאות הביטחון. הצעת התקציב מבוססת על הערכת מחיר נפט של 85 דולרים לחבית ועל הערכת שער הדולר של 1,150 תומאן לדולר.

בנאום בפני המג’לס הציג הנשיא את העקרונות עליהם מבוססת הצעת התקציב. הוא ציין, כי יעדי התקציב המרכזיים הם השגת צמיחה כלכלית של שמונה אחוזים, הורדת שיעור האבטלה, הגברת הייצור וצמצום הפערים החברתיים.

כמה חברי מג’לס מחו על העיכוב המשמעותי בהגשתו לאישור המג’לס. יו"ר המג’לס, עלי לאריג’אני, הצהיר, עם זאת, כי על אף עיכוב זה ייעשה מאמץ להשלים את אישורו עד תום השנה הנוכחית, ובמקרה שהדבר לא יתאפשר, יאושר תקציב יחסי לחודשים הראשונים של השנה ויתר התקציב יאושר בראשית השנה הבאה. יו"ר המרכז למחקרים של המג’לס, אחמד תוכלי, מתח ביקורת חריפה על הצעת התקציב ואמר, כי היא אינה מעשית וכוללת סעיפים העומדים בסתירה לחוק. 

אמצעי התקשורת המזוהים עם מבקרי הנשיא מתחו, אף הם, ביקורת על האיחור בהגשת התקציב וכן על הצעת התקציב עצמה. היומון מרדם סאלארי הטיל ספק ביכולת לממש את התקציב וגרס, כי האיחור בהגשתו לאישור המג’לס מבטא את כוונת הממשלה  לצמצם עד כמה שניתן את השפעת חברי המג’לס על התקציב. היומון הרפורמיסטי "שרק" טען, כי הצעת התקציב משקפת חוסר הבנה מצד הממשלה בנוגע למצבה הכלכלי הקשה של איראן לנוכח נתוני האבטלה, האינפלציה, הצמיחה השלילית, הזינוק בשער הדולר, חובות הממשלה לבנקים והאיומים הבינלאומיים על איראן. אילו הממשלה הייתה מבינה זאת היא הייתה מגישה את התקציב מוקדם יותר ומגבשת תקציב טוב יותר בסיועם של מומחי כלכלה והאוניברסיטאות, טען "שרק". 

מהפכה עשויה קרטון: סערה סביב טקס יום השנה לחזרת מנהיג המהפכה לאיראן

לרגל יום השנה ה-33 לחזרתו של מכונן המהפכה האסלאמית, איתאללה ח’מיני, לאיראן, שצוין ביום רביעי שעבר (1 פברואר) קיימו שלטונות איראן טקס במהלכו הומחזה נחיתת ח’מיני בשדה התעופה בטהראן. במהלך הטקס, שנערך בהשתתפות חיילי חיל האוויר של הצבא הסדיר, נעשה שימוש בתמונה גדולה של ח’מיני, שהודבקה על גבי לוח קרטון.
השימוש בדגם מנהיג המהפכה העשוי מקרטון עורר גל תגובות לעג וסאטירה בקרב מתנגדי המשטר בבלוגים וברשתות החברתיות, בעיקר מצד גולים איראנים בחו"ל. רבים מהמגיבים לתמונות, שהתפרסמו באמצעי התקשורת הממסדיים באיראן, טענו, כי הטקס מבטא את מצבה העגום של המהפכה האסלאמית. הנהגת המדינה הפכה חלולה וכל שנותר מהמהפכה הוא דגם של ח’מיני העשוי מקרטון.

גולשים איראנים התייחסו לגורלם של רבים מאלה שליוו את ח’מיני בשנת 1979 עם שובו לאיראן, ובהם הנשיא לשעבר, אבו-אל-חסן בני צדר, שהודח מתפקידו בשנת 1981 וגלה אל מחוץ לאיראן; ראש הממשלה לשעבר מיר-חסין מוסוי הנתון כעת במעצר בית; עלי-אכבר האשמי רפסנג’אני, שנדחק מעמדות השפעה בפוליטיקה האיראנית; ונכדו של ח’מיני, אחמד, שהפך לאחד ממבקרי המשטר ותומך באופוזיציה הרפורמיסטית. רבים מאלה שליוו את ח’מיני ותמכו בו חוסלו, הוגלו או הושמו במעצר בית והמשטר הנוכחי מורכב, לטענת אחד הבלוגרים, מאלה שהתנגדו למהפכה או שיתפו פעולה עם המשטר הישן.

בלוגרים רבים הגיבו בלעג לפרסום התמונות מן הטקס. אחד הבלוגרים התייחס לשימוש בדגם מקרטון של מנהיג המהפכה על רקע המצוקה הכלכלית הגוברת באיראן וכתב בלעג, כי בהודעה מטעם לשכת המנהיג נאמר, כי בשל הסנקציות והתייקרות מחירי הקרטונים הייתה תמונתו של ח’מיני אמורה להופיע על גבי נייר טואלט. בלוגר אחר הגיב על פרסום התמונות באומרו: "עכשיו הבנתי, מדוע נאסר על השימוש בבובה האמריקאית ברבי" (שהוסרה לאחרונה מהמדפים באיראן בהנחיית השלטונות).

בלוגר נוסף קישר את שמה של ישראל להחלטה להציב דגם קרטון של ח’מיני וכתב, שמאחר שהמוסד רצה להתנקש בחיי האמאם ח’מיני, הוחלט להשאיר רק שני מימדים שלו על מנת להבטיח את שלומו. מי שאינו מאמין לכך, יכול להשתמש במשקפי תלת-מימד ולהיווכח בעצמו.

יו"ר המועצה לקביעת האינטרס של המשטר, עלי-אכבר האשמי רפסנג’אני, וכמה חברי מג’לס הצטרפו השבוע לביקורת על השימוש בדגם העשוי קרטון של מנהיג המהפכה האסלאמית. רפסנג’אני טען, כי מארגני החגיגות לציון אירועי המהפכה צריכים להציג את הישגי המהפכה ולא להשתמש באמצעים בלתי-ראויים, שעלולים להיות מנוצלים לרעה על-ידי אויבי המהפכה. 

בלוגר איראני: איראן צריכה לתקוף את ישראל עד שנת 2014

מספר אתרי חדשות שמרנים באיראן פרסמו בשבת שעברה (4 פברואר) מאמר פרי עטו של הבלוגר עלי-רזא פרקאני. המאמר התפרסם תחילה (בפרסית ובאנגלית) בבלוג האישי של פרקאני ולאחר מכן בכמה אתרי חדשות המזוהים עם הזרם השמרני. 
עלי-רזא פרקאני (יליד שנת 1983) הוא בלוגר המבטא עמדות המזוהות עם האגף הימני-רדיקלי בפוליטיקה האיראנית. הוא בוגר הנדסת מחשבים וניהול אסטרטגי, חבר בסיג’ והיה פעיל בצעירותו בקבוצה הרדיקלית אנצאר חזבאללה. הוא מצהיר על עצמו כתומך תפישת שלטון חכם ההלכה בפרשנותה המחמירה (שלטון מוחלט של חכם ההלכה). 

בראשית המאמר התייחס פרקאני להצדקה ההלכתית של מתקפה נגד ישראל בהתבסס על פרשנויות למושג ג’האד באסלאם ועל הגותו של מכונן המהפכה האסלאמית, איתאללה ח’מיני. לאחר הקדמה זו בחן פרקאני את היבטיה הצבאיים  של מתקפה איראנית על ישראל. על מנת לתקוף את איראן, ישראל זקוקה לסיוע, לאישור ולתיאום מול המערב וארצות-הברית. במצב הנוכחי המתאפיין בפסיביות מצד ארצות-הברית והמערב, יש ביכולתה של איראן להשמיד את ישראל, גרס המחבר. לנוכח מאפייניו הייחודיים של הממשל האיראני הנוכחי תחת נשיאותו של מחמוד אחמדינז’אד ועל רקע ההתעוררות האסלאמית באיזור המושפעת מהמשטר האיראני, איראן חייבת, לדבריו, לתקוף את ישראל לפני שנת 2014 ועד סוף תקופת כהונת ממשלת אחמדינז’אד (המסתיימת בשנת 2013).

פרקאני המליץ להשמיד בשלב ראשון יעדים אסטרטגיים בישראל באמצעות טילים ארוכי טווח מסוג סג’יל תוך התמקדות במתקפה נגד תושבי תל-אביב, ירושלים וחיפה ובתקיפת תחנות כוח, מתקני ביוב, מקורות אנרגיה, שדות תעופה, מתקני גרעין (כולל הכור בדימונה הנמצא בעדיפות עליונה) ותשתיות תחבורה ותקשורת. לאחר מכן יש לעשות שימוש בטילי שהאב-3 וקדר כנגד ישובים עירוניים עד לחיסולם הסופי של תושבי ישראל. לאחר מכן פירט פרקאני את יכולות הטק"ק של איראן ואת סוגי הטילים העומדים לרשותה ואת והעריך, כי איראן יכולה להשמיד את ישראל בפחות מתשע דקות.

מאמר זה נכתב על-ידי אדם פרטי ואינו משקף בהכרח את עמדות ההנהגה האיראנית. פרסומו באמצעי תקשורת המזוהים עם המחנה השמרני עשוי, עם זאת, להצביע על השפעתו הגוברת של השיח הגובר בישראל ובמערב בנוגע למתקפה צבאית אפשרית נגד איראן ולבטא את ראשיתו של שיח ציבורי ותקשורתי באיראן בנוגע לצורך בתקיפה מקדימה כנגד ישראל או כנגד יעדים מערביים.

המאמר עורר תגובות רבות מצד גולשים איראנים באתרים, שפרסמו אותו. גולשים מעטים באתר אלף הביעו תמיכה בדעתו של מחבר המאמר והצדיקו מתקפה נגד ישראל המהווה, לדבריהם, גידול סרטני בלב האומה המוסלמית. ישראל אינה בעלת יכולות צבאיות מרשימות כל כך, כפי שנהוג לייחס לה, טענו חלק מהגולשים, והדבר ניכר היטב במלחמת לבנון השנייה ובמערכה בעזה.

רוב הגולשים, עם זאת, הביעו הסתייגות מתוכן המאמר ואף מתחו ביקורת על החלטת עורכי אלף לפרסמו. חלקם טענו, כי המאמר מפריז ביכולתה של איראן ומתעלם מתגובתן הצפויה של בעלות בריתה של ישראל, ובראשן ארצות-הברית, במקרה של מתקפה איראנית נגדה. גולשים אחרים טענו, כי עדיף להשקיע בשיפור איכות החיים באיראן ובפיתוח כלכלי מאשר לעסוק במתקפה אפשרית נגד ישראל. קריאתו של מחבר המאמר להשמיד את אזרחי ישראל עוררה ביקורת חריפה במיוחד. גולשים רבים טענו, שמדובר בהצעה בלתי-מוסרית, שלאיראן אין כל בעיה עם היהודים אלא רק עם "המשטר הציוני" ושעורכי האתר לא היו צריכים לפרסם מאמר הקורא לרצח עם.

איראן נגד חברת סמסונג בעקבות פרסומת חברת הוט

פרסומת חברת הוט, שבה נראים כוכבי סידרת הטלוויזיה עספור מפוצצים מתקן גרעיני בעיר אצפהאן, עוררה זעם רב באיראן. קצפם של האיראנים יצא על חברת האלקטרוניקה הדרום-קוריאנית סמסונג, שאת מחשב הלוח שלה מקדמת הפרסומת.

יו"ר ועדת הכלכלה של המג’לס, ארסלאן פתחיפור, הודיע, כי המג’לס שוקל לבחון מחדש את קשרי איראן עם חברת סמסונג ולהעביר חוק, שיאסור על יבוא מוצרי החברה בעקבות "הפרסומת האנטי-איראנית". חבר המג’לס, סיד עלי מוסוי, טען, כי חברת סמסונג פגעה בעם האיראני על מנת לרצות את הציונים וכי פגיעה זו תעלה לה ביוקר.

אמצעי התקשורת השמרנים הגדירו, אף הם, את הפרסומת כפוגענית. סוכנות הידיעות פארס דיווחה בהרחבה על הפרסומת וטענה, כי היא שמה ללעג את חיסול מדעני הגרעין האיראנים על-ידי המוסד ומציגה את איראן באור מגוחך. פארס תהתה, האם גם איראן יכולה לשדר בטלוויזיה פרסומת אנטי-ישראלית עבור מוצרי סמסונג ולאיים באמצעותה על ישראל בחיסולים ובפיגועים בשטחה. שידור הפרסומת ימים ספורים לאחר חיסול מדען הגרעין האיראני פותח, לטענת פארס, בפני איראן אפשרות להגיש תלונה נגד סמסונג בגין תמיכה בטרור והיא חושפת את הפחד בקרב אזרחי ישראל מפני איראן ויכולותיה הצבאיות. גם האתר "משרק" תקף בחריפות את הפרסומת וטען, כי "המשטר הציוני" משתמש בהומור על מנת לברוח מאחריותו למעשי הטרור שהוא מבצע נגד איראן.
במקביל לביקורת נגד סמסונג הסירו השבוע כוחות ביטחון הפנים שלטי פרסומת של החברה, שהיו תלויים ברחבי טהראן. כמו כן אסר משרד ההכוונה האסלאמית על חברות מסחריות איראניות לשתף פעולה עם החברה בתחום הפרסום או להעניק את מוצריה כפרסים.

 

בחירות 2012: פורסמו רשימות המועמדים מטעם השמרנים; הפיצול במחנה השמרני – עובדה מוגמרת

שתי החזיתות הבולטות במחנה השמרני: חזית האצולגראיאן המאוחדת וחזית העמידה האיתנה (ג’בהה-י פאידארי, Jebhe-ye Paydari ) פרסמו השבוע את רשימות המועמדים מטעמן במחוז טהראן לקראת הבחירות למג’לס הצפויות ב-2 במרץ 2012.

רשימת המועמדים של החזית המאוחדת במחוז טהראן (המיוצג על-ידי 30 חברי מג’לס מתוך 290 חברי המג’לס) כוללת 30 מועמדים, ובהם: יו"ר המג’לס לשעבר, ע’לאם-עלי חדאד עאדל (Gholam-Ali Haddad Adel ); יו"ר המרכז למחקרים של המג’לס, אחמד תוכלי (Ahmad Tavakoli ); סגן יו"ר המג’לס, מחמד-רזא באהנר (Mohammad-Reza Bahonar ); יו"ר מטה הבחירות של החזית המאוחדת, עלי-רזא זאכאני (Ali-Reza Zakani ); סגן יו"ר ועדת המג’לס לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ, אסמאעיל כות’רי (Esma’il Kowsari ); יו"ר ועדת ביטחון הפנים של המג’לס, פרויז סרורי (Parviz Sorouri ); ושר הנפט לשעבר, מסעוד מיר-כאט’מי (Mas’oud Mir Kazemi ). ברשימה נכללות 6 נשים. רשימת המועמדים המומלצים על-ידי החזית המאוחדת גובשה בישיבת המועצה המרכזית של החזית (פארס, 6 פברואר 2012).

ברשימה לא נכללו שמותיהם של שלושה חברי מג’לס שמרנים מכהנים הנחשבים למבקריו החריפים של הנשיא אחמדינז’אד: עלי מטהרי (Ali Motahari ), חמיד-רזא כאתוזיאן (Hamid-Reza Katouzian ) ועלי עבאספור (Ali Abaspour ). מועמדותם של שלושת חברי מג’לס אלה נפסלה בשלב הראשון של סינון המועמדים על-ידי משרד הפנים, אך אושרה בסופו של דבר בשלבי הסינון המתקדמים. ההחלטה שלא לשלב את שלושת חברי המג’לס ברשימת המועמדים לבחירות נעוצה, לטענת כמה אמצעי תקשורת שמרנים, בשתיקתם במהלך המהומות, שפרצו לאחר הבחירות לנשיאות בקיץ 2009. האתר רהא פרס (Raha Press ), המזוהה עם מקורבי הנשיא, דיווח, לעומת זאת, כי ההחלטה שלא לכלול את שלושת חברי המג’לס ברשימה קשורה למאבקי כוחות פוליטיים בתוך חזית האצולגראיאן המאוחדת בין יו"ר המג’לס לשעבר, חדאד עאדל, שהוצב בראש רשימת "החזית המאוחדת" ומעוניין לכאורה לשוב ולהתמודד על תפקיד יו"ר המג’לס, לבין יו"ר המג’לס הנוכחי, עלי לאריג’אני, וראש עיריית טהראן, מחמד באקר קאליבאף (Mohammad Baqer Qalibafׂ) (רהא פרס, 6 פברואר 2012).

בעקבות פרסום הרשימה הודיע עלי מטהרי על כוונתו להתמודד במסגרת רשימה נפרדת שתיקרא "מבקרי הממשלה העשירית [ממשלת אחמדינז’אד]" (פרארו, 6 פברואר 2012). אם אכן יציג מטהרי רשימה נפרדת, צפויות להתמודד במחוז טהראן לפחות 3 רשימות נפרדות מטעם הזרם השמרני.

בחירות 2012

במקביל פרסמה גם חזית העמידה האיתנה את רשימת מועמדיה במחוז טהראן. הרשימה כוללת 20 מועמדים, ובהם: ע’לאם-עלי חדאד עאדל ומסעוד מיר-כאט’מי (הנכללים לצד שלושה מועמדים משותפים נוספים גם ברשימת חזית האצולגראיאן המאוחדת); יועצו לשעבר של הנשיא אחמדינז’אד לעניינים דתיים, מחמד-נאצר סקאי-ביריא (Mohammad-Nasser Sagha’i-Biriya ); חג’ת אל-אסלאם קאסם רואנבח’ש (Hojjat-ol-Eslam Qassem Ravanbakhsh ), מתלמידיו של איש הדת הרדיקלי, איתאללה מחמד-תקי מצבאח-יזדי (Mohammad Taqi Mesbah-Yazdi ); חבר המג’לס חמיד רסאא’י (Hamid Rasa’i ); חברת ועדת המג’לס לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ, פאטמה אליא (Fatemeh Alya ); ושר התקשורת לשעבר, מחמד סלימאני (Mohammad Soleimani ).

יו"ר מועצת המומחים, איתאללה מחמד-רזא מהדוי-כאני (Ayatollah Mohammad-Reza Mahdavi-Kani ), אחד מאנשי הדת העומדים מאחורי חזית האצולגראיאן המאוחדת, העריך השבוע, כי קלושים הסיכויים להגיע להסכמה בין שתי החזיתות במחנה השמרני בנוגע לרשימת מועמדים משותפת (מהר, 6 פברואר 2012).

בתוך כך הצהיר השבוע מחמד-רזא ח’אתמי (Mohammad-Reza Khatami ), מבכירי הזרם הרפורמיסטי ואחיו של הנשיא לשעבר, מחמד ח’אתמי, כי הזרם הרפורמיסטי אינו מתכוון להשתתף בבחירות הקרובות וכי התמודדותם העצמאית של כמה מועמדים המגדירים עצמם כרפורמיסטיים – אין משמעותה השתתפות הזרם הרפורמיסטי בבחירות. בריאיון ליומון רוזגאר (Rouzegar ), שנסגר בעקבות כך על-ידי השלטונות למשך חודש ימים, אמר ח’אתמי, כי תוצאות הבחירות נקבעות מראש. הוא ציין, כי הרפורמיסטים נתונים תחת לחץ כבד מצד השלטונות וסובלים מחולשה ארגונית, אך עדיין זוכים לאהדה ולהשפעה רבות בחברה האיראנית (כלמה, 5 פברואר 2012). 

בימים הקרובים צפויה מועצת שומרי החוקה לפרסם את רשימת המועמדים הסופית, שאושרה על-ידה לקראת הבחירות. בסוף השבוע שעבר מסר דובר המועצה, עבאס-עלי כאדח’דאא’י (Abbas-Ali Kadkhoda’i ), כי למעלה מ-3,000 מבין 5,395 המועמדים שנרשמו לבחירות אושרו על-ידי המועצה. 

הממשלה הגישה את תקציב המדינה לאישור המג’לס: עליה של 127% בתקציב הביטחון

באיחור של קרוב לחודשיים הגיש הנשיא אחמדינז’אד ביום רביעי שעבר (1 פברואר 2012) את הצעת התקציב לשנה האיראנית הבאה (שנת 1391, 2013-2012) לאישור המג’לס.

התקציב השנתי עומד על 510,000 מיליארד ריאל (מעל 415 מיליארד דולרים) והוא משקף עליה של 127% בהוצאות הביטחון. הוא מבוסס על הערכת מחיר נפט של 85 דולרים לחבית (לעומת תקציב השנה הנוכחית, שהתבסס על הערכת מחיר נפט של 80 דולרים לחבית) ועל הערכת שער הדולר של 1,150 תומאן לדולר.

בנאום בפני המג’לס הציג הנשיא את העקרונות עליהם מבוססת הצעת התקציב. הוא ציין, כי יעדי התקציב המרכזיים הם השגת צמיחה כלכלית של שמונה אחוזים, הורדת שיעור האבטלה, הגברת היצור וצמצום הפערים החברתיים.

הנשיא מגיש את הצעת התקציב ליו”ר המג'לס
הנשיא מגיש את הצעת התקציב ליו"ר המג’לס

אחמדינז’אד ציין, כי התקציב משקף ירידה של 5.6 אחוזים בהוצאות הממשלה השוטפות, עליה של קרוב ל-90 אחוזים בהכנסות המדינה שאינן תלויות בנפט ועליה של קרוב ל-40 אחוזים בהוצאות המיועדות לפרויקטים בתחום הבינוי ברחבי איראן. כמו כן הושם, לדבריו, דגש מיוחד במסגרת התקציב לחיזוק התרבות, האחדות הלאומית והזהות האיראנית-אסלאמית.

אחמדינז’אד התייחס להישגיה הכלכליים של הממשלה בשנת התקציב המסתיימת והביע תקווה, כי ההבטחה ליצור 2.5 מיליון מקומות עבודה חדשים תמומש סופית עד סוף השנה הנוכחית. הוא קרא לחברי המג’לס לנסות ולהשלים את אישור התקציב לפני תום השנה אף על-פי שהם עסוקים בהערכות לבחירות למג’לס. הוא ציין, כי לא חלו שינויים משמעותיים במסגרת התקציב לעומת השנה שעברה ואישורו על-ידי המג’לס אמור, לפיכך, להיות פשוט (פארס, 1 פברואר 2012).

במהלך הדיון במג’לס, שבו הציג הנשיא את הצעת התקציב, מחו מספר חברי מג’לס על האיחור המשמעותי במועד הגשתו. בהתאם לחוק אמורה הייתה הממשלה להגישו לאישור המג’לס כבר בחודש דצמבר 2011 על מנת לאפשר לחברי המג’לס להשלים את אישורו עד תום השנה האיראנית הנוכחית. יו"ר המרכז למחקרים של המג’לס, אחמד תוכלי (Ahmad Tavakoli ), ציין במהלך הדיון, כי כתוצאה מעיכוב זה לא יוכל המג’לס לאשר את התקציב המלא עד תום השנה ויאלץ לאשר רק את חלקו היחסי של התקציב המיועד לראשית השנה, כפי שנעשה גם בשנה שעברה (פארס, 1 פברואר 2012). בהתייחס להצעת התקציב עצמה אמר תוכלי, כי היא אינה מעשית וכן כוללת סעיפים העומדים בסתירה לחוק (מהר, 5 פברואר 2012).

לרשות חברי המג’לס עומדים עשרה ימים ממועד הגשת הצעת התקציב על-ידי הנשיא להעביר את התייחסויותיהם להצעה לועדות המג’לס השונות, שאמורות לדון בה. יו"ר המג’לס, עלי לאריג’אני, אמר, כי על אף העיכוב המשמעותי בהגשת התקציב ייעשה מאמץ להשלים את אישורו עד תום השנה הנוכחית, ובמקרה שהדבר לא יתאפשר, יאושר התקציב במספר חלקים. אמצעי התקשורת המזוהים עם מבקרי הנשיא מתחו, אף הם, ביקורת על האיחור בהגשת התקציב לאישור המג’לס וכן על הצעת התקציב עצמה. היומון מרדם סאלארי (Mardom Salari ) גרס, כי האיחור המשמעותי בהגשת התקציב גרם לכך שרבים מחברי המג’לס איבדו את המוטיבציה שלהם לדון בחוק באופן רציני. האופן בו הוגש התקציב לאישור המג’לס מבטא את כוונת הממשלה לצמצם עד כמה שניתן את השפעת חברי המג’לס על התקציב והתקציב יישאר עוד אחת מסיסמאות הממשלה (מרדם סאלארי, 2 פברואר 2012).

היומון הרפורמיסטי שרק (Sharq ) טען, כי הצעת התקציב משקפת חוסר הבנה מצד הממשלה בנוגע למצבה הכלכלי הקשה של איראן לנוכח נתוני האבטלה, האינפלציה, הצמיחה השלילית, הזינוק בשער הדולר, חובות הממשלה לבנקים והאיומים הבינלאומיים על איראן. אילו הממשלה הייתה מבינה זאת היא הייתה מגישה את התקציב מוקדם יותר ומגבשת תקציב טוב יותר בסיועם של מומחי כלכלה והאוניברסיטאות. לא ניתן להשיג התקדמות לקראת הישענות עצמית באמצעות התקציב המוצע, טען היומון, ועל חברי המג’לס להסתייע במומחים ולגבש תקציב שיבטיח את הגאווה הלאומית, את רווחת האזרחים ואת הפיתוח (שרק, 2 פברואר 2012). 

מהפכה עשויה קרטון: סערה סביב טקס יום השנה לחזרת מנהיג המהפכה לאיראן

לרגל יום השנה ה-33 לחזרתו של מכונן המהפכה האסלאמית, איתאללה ח’מיני, לאיראן, שצוין ביום רביעי שעבר (1 פברואר 2012) קיימו שלטונות איראן טקס במהלכו הומחזה נחיתת ח’מיני בשדה התעופה בטהראן (בטקס נעשה שימוש במטוס איראני במקום במטוס חברת אייר פראנס, שבו חזר ח’מיני בשנת 1979). במהלך הטקס, שנערך בהשתתפות חיילי חיל האוויר של הצבא הסדיר, נעשה שימוש בתמונה גדולה של ח’מיני, שהודבקה על גבי לוח קרטון.  
                
השימוש בדגם מנהיג המהפכה העשוי מקרטון עורר גל תגובות לעג וסאטירה בקרב מתנגדי המשטר בבלוגים וברשתות החברתיות, בעיקר מצד גולים איראנים בחו"ל. רבים מהמגיבים לתמונות, שהתפרסמו באמצעי התקשורת הממסדיים באיראן, טענו, כי הטקס מבטא את מצבה העגום של המהפכה האסלאמית ואת התרחקות המשטר מערכי המהפכה ומערכי מכונן המהפכה. המשטר הפך חלול וכל שנותר מהמהפכה הוא דגם של ח’מיני העשוי מקרטון. אחד הבלוגרים כתב, כי ערכי המהפכה קרסו תחת מנהיגותו של ח’אמנהאי המכונה בפי תומכיו בתואר "אמאם", שהיה שמור עבור ח’מיני. כל שנותר ממורשת ח’מיני הוא דגם מקרטון (http://sogholmeh.wordpress.com/2012/02/01/hyperreal-emam /).

מהפכה עשויה קרטון
מתוך: רוז אונליין, 25 ינואר 2012

בלוגר אחר טען, כי השפלת חיילי הצבא הסדיר, שניכרה בטקס שבו חויבו אנשי חיל האוויר לעמוד למסדר בפני לוח קרטון, ממחישה את הצורך בהתקוממות מפקדי הצבא וקציניו. הצבא האיראני, שהיה מבין הצבאות המפורסמים ביותר בעולם והגן במשך שנים על עצמאות איראן ועל חירות עמה, מושפל על-ידי הנהגת המדינה. על מפקדי הצבא ועל קציניו להבין, שאסור להם להמשיך לשתוק לנוכח התנהלות המשטר, והם חייבים להתייצב לצד העם, להתקומם ולהציל את איראן מ"משטר הקרטון" (http://jomhoriyat.wordpress.com/2012/02/01 /).

גולשי אינטרנט אחרים התייחסו לגורלם של רבים מאלה שליוו את ח’מיני בשנת 1979 עם שובו לאיראן, ובהם הנשיא לשעבר, אבו-אל-חסן בני צדר (Abolhassan Bani Sadr , שהודח מתפקידו בשנת 1981 וגלה אל מחוץ לאיראן); ראש הממשלה לשעבר מיר-חסין מוסוי (Mir-Hossein Mousavi ) הנתון מזה קרוב לשנה במעצר בית; עלי-אכבר האשמי רפסנג’אני, שנדחק מעמדות השפעה בפוליטיקה האיראנית; ונכדו של ח’מיני, אחמד, שהפך לאחד ממבקרי המשטר ותומך באופוזיציה הרפורמיסטית. רבים מאלה שליוו את ח’מיני ותמכו בו חוסלו, הוגלו או הושמו במעצר בית והמשטר הנוכחי מורכב, לטענת אחד הבלוגרים, מאלה שהתנגדו למהפכה, כדוגמת איש הדת הרדיקלי, איתאללה מחמד-תקי מצבאח יזדי (Ayatollah Mohammad Taqi Mesbah Yazdi ), או ששיתפו פעולה עם המשטר הישן (http://pyknet.net /).

בלוגרים רבים הגיבו בלעג לפרסום התמונות מטקס יום השנה לחזרת ח’מיני לאיראן. אחד הבלוגרים התייחס לשימוש בדגם מקרטון של מנהיג המהפכה על רקע המצוקה הכלכלית הגוברת וכתב בלעג, כי בהודעה שהתפרסמה מטעם לשכת המנהיג נאמר, כי בשל הסנקציות והתייקרות הקרטונים היתה תמונתו של ח’מיני אמורה להופיע על גבי נייר טואלט, אך בשל התנגדות המנהיג בוטל רעיון זה (http://dara1390.blogspot.com/2012/02/blog-post_01.html ).

בלוגר אחר (http://azadi-esteqlal-edalat.blogspot.com/2012/02/blog-post.html ) הגיב על פרסום התמונות באומרו: "עכשיו הבנתי, מדוע נאסר על השימוש בבובה האמריקאית ברבי" (שהוסרה לאחרונה מהמדפים באיראן בהנחיית השלטונות).

תמונות היסטוריות של ח'מיני
“תמונות היסטוריות של ח’מיני”, מתוך: http://www.cardboardkhomeini.blogspot.com/

בלוגר נוסף קישר את שמה של ישראל להחלטה להציב דגם קרטון של ח’מיני וכתב, שמאחר ש"המוסד" רצה להתנקש בחיי ח’מיני, הוחלט להשאיר רק שני מימדים שלו על מנת להבטיח את שלומו. מי שאינו מאמין לכך, יכול להשתמש במשקפי תלת-מימד ולהיווכח בעצמו (http://patriot1988.blogspot.com/2012/02/007.html ).

יו"ר המועצה לקביעת האינטרס של המשטר, עלי-אכבר האשמי רפסנג’אני, מתח השבוע ביקורת על השימוש בדגם מקרטון של מנהיג המהפכה האסלאמית וציין, כי מארגני החגיגות לציון אירועי המהפכה צריכים לכלול במסגרת החגיגות תכנים משמעותיים ולהציג את הישגי המהפכה ולא להשתמש באמצעים בלתי-ראויים, שעלולים להיות מנוצלים לרעה על-ידי אויבי המהפכה (מהר, 4 פברואר 2012). לביקורת זו הצטרפו בימים האחרונים גם כמה מחברי המג’לס.

בלוגר איראני: איראן צריכה לתקוף את ישראל עד שנת 2014

מספר אתרי חדשות שמרנים באיראן פרסמו בשבת שעברה (4 פברואר) מאמר פרי עטו של הבלוגר עלי-רזא פרקאני (Ali-Reza Forghani ). המאמר התפרסם תחילה בבלוג האישי של פרקאני ולאחר מכן בכמה אתרי חדשות, ובהם האתר אלף (Alef ), האתר עצר-י אמרוז (Asr-e Emrooz ), האתר רג’א ניוז (Raja Newsׂ) וסוכנות הידיעות פארס (שציינה, כי תוכן המאמר אינו משקף בהכרח את עמדותיה). המאמר התפרסם במקורו (וגם באתר אלף) בפרסית ובאנגלית.

הבלוג האישי של עלי-רזא פרקאני
הבלוג האישי של עלי-רזא פרקאני

עלי-רזא פרקאני (יליד שנת 1983) הוא בעל הבלוגר: http://alireza-forghani.blogfa.com/ , המבטא עמדות המזוהות עם האגף הימני-רדיקלי בפוליטיקה האיראנית. הוא בוגר הנדסת מחשבים וניהול אסטרטגי, חבר בסיג’ והיה פעיל בצעירותו בקבוצה הרדיקלית אנצאר חזבאללה (Ansar-o Hezbollah ). הוא מצהיר על עצמו כתומך תפישת שלטון חכם ההלכה בפרשנותה המחמירה (שלטון מוחלט של חכם ההלכה). 

בראשית המאמר התייחס פרקאני להצדקה ההלכתית של מתקפה נגד ישראל בהתבסס על פרשנויות למושג ג’האד באסלאם ועל הגותו של מכונן המהפכה האסלאמית, איתאללה ח’מיני. מתקפה נגד ישראל נכנסת, לטענת פרקאני, להגדרה של ג’האד הגנתי. בהתאם לפסיקת ח’מיני, במקרה שבו תוקף האויב את מדינות האסלאם חובה על כל המוסלמים לצאת לג’האד הגנתי בכל עוצמתם גם ללא אישורו של שליט חכם ההלכה (ולי פקיה) הנדרש במקרה של ג’האד בתקופת היעלמותו של האמאם הנעלם. מאחר שישראל תקפה את פלסטין וכבשה אותה, הרי שהגנה על המוסלמים הפלסטינים היא בבחינת חובה ואינה דורשת את אישור שליט חכם ההלכה. גם ללא קשר לכיבוש פלסטין, ברור לחלוטין, שישראל מבקשת להשתלט על מדינות מוסלמיות נוספות כדי לממש את חזון "מהנילוס ועד הפרת".

לאחר הקדמה זו בחן פרקאני את היבטיה הצבאיים של מתקפה איראנית על ישראל. על מנת לתקוף את איראן, ישראל זקוקה לסיוע, לאישור ולתיאום מול המערב וארצות-הברית. במצב הנוכחי המתאפיין בפסיביות מצד ארצות-הברית והמערב, יש ביכולתה של איראן להשמיד את ישראל. לנוכח מאפייניו הייחודיים של הממשל האיראני הנוכחי תחת נשיאותו של מחמוד אחמדינז’אד ועל רקע ההתעוררות האסלאמית באזור המושפעת מהמשטר האיראני, איראן חייבת לתקוף את ישראל לפני שנת 2014 ועד סוף תקופת כהונת ממשלת אחמדינז’אד (המסתיימת בשנת 2013).

בשלב ראשון יש להשמיד יעדים אסטרטגיים בישראל באמצעות טילים ארוכי טווח מסוג סג’יל (Sejjil ). יש לרכז את המתקפה כנגד תושבי תל-אביב, ירושלים וחיפה וכן על תחנות כוח, מתקני ביוב, מקורות אנרגיה, שדות תעופה, מתקני גרעין (כולל הכור בדימונה הנמצא בעדיפות עליונה) ותשתיות תחבורה ותקשורת. לאחר מכן יש לעשות שימוש בטילי שהאב-3 וקדר כנגד ישובים עירוניים עד לחיסולם הסופי של תושבי ישראל. פרקאני המליץ לפגוע בבסיסי חיל האוויר של ישראל (ששמותיהם פורטו על סמך פרסומים בתקשורת הגלויה) ובכלי שייט (הכותב המליץ לפגוע בכלי שיט ובצוללות באמצעות טילים, פעילות כוחות מיוחדים איראנים בעולם ומיקוש ימי). לאחר מכן פירט פרקאני את יכולות הטק"ק של איראן ואת סוגי הטילים שעומדים לרשותה ואת והעריך, כי איראן יכולה להשמיד את ישראל בפחות מתשע דקות.

המאמר נכתב על-ידי אדם פרטי ואינו משקף בהכרח את עמדות ההנהגה האיראנית. פרסומו הנרחב באמצעי תקשורת המזוהים עם הממסד השמרני עשוי, עם זאת, להצביע על השפעתו הגוברת באיראן של השיח הגובר בישראל ובמערב בנוגע למתקפה צבאית אפשרית נגד איראן ולבטא את ראשיתו של שיח ציבורי ותקשורתי באיראן בנוגע לצורך בתקיפה מקדימה כנגד ישראל או כנגד יעדים מערביים.

המאמר עורר תגובות רבות מצד גולשים איראנים באתרים, שפרסמו אותו. גולשים מעטים באתר אלף הביעו תמיכה בדעתו של מחבר המאמר וטענו, כי ישראל היא מדינה מחרחרת מלחמה השואפת להשתלט על האזור וגידול סרטני בלב האומה המוסלמית ולפיכך יש להיאבק בה על מנת לטהר את האזור מ"הדיכוי, האימפריאליזם והכפירה". גולשים אחדים טענו, כי ישראל אינה בעלת יכולות צבאיות מרשימות כל כך, כפי שנהוג לייחס לה, וכי עדות לכך ניתן למצוא בתפקודה הלקוי במלחמת לבנון השנייה ובמערכה בעזה.

רוב הגולשים, עם זאת, הביעו הסתייגות מתוכן המאמר ואף מתחו ביקורת על החלטת עורכי אלף לפרסמו. חלקם טענו, כי המאמר מפריז ביכולתה של איראן ומתעלם מתגובתן הצפויה של בעלות בריתה של ישראל, ובראשן ארצות-הברית, במקרה של מתקפה איראנית נגדה. על אף התקדמותה הצבאית של איראן, אין לה יכולת להרוס את ישראל, כתב אחד הגולשים.

גולש אחר טען, כי המצב הכלכלי, החברתי והפוליטי באיראן אינו מאפשר לה ליזום מלחמה וכי העם האיראני, שנמצא כבר כיום תחת לחץ כלכלי כה כבד, אינו צריך לספוג גם טילים אמריקאים וישראלים בתגובה למתקפה צבאית נגד ישראל. גולש זה – לצד מספר גולשים נוספים – המליץ להשקיע בשיפור איכות החיים באיראן ובפיתוח המדינה במקום לעסוק במתקפה אפשרית נגד ישראל.

מספר גולשים מתחו ביקורת על כותב המאמר ותהו, מדוע הוא לא הציע לתקוף את רוסיה או את סין כאשר אלה תקפו את המוסלמים בצ’צ’ניה ובמערב סין.

קריאתו של מחבר המאמר להשמיד את אזרחי ישראל עוררה ביקורת חריפה במיוחד. גולשים רבים טענו, כי מדובר בהצעה בלתי-מוסרית וכי האתר לא היה צריך לפרסם מאמר הקורא לרצח עם. לאיראן אין כל בעיה עם היהודים אלא רק עם מנהיגי המשטר הציוני, טען אחד הגולשים. אפילו ישראל אינה קוראת להשמדת העם באיראן ואין כל הצדקה לקרוא לחיסול אזרחי ישראל. גולש אחר טען, כי המאמר משרת את ישראל, שתוכל לטעון עתה, כי איראן אינה מסתפקת בקריאה לחסל את ישראל אלא אף חותרת להשמיד את העם היהודי.

איראן נגד חברת סמסונג בעקבות פרסומת חברת הוט

פרסומת חברת הוט, שבה נראים כוכבי סידרת הטלוויזיה עספור מפוצצים מתקן גרעיני בעיר אצפהאן, עוררה זעם רב באיראן. קצפם של האיראנים יצא על חברת האלקטרוניקה הדרום-קוריאנית "סמסונג", שאת מחשב הלוח שלה מקדמת הפרסומת.

יו"ר ועדת הכלכלה של המג’לס, ארסלאן פתחיפור (Arselan Fatehipour ), הודיע, כי המג’לס שוקל לבחון מחדש את קשרי איראן עם חברת סמסונג ולהעביר חוק, שיאסור על יבוא מוצרי החברה בעקבות "הפרסומת האנטי-איראנית". הוא ציין, כי החוק יגרום לחברה להצטער על הפרסומת המעליבה וכי החברה שכחה, שהיא מקיימת עסקים כלכליים נרחבים באיראן. התנצלות החברה מעם האיראני הכרחית אך אינה מספקת, אמר חבר המג’לס (אלף, 1 פברואר 2012). גם חבר המג’לס, סיד עלי מוסוי (Seyyed Ali Mousavi ), התייחס בראיון לסוכנות הידיעות פארס לפרסומת ואמר, כי חברת סמסונג פגעה בעם האיראני על מנת לרצות את הציונים וכי פגיעה זו תעלה לה ביוקר. הוא הודיע, כי ועדת הכלכלה של המג’לס תדון בנושא במהלך השבוע הקרוב ותבחן את תגובתה (פארס, 1 פברואר 2012).

אמצעי התקשורת השמרנים הגדירו את הפרסומת כפוגעת בעם האיראני, ובעיקר בנשים האיראניות. סוכנות הידיעות פארס דיווחה בהרחבה על הפרסומת וטענה, כי היא שמה ללעג את חיסול מדעני הגרעין האיראנים על-ידי "המוסד". גם האופן, שבו מוצגת איראן בפרסומת, הרגיז את האיראנים. איראן מוצגת, לטענת "פארס", כמדינת מדבר מלאת אבק, שאזרחיה מנותקים מהציוויליזציה וחיים בתקופת האבן ונשותיה יושבות על האדמה. סוכנות הידיעות הסבה תשומת לב לכך, שעל קירות בית הקפה המוצג בפרסומת תלויה תמונתו של איש הדת השיעי העיראקי הבכיר, איתאללה סיסתאני, עדות לכך שחברת הפרסומת נעדרת ידע פוליטי בסיסי.

פארס תהתה, האם גם איראן יכולה לשדר בטלוויזיה פרסומת אנטי-ישראלית עבור מוצרי סמסונג ולאיים בה על ישראל בחיסולים ובפיגועים בשטחה. אם התשובה היא שלילית, איזו הצדקה יש לסמסונג להפיק פרסומת כזו, שפוגעת באיראנים ובתרבותם? זאת ועוד, האם הפקת פרסומת כזו ימים ספורים לאחר חיסול מדען הגרעין האיראני אינה פותחת בפני איראן את האפשרות להגיש נגד סמסונג תלונה משפטית בגין תמיכה בטרור? הפרסומת חושפת, לטענתפארס, את הפחד בקרב אזרחי ישראל מפני איראן ויכולותיה הצבאיות ואת הערך הרב, שהם מייחסים לפעילות הגרעין באיראן (פארס, 1 פברואר 2012). גם האתר משרק (Mashregh ) תקף בחריפות את הפרסומת הישראלית וטען, כי "המשטר הציוני" האחראי לפעולות טרור נגד איראן ולחיסול מדעני הגרעין שלה משתמש בלעג על מנת לברוח מאחריותו למעשים אלה (משרק, 25 ינואר 2012).

כוחות ביטחון הפנים הסירו השבוע שלטי פרסומת של החברה, שהיו תלויים ברחבי טהראן. כמו כן אסר משרד ההכוונה האסלאמית על חברות מסחריות איראניות לשתף פעולה עם החברה בתחום הפרסום או להעניק את מוצריה בתור פרסים. בנוסף התקיימה הפגנת מחאה מול משרדי החברה בטהראן (רוז אונליין, 5 פברואר 2012).

תמונות השבוע: הפגנת סטודנטים חברי בסיג’ מול המג’לס בדרישה להפסיק יצוא נפט איראני לאירופה

הפגנת סטודנטים חברי בסיג' מול המג'לס בדרישה להפסיק יצוא נפט איראני לאירופה

 

לראש העמוד