חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני ( 25 – 31 במאי 2011)

פלסטינים ממתינים סמוך למעבר רפיח (אלמנאר, 28 במאי 2011)

עיקרי הדו"ח

השבוע, אותרה נפילת רקטה אחת בשטח ישראל  (28 במאי). הרקטה נפלה בשטח פתוח במועצה האזורית אשכול. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק. זוהי נפילת רקטה ראשונה מאז 18 באפריל. ממשלת מצרים הודיעה השבוע על פתיחת מעבר רפיח לתנועה באופן רציף, מידי יום, (למעט יום שישי וימי חג), ועל הקלות במעבר. בכירים בחמאס בירכו על ההחלטה, שהינה ביטוי נוסף לשיפור היחסים בין חמאס למשטר המצרי החדש. ההחלטה אינה כוללת מעבר סחורות, שתמשכנה לעבור (יחד עם אמצעי לחימה) דרך מערכת המנהרות שבין הרצועה לבין מצרים באמצעות "תעשיית ההברחות".

אירועים בולטים בדרומה של ישראל

 השבוע, אותרה נפילת רקטה אחת בשטח ישראל  (28 במאי). הרקטה נפלה בשטח פתוח במועצה האזורית אשכול. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק. זוהי נפילת רקטה ראשונה מאז 18 באפריל .

ירי רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי הנגב המערבי ¹

ירי הרקטות בשנה האחרונה

ירי פצצות מרגמה בשנה האחרונה

ההתפתחויות ברצועת עזה

המצב במעברים

 בשבוע האחרון הועברו בין 207 ל-249 משאיות סחורה לרצועת עזה מדי יום. כמו כן הועברו כמה אלפי טונות של חומרי בניין ומאות טונות גז בישול (אתר מתאם פעולות הממשלה בשטחים, 31 במאי 2011).

מעבר רפיח

 ממשלת מצרים הודיעה על פתיחתו של מעבר רפיח באופן רציף מדי יום (למעט יום שישי וימי חג) ועל הארכת שעות הפעילות במעבר. החל מה-28 במאי יוכלו פלסטינים מעל גיל 40 ומתחת לגיל 18, וכן נשים מכל הגילים וסטודנטים הלומדים במצרים, לעבור במעבר רפיח ללא צורך בהיתרים. גם פלסטינים היוצאים למצרים לצורך טיפול רפואי יהיו פטורים מהיתרים, מלבד אישור רופא. ביום הראשון ליישום הנוהל החדש עברו לשטח מצרים מרצועת עזה כ-400 פלסטינים, ומעל למאה פלסטינים שבו לרצועה ממצרים.

פלסטינים ממתינים לעבור במעבר רפיח
(ופא, 28 במאי 2011)

 בהחלטת ממשלת מצרים לא נכללת סוגיית העברת סחורות, שתמשכנה (יחד עם אמצעי לחימה) לעבור דרך מערכת המנהרות, שבין הרצועה למצרים, באמצעות "תעשיית ההברחות".

 בכירים בחמאס בירכו על החלטת ממשלת מצרים. כלי התקשורת הערביים והפלסטינים דיווחו כי בשלב זה ככל הנראה ייטלו מנגנוני הביטחון של ממשל חמאס (ללא הימצאות משקיפים בין לאומיים) את האחריות על ביטחון המעבר. נמסר כי לאחר שתוקם ממשלת אחדות יובא הנושא לדיון מחודש  (ופא, 25 במאי 2011; אלג’זירה, 25 במאי 201; רדיו קול פלסטין, 30 במאי 2011).   

המאבק המדיני והתודעתי נגד ישראל

נאום ראש ממשלת ישראל בפני הקונגרס האמריקני והתגובות לו

 ב-24 במאי נשא בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, נאום בפני שני בתי הקונגרס האמריקני. הנאום התקבל באהדה ובמחיאות כפיים של חברי הקונגרס.

בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, בעת נאומו בפני הקונגרס האמריקני
(לע"מ, 24 במאי 2011)

 להלן עיקרי הנאום (אתר משרד ראש הממשלה, 24 במאי 2011):

• זכות הפלסטינים להקמת מדינה – נתניהו הכיר בזכותם של הפלסטינים למדינה עצמאית והבהיר, כי "הפלסטינים חולקים אתנו פיסת אדמה קטנה זו". לדבריו ישראל חותרת לשלום בו "הם לא יהיו נתיניה של ישראל ולא אזרחיה" שכן "הם זכאים ליהנות מחיים לאומיים של כבוד במדינה חופשית, בת קיימא ועצמאית".

• הכרה במדינת ישראל – נתניהו הטיל על את הפלסטינים את האשמה לכך שטרם הושג הסכם. לדבריו הדבר נובע מכך "שעד כה הפלסטינים סירבו לקבל מדינה פלסטינית כל עוד פירושה קבלת מדינה יהודית לצדה". הוא הדגיש כי "  הסכסוך בינינו מעולם לא היה על הקמתה של מדינה פלסטינית. מאז ומתמיד הוא היה על קיומה של המדינה היהודית". הוא קרא לאבו מאזן להתייצב מול עמו ולהצהיר כי הוא מקבל את המדינה היהודית.

• גבולות המדינה הפלסטינית – נתניהו הבהיר כי עם ישראל, והוא עצמו, מוכנים ל"פשרה מרחיקת לכת", אך הבהיר כי "פשרה זו חייבת לשקף את השינויים הדמוגרפיים הדרמטיים שהתחוללו מאז 1967." עם זאת, ציין כי ברור לו כי בכל הסכם שלום עתידי יהיו התנחלויות אשר ימצאו עצמן מחוץ לגבולות מדינת ישראל. בכל הנוגע לגבולות הבהיר כי הם יוסכמו במסגרת מו"מ, אך הדגיש כי הגבול יהיה שונה מגבולות ה-4 ביוני 1967, שכן גבולות אלה אינם ברי הגנה מבחינתה של ישראל. נתניהו הדגיש את הצורך בגבולות בטוחים לישראל על מנת לשמר את השלום ולהבטיח את בטחונה של ישראל במקרה והשלום יקרוס. עם זאת, הוא הבהיר כי ברור למדינת ישראל כי "המדינה הפלסטינית צריכה להיות גדולה מספיק כדי שתוכל להיות בת-קיימא, עצמאית ומשגשגת".  

• חינוך לשנאה – נתניהו גינה את הפלסטינים, שלדבריו מחנכים ל"שנאה", מאדירים את  המחבלים ופעולותיהם וממשיכים לטפח בקרב עמם את ה"אשליה" שביום מן הימים ישובו הפליטים הפלסטינים לשטח ישראל.

• בעיות הפליטים ועתיד ירושלים – נתניהו הדגיש כי "בעיית הפליטים הפלסטינים תיפתר מחוץ לגבולות ישראל".   לגבי ירושלים הדגיש כי רק תחת שלטון ישראל נהנו בני כל הדתות מחופש פולחן מלא בעיר ירושלים ולכן "אסור שירושלים אי פעם תחולק שוב. ירושלים חייבת להישאר בירתה המאוחדת של ישראל".

תגובות הרשות הפלסטינית

 נאומו של נתניהו עורר גל של תגובות ביקורתיות ברשות הפלסטינית:

• אבו מאזן, ראש הרשות הפלסטינית, טען כי נאומו של ראש ממשלת ישראל מהווה סילוף של העובדות והוכחה לכך שנתניהו התרחק מאד מתהליך השלום. הוא הביע את התנגדותו להתייחסות ראש הממשלה לישראל כ"ארץ האבות" של העם היהודי, לדבריו על ירושלים מאוחדת תחת שלטון ישראל, לדרישתו לנוכחות ישראלית בבקעת הירדן ולהדגשתו כי בעיית הפליטים הפלסטינים תיפתר במדינה הפלסטינית. אבו מאזן הדגיש כי המו"מ עודנו האופציה המועדפת על הפלסטינים, אולם אם עד ספטמבר 2011 לא תושג התקדמות במשא ומתן, הם יפנו לאו"ם (ופא, 25 במאי 2011).

• צאא’ב עריקאת, חבר הועד הפועל של אש"ף, אמר כי הנאום הוכיח לפלסטינים כי ישראל "איננה שותפה לתהליך השלום" וכי נתניהו "עיוות את העובדות" (אלג’זירה, 25 במאי 2011). הוא הבהיר, בראיון אחר, כי אם ישראל תאמץ בפומבי את עקרון שתי המדינות בגבולות 1967 ותקבל עליה את התחייבויות "מפת הדרכים" והתחייבויות אחרות, אזי יתקיים מו"מ. במידה ולא, הפלסטינים החליטו לפנות למועצת הביטחון של האו"ם (רדיו קול פלסטין, 9 במאי 2011).

• נביל שעת’, חבר הועד המדיני של פתח, כינה את נאומו של נתניהו "קריאה למלחמה ולא לשלום", הוא טען, במשתמע, כי שלום ללא ירושלים, שיבת הפליטים, גבולות 1967 או הפסקת בניית ההתנחלויות אינו קביל. הוא טען כי אובמה אינו רוצה שהפלסטינים יתקדמו מבחינה מדינית בעולם ולא יפנו לאו"ם, אלא יכנסו למו"מ ש"יימשך לנצח"  (אלערביה, 25 במאי 2011).

תגובות בחמאס

 דוברים בחמאס הביעו התנגדות נחרצת לנאום נתניהו ודחקו ברשות הפלסטינית לחזור לאופציית ה"התנגדות":

• אסמאעיל הניה, ראש ממשל חמאס, קרא לרשות הפלסטינית "לצאת מהמו"מ" עם ישראל והדגיש, כי נאום נתניהו, המבטא את "עמדתה האמיתית של ישראל", מחייב את הפלסטינים לחזק את אופציית ההתנגדות (האלימות והטרור); הוא קרא לאחד בין הפעילות המדינית לבין ה"התנגדות" ו"לדבוק בעקרונות העם הפלסטיני" ובראשם "זכות השיבה" של הפליטים הפלסטינים לשטח ישראל (Palestine-info , 25 במאי 2011).

•  מחמוד אלזהאר, בכיר חמאס, הביע התנגדות נחרצת לכל הסדר שיגזול נתחים מ"האדמה הפלסטינית". הוא תהה מדוע התקבעו ישראל וארצות הברית על גבולות 1967 ולא בגבולות תכנית החלוקה משנת 1947. לטענתו, אף פלסטיני  לא יקבל את הצעתם של נתניהו ואובמה. הוא טען כי ישראל לא תוותר על דבר אלא אם תחוש איום אמיתי על בטחונה וקרא לגיבוש תכנית "התנגדות" מאוחדת לכלל הארגונים הפלסטינים (אלח’בר, 25 במאי 2011). עוד טען, בעת ביקור במצרים, כי הפלסטינים טרם איבדו את תקוותם לכך הנשיא אובמה יתמוך בסוגיה הפלסטינית, אך הבהיר כי "היהודים" הם אלה ששולטים בקונגרס האמריקני ובהחלטותיה של ארצות הברית, ולכן במשתמע, הסבירות לכך נמוכה. הוא ציין, ברוח התבטאויות קודמות מהעבר, כי "אופיים של היהודים" הוא הסיבה שגורשו ממדינות רבות בעולם (אלמצראוי, 26 במאי 2011).

תגובת חסן נצראללה

 חסן נצראללה, מנהיג חזבאללה, התייחס לדברי נתניהו בנאום שנשא לציון נסיגת צה"ל מדרום לבנון (מאי 2000).  לדבריו ארצות הברית וישראל הבהירו את עמדתן והנחיתו "מכת מחץ" על יוזמת השלום הערבית. הוא קרא לליגה הערבית לבטל את יוזמת השלום הערבית ולהכריז על ה"לאווים" שלה, שבמרכזם ההתנגדות למו"מ. הוא גם קרא לפלסטינים להתאחד סביב ה"התנגדות" (קרי, דרך הטרור והאלימות) ולעולם הערבי לתמוך בהם. הוא קרא ל"מיליוני" ערבים מכל מדינות ערב להגיע לגבולות ישראל ולנסות לחצותם. הוא ציטט את דברי האמאם ח’מיני לפיו "אם כל מוסלמי ייקח דלי מים וישפוך על ישראל היא תוצף ותעלם ללא צורך במלחמה" (אלמנאר, 25 במאי 2011).    

תכנית  הרשות הפלסטינית לפנות לאו"ם בספטמבר 2011

 נמשכת הפעילות המדינית וההסברתית של הרשות הפלסטינית סביב הפניה לאו"ם בספטמבר, על מנת לקבל מהאו"ם הכרה במדינה פלסטינית בגבולות 1967, שבירתה מזרח ירושלים.  

 צאא’ב עריקאת, חבר הועד הפועל של אש"ף, הבהיר כי פעילות זו מתקיימת בשני מישורים במקביל: פעילות מול מדינות העולם שנועדה להשיג מהן הכרה במדינה ולהעלות את דרג הנציגויות; ופעילות מול האו"ם שנועדה לצרף את "פלסטין" כחברה מן המניין בארגון. לשם כך עליהם לפנות למזכ"ל האו"ם ולבקש לצרפם ומזכ"ל האו"ם בתורו יגיש את הבקשה למועצת הביטחון. זו תקים ועדה, אשר תגיש את מסקנותיה לעצרת הכללית, 35 ימים לפני כינוסה. צאא’ב עריקאת הבהיר, שעל מנת שהבקשה תידון בספטמבר, על הפלסטינים להתחיל במהלך כבר בראשית יולי 2011. הוא הוסיף כי אם יוטל במועצה וטו יוכלו הפלסטינים לפנות לעצרת הכללית ולזכות בהכרה כ"מדינה שאינה חברה" בארגון (בכפוף להשגת חמישים ואחת אחוז מהקולות בעצרת) (רדיו קול פלסטין, 29 במאי 2011).

הזירה הפנים-פלסטינית

הסכם הפיוס בין חמאס לפתח

 בעקבות נאומיהם של נשיא ארצות הברית ברק אובמה וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שדחקו ברשות הפלסטינית לבחון מחדש את הסכם הפיוס עם חמאס, הדגישו גורמים ברשות ובחמאס, כי ביטול ההסכם אינו עומד על הפרק. יתרה מזו, הפלסטינים יוסיפו לקדם את מימוש ההסכם, אף שסוגיית המעצרים ההדדיים עודנה מהווה אבן נגף.

 במסגרת זו  נביל שעת’, חבר הוועד המרכזי של פתח, קיים ביקור ב-26 במאי ברצועת עזה כדי לקדם את יישום הסכם הפיוס. במהלך הביקור נועד עם ראש ממשל חמאס, אסמאעיל הניה ובכירים בחמאס, הג’האד האסלאמי בפלסטין וארגונים נוספים הפועלים ברצועה (ופא, 26 במאי 2011).

נביל שעת’ ושר החוץ בממשל חמאס מחמד עוצ’, במהלך מסיבת העיתונאים  
(צפא, 29 במאי 2011)

 עם סיום הביקור ערכו נביל שעת’ ומחמד עוצ’, מסיבת עיתונאים. במהלכה הודיע שעת’ כי הטיפול בסוגיית המעצרים [של פעילי הארגונים השונים] ביהודה ושומרון וברצועת עזה, צפוי להסתיים בימים הקרובים. כמו כן אמר  כי הרשות הפלסטינית החלה בתהליכים, שמטרתם הענקת דרכונים לתושבי רצועת עזה (ערוץ אלאקצא, 29 במאי 2011).

בכירי חמאס מתייחסים לסוגיית ההכרה בישראל 

 על רקע הפיוס הפנים-פלסטיני נדרשו ראשי חמאס לסוגיית ההכרה בישראל. בהתבטאויותיהם הם שבו והדגישו כי חמאס לא תכיר בישראל.  כך למשל  כינה צלאח אלברדויל, בכיר חמאס, את  דרישתו של אובמה מחמאס להכיר בישראל "תעלול תקשורתי". לטענתו "לא ייתכן שחמאס תכיר בישראל", לא מבחינה פוליטית ולא מבחינה אידיאולוגית שכן "ישראל גזלה את השטח" (קרי, שטח מדינת ישראל "נגזל" מהפלסטינים). הוא קרא לפתח להפסיק את המו"מ והתיאום הביטחוני עם ישראל ולשוב "למקומה הטבעי" כ"תנועת שחרור לאומי" (Palestine-info , 23 במאי 2011). 

 צלאח אלדין אבו שרח’, חבר ההנהגה המדינית של חמאס, הבהיר במהלך מפגש עם קצינים של מנגנוני הביטחון של חמאס, כי הפיוס הפנים-פלסטיני נועד "לדחוק את ישראל לפינה" ולהביא לכך שכל הפלסטינים יאמצו את דרך ה"התנגדות" (קרי, האלימות והטרור). לדבריו צפויה חמאס להצטרף לאש"ף, אך מבלי להכיר בישראל, לקבל את תנאי "הרביעייה" או להכיר בהסכמים "המשפילים" את הפלסטינים. הוא הדגיש כי הכרתו של חמאס במדינה פלסטינית בגבולות 1967 אינה מהווה ויתור, שכן על פי הנחייתו של שיח’ יאסין, מייסד חמאס, מותר לעשות זאת אם זה נעשה במסגרת "חלוקת תהליך השחרור לשלבים", והדבר אינו מהווה ויתור על יתר שטחי "פלסטין" (אתר הרשות להכוונה פוליטית ומוראלית במשרד הפנים של ממשל חמאס, 11 במאי 2011).  

היערכות לאירועי “יום הנכסה”

 ביהודה, שומרון ורצועת עזה וברחבי העולם הערבי נמשכות הקריאות ברשתות החברתיות ובתקשורת לנקיטת פעילות מחאה אנטי-ישראלית רחבת היקף סביב "יום הנכסה" (יום תבוסת הערבים במלחמת ששת הימים, ב-6 ביוני 1967). חמאס הצטרפה גם היא לפעילות זאת באמצעות כלי התקשורת שלה.

 במסגרת זו, התארגנות ברשת הפייסבוק המכנה עצמה "האנתיפאדה השלישית" פרטה את תכנית הפעולה שלה, המתפרשת על פני שלושה ימים (החל מה-3 ביוני וכלה ב-7 ביוני) במסגרת זו (על בסיס פייסבוק, 24 במאי 2011):

• ב-3 ביוני – אמורים המונים ברחבי העולם המוסלמי (כולל ביהודה ושומרון) לקיים תפילות ולקרוא לשחרור ירושלים ופלסטין. במסגרת זו צפויות להתקיים תהלוכות לעבר מסגד אלאקצא וכנסיות ירושלים. במידה וימנע מהתהלוכות להגיע לשם, יערכו התפילות במחסומים בהם יעצרו. גם ברצועת עזה צפויות להתקיים תהלוכות לעבר מעברי הגבול עם ישראל.

• ב-4 ביוני – יתקיים בסוריה "יום הנהירה אל הגולן" במסגרתו ינסו אזרחים סורים לחצות את הגבול לרמת הגולן. ייתכן שפעילות ברוח זו תחל כבר ב-3 ביוני ושיתקיימו תהלוכות גם ב-5 ביוני (פייסבוק, 25 במאי 2011).

• ב-5 ביוני – לאחר תפילת הצהריים במסגדים, מתוכננות להתקיים "בלבנון, בסוריה ובירדן" צעדות לעבר גבולות ישראל, בהשתתפות מתנדבים מרחבי העולם האסלאמי. באירופה יתקיימו צעדות לעבר שגרירויות ישראל. בירושלים, בשטחי יהודה ושומרון ובערי ישראל "יימשכו הצעדות והעימותים עם חיילי הכיבוש באזורי התפר".

• ב-5 ביוני צפויה להתקיים הפגנה במארון אלראס, בתיאום עם השלטונות הלבנונים. ייתכן שבתהלוכה ישתתפו גם אנשי פתח בלבנון. כמו כן, ישנה היערכות לשיגור ספינות במסגרת האירועים (לבנון עכשיו, 25 במאי 2011; אלנשרה, 30 במאי 2011; פייסבוק, 23 במאי 2011).  

• ב-7 ביוני צפויות להתקיים תהלוכות ביהודה ושומרון ומתוך שטח ישראל לעבר ירושלים. צפויה להגיע שיירה לרצועת עזה והמשתתפים באירועי היום צפויים לשאת "שבועת אמונים לירושלים".

 בישראל, הבהיר דובר צה"ל כי הגבול עם סוריה הינו "שטח צבאי סגור" והתקרבות אזרחים לעבר הגבול אסורה ומהווה "סכנה לביטחונם". עוד הודיע כי כוחות צה"ל מצויים בכוננות בכל הגזרות הרלוונטיות, מחשש למהומות הדומות למהומות "יום הנכבה" (אתר דובר צה"ל, 20 במאי 2011).

המשטים לרצועת עזה – תמונת מצב

אודות המשט המשודרג (“צי החירות 2”)

 נמשכות ההכנות להוצאתו של משט "צי החירות 2" בשבוע השלישי של חודש יוני. ונגליס פיסיאס (Vangelis Pissias ) פעיל יווני מבכירי מארגני המשט, הבהיר כי על אף החלטת מצרים לפתוח את מעבר רפיח, יצא המשט הנוכחי לדרכו. שכן לטענתו "הסגר עודנו נמשך" כל עוד ישראל שולטת במרחב הימי והאווירי של רצועת עזה ומגבילה את הסחורות שיכולות להיכנס לרצועה ולצאת ממנה (AFP , 30 במאי 2011). גם דוברים של ארגונים אחרים המשתתפים במשט, ובמרכזם דוברי IHH , שבו והדגישו את נחישותם להוציא את המשט לפועל.

 בתוך כך נודע כי חברת הביטוח הבריטית Lloyds , הגדולה מסוגה בעולם, הודיעה כי לא תבטח כל ספינה, אשר תנסה לסייע לחמאס, וכי אם ספינה תיפגע משום שלקחה חלק בפעילות אשר סותרת את ה"חוק המקומי", הביטוח עליה לא יהיה תקף (Jewish Chronicle , 19 במאי 2011).    

"השיירה האפריקאית" לרצועת עזה

 נמשכות ההכנות לקראת צאתה של שיירת הסיוע מדרום אפריקה לרצועת עזה במסגרת זאת עוסקים המארגנים בגיוס מתנדבים וציוד. את השיירה, שתצא מקיפטאון,  יזמו שני ארגונים מוסלמים הפועלים בדרום אפריקה: קרן אלקדס (Al Quds Foundation ) וארגון בשם Muslim Judicial Council (MJC ). לארגונים אלו הצטרפו ארגונים מוסלמים נוספים, תחנות שידור, קרנות צדקה, אוניברסיטאות, קולג’ים ובתי ספר מוסלמים בדרום אפריקה. השיירה אמורה לצאת לדרכה בשבוע השלישי של חודש יוני (שהוא גם מועד צאתו  המיועד של המשט המשודרג "צי החירות 2"). השיירה תעבור בדרכה לרצועה בכמה ממדינות אפריקה. במקביל, ישלח בדרך הים סיוע הומניטארי המיועד להגיע לנמל מצרי (אל עריש?) ולחבור לשיירה².

 במקביל מתארגנת ככל הנראה שיירה נוספת, שתצא מדרבן שבדרום אפריקה, על ידי ארגון בשם SA Relief Agancy (SARA )³ בשיתוף פעולה עם ארגונים נוספים. השיירה היא אווירית ויבשתית כאחת והיא הייתה  אמורה לצאת ב-15 במאי ("יום הנכבה").  נראה כי קשיים שהתגלעו בתיאום הכניסה לרצועת עזה מול השלטונות המצריים עיכבו את מועד יציאתה. על פי טפסי ההרשמה,  השיירה מיועדת לבני 18 ומעלה עדיפות לנהגי משאיות מומחים בבנייה עיתונאים עובדים סוציאליים ואנשי כספים ועסקים.

לוגו ארגון SARA (www.sarelief.net )

לבנון

פיגוע נגד כוח יוניפי”ל

 ב-27 במאי הופעל באזור צידון מטען חבלה נגד שיירה של כלי רכב השייכים לגדוד האיטלקי של יוניפי"ל. שישה חיילים ושני עוברי אורח נפצעו, שניים מהחיילים באורח קשה. אף ארגון לא נטל אחריות על הפיגוע. כוחות הביטחון הלבנונים טענו כי התארגנות גדודי עבדאללה עזאם, המזוהה עם הג’האד העולמי עומדת מאחורי ביצועו⁴. יצוין כי הפיגוע אירע סמוך מאד למקום בו ביצע הארגון פיגוע נגד אנשי הגדוד האירי של יוניפי"ל בשנת 2008 (אלספיר, 30 במאי 2011; Daily Star , 30 במאי 2011).

אחד מכלי הרכב של יוניפי"ל שנפגעו בפיגוע
(אלמנאר, 27 במאי 2011)

---

¹ בסטטיסטיקה לא נכללו נפילות של רקטות ופצצות מרגמה  שנפלו בשטח רצועת עזה. נכון ל-31 במאי 2011

² ראו לקט מרכז המידע: "בדרום אפריקה מתארגנת שיירת סיוע לרצועת עזה, האמורה לחצות את יבשת אפריקה ולהגיע לרצועה בסוף יוני 2011. מאחורי השיירה עומדים שני ארגונים אסלאמיים אנטי-ישראלים הפועלים בדרום אפריקה. אחד מהם (MJC ) משתייך ל"קואליציית הצדקה", שהוצאה מחוץ לחוק בארה"ב ובישראל. ראשי הארגונים הללו קיימו קשר עם חמאס ו-IHH , ותיאמו עימם כנראה את שיגור השיירה" (1 במאי 2011).

³ ארגון לא ממשלתי שהוקם בשנת 2006 בדרבן שבדרום אפריקה. הארגון מבצע פעילויות הומניטאריות מקומיות ומחוץ למדינה . הארגון מעיד כי הוא פועל בשיתוף פעולה עם ממשלות מקומיות וארגונים הומניטאריים בינלאומיים.

⁴ להרחבה אודות ארגון "גדודי עבדאללה עזאם" ראו לקט מרכז המידע מיום 1 בספטמבר 2010 בנושא: ארגון בשם "גדודי עבדאללה עזאם", המזוהה עם אלקאעדה והג’האד העולמי ביצע, ככל הנראה, את הפיגוע נגד מיכלית הנפט היפנית במיצרי הורמוז .

לראש העמוד 

 

 

 

מאמרים נוספים בתחום