מבט לאיראן

זרקור לאיראן – אם אין קולנוע, שיצפו בטלוויזיה:  תעשיית הקולנוע האיראנית בין רדיפה פוליטית למשבר כלכלי 

• ויכוח חריף בין יוצרי קולנוע לחוגים רדיקלים במחנה השמרני סביב סרטו החדש של במאי הקולנוע פרידון ג'יראני, "אני אמא", שב ומעיד על מצוקתה של תעשיית הקולנוע האיראנית הניצבת בפני רדיפה פוליטית מתמשכת לצד משבר כלכלי מחריף.
• הסרט, שנאסר על-ידי משרד ההכוונה האסלאמית להקרנה במשך שנתיים, עלה בסוף נובמבר לאקרנים לאחר שהוכנסו בו מספר שינויים בהתאם לדרישות המשרד. עליית הסרט עוררה התנגדות חריפה מצד חוגים רדיקלים במחנה השמרני בטענה שהוא מציג אורח חיים המנוגד לאסלאם ומעודד התנהגות בלתי-מוסרית. ביום שבת (1 דצמבר) קיימו פעילי הקבוצה הרדיקלית אנצאר חזבאללה הפגנת מחאה מול משרד ההכוונה בטהראן. מולם התייצבו אנשי תעשיית הקולנוע ותומכי הסרט, שהביעו את תמיכתם בהקרנתו.
• בעקבות הביקורת הגוברת על הסרט זומנו במאי הסרט ויו"ר ארגון הקולנוע במשרד ההכוונה האסלאמית להופיע בפני התובע הכללי של טהראן. פרשת הסרט "אני אמא" שבה ומבטאת את רצונו של המשטר ליצור קולנוע ממשלתי ומגויס, שהוביל בשנים האחרונות לעימותים חריפים בין הממשלה ליוצרי הקולנוע.
• הויכוח סביב הסרט מגיע בעיצומו של משבר כלכלי המאיים על תעשיית הקולנוע האיראנית. ראשי התאחדות בעלי בתי הקולנוע איימו לאחרונה להשבית את בתי הקולנוע אם לא יזכו לסיוע ממשלתי. בתגובה הצהיר שר ההכוונה האסלאמית, כי הוא אינו חושש מאיומים אלה וכי קיימות חלופות אחרות לקולנוע, כגון: תוכניות טלוויזיה וסרטים להקרנה ביתית.

ויכוח חריף בין יוצרי קולנוע לחוגים רדיקלים במחנה השמרני סביב סרטו החדש של במאי הקולנוע פרידון ג'יראני (Fereydoun Jirani) שב ומעיד על מצוקתה של תעשיית הקולנוע האיראנית הניצבת בפני רדיפה פוליטית מתמשכת לצד משבר כלכלי מחריף.

הסרט "אני אמא" (من مادر هستم) נוצר על-ידי ג'יראני בשנת 2010. הוא מספר את סיפורה של צעירה בת למשפחה ממעמד הביניים, שנאנסת ערב נישואיה על-ידי חברו הטוב של אביה והורגת אותו שלא במתכוון. לאחר מותו תובעת אלמנתו מבית המשפט להטיל על הצעירה עונש מוות, מאחר שהיא מבקשת לנקום באביה של הצעירה, שהעדיף להינשא לאישה אחרת כשהיו צעירים. הסרט נאסר על-ידי משרד ההכוונה האסלאמית להקרנה במשך שנתיים, אך לאחרונה אושרה הקרנתו לאחר שהוכנסו בו מספר שינויים בהתאם לדרישות המשרד.

עליית הסרט בסוף נובמבר עוררה התנגדות חריפה מצד חוגים רדיקלים במחנה השמרני, ובראשם הקבוצה האסלאמית המיליטנטית אנצאר חזבאללה (Ansar-o Hezbollah). לטענת מתנגדי הסרט, מדובר בסרט מושחת המציג אורח חיים המנוגד לאסלאם ומעודד התנהגות בלתי-מוסרית, כגון: שתיית אלכוהול, עישון סיגריות ובגידה בחיי הנישואין. עוד טוענים המתנגדים להקרנתו, כי הסרט מבטא עמדה ביקורתית כלפי עונש הקצאץ (Qisas, עין תחת עין) הנהוג באסלאם ומציג את מערכת המשפט האיראנית באופן שקרי.

ערב יציאת הסרט לאקרנים הוציא ארגון אנצאר חזבאללה גילוי דעת חריף ובו דרישה ממשרד ההכוונה האסלאמית לבטל את הקרנתו. ראשי הקבוצה, שכבר הצליחו בשנה האחרונה להוריד שני סרטי קולנוע מהאקרנים בטענה לאי-מוסריותם, הודיעו כי בכוונתם לארגן הפגנת מחאה מול משרד ההכוונה אם דרישתם לא תיענה. ביום שבת (1 דצמבר) התייצבו פעילי הקבוצה מול משרד ההכוונה בטהראן, הניפו שלטים בגנות הסרט ודרשו את הפסקת הקרנתו ואת הדחת פקידי משרד ההכוונה, שאישרו אותה. הפעילים קראו קריאות בגנות הקולנוע "האנטי-אסלאמי" כדבריהם ודרשו להשביתו. אל מול פעילי אנצאר חזבאללה התייצבו אנשי תעשיית הקולנוע ותומכי הסרט, שהביעו את תמיכתם בהקרנתו. בין שתי הקבוצות התפתח עימות קולני.

הפגנת פעילי אנצאר חזבאללה עוררה ויכוח חריף בין מתנגדי הסרט לתומכיו. לצד פעילי הקבוצה הרדיקלית התייצבו כמה חברי מג'לס ואנשי דת המזוהים עם האגף הימני במחנה השמרני. כמה חברי ועדת התרבות של המג'לס תקפו את הסרט וטענו, כי הוא אינו משרת את האינטרסים של המשטר, המהפכה האסלאמית והקולנוע האיראני. אחד מחברי הועדה אף איים לפעול להדחתו של שר ההכוונה האסלאמית, מחמד חסיני (Mohammad Hosseini).

חבר המג'לס השמרני, חמיד רסאא'י (Hamid Rasa'i), המשמש כחבר במועצת הסרטים הפועלת מטעם משרד ההכוונה ומוסמכת לאשר או לפסול סרטי קולנוע, טען, כי יוצרי הסרט לא הכניסו את כל השינויים שדרשה מהם המועצה. בתוכנית לענייני קולנוע, ששודרה בשבוע שעבר בטלוויזיה האיראנית, טען רסאא'י, כי הסרט מציג שתי משפחות שאינן מקפידות על אורח חיים דתי ושלוש אמהות, שאף אחת מהן אינה נוהגת כשם שאמהות צריכות לנהוג. הוא ציין, כי אחת מדרישות המועצה בעקבות צפייה בסרט הייתה לשנות את שמו מ:"אני אמא" ל"איני אמא" (http://rasaee.ir/Interview.php?ID=1417, 1 דצמבר 2012).

ראש הארגון להסברה אסלאמית, סיד מהדי ח'אמושי (Seyyed Mehdi Khamoushi), הצטרף, אף הוא, למבקרי הסרט וטען, כי סרטים כדוגמת "אני אמא" הם תוצאה של העדר פיקוח מצד משרד ההכוונה. הקולנוע האיראני צריך, לדבריו, ליצור סרטים המעודדים ומפיצים אמונה דתית (מהר, 2 דצמבר 2012).

תומכי הסרט טענו, לעומת זאת, כי כוונת יוצריו הייתה להזהיר מפני סגנון החיים המערבי והשפעותיו. הם האשימו את מבקרי הסרט, כי התנגדותם נובעת ממניעים פוליטיים ולא משיקולים ענייניים וכי רבים מהם כלל לא ראו אותו. כמה אתרי אינטרנט המזוהים עם האגף המתון במחנה השמרני מתחו ביקורת על פעילי אנצאר חזבאללה ויצאו להגנת הסרט ויוצריו. האתר ח'בר אונליין (Khabar On-line) גרס, כי הסרט מציג באופן ביקורתי תופעות חברתיות שליליות, ובהן: הרצון לנקמה, בגידה המביאה להרס משפחות ושתיית אלכוהול המובילה לביצוע פשעים. במאמר שפרסם האתר נכתב, כי קולנוע המבקש לצאת כנגד תופעות חברתיות שליליות חייב להציג חלק מהן ואין בכך משום הצגת החברה כולה כנגועה בשחיתות או קריאת תיגר על מוסריותה (ח'בר אונליין, 30 נובמבר 2012).

האתר באזתאב (Baztab) טען, אף הוא, כי מדובר בסרט היוצא כנגד המעמד הבורגני וסגנון החיים שלו וכי אין לראות בו סרט המעודד שחיתות. האתר האשים את מתנגדי הסרט, כי הם פועלים מתוך בורות, ותהה כיצד ניתן להתנגד להקרנת הסרט בשעה שבאיראן מוקרנים סרטים אמריקאים ואירופאים רבים העוסקים בשחיתות בקרב שוטרים ומנהיגים. לא ניתן להתעלם מנתוני הגירושין באיראן או מנתוני המשטרה בנוגע למספר האלכוהוליסטים בחברה, נכתב בבאזתאב, ולא ניתן להתעלם מהבעיות המוסריות בחברה בשעה שאפילו המנהיג העליון מתייחס אליהן בפומבי ודורש להציג פתרונות לשיפור המצב. מה שמוצג בסרט אינו מהווה אפילו אחוז אחד מהמתרחש בחברה האיראנית ומצבה של החברה יידרדר עוד יותר אם התופעות החברתיות השליליות לא יוצגו בקולנוע ובאמצעי התקשורת בטענה שהדבר עלול לעודד אותן. אם מתנגדי הסרט אכן מוטרדים מבחינה דתית, עדיף שיפגינו מול משרדי הכלכלה, המסחר והבנק המרכזי האחראים למצב הכלכלי החמור (באזתאב, 1 דצמבר 2012). 

במאמר נוסף, שפרסם האתר, מתח באזתאב ביקורת חריפה כנגד פעילותם של אנצאר חזבאללה והאשים אותם, כי יותר משהם מוטרדים מהמצב המוסרי בקולנוע ובחברה, הם מעוניינים להשיג אינטרסים פוליטיים. האתר הלין על כך, שבעוד שהסרט "אני אמא"  אושר להקרנה על-ידי משרד ההכוונה האסלאמית, אנשי קולנוע איראנים בולטים, כגון: אבראהים חאתמי-כיא (Ebrahim Hatamikia), מג'יד מג'ידי (Majid Majidi) וכמאל תבריזי (Kamal Tabrizi) אינם מורשים ליצור סרטים באיראן ומואשמים בחילוניות ובהתנגדות למשטר. עדיף שמבקרי הסרט יתמקדו פחות בצריכת אלכוהול וסיגריות בסרט ויותר בהיקף צריכת האלכוהול במלונות ובבתי הקפה בטהראן, נכתב בבאזתאב (2 דצמבר 2012).

על רקע הביקורת הגוברת כנגד הקרנת הסרט דיווחה התקשורת האיראנית בראשית השבוע, כי במאי הסרט, פרידון ג'יראני, ויו"ר ארגון הקולנוע במשרד ההכוונה האסלאמית, ג'ואד שמקדרי (Javad Shamqadri) זומנו להופיע בפני התובע הכללי של טהראן (מהר, 2 דצמבר 2012). פרשת הסרט "אני אמא" שבה ומבטאת את הרצון מצד המשטר האיראני ליצור קולנוע ממשלתי ומגויס, שהוביל בשנים האחרונות לעימותים חריפים בין הממשלה ליוצרי הקולנוע. בשנה שעברה החליטו שלטונות איראן לסגור את "בית הקולנוע", האיגוד המקצועי המרכזי של עובדי תעשיית הקולנוע המקומית. שר ההכוונה האסלאמית נימק את החלטת הסגירה, בין היתר, בהתנהלות ראשי האיגוד הנוגדת, לדבריו, את ערכי המהפכה האסלאמית. הוא הביא כדוגמא לכך גילוי דעת, שפרסם "בית הקולנוע" בספטמבר 2011 בתמיכה ביוצרי סרטים תיעודיים, שנעצרו על-ידי השלטונות באשמת שיתוף פעולה עם ה-BBC. עוד טען השר, כי לחגיגות השנתיות, שארגן האיגוד הוזמנו מתנגדי משטר המתגוררים בחו"ל, שאף השמיעו הצהרות נגד המשטר.

הויכוח המתלהט סביב הסרט "אני אמא" מגיע בעיצומו של משבר כלכלי המאיים על תעשיית הקולנוע האיראנית. מחמד-רזא צאברי (Mohammad-Reza Saberi), דובר התאחדות בעלי בתי הקולנוע, הזהיר בימים האחרונים, כי בתי הקולנוע ייאלצו להחשיך את המסכים אם לא יזכו לסיוע ממשלתי. במכתב, שנשלח לפני כשבועיים על-ידי התאחדות בעלי בתי הקולנוע לבכירי משרד ההכוונה האסלאמית, איימו ראשי ההתאחדות להשבית את בתי הקולנוע אם לא יזכו לסיוע ממשלתי.

האתר הרפורמיסטי כלמה (Kalemeh) דיווח בשבוע שעבר, כי על רקע המשבר הכלכלי המחריף חלה ירידה משמעותית במספר הצופים המגיעים לבתי הקולנוע. כתוצאה מכך ניצבת תעשיית הקולנוע בפני פשיטת רגל אפשרית. בהתייחסות מזלזלת לאיומי התאחדות בתי הקולנוע להשביתם לנוכח המצב הכלכלי הצהיר שר ההכוונה האסלאמית, כי הוא אינו חושש מאיומים אלה וכי קיימות חלופות אחרות לקולנוע, כגון: תוכניות טלוויזיה וסרטים להקרנה ביתית (כלמה, 29 דצמבר 2012). 

מאמרים נוספים בתחום