כרזה של משרד ההקדשים של ממשל חמאס בעזה
שוטרות רעולות פנים במשטרת הנשים של עזה
כרזה של משרד ההקדשים של ממשל חמאס בעזה לעידוד מבצע לחיזוק האופי האסלאמי של התנהגות, תושבים ברחובות ובחופי הים.
כותרת המבצע: "כן למידות הטובות…" בכרזה ניתן לראות אישה בלבוש צנוע עם רעלה (חג’אב) כשמסביבה דמויות של שטנים, המקיפים אותה באופן מאיים (המקור: מסג’ידנה, אתר משרד ההקדשים של חמאס, 19 ביוני 2009)
שוטרות רעולות פנים במשטרת הנשים של עזה הכופות על נשים מקומיות
ללבוש רעלות ולהופיע בלבוש צנוע בפומבי
כללי
1. מאז השתלטותה על רצועת עזה ביוני 2007 , מחוללת חמאס תהליך של אסלאמיזציה הדרגתית, שנועד לקדם את חזונה להקמת מדינה פלסטינית המבוססת על ההלכה האסלאמית הדתית (השריעה). למרות שתהליך זה אינו מנותק ממגמות דומות, המתרחשות ברחבי העולם הערבי והאסלאמי, לרצועת עזה מספר מאפיינים ייחודיים משלה, חברתיים ופוליטיים, ההופכים אותה לקרקע פורייה עבור חמאס לקידום תפיסתה הפוליטית והדתית. מסמך זה סוקר את ביטוייו העיקריים של תהליך האסלאמיזציה ברצועה מאז השתלטות חמאס עליה ומנסה להעריך את משמעויותיו במספר היבטים: ההיבט הפוליטי הפנים-פלסטיני, הסכסוך הפלסטיני-ישראלי וההיבט האזורי והבינלאומי.
2. חזון הקמת מדינה פלסטינית בעלת אופי אסלאמי רדיקלי בא לידי ביטוי בולט באמנת חמאס משנת 1988. מסמך-יסוד זה, שבעקרונותיו דבקה חמאס עד עצם היום הזה, קובע, כי אדמת פלסטין הנה אדמת הקדש אסלאמית, שיש לשחררה מידי היהודים באמצעות הג’יהאד (מלחמת קודש), ולהקים בה מדינה פלסטינית בעלת אופי אסלאמי. שכן, עפ"י האמנה, חמאס רואה את האסלאם כדרך חיים ולא כדת במובנה המערבי המודרני, הנפרדת מהמדינה. בזאת חמאס שונה באופן מהותי מאש"פ בעל האידיאולוגיה החילונית והדבר מצוין באמנת חמאס (סעיפים 27 ו-36 באמנה) 1.
3. בעקבות השתלטות חמאס על רצועת עזה ביוני 2007 נקרתה לידה הזדמנות לתרגם את האידיאולוגיה והחזון האסלאמיים רדיקלים שלה לשפת המעשה ולהקים ברצועה ישות פוליטית חמאסית בעלת אופי אסלאמי. אולם בו בזמן נאלצת חמאס לתמרן בין החזון לבין צרכי השלטון דבר המחייב אותה לגילויים של פרגמטיזם בהתנהלות היום-יומית. כפועל
יוצא מכך, בשנתיים שחלפו מאז ההשתלטות, מיישמת חמאס תהליך של אסלאמיזציה ברצועה, אך היא עושה זאת בהדרגה, ומקפידה שלא לנכר את תושבי הרצועה ושלא למשוך אש מצד מתנגדיה, מבית ומחוץ.
4. מעבר למטרת היסוד של יישום האידיאולוגיה האסלאמית-רדיקלית יש לתהליך האסלאמיזציה ברצועה, בראיית חמאס, גם מטרות פוליטיות מובהקות. שכן התהליך נתפס על ידי חמאס כאמצעי להידוק שליטתה על הרצועה ולקידום אינטרסיה כגוף שלטוני. באמצעות התהליך פועלת חמאס לנטרול מוקדי התנגדות מקומיים לשלטונה בעיקר מצד פתח, מוקדי הכוח החמולתיים המסורתיים ואף אופוזיציה אסלאמית-רדיקלית המזדהה עם הרעיונות של אלקאעדה, ומעמידה בפני חמאס אתגר אידיאולוגי דווקא בזירה האסלאמית-רדיקלית האקטיביסטית. על חמאס כגוף שלטוני להתחשב בקיומם של מוקדי התנגדות מבית ומחוץ, כולל בקרב האוכלוסייה ברצועת עזה, ל"גזירות" שנועדו לאכוף את קוד ההתנהגות האסלאמית בפומבי. מעבר לביקורת הפנים-פלסטינית מצידם של פתח והרשות הפלסטינית, חייבת חמאס להתחשב גם בביקורת החיצונית שמעורר תהליך האסלאמיזציה, בעיקר בקרב מצרים (המודעת היטב למשמעויות השליליות של הקמת "אמירות אסלאמית" רדיקלית בגבולה).
5. כפועל יוצא מהצורך לתמרן בין מכלול שיקולים ואילוצים אלו התאפיינה מדיניות חמאס בשנתיים האחרונות באכיפת תהליך הדרגתי של אסלאמיזציה על תושבי הרצועה. תהליך זה מתבצע בצעדים מדודים ומחושבים, הגם שהוא נעשה ברציפות, בשיטתיות, בנחישות רבה (מלווה בביטחון עצמי רב), באופן כוללני (המקיף את כל תחומי החיים) ומתוך ראיית היעד הסופי של הקמת ישות עזתית אסלאמית והפיכת הרצועה למעוז של האסלאם הרדיקלי במאפייניו החמאסיים. יצוין כי תהליך האסלאמיזציה ברצועה נופל על קרקע פורייה הן מהבחינה החברתית (העוני והאבטלה הרבה, הצפיפות והתסכול השוררים בקרב תושבי הרצועה, שכשני שליש מהם מוגדרים ע"י אונר"א כפליטים) והן מהבחינה הפוליטית (על רקע שליטתה הפוליטית האיתנה של חמאס ברצועה והחלשת מוקדי ההתנגדות בעלי האופי החילוני ובמרכזם פתח).
6. יוזכר כי תהליך האסלאמיזציה ברצועת עזה לא החל עם תפיסת השלטון ע"י חמאס ביוני 2007 אלא הוא התחולל בהדרגה בעשורים שקדמו לכך. התהליך קיבל תנופה בתקופת האינתיפאדה הראשונה (בשנים 1993-1987) והואץ בתקופת האינתיפאדה השנייה, מאז שלהי שנת 2000. ביטוייו בשנים הללו היו: בנייה מסיבית של מסגדים, מרביתם תחת ההשפעה הפוליטית של חמאס; אימוץ קודים של לבוש והופעה חיצונית אסלאמיים (רעלות מסוגים שונים לנשים וזקנים לגברים); היווצרות תשתית נרחבת של ארגונים אסלאמיים רדיקלים שעסקו בסיוע חברתי ובחינוך בנצלם היטב את הואקום השלטוני ברצועה; חינוך ילדים ובני הנוער עפ"י רוח האסלאם הרדיקלי הן במוסדות החינוך של הרשות הפלסטינית (הנמצאים כיום בשליטת חמאס) והן במסגרות החינוך הלא פורמאלי (כגון: מחנות קיץ, מוסדות תרבות, מועדוני ספורט).
7. תהליך האסלאמיזציה נמשך ואף הואץ בשנתיים שחלפו מאז השתלטות חמאס על הרצועה כחלק ממדיניות מכוונת של החמאס. התהליך הנאכף ע"י ממשל חמאס מקיף את כל תחומי החיים של האזרח העזתי: מערכת החקיקה והמשפט (חקיקת חוקים ותקנות בעלי אופי אסלאמי רדיקלי); הקמת גופים כלכליים בעלי אופי אסלאמי (בנק, חברת ביטוח); אכיפת קוד התנהגות אסלאמית על האוכלוסייה בחיי היום-יום באמצעות מנגנוני ביטחון הפנים החמאסיים (עטית רעלות , מניעת קיום אירועים מעורבים של נשים וגברים, הפרדה בין המינים בחופי הים, החרמת אלכוהול וכו’); גידול משמעותי בכמות המסגדים ברצועה, מרביתם בשליטת חמאס ; העמקת החינוך האסלאמי הפורמלי והלא פורמלי (במוסדות החינוך, מהגן ועד האוניברסיטה, במחנות קיץ); העמקת האופי האסלאמי של כלי התקשורת (בדגש על ערוץ אלאקצא) וטיפוח כלי תקשורת בעלי אופי אסלאמי ייעודי. גם בקרב פעילים מבצעיים בתשתיות הצבאיות-טרוריסטיות של חמאס וארגוני טרור אחרים הפועלים ברצועה מוטמעת אינדוקטרינציה אסלאמיסטית רדיקלית התורמת למוטיבציה שלהם לבצע פיגועים נגד ישראל.
8. תהליך האסלאמיזציה ברצועה מסייע למספר מגמות ותהליכי יסוד המתפתחים ממילא בזירה הפלסטינית:
א. העמקת הבידול בין רצועת עזה ליהודה ושומרון: תוצאותיו המיידיות של תהליך האסלאמיזציה כבר נראות לעין ומורגשות בחיי היום-יום של התושבים. אולם השלכותיו ברובד החברתי העמוק יותר ייראו בטווח הארוך בקרב הדורות הבאים, כפועל יוצא מהאינדוקטרינציה האסלאמית-רדיקלית לה נתונים בני הנוער הגדלים ברצועה. התהליך מסייע להחרפת מגמת הבידול הפוליטי והחברתי, ואף הכלכלי, שבין הישות העזתית בעלת האופי האסלאמי – רדיקלי, לבין השטחים ביהודה ושומרון, שתחת שליטת הרשות הפלסטינית. תהליך האסלאמיזציה יוצר ברצועה מציאות חברתית, המציבה קושי מהותי בפניי כל ניסיון עתידי אפשרי של הרשות להשיב לעצמה את השליטה הפוליטית והביטחונית על הרצועה, גם אם פורמלית יניב הדיאלוג הלאומי בין פתח לחמאס הסדר כלשהו בסופו של דבר. בעתיד עלולה חמאס לנסות ולהעתיק את התהליך ליהודה ושומרון, הגם שבשלב זה מצליחה הרשות הפלסטינית באמצעות פעילות ביטחונית נמרצת להכיל את הסכנה הנשקפת לשלטונה מחמאס ומהאידיאולוגיה האסלאמית-רדיקלית, שהיא מייצגת .
ב. איומים במישור האזורי (בעיקר מול מצרים) והבינלאומי: הישות הפוליטית האסלאמית, שבשליטת חמאס, המתבססת ברצועת עזה, הנה תופעה הטומנת בחובה פוטנציאל איום למדינות ערב הפרו-מערביות והפרגמאטיות ובמרכזן מצרים. הישות האסלאמית ברצועה, ככל שזו תתבסס, עלולה להפוך למודל לחיקוי לארגוני טרור ולארגונים אסלאמיים רדיקלים לא רק במזרח התיכון אלא גם מחוצה לו . לישות החמאסית ברצועה קיים פוטנציאל חתרני מובהק באמצעו ת חבירה לאופוזיציה האסלאמית-רדיקלית למשטר המצרי, בעיקר מקרב האחים המוסלמים, תנועת האם של חמאס. ביטויים לכך נמצאו בפרשת חשיפת התארגנות טרור של חזבאללה במצרים, שעמדה בקשר עם חמאס ברצועה ואולי גם עם גורמים אסלאמיים רדיקלים מקרב האחים המוסלמים במצרים. בו בזמן מהווה הישות החמאסית ברצועה פוטנציאל נוח להשפעה איראנית על רקע ש ל אינטרסים משותפים, ובמרכזם המאבק האלים נגד ישראל. הדבר מוצא ביטויי בסיוע שמגישה איראן לחמאס באמצעי לחימה ובכספים 2, למרות שחמאס (בעלת האופי האסלאמי הרדיקלי הסוני), אינה מוכנה להכפיף עצמה באופ ן מלא לתכתיביה משטר האסלאמי השיעי בטהראן (ובכך היא נבדלת מחזבאללה).
9. להלן ייבחנו ביטויי האסלאמיזציה ברצועה בתחומים השונים, בדגש על השנתיים שחלפו מאז השתלטות חמאס:
א. התחום החברתי:
1) סממנים חיצוניים לתהליך האסלאמיזציה.
2) הגידול הניכר במספר המסגדים ברצועה ומשמעויותיו.
3) אכיפת הקודים האסלאמיים רדיקליים בחיי היום-יום.
4) אינדוקטרינציה אסלאמית במחנות הקיץ לילדים ובני נוער.
ב. התחום הממשלי:
1) חוקים ותקנות בעלי אופי אסלאמי.
2) אסלאמיזציה של החינוך.
3) מוסדות מסחר אסלאמיים.
4) אסלאמיזציה של התקשורת החמאסית.
5) "חינוך מחדש" של אסירים באמצעות שינון הקוראן.
ג. התחום הצבאי-טרוריסטי:
1) אינדוקטרינציה אסלאמית-רדיקלית בקרב פעילים מבצעיים של חמאס וארגוני טרור נוספים.
2) הקמתן של התארגנויות אסלאמיות רדיקליות ג’האדסטיות, המאתגרות את חמאס.
להמשך המסמך בפורמט PDF לחץ כאן
1 ראו לקט מידע מה-29 בינואר 2006 : "אמנת תנועת החמאס (שנת 1988): מסמך יסוד בעל אופי אנטישמי ואנטי מערבי בוטה ותפיסת עולם אסלאמית רדיקלית. האמנה מדגישה את מחויבותה האידיאולוגית של החמאס לחיסול מדינת ישראל באמצעות אסטרטגיה של מאבק אלים ארוך טווח" .
2 פרוט ראו לקט מידע: " הסיוע האיראני לחמאס" (12 בינואר 2009).
